חיפוש - חדשות , גל , סף |1| - דף 12

• 

  נבחרו הזוכים בשלב א בתחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  1.05.12
  ...ו ארבעת האדריכלים הישראליים שימשיכו לשלב השני. ארבעה אדריכלים נוספים צוינו לשבח.ועדת השיפוט הבינלאומית של תחרות האדריכלים של הספרייה הלאומית התכנסה בירושלים ב 17 - 19 באפריל. הרכב הוועדה כלל ארבעה אדריכלים פרופ' לואיס פרננדז גליאנו (יו"ר), פרופ' אלינער קומיסר ברזקי, פרופ' רפאל מוניאו ואדריכל גבי שוורץ. פרופ' מסימיליאנו פוקסס הודיע ברגע האחרון שלא יוכל להשתתף מסיבות שאינן תלויות בו. לפני בחינת ההצעות שהוגשו הוועדה סיירה במגרש עליו יוקם הבניין וקיב...
• 

  תערוכה.01 - תחרות תכנון לעיצוב תערוכת אדריכלות

  15.04.12
  תערוכה.01 תחרות תכנון לעיצוב תערוכת אדריכלות היא תחרות פתוחה, אנונימית בשלב אחד להצעות לתכנון תערוכת אדריכלות בחלל הגלריה. על המשתתפים בתחרות להציע תכנון לתערוכת אדריכלות. הזוכים בתחרות יזכו בתקציב למימוש הצעתם הזוכה בחלל הגלריה בהמשך השנה.גלריה לאדריכלות כמעט תמיד אינה מציגה באופן בלתי-אמצעי את הדבר אותו היא באה להציג. ה'אדריכלות', אותו אובייקט חמקמק וקשה להגדרה, כמעט תמיד אינה מוצגת בה, אלא מיוצגת בלבד. הגלריה מציגה דימויים שונים – שרטוטים, תמו...
• 

  בתחרות למי יש יותר גדול יש גם מפסידים

  13.02.12
  ...יתר לקו הרקיע היא בכללה תמוהה ומסיטה את תשומת הלב מקו הרחוב, שהוא זה שעושה עיר ולא קו השמים. זהו לא מקרה. קו הרקיע עושה כסף וקו הרחוב עולה כסף. קו הרקיע מניב רווח ליזם, וקו הרחוב לעומתו ניתן לציבור ללא תמורה. לכן מה שקורה למרגלות המגדל פחות מעניין את הפיתוח העירוני, אם בכלל. לכן המרחב הציבורי הרבה פחות מטופח מהמגדל שמעליו, ולעתים עלוב ומוזנח. לכן המגדלים עושים כל שביכולתם כדי להתבדל מקו הרחוב ולהתעלם מקיומו. רשויות התכנון שותפות למעל בכך שאינן יו...
• 

  עברית שפה קשה בארק פלוס? כבר לא.

  1.02.12
  ... טקסט חדש תוך שימוש בכלל מאגר הפונטים, כך שהמשתמש נהנה מחופש עבודה מלא. חשוב גם לציין כי בעזרת הרכיב החדש צורת הפונט המקורית נשמרת בשלמותה, וכן כי לא מדובר בפונטים "מפוצצים" אלא בטקסט חי אשר זהה למקור. בנוסף, התוכנה מגיעה עם גלריית פונטים מוכנה מראש ובעת הצורך ניתן אף להוסיף פונטים נוספים לגלריה זאת, אותם מקבלים עם פרויקטים שונים.עדכון זה של התוכנה שם ארק פלוס בחזית ה-CAD, התכנון והעיצוב האדריכלי בישראל, שכן מדובר במתן גמישות אדיר למשתמש מן המניי...
• 

  קומות בנסיגה, אור וצל

  22.01.12
  ...מורת זכויות בניה.בכתבה מסביר אבנר אקרמן, אדריכל העיר ראשון לציון, את ההיגיון ביצירת קומות עליונות בנסיגה: "ברוב הערים בארץ הבנייה המרקמית היא של בניינים בני ארבע קומות. כאשר החזית לרחוב של קומות התוספת נמצאת בנסיגה, הולך הרגל שנמצא ברחוב כמעט לא יכול לראות את הקומות החדשות. הרבה פחות נעים ללכת ברחוב שדופנותיו בגובה עשרות מטרים וקשה לראות פיסת שמים. קומות בנסיגה מאפשרות ליצור עיבוי של המגורים ברחוב בלי להשפיע על התחושה הקיימת".*התמונה מתוך ה...
• 

