חיפוש - חדשות , בר , וו , שער |1| - דף 2
לא מצאת? פשוט חפש.
-
תערוכה - אדריכלות, תכנון ופיתוח מישראל לאפריקה
29.03.16...יצוא האדריכלי עם פרויקט לאומי נרחב יותר – סיוע למדינות אפריקה שזה עתה השתחררו מעול הקולוניאליזם, שיתוף פעולה עמן ומעורבות בהן. לפרויקט זה היו היבטים מדיניים, פוליטיים, כלכליים וצבאיים, והאדריכלות הייתה רק אחד מהם. אך בעוד שהבריתות הפוליטיות והכלכליות נסדקו ונשכחו, המבנים שתכננו אדריכלים ישראלים נותרו עדות אילמת לתקופה זו.הפניית המבט אל היצוא האדריכלי הישראלי לאפריקה מעלה שאלות רבות ומעניינות: האם יש מאפיינים ישראליים בעבודתם של אדריכלים ישראלים ... -
תערוכה - האדריכלות של מנחם באר
20.09.15דפוסי החיים החדשים שיצרה התנועה הקיבוצית ייצגו אוטופיה חברתית, תרבותית וכלכלית שמצאה את ביטויה גם בהיבט האדריכלי והנופי. האדריכלות בקיבוץ לא תיפקדה כתפאורה, אלא ככלי שאליו נוצק חזון מוגדר היטב.בקבוצת האדריכלים שפעלו בקיבוצים, בולטת דמותו של מנחם באר כאדריכל ברוטליסט. יכולותיו בתחום התבטאו בחומריות ובצורניות האקספרסיבית, שמודגשת ביצירתו לאורך כל דרכה. באר הוא יליד בודפשט (1925), שהחל את הכשרתו המקצועית באוניברסיטת בודפשט והשלים אותה בטכניון בחיפה.... -
הגשת הסטודיו לעיצוב פנים
1.07.15הנחייה: אדר' אייל נחמיאס, אדר' מיכל ברעוז כמידי שנה אנו משתדלים לשלב את פרויקט עיצוב הפנים במרקם העירוני- חברתי של העיר חיפה, ובמסגרת כך לערוך את ההגשה במרחב עצמו מחוץ לכותלי המכללה.השנה , עוסק הסטודיו לתכנון בחלל נתון, במושג הרחצה הציבורית והמתחם שנבחר לתכנון הינו "האגף" ברחוב הנמל בחיפה.מתחם קמפוס הנמל, בעיר התחתית, הסמוך למימיו של נמל חיפה, מהווה חלק מהשטח המיובש מימי הקמת הנמל בתקופה המנדטורית, בראשית המאה ה-20. במסגרת הסטודיו לעיצוב פנים שנ... -
תחרות לתכנון שערי הכניסה לטכניון - המקום השלישי
4.04.14...ובלת ועושה שימוש יפה וראוי בקפל הקרקע המלווה את כביש הכניסה לטכניון" ציינו השופטים, "ההצעה משלבת בטופוגרפיה מבנה-דופן המלווה את תנועת הולכי הרגל לקמפוס. נוצרת חווית מרחב והתייחסות טובה לנוף הקרוב והרחוק".בתחרות שהוכרזה באוקטובר 2014 נדרש להציע ביטוי עיצובי המייצג את המוסד הטכנולוגי ומכבד את סביבתו הטבעית, תוך התייחסות לדרישות תנועה ותחבורה, בטחון ובטיחות. הצעתם של אדריכל משה שמש ואדריכל אורי כפיר מציגה פתרון רגיש וצנוע המשתלב בסביבה הטבעית, אינו ... -
הזוכה בתחרות לתכנון שער הכניסה לטכניון (סטודנטים)
1.04.14...מפוס הטכניון הרווי בעצים וצמחיה שער הכניסה הינו חשוף באופן דיכוטומי מדפנותיו. בהצעה זו בחרנו להשאיל את סכמת מבנה החורש הסמוך ולהשתמש בעקרונותיו לקירוי השער. 3. המאפיין הפרוגרמתיישנו מתח תמידי בין ייעודו של שער הכניסה כמעבר תנועה בלתי פוסקת של רכבים והולכי רגל לבין העובדה שמטבעו השער הינו "מקום" ובשל כך יש לו מאפייני שהייה. בתכנון זה אנו מציעים שתי שפות אדריכליות התומכות במתח זה ומשקפות אותו: האחד מאופיין בביתני השומרים המתכוננים כפריזמות ... -
מעשה בבניין לעקירה?
