חיפוש - חדשות , בר , רנו |1| - דף 8
לא מצאת? פשוט חפש.
-
כ 1500 יחידות דיור תבנה חברת לאטי תוך שנתיים
1.02.21כ- 1500 יחידות דיור ו - 5 מרכזיים מסחריים, ייבנו ע"י חברת לאטי בשנתיים הקרובותחברת לאטי יזמות ובנייה שבבעלות חברת האופנה הארצית המובילה "רנואר" והיזם ואיש העסקים יוסי לאטי, הקימה, מקימה ומתכננת להקים פרויקטים רבים למגורים ומרכזי מסחר בקריות, בנהריה, בכרמיאל, בכפר יונה, בבת חפר, באריאל ובאילת בסטנדרטים גבוהים ובאיכות בלתי מתפשרת. החברה שהינה חברה קבלנית רשומה ברישיון משרד הקבלנים ופועלת זה כ- 18 שנה, אף עוסקת בביצוע עבודות גמר ומבצעת פרויקטים ר... -
הנדסאי אדריכלות נוף - מקצוע עם קיימות
27.07.20העולם הולך והופך למקום צפוף ומאוכלס יותר ויותר, זה לא סוד. אנחנו מרגישים את זה על הכביש, ברחובות, בשכונות המגורים. נופי הילדות הפתוחים ורחבי הידיים שהיינו רגילים אליהם הוחלפו בשכונות בנויות, כבישים, מרכזים מסחריים ואזורי תעשיה, ומבלי ששמנו לב, העולם שהכרנו השתנה ללא היכר. אם בעבר, ממעוף הציפור, היינו יכולים לראות עולם שברובו שטחים בלתי מיושבים, כיום השטחים האלה נדירים ומעטים. הטבע הולך ונדחק אל שולי הערים והופך לאיים קטנים של ירוק המוקפים בבטון ו... -
המעבדה העירונית
17.11.15"מחובתה המוסרית של האקדמיה לרתום את משאביה לטובת הקהילה והעיר." כך אמר פרופ' מארק שלוסברג מאוניברסיטת אורגון, השוהה בטכניון כפרופסור אורח, בהרצאה בנושא פיתוח עירוני בר קיימא השבוע התקיימה בטכניון הרצאתו של פרופ' מארק שלוסברג מאוניברסיטת אורגון, מתכנן המתמחה בתכנון ערים בנות קיימא, בהנגשת התחבורה הציבורית ובקידום ההליכה ורכיבת האופניים. פרופ' שלוסברג שוהה בטכניון מאז הקיץ האחרון במסגרת מלגת פולברייט – תכנית של הממשל האמריקאי המעודדת חילופי ידע אקד... -
בתים לבנים
7.01.14על התקופה המדוברת ביותר באדריכלות הישראליתבחודש האחרון סקרנו כאן בשני פוסטים את יציאתו לאויר העולם של הספר "הבתים הלבנים יימלאו".למי שעוד לא הספיק לרוץ לחנויות.. הנה "טיזר" לספר, הישר מבית היוצר של הסופרת עפרה טנא - מחברת הספר. "בית הוא מענה לאחד הצרכים הראשוניים של בני אדם — מחסה. אולם המענה הפיזי לצורך זה הוא רק חלק מן הבית הביוגרפי והבית החברתי שבהם מקופלת התרבות, משועתקת ונוצרת על ידי דייריו.""הבית בתל אביב לפני קום המדינה עוצב על ידי עבודת ה... -
אדריכלות הורגת
14.04.13... השפעה, אז למי אכפת? שימותו. המקומון האילתי "ערב ערב" מציג את רשומות הדיון שהתקיים בוועדת המחוזית של משרד הפנים. הדיון שעסק במתחם "סינג סינג" הידוע לשמצה בעיר, מדגים בדיוק את הבעיה בהפרטת אחריות התכנון והביצוע בפריפריה.לכולם ברור שמתחם "סינג סינג" באילת כבר מזמן מסוכן למגורים אבל אף אחד לא מוכן לקחת את האחריות. העירייה ומשרד הפנים ניסו לפנות את המתחם באמצעות מנגנון "פינוי - בינוי" שכמובן לא מצליח להתרומם. בפריפריה, במקרים של בעלויות מרובות על הקר... -
השלמה מהנדסאי לאדריכל - בישראל!
