חיפוש - חדשות , זית , חוק |1| - דף 2

• 

  סיפור מקום #9: התחנה המרכזית החדשה

  18.01.17
  סיפור מקום #9: התחנה המרכזית החדשה31/1/2017, 19:00סיפור מקוםערב זה הינו ניסיון לספר סיפורו של מקום שהוא חלק מהמרחב הפיזי והתודעתי שלנו. מקום אשר גם אם מעולם לא ביקרנו בו, יש לנו דעה עליו. מקום אשר גם אם איננו מכירים אותו על בוריו, או בכלל, הוא מייצג עבורנו חלק מהעולם הממשי והמדוימן שבו אנו נעים ובתוכו אנו פועלים.בערב זה, יוזמנו כ- 15 דוברים שונים לספר כל אחד בקצרה אודות המקום, כאשר לכל דובר מוקדשות 5 דקות. לחלקם המקום הוא בית, וחלקם אורחים בו. חל...
• 

  אחד על אחד עם אוהד חיזי

  19.12.16
  ...ם של בניה חדשה או תוספות בניה) ומגיש לרשויות השונות. עם כניסתה של מערכת רישוי זמין, הדברים אמורים לקחת פחות זמן ממה שהיה עד לא מזמן. בשלב הבא, ותוך כדי הליך הרישוי, אני מכין סט תכניות עבודה מפורטות הכוללים בין השאר -תכניות, חזיתות, חתכים, פרטים, רשימות ועוד. תכניות אלו עוברות למס' קבלנים על מנת לקבל הצעות מחיר. לאחר קבלת החלטה עם איזה קבלן יוצאים לדרך, אנחנו עושים פגישה עם כל בעלי המקצוע הרלוונטיים (אני, הלקוח, המהנדס, הקבלן) ועוברים על התכניות כ...
• 

  נקודת איזון חדשה - ועדות ערר

  9.10.16
  ... שיקול דעתה של הועדה המקומית. הביקורת שמפעילה ועדת הערר נעשית בדרך של בחינה מחדש (DE NOVO) של ההחלטה, בהתאם לשיקולים מקצועיים ותכנוניים (סעיף 152(ד) לחוק התכנון והבניה)." (ראו: עעמ 2131/12 ‏ ‏ רוני טל טוקוולי נ' ועדת ערר המחוזית ת''א, פורסם בנבו).לנו נדמה שצריך לחשוב מחדש על הלכה בלתי מסויגת זו, ולהציב לה גדרות וסייגים.ראשית - לא תמיד ועדת הערר, כמוסד ממלכתי, תהייה מי שתשקול את השיקולים הממלכתיים. הדוגמה של תמ"א 38, והפרשנות המרחיבה של ועדת הער...
• 

  ארכיטקטורה ורפואה במאה ה21: הכנס הבינל' ה4 בטכניון

  4.09.16
  ...ected healthcare - connected architecture). פרופ' נעמי ביטרמן מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים וממארגנות הכנס, מסבירה כי "בכנס הנוכחי נתמקד בהשלכות המשמעותיות של תחומים חדשים כגון Big Data, חיישנים מתקדמים, מערכות חכמות ו'האינטרנט של הדברים' על הסביבה הפיזית הבנויה. התוכנית תנוע ב-Zoom in של התחום – מהתמונה הגדולה (סביבה מקדמת בריאות), דרך בתי החולים ועד לבית הפרטי. זאת תוך התייחסות לא רק ליתרונות ה-digital healthcare אלא גם לסכנותיה ולמגבלותיה."
• 

  באר בקיבוץ | האדריכלות של מנחם באר - תערוכה

  10.07.16
  ... מנחם באר בן ה-92 לנהל את ענף התכנון האדריכלי של קיבוצו ולתכנן בתים חדשים. על הצילום של עמרי טלמורסדרת העבודות שמציג עמרי טלמור בולטת בישירותה. הוא אינו מחפש זווית מבט ייחודית, מרהיבה ובלתי צפויה, אלא בוחר לצלם בזווית ישרה לחזית, הקיר או הבמה, בדומה לפורטרטים פיגורטיביים. בצילום המבנים בכללותם, הוא שומר מרחק במטרה לתפוס את הסביבה המקיפה אותם. "כשהבאתי למנחם את התמונות, הוא מצא ש'הירוק' חוזר בעבודות כמו מוטיב והרבה מהחיוּת של אותם מבני בטון היא הסב...
• 

  עמותת האדריכלים זכתה בערר כנגד השחתת מונומנט...