  העיר היא גם אמנות רחוב

  28.12.11
  ...בלוג "תל אביב שלי" כבר הוזכר כאן בעבר. זהו בלוג צילום של מתי עלה, חובב ארכיטקטורה וצילום. בין השאר מתמקד הבלוג בתופעת אמנות הרחוב, האמנות המחתרתית והאמנות הממסדית.דדה ולאצי הם שני אמני רחוב מחתרתיים המציגים לפעמים גם עבודות בגלריות לאמנות. דדה הוא אמן צרכני המעודד אותנו לחשיבה באמצעות דימויים מעולם הצריכה והקפיטלזים, ולאצי היא אומנית שדמויותיה משדרות פנטזיה, דמיון וצבע. בסדרה של עבודות שיתפו השניים פעולה וכך כותב מתי על אחת מהעבודות:"... גלגל היה...
• 

  חיפה עיר עולם... וגם תל אביב לא

  25.12.11
  עיריית ניו יורק הכריזה על הזכיה של הטכניון ואוניברסיטת קורנל בתחרות להקמת קריה אקדמית טכנולוגית בעיר. מלבד הביקורת על התכנון ה"סמי קורבוזיה", עצם הקמת הקמפוס בניו יורק מדגים לנו איך עיר-עולם מסוגלת למשוך משאבים מהפריפריה ולצמוח עוד ועוד על חשבונה. הטכניון מקים שלוחה בניו יורק - מה רע? אוניברסיטאות מהוות מנוע ליצירתיות ופיתוח, את זה מבינים כולם. כשלטכניון תהיה שלוחה בניו יורק, יגבו בה דמי לימוד כנהוג בארצות הברית וכך גם דמי מגורים ומחייה. זה אומ...
• 

  דופלקס לחזרזיר בורגני מצוי

  16.10.11
  כתבה משעשעת של עירית לינור התפרסמה בגלובס ובה היא מתארת למה לעזזאל היא בוחרת לגור בדופלקס של חמישה חדשים כמו חזרזיר בורגני. "לא ברור לי" היא כותבת, "מה הביא אותי, בהזדמנות הכלכלית הראשונה שנקרתה בפניי, לקנות דירה בת 5 חדרים לשלוש נפשות (היום אנחנו שתיים), המשתרעת על שתי קומות: הקומה שבה אני חיה עם בתי, ובה אנו משוחחות, אוכלות, פורטות עלי מחשב וצופות בטלוויזיה, והקומה השנייה, יימח שמה, שבה מצויים חדר עבודה, גג רחב ידיים, גינה, ריהוט גן ומנגל. ...
• 

  קוד אתי לענף הבניה

  27.09.11
  ...הם, בינם לבין עצמם, וכלפי הציבור הרחב. קבוצת האנשים בעלת העניין המשותף מאמינה שקוד אתי ישביח את עבודת הקבוצה ואת מעמדה. כללי ההתנהגות הנקבעים בקוד האתי הינם אותם כללים המצופים מחברי הקבוצה, מעבר לנדרש בחוק. בישראל, יתכן בגלל אי פעילות מספקת בעבר מטעם הגופים המייצגים את המהנדסים והאדריכלים, נקבעו תקנות האתיקה ע"י המחוקק. בנוסף, בתי המשפט מתייחסים בפסיקותיהם להתנהגויות "מידתיות" ו"סבירות", שההבדל בינן ובין כללי ההתנהגות האתית הינו קטן. התוצאה ה...
• 

  הבלוק והדיור הציבורי

  21.08.11
  ...סטודנטים שלו כדי לעשות סטודיו של שיקום שכונות. הוא אמר לי שהשכונה היחידה שלא צריך לגעת בה היא השכונה שלי. אולי בגלל שלא היו בה שום התחכמויות." "השיכונים האלה לא מצליחים למלא את היעוד שלהם ומודגם בהם הפער בין האידיאלים של האדריכלים לבין המשתמשים שהשתכנו בהם." אומר האדריכל יעקב יער בכתבה. "לנו בישראל היה מזל שהיה לנו מעט מאוד כסף ולכן גם הזוועות היו יותר קטנות". *בתמונה - דיור ציבורי בצרפת, מקום שבו יש יותר כסף ולכן הזוועות גדולות עוד יותר.
• 

  העצירה בשוק הנדל"ן - זה טוב לאדריכלים?

