חיפוש - תגובות , סימבולים / בלוקים , חדשות , גל , צמח |1| - דף 2

• 

  תערוכה - האדריכלות של מנחם באר

  20.09.15
  ...ו בחומריות ובצורניות האקספרסיבית, שמודגשת ביצירתו לאורך כל דרכה. באר הוא יליד בודפשט (1925), שהחל את הכשרתו המקצועית באוניברסיטת בודפשט והשלים אותה בטכניון בחיפה. עם עלותו לארץ ישראל ב-1947 כחבר בקבוצת ההכשרה של השומר הצעיר בגליל המערבי, ייסד באר עם חבריו את קיבוץ געתון והתיישב בו. תחילה שימש כיד ימינו של האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר בית הספר הגרמני "באוהאוס", ועם הזמן הפך לאדריכל בכיר בזכות עצמו.יצירתו מייצגת את האדריכלות הקיבוצית במחצית השנייה ...
• 

  בתים לא צומחים סתם

  26.07.15
  ... אלואיל להדים של מחאת 2011 ולנסיונות של אזרחים ואדריכלים להציע כיפות גיאודזיות כאדריכלות דיור חלופית במאהל ארלוזורוב בתל אביב, שהוקם בסיום המחאה. ד"ר יוסי קורי דיבר על חדשנות אדריכלית בתכנון מגורים בעידן הקיימות; אדר' גלי בר-עבאדי דיברה על פתרונות גמישים במגורים, המאפשרים התאמה של יחידות דיור לשינויים באורח החיים של הדיירים; אדר' יובל יסקי - על צוות העבודה של אדריכלים במסגרת מסמך ספיבק-יונה במחאת 2011; ד"ר ענבל בן אשר - על תפקיד הב...
• 

  תחרות לתכנון שערי הכניסה לטכניון - המקום השלישי

  4.04.14
  ...יכל משה שמש ואדריכל אורי כפיר. "ההצעה מציגה רעיון מרתק הקורא תיגר על תפישת השער המקובלת ועושה שימוש יפה וראוי בקפל הקרקע המלווה את כביש הכניסה לטכניון" ציינו השופטים, "ההצעה משלבת בטופוגרפיה מבנה-דופן המלווה את תנועת הולכי הרגל לקמפוס. נוצרת חווית מרחב והתייחסות טובה לנוף הקרוב והרחוק".בתחרות שהוכרזה באוקטובר 2014 נדרש להציע ביטוי עיצובי המייצג את המוסד הטכנולוגי ומכבד את סביבתו הטבעית, תוך התייחסות לדרישות תנועה ותחבורה, בטחון ובטיחות. הצעתם של ...
• 

  הזוכה בתחרות לתכנון שער הכניסה לטכניון (סטודנטים)

  1.04.14
  ...ת של רכבים והולכי רגל לבין העובדה שמטבעו השער הינו "מקום" ובשל כך יש לו מאפייני שהייה. בתכנון זה אנו מציעים שתי שפות אדריכליות התומכות במתח זה ומשקפות אותו: האחד מאופיין בביתני השומרים המתכוננים כפריזמות אורתוגונאליות המקבילות לנתיבי התנועה, והשני הוא הקירוי המוצב במאונך לכיוון התנועה ומתקבל בחזיתו כאי רגולרי ומנוגד לסדר שבו מאופיינות הפריזמות. כמו כן, חיפוי תחתון רפלקטיבי מעצים את תחושת התנועה על יד שכפולה ובזכות הגאומטריה אליה הם מתחברים.
• 

  העיר שלי

  6.03.14
  ...רפתים, וסטודנטים, וצעירים, אחרי צבא, ואחרי תואר ראשון, ושני... ובאופן שהוא לגמרי הכללה- מדובר באנשים שבאים להשתמש בעיר בפרק זמן מאוד ספציפי בחייהם. לא! הם לא מתכננים לגדל פה את ילדיהם, אם תשאלו אותם, ולקנות דירה הם הרי לא מסוגלים וחוצמיזה במילא הכי טוב למשפחה בירוק שמחוץ לעיר.אבל כולם באים לפה לתקופה, להשתמש ולזרוק כמו מטלית משומשת. זה טוב ויפה, וברור שגם מחמיא. אני אחרי הכל מאוד גאה בעיר שלי. אבל טמונה כאן בעיה גדולה אחת (לפחות אחת). מדינת ישראל...
• 

