חיפוש - חדשות , גדר , יש |1| - דף 8

• 

  הזכות לפרסום תמונות והדמיות

  27.01.13
  ...י בשכונת אפקה, פגע בפרטיותו - וזאת למרות שההדמיות לא קשרו בין הבית המוצג בהן לבין ורדי. למרות שנאסר פרסום הדמיות הבית, גוטסמן רשאי להציג אותן לעיני גורמים מקצועיים או לקוחות.השופט פוגלמן קבע כי "פנים ביתו של אדם הוא מבצרו, ובגדריו הוא זכאי לכך שיניחו אותו לעצמו. בתוככי ביתו של אדם מממש הוא את זכותו לפרטיות בצורה המובהקת ביותר. לפיכך יש לאדם ציפייה סבירה שתמונות פנים ביתו של אדם לא יפורסמו לציבור הרחב ללא הסכמתו". לעומת זאת תמונות חזית הבית "מצויו...
• 

  שימור ותפאורה בבית האקדמיה ללשון העברית

  23.01.13
  ...ורך ב"שימור מחמיר" הומצא במיוחד בעבור מבנים כאלו, וכאשר העבודה נעשית בעדינות מרבית, תוך כבוד והבנה, התוצאה משיבה את רוחה של היצירה המקורית".חסרונה הגדול של הכתבה הוא בפורמט של אתר "הארץ" שאינו מספק לא במספר התמונות המוצגות ולא בגודלן.יש לציין שהאקדמיה ללשון העברית תעבור למבנה חדש על פי החלטת ממשלה מלפני כחודשיים. אלמלא היה המבנה מוגדר לשימור היה כל השיפוץ הזה מיותר וגם כך, יש חשש לא קטן שהוא יצטרך להיות מותאם מחדש לדייריו העתידיים בעוד מספר שנים.
• 

  המדרכה כבר לא שייכת להולכי הרגל

  6.01.13
  ... הגדולות - המדרכה הולכת ומופקעת מידי הולכי הרגל. בתי קפה נוגסים בה פינות ישיבה, מכוניות וקטנועים חונים בה והמסוכן מכל - רוכבי אופניים דוהרים בה כאילו אין מחר. אופניים מכניים, חשמליים, קורקינטים ממונעים כולם מתמרנים על המדרכה במהירויות גבוהות, מתעלמים מכך שהאזור הוגדר בעבר כמקום המבטחים של הולך הרגל האיטי, הילדים והקשישים. פתרונות נדרשים בצורה של הפרדה, אכיפה וחינוך אבל עד שאלה יגיעו כדאי שנסתכל לימין, לשמאל ושוב לימין כשאנחנו חוצים את המדרכה.
• 

  פרויקט שער העיר של ראשון לציון

  30.12.12
  "ראשון לציון היא לא באמת עיר" בהצהרה הזו פותחת נעמה ריבה את כתבתה ב Xnet וממשיכה "אם פעם היא הייתה עיר מוגדרת עם מרכז ברור, הרי שבעשורים האחרונים היא התפשטה והלכה (...) מערב העיר הוא פרבר-שינה בממדים אמריקאיים, מפורק לפירורים. שכונות המגורים מנותקות, הקניונים והיכלות הקולנוע מחייבים הגעה ברכב פרטי"...את הבעיה הזו שמתארת נעמה לא באמת זיהו בעיריית ראשון. הם ממשיכים בכל הכח לירות לעצמם ברגל עם אותו כלי הנשק התכנוני. בתחרות סגורה לעוד פרויקט מיותר במ...
• 

  בחינת הרישוי הקרובה

  28.11.12
  ...התמודדות עם אתגרים מציאותיים.2. בחינת יכולות הנובעות מניסיונו המעשי,והידע שצבר בשנות ההתמחות והלימודים.3. מבחן שמציב דרישות ברורות,הלקוחות מחיי היום יום של הפרקטיקה המקצועית,והערכת ההצלחה בו נמדדת ע"פ אמות מידה מוגדרות וידועות מראש.אודות הבחינה הרישוי והרישוםחשוב לנו לציין כי שיתוף הפעולה בוועדה הנוכחית לא בא על חשבון בקשתנו לפתוח את המערכת, להפוך אותה לשקופה יותר, והוגנת יותר ואינו קשור לוועדות הדנות בתהליך העתידי ואנו עדין פועלים בכיוונים הללו.
• 

