חיפוש - חדשות , מאמרים , חבר , ילד |1| - דף 4

• 

  סוד הגן נעלם | כנס בנושא סביבות משחק בעולם משתנה

  19.05.14
  ...ברי פתיחה וברכה לכנס גלית גאון- אוצרת ראשית מוזיאון העיצוב חולון 16:40-18:20 מושב ראשון אני משחק משמע אני קיים- עיצוב גני משחק והתפתחות הילד 18:20-19:00 הפסקה קפה וכיבוד קל / ביקור במוזיאון ובספריית החומרים 19:00-21:00 מושב שני האפשרויות הבלתי מוגבלות מול המגבלות הבלתי אפשריות- תכנון מרחבי משחק עלות כרטיס: 60 ₪ לחברי איגוד אדר' הנוף: 50 ₪ לסטודנטים: 40 ₪הכרטיס כולל גם ביקור במוזיאון ובספריית החומריםהזמנת כרטיסים בקופת המדיטק: 03-5021552- - - - -
• 

  העיר שלי

  6.03.14
  ...ם הייתי עוד ילדה אבל אני זוכרת הרבה. איך תל-אביב תמיד שפעה במרחב ציבורי תוסס, בבתי קפה מגניבים, בחנויות הומות אדם, באמנים מיוסרים, בתרבות, במוזיאונים, בתאטראות, בקונצרטים, במועדונים בפאבים, בגנים ציבוריים, באירועים קהילתיים, חברתיים ועוד ועוד.עוד כששדרות רוטשילד היו רק חול, והריצוף היחידי בגינת שנקין היה מכסה הביוב, תל-אביב הסתדרה מצויין כבר לפני 30 שנה. נכון! היא צמחה, התעצבה, התעשרה, התחדשה, גדלה, אבל היא הייתה מוצלחת הרבה לפני שהפכה מטלית חד-...
• 

  העיר השמחה

  13.02.14
  או- כך כותבים "לא רע בכלל" על פרקטיקה שצריכה להתבצע "טוב- לכל הפחות"."מגורים לא צפופים, רחוקים מהכל, הם הרבה פחות בריאים לילדים, הרבה פחות בטוחים, בגלל דומיננטיות המכוניות, והרבה פחות טובים לחיי החברה שלנו, כי הדברים הטובים ביותר בחיים קורים כשאנשים נפגשים". כך מגדיר זאת העיתונאי הקנדי צ'ארלס מונטגומרי בכתבה של טלי שמיר בעיתון כלכליסט. מסכימה ומוסיפה על כך בכתבה, ד"ר טלי חתוקה, ראש המעבדה לתיכנון עירוני באוניברסיטת תל אביב:"בעצם משנות השבעים ואיל...
• 

  הצגת בוגרים - Mapping the Common

  29.01.14
  ...משתמש במרחבים המשותפים, תוך התחשבות בנקודות התורפה של המרחבים המשותפים, אשר רבים מהם מוזנחים כי הבעלות היא של קולקטיב, והקף התכנון הוא עצום. העיר שנבחרה לשמש קרקע לסטודיו היא ירושלים. בירושלים כ-450 גינות עירוניות, ללא רצף המחבר בין ה"מרחבים הירוקים". מתוך כלל הגינות נבחרו 5 אתרים. הקריטריונים לבחירה היו סוציאליים, כלכליים וסביבתיים. הסטודנטים התבקשו לתכנן ולעצב פתרון פשוט למורכבות החברתית, הסביבתית והקהילתית סביב כל אחד מהאתרים. זאת מתוך אמונה ש...
• 

  איך מכירים שכונה? מה יכול לייצג אותה?

  20.01.14
  ..."איך מכירים שכונה? מה יכול לייצג אותה? האם אפשר לתאר אותה בלי להתייחס לתושביה? למה כן מתייחסים? על מה נעצרת העין? האם היא נוטה להתעכב על השבור והפגום או על השלם היפה? מה ערכו התיעודי של קטע קיר או חלון ראווה בודד? האם הוגן לחבר בין ציור מרחוב מרכזי לברז כיבוי בסמטה צדדית? נחוץ ריבוי או די בתמונה אחת מייצגת? חייבים להתייחס לקבוע? מה ערכו של המשתנה? האם החלקים מתחברים לכדי תמונה שלמה, או שהתמונה השלמה מתפרקת?"מתוך הבלוג המצולם של ציפה קמפינסקי.קדח...
• 