  11.08.11
  כתבה בגלובס מציגה נתונים המעידים על העצירה בשוק הנדל"ן ומראיינת מומחים שונים בתחום לגבי ההשפעה על השוק. יו"ר עמותת האדריכלים המאוחדים, פרופ' אדריכל ברוך ברוך חושב שעשויה להיות פה הזדמנות. "אישור חוק הווד"לים יביא הרבה עבודה לאדריכלים ובהמשך לכל ענף הבנייה", אומר ברוך ברוך. "הראשונים בשרשרת שעובדת על הכנת התוכניות יהיו הארכיטקטים"... "הצד התכנוני הוא תמיד ראשון במערכת וסביר להניח שיקבל תנופה דרך החלטת הממשלה להאצת הבנייה למגורים." אבל גם הוא מ...
• 

  מה חסר בעיר הזאת?

  10.08.11
  ...שה הזה באמצעות מימון נדיב (אולי בסדר גודל של החוב הלאומי של ארצות הברית), תכנון שאפתני (שלא לומר מגלומני), בנייה מואצת ומיתוג אגרסיבי." אבל ערים מתנהגות כמו ערים ויזמים כמו יזמים. רק מהפרוגרמה וצורת הפיתוח אפשר לנחש מה באמת קרה שם. הרבה כסף ציבורי קומוניסטי, הרבה שחיתות פרטית קפיטליסטית ואדריכלים שתכננו לפי בקשת הלקוח בלי לשאול יותר מדי. אנחנו יצרנו בשיטה הזו את פרוייקט הולילנד אבל אנחנו רק כמה מליונים. הם יותר ממיליארד וגודל הפיל הלבן בהתאם.
• 

  תחנה לא מרכזית

  4.08.11
  כתבות שונות עוסקות השבוע בגלגוליהן של תחנות. תחנות רכבת, תחנות אוטובוס, תחנות שיהרסו ותחנות שישוקמו. מלבד עשן דיזל וריח של כישלון, שתי שאלות עולות לדיון: האחת, האם באמת תחנות תחבורה צריכות להיות ממוקמות במרכז העיר? והשניה, איך צריך לשקם את המקומות שהוזנחו? האם שימור הוא הדרך? הכתבה המעניינת היא כתבתו של נועם דביר בגלובס. הכתבה מקוננת על שתי תחנות אוטובוס מרכזיות שהולכות להמחק בזמן הקרוב - התחנה באילת וזו שבטבריה. נועם מספר על ההסטוריה של כל א...
• 

  אז מה? אין בזה כלום? הערות על תמ"א 38

  28.06.11
  בכתבה שפורסמה בגלובס מוצגים נתונים מדהימים - מתוך למעלה ממליון בתים הצריכים חיזוק בפני רעידת אדמה, חוזקו עד כה... 47 בלבד! תוכנית מתאר ארצית 38 נועדה להיות הכלי שיאפשר חיזוק מבנים תוך שהוא מעניק זכויות בניה ששוות כסף לכל מי שיבצע את החיזוק הנדרש. על הנייר זה נראה טוב ובשטח התחיל באז נדל"ני מטורף אבל כמעט כלום לא קורה בפועל. הסיבות כבר נסקרו כאן מספר פעמים ובקצרה נציין אותן: ראשית, שווי הזכויות האלה, זכויות לבנות קומה נוספת למשל, תלוי במיק...
• 

  לאדריכלים פשוט אין ביצים להיות יזמים

  27.06.11
  מירב מורן מגלובס ערכה ראיון מסקרן עם האדריכל גידי בר אוריין. כרגיל אצל מירב הראיון לא מציג את השאלות או דעה אישית אלא פשוט נותן לאדריכל לדבר... והפעם יש כמה דברים ששווה לשמוע. אוריין מדבר על המקצוע שלנו ואומר "אדריכלים לא יכולים להיות יזמים, כי פשוט אין להם ביצים. פזילת האדריכלים לכיוון היזמות נובעת מכך שהם למדו שנים, עובדים שנים ומתקשים להרוויח, ובה בעת מתחככים יום-יום באנשים שבקושי גמרו בית ספר, ומצד שני, הם עושים ים כסף. אלא שברוב המקרים מ...