  שלושה סיבובים בקיבוץ נען

  17.10.12
  ...ש בהן החמצה מסוימת. קיבוץ, כל קיבוץ כמעט, אינו יכול להיות מאופיין על ידי חלקיו, על ידי המבנים שבו. העיקר באדריכלות הקיבוצית הוא המרחב הציבורי שבין הבתים. השטח שבין בתי המגורים, הגנים, השבילים. אין בארץ ואולי גם בעולם עוד מקום בו לא ניתן לראות על הקרקע את החלוקה הפרטית. אין גדרות, אין הגדרות, השטח הציבורי מגיע עד לסף הדלת ומצד שני השטח הפרטי פולש החוצה בצורת פרגולות או מרפסות קטנות. התמונה כאן שצולמה על ידי מיכאל ממחישה חלק מהסיפור שעדיין לא סופר.
• 

  רחוב שינקין הגוסס על שולחן הניתוחים

  23.09.12
  ...צוא אצל יונתן קנטי מוואלה. " אין ספק כי מבחינה פונקציונלית יש רק חדשות טובות. המתכננים באמת שמו לב לפרטים הקטנים ביותר(...). החדשות הרעות הן שאדריכלות לא נועדה להיות רק פונקציונלית, ומכל היבט עיצובי אחר השיפוץ של שינקין הוא בגדר פספוס. (...) במחי שיפוץ חסר אחריות אחד כל החן של הרחוב נעלם והוא הפך למרחב אחיד מדי, פתוח מדי, חשוף מדי. לא ייתכן שחולדאי ואנשיו לא חשבו על דרך ביניים. לא ייתכן שאי אפשר היה לשפץ את הרחוב, לשפר את התשתיות, לרווח את המדרכו...
• 

  האם אנו נפרדים מגגות הרעפים?

  21.09.12
  ...ים. היוונים בנו כאן גגות רעפים כבר לפני אלפיים שנה. זה לגמרי לגיטימי במרחב שלנו. נכון, אז לא מסתכלים על הבנייה הערבית, שיש הרבה מה ללמוד ממנה, אבל גם זה חלק מהתרבות שלנו".בכתבה מוצגת גם התביעה במקומות רבים לגגות רעפים כחלק מהגדרות התב"ע וכן טענה שהירידה במכירות בשנים האחרונות נובעת מכך ש"הטעם הישראלי התעדן"... האם זה באמת כך? האם גג רעפים זה טעם נובורישי וגג שטוח זה עידון?תמר ברגר, מסכמת בכתבה את שאלת המקומיות ואומרת שהגיע הזמן לקבל את גג הרעפים ...
• 

  שני צדדים של שימור

  22.08.12
  ...ת האלה משנות את התכנית. האם הרחובות בנויים לזה? האם יש מספיק חנייה כשמוסיפים שלוש קומות למבנה של ארבע קומות? למי אכפת.הדוגמה הקיצונית לכך היא היכולת לנייד זכויות. בקצה רחוב הארבעה הולכים ונבנים שני מגדלי משרדים. מגדלים אלה ואחרים חורגים בהרבה מהתכנית המקורית שיועדה להם. איך זה קורה? פשוט מאד. היזמים של הפרויקטים רוכשים את זכויות הבנייה של המבנים המוגדרים לשימור מחמיר ויכולים כך לחרוג כרצונם. יופי של תרגיל, ים של כסף ותכנית בנין עיר ידידותית ליזם.
• 

  השינויים בתנאי ההתמחות לאדריכלים - קריאה לפעולה

  19.08.12
  ...ם ו"אדריכלצ'יק":לאחר מספר חודשי דיונים מול לשכת שר התמ"ת בהשתתפות רשם האדריכלים הגענו לנקודת הכרעה. על שולחן הרשם נמצאת הצעתנו לפתרון כלל הבעיות בתהליך ההתמחות. ההצעה מטפלת במכלול הבעיות: הגדלת מספר האדריכלים המאמנים ושינוי הגדרתם, הקטנת ההספקים הנדרשים במהלך תקופת האימון, שינוי מבנה הבחינה לרישוי, פתרון לבעיית הרישום של חלק מבתי הספר, פתרון לנשים בחופשת לידה ולמילואימניקים ופתרונות מנהליים כלליים.הפתרונות שהוצעו מבוססים על ההסכמות שהתקבלו במהלך ...
• 

