חיפוש - חדשות , גל , חוץ |1| - דף 6

• 

  חיפה מציגה - דיבורים כתחליף לפתרונות

  2.04.13
  ... מתכנן ערים או אדריכל בעל שיעור קומה מחיפה: האדר' החיפאי והותיק מיכה רטנר למשל שעלול כנראה להפריע לשמחה אם ידבר על הנמל המפלצתי שעומד לגמור את חוף קרית חיים ומפרץ חיפה (...) אולי חבר מועצת העירייה שהתנגד למהלך: האדריכל שמואל גלבהרט שיכול לומר דבר אחד או שנים על נושא זה בכנס בו ירצו אדריכלים מחוץ לעיר, מחוץ לישראל - אך לא מחיפה, ואולי דר' אדר' עינת קליש-רותם, שהיא מומחית להתחדשות עירונית ועומדת בראש התנועה להחזרת העיר אל חיפה"?מדהים לראות שוב איך ...
• 

  הזכות לפרסום תמונות והדמיות

  27.01.13
  ...דמיות מחשב של ביתו של יזם האינטרנט אריק ורדי בשכונת אפקה, פגע בפרטיותו - וזאת למרות שההדמיות לא קשרו בין הבית המוצג בהן לבין ורדי. למרות שנאסר פרסום הדמיות הבית, גוטסמן רשאי להציג אותן לעיני גורמים מקצועיים או לקוחות.השופט פוגלמן קבע כי "פנים ביתו של אדם הוא מבצרו, ובגדריו הוא זכאי לכך שיניחו אותו לעצמו. בתוככי ביתו של אדם מממש הוא את זכותו לפרטיות בצורה המובהקת ביותר. לפיכך יש לאדם ציפייה סבירה שתמונות פנים ביתו של אדם לא יפורסמו לציבור הרחב ללא...
• 

  סדרת טלוויזיה - אדריכלות בישראל

  14.01.13
  ... עם ד"ר מוסא חו‘גדיאת והאדריכל אבינועם לוין על האוהל כמחסה (המגזר הבדואי)ניתוח תהליך שינוי אופי חיי הבדואים בישראל. בשיחה עולות שאלות על תהליכים שעוברות אוכלוסיות בעלות מסורת תרבותית שורשית בעידן של חשיפה לדפוסי החיים בעולם הגלובלי.ישראל גודוביץ מסביר מדוע לבנות ולהרוסישראל גודוביץ סוקר את הקריירה הארוכה שלו כמנפץ מיתוסים מיתולוגי, באופן מילולי וכן בפרקטיקה במקומות הציבוריים והפרטיים בהם עבד. גודוביץ גודש את השיחה באנקדוטות ציוריות על הדרכים בהן ...
• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  ...עט מאד היתחדשות. הקהילות האלה הן עדות לשבר של הקהילה הגדולה יותר, זו האזרחית, שיכולה לכלול בתוכה גם את הרב גוניות הנידרשת לחיים מלאים יותר. השכונות מעידות על הפרדה בין אנשים (הרבה מעבר וגם בנוסף לריבוי הקהילות השונות בארץ, בגלל ארץ מוצא, צבע, דת וכד'), בעזרת ההפרטה של הקרקעות על ידי התכנון השכונתי. כל זה בניגוד לתכנון העירוני, אשר במהותו זקוק לערוב קהילות ובעלויות, ולחיבורים רבים ככל האפשר. מכאן ברור שהאינסטינקט השילטוני אינו אוהב עירוניות, ומעד...
• 

  אז לאן אנחנו הולכים מכאן?

  29.04.12
  ... כתבה ב Ynet את האפשרות שמרכז הארץ כולו יהפוך ל"מגלופוליס" - עיר רציפה כמעט שתשתרע מחדרה ועד לאשדוד (כגודלה של לונדון רבתי) ותכיל 8 מליון בני אדם. לדעת מציגי הרעיון ישראל פשוט קטנה מדי מכדי להחזיק יותר ממטרופולין אחד. לדברי ראש המחלקה לארכיטקטורה באקדמיה בצלאל, יובל יסקי, הבעיה כרגע היא העובדה שהממשלה והציבור עדיין כבולים בחשיבה של פיזור אוכלוסין והשקעות בפריפריה. לא משנה לאיזו מהגישות אתם מסכימים יותר או פחות, מעניין לקרוא את הדעות המובאות בהן.
• 

  סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות

  1.02.12
  ...ית לעיר". כשהיא נשאלת אם לדעתה זאת אלטרנטיבה נשית לפאלוס המהדהד של גורדי שחקים היא מהרהרת לרגע ועונה בחיוך כי בסופו של יום "זהו עדיין מבנה גבוה". לדבריה, שאלת "המיניות" של המגדל עלתה פעמים רבות בחודשים האחרונים." (נועם דביר- גלריה הארץ22.2.2010)לעומתה, האדריכלית הבלגית הצעירה והמעניינת קרלה מנטן הוכיחה כי לשם יצירת סביבה ייחודית אינדיבידואלית אין צורך במגדלים, במבנים רחבי היקף וכו'- גישתה הייחודית וההוליסטית לתכנון מייצרת איקונים ליריים בזעיר אנ...
• 

  הקרב על הבימה נמשך

  4.12.11
  ועכשיו גם בכתבה מעמיקה ב"גלריה" של עיתון הארץ. האדריכל רם כרמי עונה לנועם דביר וטוען שהבניין נפלא, הציבור לא מבין והקולגות פשוט מקנאים. האדריכל צבי אפרת לעומתו מכנה את הבניין "נפיחה ענקית וחרישית" והויכוח עם דני קראוון שתכנן את הכיכר הצמודה נשאר בעינו. רם כרמי ספג לא מעט ביקורות על עבודות שלו במהלך הקריירה הארוכה. ביקורות שמחלקן לא ניתן להתעלם. מהתחנה המרכזית החדשה ועד לתוכנית המתאר לפרוייקט הולילנד, כרמי תמיד מצליח לדלג הלאה לפרויקט הגדול הב...
• 