8.04.13...כהנדסאי אדריכלות ושירתי ביחידות בינוי שונות בחיל אויר, עד לתפקיד של סגן מפקד יח' בינוי. לאחר 6 שנות שירות בתפקידי בינוי, השתחררתי מהצבא והמשכתי לעבוד בתחום. כיום משמש כמנהל פרויקטים ומתכנן אדריכלות בבנק גדול מזה כ7 שנים. צברתי ניסיון של אלפי מטרים בתכנון ופיקוח על עבודות בנייה, ותמיד חלמתי להשלים את לימודיי מהנדסאי לאדריכל. כידוע וכפי שאתם מכירים (כי ככל הנראה בדקתם כמוני) אין אפשרות כיום לבצע השלמה מהנדסאי אדריכלות לאדריכל בארץ. מה שאינו... -
אבן שפה - מיצב וידאו
5.03.13...פו ע"י פועלים מערביי הגליל. סוגיות בתכנון של המרחב הציבורי בעיר מובאות בוידיאו בקולן של אדר' פרופ' יעל מוריה ממשרד מוריה-סקלי שאחראים על תכנון הרחוב מחדש ובקולן של שתי תושבות יפואיות נאהד סקיס וספא יונס. סוגיות אדריכליות, חברתיות ופוליטיות עולות מהראיונות המוצלבים ומלוות במקצב עירוני משתנה של רחוב פנוי ושקט לפנות בוקר, מול אינטנסיביות המונית שנחשפת בתיעוד הפגנות בכיכר רבין וסביבתו. המיצב צולם כולו במהלך חצי שנה יוני – נובמבר 2008 במיצב "אבן ש... -
תושבים הם כאב הראש של ראשי העיריות
20.02.13...ואו אליו תושבים" אומר יואב לרמן ומסביר, "הכנסות העירייה מארנונה שמשלם משק הבית נמוכות ב-3,000-7,000 שקל מההוצאות הממוצעות על אותו משק בית". זו אינה תיאורית קוספירציה כלשהי או הנחה מופרכת. בפוסט בבלוג שלו מציג לרמן מספר מקרים ברורים בהם ראשי ערים התנגדו להקמת שכונות מגורים חדשות בדיוק מסיבות תקציביות אלה."מס הארנונה של עסקים ומשרדים גבוה פי כמה וכמה מזה המוטל על מגורים. לכאורה, הכל טוב ויפה – העסקים והמשרדים מממנים בפועל את פעילות הרשות המקומית וה... -
לקניון יש תפקיד חברתי, הוא כמו הקארדו והאגורה
11.12.12... לארץ, בכתבתה של מירב מורן."מותר לקהילת האדריכלים הבינלאומית להגיד מה שהיא רוצה על הקניונים, אני פשוט לא מסכים עם זה." אומר עזריאלי בכתבה, " פה בתל אביב הסנטר החייה את הרחוב, ולא רק את דיזנגוף, גם את שינקין. יש לקניון תפקיד חברתי. הוא כמו הקארדו (רחוב חנויות בסגנון הבנייה הרומי) והאגורה (מרכז העיר ההלניסטי שבו התנהל המסחר), זה היה המקום שבו נעשו חילופי סחורה אבל באו לשם לא רק כדי לקנות, אלא גם כדי להתעדכן, לטייל, לראות ולהתראות, זוגות נאהבים - כד... -
על ממ"דים וחדרי מדרגות
22.11.12...ים כמעט ולא נתנו את דעתם בנושא, ואף אחד לא שאל לדעתם. מהנדסי פיקוד העורף השפיעו הרבה יותר, ללא ספק." בכתבה בוואלה מציין יונתן קנטי את הצד הציבורי של חדר המדרגות וכותב "הבניינים הזקנים התייחסו בכבוד לחדר המדרגות. הוא לא סתם מעבר אנכי עבורם. הוא מקום מפגש. יש בו חלונות, מדרגות רחבות ומעקות ברזל מעשה ידי אמן. זהו החלל הציבורי של הבניין, חלל שלא משתמשים רק בעתות מצוקה; זאת בניגוד גמור לחדרי המדרגות הצעירים, שהם בסך הכל מגדלי בטון אטומים שעושים הכל כד... -
פנימה והחוצה - המנוע הכלכלי של תל אביב
21.11.12כתבה מעניינת ב"כלכליסט" מתארת את הנוכחות המוגברת של סטארט-אפים באזור שדירות רוטשילד. לכאורה נראה שזו עוד כתבה המהללת את תל אביב ואת האורבניות החיונית שלה אבל אם קוראים בתשומת לב אפשר לגלות את התהליך שמחזק ומחליש את העיר."בשנים האחרונות" נכתב בכתבה, "נהפכו שדרות רוטשילד בתל אביב לאבן שואבת לבנייני משרדים, בנקים ועורכי דין. אחריהם באו גם מסעדות היוקרה, בתי הקפה, הברים ומבני הבאוהאוס לשימור שנהפכו לנכסי נדל"ן לוהטים. אלא שבשלוש השנים האחרונות נהפך ה... -
רחוב שינקין הגוסס על שולחן הניתוחים
23.09.12בחול המועד סוכות יושק באופן רשמי רחוב שינקין המשופץ. את ההשקה יזם ועד בעלי העסקים ברחוב על מנת לנסות להפיח בו רוח חיים. אבל האם יחסי ציבור יכולים להחזיר לחיים את הרחוב המיתולוגי? שני מבקרי אדריכלות מספידים אותו כבר עכשיו על שולחן הניתוחים.בכתבה ב Xnet מוצגים מאמצי ההחייאה של איש יחסי הציבור רון גרנות, הדובר של ועד סוחרי הרחוב. "הקהל של הרחוב השתנה", אומר גרנות. "אם שינקין של שנות ה-90 הורכב מצעירים שעברו לשינקין כי היה זול לגור בו ומהגרים מחוץ לת... -
חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי
23.07.12שילוב של טכנולוגיות ודרכי עבודה העשויות להיות "הדבר החם הבא" מלוות את העשייה של סטודיו o2a. מלבד תכנון אדריכלי, עוסקים השותפים בו גם ביצירת גרפיטי דיגיטלי על חזיתות מבנים קיימים ושימוש בכלים פרמטריים. אז מה זה בכלל ולמה זה טוב? האדריכל עומר בר, שיחד עם שותפו האדריכל עמית מנדלקרן מנהל את סטודיו o2a מסביר.הרעיון של הגרפיטי הדיגיטלי נולד מצד אחד מתוך הרצון להשתמש בעיר כפלטפורמה להבעה של רעיונות, תכנים שונים ואמירות על-גבי הבניינים הקיימים והחזיתות ו...
לא מצאת? פשוט חפש.
מקד לפי מונחים אלה