  בית העם המתחדש

  19.01.14
  משרד האדריכלים HQ מחדש את בית העם של עשרת. מעניין לתהות ולהיווכח יום אחד, כיצד יתפקד בית עם, במתכונתו החדשה או המחודשת, בימינו. האם אכן קיימת כמיהה חברתית כלשהי לחזור ל'ביחד' הזה, שהוא אולי פחות טרוויאלי היום, כשכל אחד נצור ב"אחוזתו"... על משקל "ביתי- הוא מבצרי".האם תהילתו של בית העם עוד לפניו? וכך מביאה את פני הדברים, ק. רוזנבלום, על בית העם, ב"הארץ":"הזיכרון המתוק של בית העם מאומץ בחום על ידי התושבים, שמשתוקקים להוריש לצאצאיהם, בני הדור הרביעי ...
• 

  לא לצאת למרפסות!

  25.12.13
  ...ן?צבי וילדר, דובר חברת גינדי השקעות, אמר כי "החברה הקבלנית שבנתה את הבניין בחדרה ואחראית כקבלן מבצע על איכות הבנייה היא אורתם־מליבו ...". מאורתם־מליבו נמסר בתגובה: "נציגינו וגורמים חיצוניים לחברה נמצאים בשטח ובודקים את כל האספקטים שגרמו לכשל, לרבות תכנון הפרויקט, שלא נעשה על ידינו".אנשים משקיעים את כל כספם ומשתעבדים למשכנתאות שלא ברור אם יוכלו לעמוד בהן, היזמים והקבלנים מגלגלים את הכסף וכמובן גם מגלגלים את האחריות הלאה...להמשך קריאה ב"TheMarker"
• 

  תצטרף לעמותה. תפסיק לקטר ותצטרף!

  7.11.12
  ...ש בו טוקבקים אנונימיים. דווקא בגלל העובדה הזו צריך לציין שלאחרונה מתעוררת איזו רוח של שינוי. הנה שני מקרים מהשבוע האחרון שלא שמעתם עליהם.הקמת בניין הספרייה הלאומית בירושליםלאחר פרסום בעיתון הארץ ובו קריאתו של עו"ד יאיר גבאי, חבר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים, לבטל את זכייתו של האדריכל רפי סגל בתחרות לתכנון הספרייה הלאומית החדשה בירושלים. ולמנות "אדריכל ציוני". יצאה מיד העמותה בגינוי הבא: "לאור הפרסומים באמצעי התקשורת השונים, עמותת האדריכל...
• 

  כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?

  26.08.12
  ... גוניות מירבית". מהי הרב גוניות אותה מחפש האדם העירוני? נחלק גם זאת לחמש, תוך הבנה שאנו דנים בערכים ברי שינוי מתמיד, העוקבים אחרי שינוי המאוויים של האוכלוסייה, מדור לדור, המתחדשים תדיר בהכרח (כולל רווחה, רמה כללית, אופי, חתך חברתי, וכו' וכו').מאפייני הרב גוניות העירונית* מרחב ציבורי נוח, עשוי חללים המסומנים על ידי בנינים (לא גדרות, עצים, מדרכות).* החלה ופיזור של מוצרי התרבות השונים, החל בחינוך וכלה באולמות בידור. הרשימה היא כמובן דינאמית וארוכה.*...
• 

  איך להרוג את באר שבע ב 55 דקות

  17.08.12
  ...מים בסדרה אני אחזור לרגע על שתי הנחות יסוד פשוטות. הראשונה – ספקי המוצרים והשירותים נוטים להצטופף ולהתמקם אחד ליד השני. חנות נעליים לדוגמה תעדיף להתמקם בקרבת חנויות נעליים אחרות, מערכות עיתונים יעדיפו להיות קרובות זו לזו, חברות הי-טק יעדיפו להתמקם באזור מוגבל. הסיבות לכך רבות ולא אפרט אותם כאן. ועכשיו החלק החשוב, אם אתם עדיין עוקבים... כספקי מוצרים מצטופפים, נוצר מסביבם "אזור דיכוי". אזור שבו לא יכולה להתקיים פעילות מתחרה. רו...
• 

  אחי, יש ימבה כוסיות!