  24.04.16
  עמותת האדריכלים זכתה בערר כנגד השחתת מונומנט לשימור- בית הדואר המנדטורי בירושליםהערר הוגש באמצעות עו"ד רפי אטינגר, שהתנדב לקבל עליו את המשימה.ועדת הערר המחוזית קבעה כי היתר הבנייה ניתן בניגוד להוראות התוכניות החלות על הבניין, בסטייה ניכרת ובניגוד לדין.עוד קבעה הועדה שיש לזכור כי תכליתו של סעיף 149(2ב) לחוק היא להביא בקשות מעין אלה לארגוניםאדריכליים, וכי יש לראות את עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל "שומר סף" .כן קבעה הועדה שהערר מוצדק מעין כמוהו ואיל...
• 

  שיקום נזקי ההוריקן של ההרחבות בקיבוצים

  7.04.16
  ... בית המגורים הקיבוצי, צמח והשתנה מאד, אך קשור באופיו לקרקע. למרות הצורך בהצטופפות כדי להקטין את "טביעת האצבע" האקולוגית של הבנייה במרחב החקלאי הפתוח, חשוב לא לנתק, ככל הניתן, את דירות המגורים מהקרקע. לדירה בקיבוץ ראוי שתהיה חזית המחברת אותה לרחוב הציבורי וחזית אחרת שתתחבר למתחם חוץ פרטי שקט, וככל הניתן גם אל שטח ציבורי פתוח ללא דרכים. "ורידים ועורקים"התכנון החדש ייצור מרקם של רצף והמשכיות בין "פרטי" ל"ציבורי" ע"י שלד נוף פתוח מהגינה הפרטית ועד ל"...
• 

  תכניות המתאר החדשות של נצרת עילית ומגדל העמק

  29.10.15
  ... לשטחים אלו מועטה. תכנית המתאר מחזקת את הקשר בין העיר ליער באמצעות פיתוח שבילים וטיילות, פיתוח נופש ביער והוספת נקודות כניסה ליער.• נצרת עילית אינה עיר תיירות למרות נתונים מצויינים לכך. תכנית המתאר מציעה לפתחה כעיר תיירות מרכזית בגליל תוך הכוונה ליצירת מוקד אכסון תיירות עיקרי בלב העיר.נספח הישום: תכנית המתאר היא תכנית סטטוטורית שעוסקת בעיקר בהיבטים הפיזיים של פיתוח העיר. אולם ההיבט הפיזי הוא רק פן אחד של פיתוח כולל של ישוב – פן הכרחי אך לא מספק.נ...
• 

  תערוכה - האדריכלות של מנחם באר

  20.09.15
  ...רכטר לאדריכל צעיר. כותב את הבלוג "חלון אחורי" ועיתונאי באתר האדריכלות Xnet. על הצילום של עמרי טלמורסדרת העבודות שמציג עמרי טלמור בולטת בישירותה. הוא אינו מחפש זווית מבט ייחודית, מרהיבה ובלתי צפויה, אלא בוחר לצלם בזוית ישרה לחזית, הקיר או הבמה, בדומה לפורטרטים פיגורטיביים. בצילום המבנים בכללותם, הוא שומר מרחק במטרה לתפוס את הסביבה המקיפה אותם. "כשהבאתי למנחם את התמונות, הוא מצא ש'הירוק' חוזר בעבודות כמו מוטיב והרבה מהחיוּת של אותם מבני בטון היא הסב...
• 

  אבני הבניין של השיכון הציבורי - הספר וההרצאות

  22.07.14
  ...הפיזית, החברתית והערכית של מדינת ישראל. התפרסם ביוזמתו של משרד הבינוי והשיכון, וכתיבתו, לוותה בהנחיה מקצועית של אגף האדריכל הראשי.מחברת הספר - ד"ר הדס שדר, חוקרת השיכון הציבורי. הפצת הספר היא על ידי משרד הבינוי והשיכון בלבד. עותקים נשלחים לספריות של הפקולטות לאדריכלות, למוסדות התכנון, למהנדסי ערים ולגופי התכנון. חוקרים, אדריכלים ובעלי עניין המתעניינים בספר, מוזמנים ליצור קשר עם מנהלת לשכת האדריכל הראשי, גב' מירב גורדו בדוא"ל: [email protected].
• 