  נתנו לי דדליין אז הנחתי את העיפרון

  24.11.11
  ...לוגיים פזורים לאורך הכפר, אך חסר רצף שיקשר בין שכבות ארכיאולוגיות אלו. התכנון של ליעד מציע להתנהג גם לשכבה חדשה כאל ארכיאולוגיה. רק שכבה מן הבינוי המוצע נחשפת אך ברובו הגדול המבנה חפור מתחת לפני הקרקע. הפרויקט מציג ההזדמנות לגלות את מכלול הכפר דרך מסלול תת קרקעי, מסלול המייצר פלטפורמה לעושר התרבויות הנחשפות בין השרידים הארכיאולוגיים. כל זאת בעוד שעבור תושבי המקום, העתיקות סביבם הן תופעה מובנת מאליה המקשה עליהם בגידור והגבלות סביב האתרים הארכיאולו...
• 

  הסאגה של בצלאל ממשיכה - האם עכשיו עוברים לתל אביב?

  7.11.11
  ... דב הוז 16 - 18 שכרה האקדמיה מעיריית תל אביב ובצלאל מייעדת אותו ללימודי חוץ שאינם אקדמאים, לגלריות, ימי עיון וכנסים. פעילויות כאלה הן בדרך כלל הדובדבן שבלימודים וקצת מוזר להחזיק אותו מרוחק מהקמפוס הראשי. בינתיים בעיריית ירושלים ובהנהלת בצלאל דנים שוב בתוכנית לעבור למגרש הרוסים ואחת החלופות שנבחנת עכשיו היא לבנות בניין קטן יותר משתוכנן בתחילה ולעשות שימוש במבנים הקיימים בצמוד, בניין המשטרה ובית המעצר. ... מישהו כבר סיפר את החדשות ל SANNA ?
• 

  קיבעון אנטי אורבני וקיבעון אחר

  16.10.11
  ...ת הקביעות האלה לנוכח המחאה שאנו רואים כעת גם בניו-יורק, ברצלונה וערים אחרות. ערים שאפילו לטענתה הן המודל המוצלח. בזמן האחרון אפשר לקרוא הרבה מאד כתבות ובלוגים שטוענים שהם יודעים מדוע קמה המחאה ומהו הפתרון הנכון לה. "הכל בגלל _____ (מלא את החסר) !!". בדרך כלל מלווה את הטענה גם המחשבה שאפשר להוביל את המחאה הזו לכיוון הנכון ושהנה, הנה, בא התיקון. זאת מחשבה נחמדה אבל היא דומה למחשבה של גולש גלים שהוא זה שמוביל את הגל וקובע את כיוונו. אין קשר ...
• 

  ישראל בביאנלה לאדריכלות בוונציה

  7.07.11
  ...ה ואת שתי ההצעות האחרות שהגיעו לגמר. הביאנלה לאדריכלות בוונציה היא אירוע מרכזי באדריכלות העולמית והביתנים הישראלים זוכים בה לתהודה רבה. בין האדריכלים והאוצרים שנבחרו לייצג את ישראל בעשור האחרון היו צבי אפרת, יעל מוריה, סיגל ברניר, טולה עמיר ובשנה שעברה היו אלה יובל יסקי, וגליה בר-אור. השנה נבחרה הצעתם של האדריכלים ארז אלה ודן הנדל ואוצרת האמנות מילנה גיצין-אדירם, לייצג את ישראל בביאנלה ה-13 לאדריכלות בוונציה, שתיפתח בספטמבר 2012. התערוכה ...
• 

  יפני, איקוני ומבטון לבן

  3.03.11
  שיחה עם צמד האדריכלים היפאנים זוכי פרס פריצקר, קזויו סג'ימה וריו נישיזאווה. בכתבה בגלריה של הארץ מתאר נועם דביר את המפגש שלו עם צמד האדריכלים היפנים שזכו בפרס פריצקר לאדריכלות ב 2010. הפרס הוענק להם על עבודתם בסטודיו SANAA בו הם שותפים (כל אחד מהם מחזיק גם משרד עצמאי). אחד המבנים המוכרים יותר שלהם הוא המוזיאון החדש לאמנות עכשוית בניו יורק. בניין לבן שנראה כמורכב מקופסאות המונחות זו על גבי זו. מבנה נוסף מעניין הוא מרכז הלימוד רולקס באוניבר...
• 

  ארכיתור 118 - מבנה חדש | בניה ירוקה

  17.11.14
  יום שישי, 28 לנובמבר 2014, 9:30.בית ספר פורטר ללימודי הסביבה, ג׳ורג׳ וייז, מול שער 14 של האוניברסיטה וסיור המשך בגלריה זהזהזה, נמל תל אביב-יפו.בתכנון: גאוטקטורה, אקסלרוד-גרובמן אדריכלים, חן אדריכלים | בהדרכת: אדר׳ יוסי קורי.הבניין הירוק של בית הספר ללימודי הסביבה ע״ש פורטר מיועד להיות המבנה הראשון בישראל שיזכה לדירוג הגבוה ביותר של התקן האמריקאי לבנייה ירוקה - דרגת פלטיניום. לאחר הסיור נמשיך לסיור בתערוכה אודות אקולוגיה בגלריית זהזהזה בנמל תל אבי...