  ללמוד מכיכר אתרים

  19.08.12
  ...דרך בה יתנהל ויתוחזק שטח ציבורי לאורך שנים. באזור נמל תל אביב למשל כבר לא חזרו על הטעות הזו והבעלות היא של הממשלה, העיריה והציבור דרך חברת "אוצר מפעלי ים". לכאורה, לנו האדריכלים כל זה לא נוגע. מה לנו ולהגדרות בעלות על נכסים? אבל כל מי שעוסק בתכנון עירוני ובמרחבים ציבוריים חייב להיות ער לעובדה שמבנה הבעלות הוא שיקבע איך תתנהל התחזוקה לאורך זמן ואיך יצירתו האדריכלית תיראה לאחר כמה שנים.ולכיכר אתרים כנראה יש יותר סיכוי להיפגע מסקאד מאשר לעבור שיפוץ.
• 

  ביקורת תערוכת בוגרי תל אביב

  6.08.12
  שני מבקרי אדריכלות סוקרים את תערוכת הבוגרים של בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב. כמו מרבית האוניברסיטאות השנה גם הם העלו את סדר היום החברתי במוקד העבודות אבל האם זה מגיע לכדי אמירה משמעותית או שנותר בגדר סיסמה?"במבט כללי על העבודות, אין כאן פריצות דרך. נראה שהעיסוק בתוצר גובר לא פעם על התעמקות בתהליך העבודה" כותב ב Xnet מיכאל יעקובסון ומציג שש עבודות. "המשותף לכולן הוא מבט כן ואופטימי, המצייר תמונה משותפת של שאיפה לאידיליה חברתית - עתיד שבו...
• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  ... יש בתכנונים האדריכליים שלכם אלמנטים לא קבועים, זורמים, משתנים? אנחנו משתדלים להשתמש בכלי תכנון פרמטריים בעבודה שלנו אבל לא תמיד זה מתאפשר לנו. בפרויקט מגורים שתכננו בירושלים שמיועד לאוכלוסיה חרדית לקחנו את 'מרפסת הסוכה' וההגדרות ההלכתיות שלה בתור פרמטרים, ויצרנו ווראיציות שונות של החזית על-סמך אותן הגדרות. פרמטרים אקלימיים הם גורם חשוב נוסף בעבודה שלנו ואנחנו משתמשים בכלים אלה יחד עם סימולציות אקלימיות כדי לקבל החלטות תפקודיות ועיצוביות שונות –...
• 

  אותנטיות באה עם ג'יפה וכאוס

  25.04.12
  ...ורית פנחס מביא דעה רעננה ומנומקת לשיח האדריכלי. אורית, שותפה במשרד ארכוד אדריכלים ומרצה בכירה באוניברסיטת תל אביב, מדברת על האגו של האדריכלים, על הדרך בה הרשויות חונקות לעתים את העיר ועל החלום הישראלי (והעולמי) של בית קטן עם גדר לבנה.לאורית השקפת עולם מגובשת לגבי הדרך בה צריך להתייחס לשטחים הציבוריים הבונים את העיר. היא מדברת על השכונות, המגדלים, הרחובות והמרווחים שבין הבתים. ראיית העולם שלה מעדיפה את העולם הלא לגמרי מסודר ומאורגן על התכנון החונק...
• 

  תערוכה.01 - תחרות תכנון לעיצוב תערוכת אדריכלות

  15.04.12
  ...תחרות להציע תכנון לתערוכת אדריכלות. הזוכים בתחרות יזכו בתקציב למימוש הצעתם הזוכה בחלל הגלריה בהמשך השנה.גלריה לאדריכלות כמעט תמיד אינה מציגה באופן בלתי-אמצעי את הדבר אותו היא באה להציג. ה'אדריכלות', אותו אובייקט חמקמק וקשה להגדרה, כמעט תמיד אינה מוצגת בה, אלא מיוצגת בלבד. הגלריה מציגה דימויים שונים – שרטוטים, תמונות, תרשימים, תוכניות וחתכים, מודלים, סרטים ועוד – של אותה אדריכלות אותה היא באה להציג בפני הקהל, אולם התרשמות זו הינה תמיד מיד שניה וסו...