6.02.14...מאחורי תכנית מתאר שהיא עצמה הציבה לעצמה.למקום זה בדיוק הגיעו עולי הרגל לארץ ישראל במשך מאות שנים. בהם אנשי העלייה הראשונה, השנייה והשלישית, ובחזית בניין זה הנושק למים, דרך לראשונה בנימין זאב הרצל, בבואו לארץ ישראל בשלהי אוקטובר 1898. מדובר אם כך, בשער הכניסה לארץ ישראל, מעין ה”אליס איילנד” הישראלי (מתוך: "פורטל יפו")"להרוס את המבנה יהיה פשע לדורות". ערכיו האדריכליים של המבנה נמדדים, בכמה מישורים מלבד זה ההיסטורי – הבנייה על קו הים, שימור הסמטה הה... -
חופש יצירתי ותקציב בלתי מוגבל: חלומו של כל אדריכל?
2.02.14האדר' ירון בירנבאום , החי ועובד בשנחאי (סין) מבקר במתחם סיפאנג, ובמוזיאון החדש של האדריכל הניו-יורקי סטיבן הול ומדווח בכתבה מרתקת ועשירה ב-Xnet: המוזיאון, שתכנונו החל לפני כעשור ונפתח סוף סוף בנובמבר האחרון בעיר נאנג'ינג "משמש כשער למתחם פסטורלי בן 465 דונמים שבו פוזרו שלל מבנים המרכיבים את פרויקט סיפאנג ("ארבעה כיוונים"), עשרה אדריכלים סינים ועשרה אדריכלים בינלאומיים מובילים הוזמנו לתכנן 20 מבני תרבות, תיירות ומגורים בשטח המוזיאון: מרכז כנסים, מ... -
הצד האפל של תמ"א 38
29.11.13...וגלגולה המתקדם יותר, תמ"א 38/2 הן תוכניות שניזמו ע"י המדינה ומטרתן לעודד חיזוק מבנים כנגד רעידות אדמה כאשר התמריץ לביצוע החיזוק הנו פטור משמעותי ממס על תוספות הבניה. ביצוע תמ"א הנו הליך יזמי המבוצע ע"י דיירי הבניין בשיתוף חברה קבלנית ומבוסס על כדאיות כלכלית הן עבור החברה הקבלנית והן עבור דיירי הבניין. במסגרת תמ"א 38 מקבלים הדיירים הקיימים שידרוג לבניין הבא לידי בטוי בד"כ בשיפוץ חיצוני, הוספת פיר מעלית, הוספת מקומות חניה לדיירים, שיפוץ לוב... -
תחרות פומבית לתכנון שערי הכניסה לטכניון
9.10.13...שראל בהסכם עם ועדת ההתחרויות של עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל, מכריזים על תחרות פומבית לתכנון שערי הכניסה לטכניון מכון טכנולוגי לישראל בחיפה, ומזמינים אדריכלים להגיש הצעותיהם. במקביל, ינוהל גם מסלול נפרד לסטודנטים לאדריכלות.חבר השופטים:פרופ’ פרץ לביא, נשיא הטכניון – יו”ר חבר השופטיםאדר’ ברכה חיוטין - שופטתאדר’ תאה קיסלוב - שופטתאדר’ יניב פרדו - שופט פרופ’ ארנון בנטור, משנה לנשיא ומנכ”ל – שופטגב’ זהבה לניאדו, סמנכ”ל תפעול – שופטתפרופ’ יהודה קלעי, ... -
כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?
26.08.12המאמר הזה מתייחס למאמרים שלך יובל ולקו המחשבה שאתה מציג. אתה בן אדם אפוקליפטי, ולפי דבריך המשיחיים כמעט מוטב כי נשב ונסתכל על איך חולף העולם...לטענתך אורבניזם אינו "ערך", זה מובן מאליו. גם אוכל הוא לא ערך, ותרבות כמובן שלא. אבל מנסים, לומדים, חיים, מתים, שטויות... מטרת האורבניזם היא רק יצירת תרבות, אבל אם זה מפריע לך, כבר הפסיקו עם זאת מזמן.שאלת למה תל אביב היא העיר היחידה בארץ כשכל השאר הן אוסף של שכונות מבודדות. אז הנה התשובה. עכשיו בלי אורבניז... -
האם תל אביב היא מדינת אוייב?