  תחרות לתכנון שערי הכניסה לטכניון - המקום השלישי

  4.04.14
  ...עצים אותו. בכך ממשיכה ההצעה את עקרונות הבינוי של הטכניון, המורה על התחשבות מרבית בנוף הטבעי, הטופוגרפיה והצמחייה.הצעה זו מבקשת לבחון מחדש את מושג השער, לאור פיתוחים טכנולוגיים המאפשרים להשיג שליטה מבלי לחלוש על המרחב בצורה פיזית וכוחנית. זאת על-ידי פתיחת השער לרווחה ומיקום פונקציות התפעול והאבטחה לאורך התנועה. באופן זה נוצר מרחב מגע מלווה תנועה במקום קו הגבול הקיים היום. שימוש בקפל הקרקע מייצר דופן למרחב אשר הינה מהווה פלטפורמה לפרסום תכנים שונים...
• 

  האם ניתן לשמר את מתחם כורזין?

  22.01.14
  ...ד מאפיות גורמה, בתי קפה מאולתרים, שווקי ירקות, איטליזים, בנק וסנדלריה ופיצוחייה ופרחים וכלי עבודה וחלפן כספים ושמונצעס, ומה לא".. אז מדוע מתכננים בעיריית גבעתיים לחסל את מתחם כורזין?"על פי תוכנית שהופקדה בימים אלה בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, המרכז ייהרס ובמקומו ייבנה מתחם תעסוקה ומסחר חדש על פי נוהל פינוי־בינוי. על משבצת האדמה החרוכה יוקמו על פי התכנון כ-12 מגדלי משרדים ומסחר, מבנים ומוסדות ציבור, ומערך חניה ותחבורה תת־קרקעי שיתחבר לקו הסגול ש...
• 

  מה אומרת המרפסת על רפורמת הפרגולות?

  27.06.13
  ...דיהן של שש הוועדות המחוזיות, והגדלת סמכויותיהן של כ-130 ועדות התכנון המקומיות לתכנון ולבנייה. בדברי המבוא נמצא את מטרתו של התיקון: "ביזור סמכויות לוועדות המקומיות תוך יצירת מדרג וחלוקת סמכויות בין הועדות המקומיות לוועדות המחוזית באופן שיאפשר האצת הליכי התכנון ושיפור השירות לאזרח." כמו במקרים קודמים, כשזה נוגע לחוק התכנון והבנייה אנו פונים לבלוג "המרפסת" שיפענח לנו מה באמת אומר תיקון 100. "אם תעיינו ב 99 התיקונים הקודמים לחוק, תגלו הסברים דומים ומ...
• 

  איכס! יש פה אנשים!

  19.03.12
  ... בדמעות תנין יואב דוד, אדריכל העיר בכתבה. לא נגזר ולא כלום. לעירייה מאד נוח להעביר לידים פרטיות אחריות על חלקים בעיר ועוד לגבות על זה היטל השבחה וארנונה גבוהה. במקום לבצע את חובתה ולתחזק את המקום ולשמר את מה שחשוב באמת - החיים ברחוב, היא נכנעת ללחצי היזמים. הבתים בנחלת בניימין אינם ראויים לשימור ברובם. אלה שכן, היו צריכים לקבל לכך תקציב עירוני, כפי שנעשה במקומות אחרים בעולם. הפיכת המבנים לחזיתות קישוט מפלסטיק שמכסות על דירות יוקרה תהרוס את הרחוב.
• 

  הפיחות במעמד האדריכל

  19.02.12
  ...ו לפי החוק".ומוסיף האדריכל ארד שרון: "זה חילחל לכל הכיוונים. המזמינים הבינו שהקפיטליזם חוגג, האיכות הפסיקה לשחק תפקיד - ורק הכסף קובע. נוצר מצב שמתכנן הפרויקט נקבע בדרך כלל על פי שכר הטרחה, ולא על פי איכות העבודה. (...) אדריכלות כיום היא מקצוע שקורס, ולאף אחד לא אכפת. האדריכלים מפחדים לדבר, מפחדים מהלקוח".עם כל זאת מדהים לגלות שגם השנה על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מקצועות האדריכלות ועיצוב הפנים ממשיכים להוביל בביקוש במוסדות הלימוד השונים.