  29.07.12
  ...הבית מחכים בתחתית המאמר למי שרוצה לקפוץ קדימה. כרגע אנחנו חוזרים לנושא לשמו התכנסנו הפעםמה מושך צעירים לתל אביב?כשהייתי צעיר ורווק גרתי בתל אביב, הייתה לי משכורת סבירה ו"קרעתי את העיר". הלכתי למסעדות, מועדונים, פגשתי בחורות וחברים, יצאנו, בילינו... כל החבילה. עם הזמן התחתנתי וכשנולדו הבנות כבר גרנו מחוץ למרכז. עצרו רגע, הסיפור הזה נשמע לכם מוכר? ברור שכן. הסיפור הזה חוזר על עצמו בכל עיר גדולה, תל אביב או דלאס, פריז או שיקגו. זה קורה ללא תלות באדר...
• 

  הערים החדשות צריכות להמציא את עצמן מחדש

  10.06.12
  ...ל 2025. במוקד המחקר נמצאות הערים החדשות שהוקמו בשנות ה-50 וה-60 בישראל וביניהם ניתן למצוא ערים כמו שדרות, דימונה, יבנה, כרמיאל. ערים דומות הוקמו בכל העולם ובעיקר באסיה, אירופה וארצות הברית. אלה ערים שניצבות כיום בפני שינויים חברתיים וסביבתיים, ובראשם הזדקנות האוכלוסיה, תדמית נמוכה וגם הזנחה וחוסר גמישות של המרחב העירוני.""אנו מציעים פלטפורמה גמישה של כלים חכמים והתערבויות פופ-אפ." כותבים החוקרים. "בכלים חכמים הכוונה ליישום של טכנולוגיות חדשות על ...
• 

  גוננים - קהילה הקובעת את תכנון השכונה

  17.04.12
  ...רק המסילה). העבודה שכתבתי עוסקת בתהליך שכבר כיום ניתן לומר שהשיג שינוי משמעותי ברמה המקומית בעיר. בניגוד לדיון הציבורי התקשורתי, עבודה זו לא מתעסקת בנושאים פרוגרמטיים. העבודה מאמצת נקודת מבט סטרוקטורליסטית המתבוננת על המבנה החברתי המאפשר שינוי. העבודה בוחנת את אפשרויות הפעולה האזרחיות והקהילתיות המאפשרות שינוי כוללני במרחב. יותר מכך, היא מציצה אל מחוץ למבנים המוסדיים והצינורות הקיימים ומבקשת לחשוף את אפשרויות הפעולה לשינוי המתקיימים שם. העבוד...
• 

  תחרות הספרייה הלאומית - הוארך שלב א'

  13.02.12
  בהודעה לעיתונות של החברה לבניין הספרייה הלאומית בע"מ, פורסם צוות השופטים שמונו לתחרות וכן נמסרה הודעה על הארכת שלב א', שלב התחרות הפתוחה, עד ל 16 באפריל 2012. להלן ההודעה במלואה ובה גם סקירת צוות השופטים: הודעה לעיתונות שלב א' של התחרות הוארך לבקשת האדריכלים בשלושה שבועות. תאריך ההגשה החדש: 16.4.2012 על פי תקנון התחרות, בסיום השלב הראשון תבחר ועדת השיפוט עד ארבעה אדריכלים ישראלים שיעלו לשלב השני. בשלב השני, גם הוא אנונימי, יצטרפו אליהם ארב...
• 

  קריאה להחרמת התחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  24.01.12
  ...תם כתחרות פתוחה.ביקורת לא מעטה נשמעת גם כלפי עמותת האדריכלים המסייעת בתחרות. "עמותת האדריכלים אימפוטנטית לגמרי" אומר שרון, "זהו המסמר האחרון בארון המתים שלה. לא יתכן שהעמותה תאפשר תנאים כל כך מבזים וזאת כשהם בכלל לא מיוצגים בחבר השופטים. ההתנהלות הזו ממשיכה את ההתדרדרות של המקצוע כשהעמותה יושבת ולא עושה דבר."אתר Saf פנה אל 'יד הנדיב' בבקשה לתגובה בנושא. למרות תכתובת רבה לא הועברה אלינו עד כה תגובה רשמית. פניה דומה נעשתה גם לעמותת האדריכלים שכלל ל...