  העיר הצומחת

  15.01.14
  ... מכובס ומשאבי עתק המושקעים בבנייה "ירוקה". עץ בוגר מפחית את הטמפרטורה בסביבתו ב-2-5 מעלות ומצמצם משמעותית את הצורך במזגן בקיץ. עצים מספקים חמצן, סופחים זיהום אוויר, מקטינים את כמות רעשי העיר ואת קרינת השמש, מעודדים הליכה ברגל וגם מסווים כיעור אדריכלי. וזוהי רשימה חלקית."להמשך קריאה ובאופן מאוד רלוונטי לכתבה, הנה כתבה נוספת - מאבק גינת דרויאנוב בפלורנטין. או- כיצד קורה שהשטח הירוק הכל-כך נדיר בשכונת פלורנטין היום, נמצא על הכוונת של עיריית תל אביב.
• 

  10 הערים החכמות ביותר באמריקה

  25.11.13
  ...ג (מ. יעקובסון פרסם השבוע כתבה מעניינת אודות הקמפוס המתוכנן והמרשים של אמאזון בעיר). "ערים כיום זקוקות לפתרונות של המאה ה-21 כדי להתאים את עצמן לאוכלוסייה הצומחת ובאופן שלא רק ישמור על איכות החיים, אלא ישפר אותה. ערים חכמות מגלות דרכים להיעשות ליותר יעילות, לספק שירותים רבים יותר באמצעים טכנולוגיים, לנצל תשתיות במלואן, ולקדם השתתפות אזרחית של תושביהן בקבלת החלטות טובות יותר לגבי שימוש בקרקע ומלחמה בבירוקרטיה, במטרה להניע כלכלה יזמית ויצירתית. במי...
• 

  עיר קטנה ומכוניות בה... רבות

  7.10.13
  ...ש המהיר. בעיר אשר בה המבנים צומחים בעיקר לגובה, והכבישים לרוחב, עדיין אין וגם לא תהיה יכולת להדביק את הפער (שבין כמות המכוניות ההולכת וגדלה, לתשתיות המשמשות אותן). הפער נובע מהעובדה הפשוטה שתל אביב פשוט לא תוכננה לרכבים ארבע-גלגליים. כי לא היו בזמנו כאלה. כותבת נעמה ריבה ב-XNET: "כמעט כל מאמר אקדמי ובלוג על תחבורה בת קיימא מציג כתמונה פותחת רחוב סואן ומפויח שצולם אי-שם בשנות ה-70. התמונה מזכירה שהיו צריכים לעבור ארבעה עשורים של שימוש חסר תקנה ברכ...
• 

  פרס קרוון יוענק ל"מנעד"

  11.07.13
  פרס קרוון לאדריכלות גנים ונוף יוענק השנה למתכנני פארק המסילה בירושלים, משרד 'מנעד'.מנעד הוא חיבור של שני משרדי תכנון ותיקים: משרד "תכנון נוף בע"מ – אדריכלי נוף" שנוסד ב 1972 על ידי יוסף סגל,אורי מילר וצבי דקל, ומשרד "יאיר אביגדור – אדריכלות ועיצוב עירוני בע"מ" שהוקם ב 1994. על תכנון פארק המסילה כבר זכה המשרד גם ב"אות העיצוב"פרס קרוון, בשווי 18,000 ש"ח, שניתן על ידי עיריית תל אביב יפו, נוסד בשנת 1971 ויחולק בפעם ה-15 בלבד מאז היווסדו. הפרס מוענ...
• 

  מצד שני, יכול להיות שאני צודק

  11.07.12
  ...לם שלי לגבי העיר והתכנון העירוני, אני מסיים את ההרצאה בשקף שאומר "יכול להיות שאני טועה". השקף הזה מיועד להזכיר לכולם שיש יותר מאמת אחת לגבי העיר ומזמין את הקהל לבחון לעצמו את ההשקפה שלו עצמו. למרבה הצער בהרצאות האחרונות אני מגלה את הקהל נושם לרווחה וחלק מהם גם עונים "ברור שאתה טועה". כלומר כל הטענות שלי במהלך ההרצאה נשכחות מיד כשאני מודה שגם אני לא מחזיק באמת המוחלטת. רק אדריכלים מעטים מוכנים להשאיר את הראש פתוח ולבחון טענות מנוגדות לדעתם.בסופו ש...
• 