28.11.11...כוון לענות בכנס של עמותת מרחב בנושא "העיר כמנוע לצמיחה כלכלית". בהרצאה שלי אציג טענה שהעיר אינה מנוע כלכלי ושתחבורה טובה תמיד אינה הפתרון. בואו בהמוניכם ותביאו עגבניות רקובות. את אנשי מרחב אני מכיר לא מאתמול. האדריכלים החברים בעמותה הזו עושים בהתנדבות פעילויות רבות למען ערים טובות יותר. הם דיברו על מצוקת הדיור שנים לפני שהיה מודרני להפגין ברוטשילד, ובזמן שאני ישבתי על הכורסה וקיטרתי הם החזיקו ראשי ערים יד ביד והעבירו אותם את הכביש. ... אב... -
כנס - העיר כמנוע לצמיחה כלכלית
9.11.11כנס אשקלון־מרחב לפיתוח כלכלי עירוני 29 נובמבר - 30 נובמבר, 2011 דמיינו ישראל מוצלחת – עם איכות חיים גבוהה לכל. מרכיב מרכזי בהשגת איכות חיים כזאת הוא היכולת לייצר שגשוג כלכלי מהיר ובר־קיימא. נדרשים לשם כך "מנועי צמיחה" בעלי עוצמה. במשך העשור האחרון הדיון המקצועי בפיתוח הכלכלי המקומי (Local Economic Development - LED) עבר להתמקד בערים עצמן. מומחי העולם כבר מכירים בכך שערים הן המנועים האמתיים לצמיחה כלכלית, ששגשוג כלכלי ברמה הלאומית תלוי בשגשוג הע... -
חיוטין התפטרו מתכנון מוזיאון הסובלנות
4.10.11"אדריכלי מוזיאון הסובלנות המתוכנן במרכז ירושלים, ברכה ומיכאל חיוטין, התפטרו השבוע, פחות משנתיים לאחר שהאדריכל פרנק גרי משך את ידיו מהפרויקט השנוי במחלוקת." נכתב ב Xnet. "מאיימים בהתפטרות" אומר אתר "הארץ". קצת רקעאת בנית מוזיאון הסובלנות יזם מרכז ויזנטל ואת תוכנית המוזיאון המקורית הכין האדריכל פרנק גרי שבסופו של דבר עזב את המיזם. בתחרות אדריכלים שערך מרכז ויזנטל לאחר פרישתו של גרי זכתה ברכה חיוטין, שתכננה את הבניין מחדש בצורה צנועה בהרבה ובתקצ... -
הריב המתמשך על מוזיאון הסובלנות בירושלים
13.07.11הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים אישרה אתמול (13 יולי) את הקמת מוזיאון הסובלנות במרכז ירושלים. היוזמה להקמת המוזיאון, הביאה בעבר ביקורת אדריכלית רבה. ביקורת אחרת נוגעת למיקומו של המוזיאון על שטח בית קברות מוסלמי. האירוניה כל כך גלויה כאן עד שאמלא היינו יודעים אחרת, היינו חושדים שהתגלה חוש הומור בועדה המחוזית. את בנית מוזיאון הסובלנות יזם מרכז ויזנטל. תוכנית המוזיאון המקורית הוכנה בידי האדריכל פרנק גרי. הבחירה בפרנק גרי ובתכנונים שהוא מוצ... -
חוק שימור מבנים... וכסף
26.06.11מספר כתבות בכלכליסט וגלובס חושפות את המאבקים הכספיים המתנהלים סביב שימור מבנים בתל אביב. מגמת שימור מבנים הולכת וצוברת תאוצה וכבר נכתב גם כאן וגם על ידי גדולים מאיתנו על הצד הרע של השימור. אבל מלבד סוגיות אדריכליות ישנם גם כמה נושאים כלכליים המעורבים בנושא או בעברית - מלא כסף. תמצית חילוקי הדעות הכספיים נסקרת בגלובס והיא זו: העיריה טוענת שקביעת מבנה כמיועד לשימור מעלה את ערכו - ולכן על הדיירים לשלם היטל השבחה, הדיירים לעומת זאת טוענים שהקביעה...
לא מצאת? פשוט חפש.