  פארק המסילה בירושלים לדוגמה

  9.04.12
  ...שיתוף הציבור ובמיוחד בהקשר של המחאה החברתית אבל ממעטים לשים לב לתהליכים המתרחשים. אותם הכלים ששימשו את המחאה משמשים כבר מספר שנים את תושבי השכונות והקהילות להתארגנות עצמאית, ופארק המסילה בירושלים מהווה מקרה מבחן מעולה. אולי בגלל אופי השכונות הקהילתיות והמובחנות יותר, אולי בגלל הפתיחות הרבה שמפגינה העירייה בבירה, כך או אחרת ועדי פעולה מקומיים התארגנו ושותפו בתהליך. פארק המסילה הנו פרויקט מתמשך, בשבוע הבא למשל יוצגו לציבור החלקים הגובלים בגוננים.עי...
• 

  הנדסאי אדריכלות נוף - מקצוע עם קיימות

  27.07.20
  ...לך ונדחק אל שולי הערים והופך לאיים קטנים של ירוק המוקפים בבטון וברזל.כיצד ממשיכים להתפתח תוך כדי שמירה על השירותים החיוניים שהטבע מספק לנו?מה נשאר לנו מעבר לעבודה, פקקי תנועה, וצפייה במסכים? איזה זהות מקומית תישאר בתוך הכפר הגלובלי ההולך והקטן? היום, השמירה על הטבע אינה נחלתם של פעילים ירוקים בלבד, אלא נושא בעדיפות גבוהה כבר בשלבים הראשונים של תכנונים עירוניים ואזוריים.סביב הצורך האנושי בריאות ירוקות במרחבים האורבניים התפתח מקצוע אדריכלות הנוף, ה...
• 

  היחס של הקוביות לצעצועים

  22.05.13
  ...מזמין בכלל. "האם זה יכול להיות?" חשבתי. "האם יכול להיות שמה שהופך רחוב לטוב יותר אינו קשור בכלל לאדריכלות ובינוי ערים?" ניסיתי, תאמינו לי שניסיתי המון ערים ורחובות. עם מבנים קשיחים ואפורים כמו שלטון טוטליטרי, לבנים ומעוגלים כמו אייפד, רגולריים וגבוהים ומונחים על גריד כמו מנהטן, או נמוכים ומפוזרים וערוכים על מבוך כמו רחובות יפו העתיקה. כמו טום קרוז בסרט "ונילה סקיי", גם אני גיליתי שעיר בלי מכוניות ואנשים היא מקום מפחיד ומאיים. רק כשהוספתי...
• 

  אבן שפה - מיצב וידאו

  5.03.13
  ...החלפת תשתיות ושינוי פני הרחוב והצמחייה בו.כעת מעלה האדריכלית היוצרת ורד פלוק חלקים מהמיצב שעסק בסוגיות התכנון של מרחב זה ליוטיוב ואנו יכולים לצפות בו. קליק כאן לצפייה בסרטון. מיצב הוידיאו "אבן שפה" הוצג במקור בחלל מוחשך של גלריה, עם הקרנה דו צדדית על שלושה לוחות פוליקרבונט גדולים שהיו תלויים באוויר. על המסכים הוקרנו במקביל נקודות מבט שונות ולעיתים מוכפלות על המרחב הציבורי שמשנה את פניו בשעות שונות, בחלקים טרום שיפוץ, אחרי שיפוץ ובשעות שונות ש...
• 

  העיר והאופוס ה31 של תום בייקין-אוחיון

  23.01.13
  לפעמים, שיטוטים ברשת בימי בחירות מגלים אוצרות, כזה הוא הבלוג של תום בייקין-אוחיון. הבלוג הזה לא עוסק בדרך כלל בנושאים בהם אנחנו עוסקים כאן באתר אבל סדרת כתבות אחת שלו היא למעשה פרקים מספר העוסק בעיר והוא שונה ואחר ובהחלט שווה את המאמץ."ספר זה" כותב תום בהקדמה, "המבוסס על סדרת הרצאות שהעברתי באירוע 'בית ריק – הקיבוץ', מבקש להתחקות אחר ההיסטוריה של הדבר הזה שלו אנו קוראים עיר (...) מה עושה קהילה של תושבים להיות עיר ולא כפר או קיבוץ, או כל ישוב מסוג...