חיפוש - חבר , כנס , עיר |1| - דף 9

• 

  הגוזלים שלי עזבו את הקן ......

  13.10.16
  .... מי שעוזב לא תמיד מוכר את הנכס וגם כאן יש מקום לחשוב על שיפוץ לטובת השבחה , אך במאמר זה בחרתי להתמקד יותר במי שמחליט להישאר בנכס ולהתאים אותו לצרכיו. התחלת התהליך חייבת להיעשות ע"י מיון והפרדה מהבלתי נחוץ. אפשר לתרום, לחלק לחברים,למכור ביד 2 או אפילו לשפץ, אך חייבים לרוקן ולהתחדש ולאחר מכאן גם תרגישו הקלה עצומה.עכשיו יש לכם מרחב לתכנן , זה הזמן סוף כל סוף להשקיע בעצמכם ולהגשים פנטזיות.ראשית כל השקיעו בסביבת המגורים העיקרית שלכם, תתכננו לטווח ארו...
• 

  ארכי-תור הספרייה הלאומית

  26.07.16
  ...מסבירים איך קרה שלמרות הוויכוחים היצריים, עברה על הכיכר רבע מאה של בנייה מאולתרת, טלאי על טלאי.צילום: אסף פינצ׳וקעלות הסיור: חברי עמותת האדריכלים לשנת 2016 - 40 ש”ח, אינם חברי עמותה - 60 ש”ח | המחירים כוללים השתתפות בעלות ההדרכה | מתכנסים ב-15:45 באולם הכניסה של הספרייה הלאומית, קמפוס גבעת רם, האוניברסיטה העברית ירושלים | חניה מחוץ לשער הקמפוס | הסיור מתחיל בשעה 16:00 | טלפון לבירורים: 03-5188234להזמנת כרטיסים אתר ארכיתור - עמותת אדריכלים מאוחדים
• 

  שיחות על עיר

  11.01.16
  ...האורחים לתרום מדעותיו והתייחסותו.#2. ערים מעורבות. נחום כהן מארח את אדיב דאוד נקאשחלק מעריה המרכזיות של מדינת ישראל הן ערים מעורבות. מושג זה - 'ערים מעורבות' - יוצר בעצם אמירתו הבחנה בין קבוצות האוכלוסייה השונות המרכיבות את החברה הישראלית. מעבר לכך אנו יודעים כי בניה "ערבית – פלסטינית" בסגנונה, עברה תהפוכה כאשר בעלות על הנדל"ן עברה דרך נכסי נפקדים אל מנהל מקרקעי ישראל. ביטוי זה מקפל בתוכו גם את הקביעה כי הפרטים השונים המתגוררים בערים השונות נבחני...
• 

  אירוע הגמר של הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

  23.11.15
  ...פורי המורשת וליהנות מנוף בלתי רגיל". ליז לייבוביץ: שיר השכונהבעבודתה של ליז לייבוביץ "מושאע מושאע", הוצגה דרך מקורית ומעשית להתמודדות עם בעיות משפטיות ומרחביות בשכונה, ההופכות קשות יותר על ציר הזמן ומביאות להידרדרות המרחבים החברתיים והפרטיים הקיימים בשכונה. העבודה מציעה מערכת חוקים וכלים חדשה, אשר יתאימו לתכנון במושאעות. העבודה מסבירה, דרך תיאוריות של תכנון עיר, מדוע העיר אינה יכולה לתפקד לגמרי כשוק חופשי. מצד שני, העיר היא מערכת מורכבת שגם שיטות...
• 

  מי מפחד מצבע?

  27.08.14
  ...וש בצבעים זוהרים במקסיקו אלו הם רק מקצת מהדוגמאות. אנחנו אומנם חיים במדינה מידברית אבל אוהבים לדמות שאנחנו באירופה, הצבעים המובילים הם אפור, לבן, נס קפה, מקסימום כחול בהיר ולא מאיים. אנו לא כבולים למסורת קשוחה או למוסכמות חברתיות כמו בעבר, אך למרות המתירנות והקידמה כל הבתים נראים אותו דבר. עיון קצר בחוברות מכר של דירות חדשות מגלה שהמטבח שלנו צריך להיות לבן, הרצפה אפורה והספה גם. למה? בעבר עבדו במקצוע אחד כל החיים, גרו בבית אחד עם סט רהיטי...
• 

  חיפה מציגה - דיבורים כתחליף לפתרונות

  2.04.13
  ...ומי. "כל כך בינלאומי שלרשימת הדוברים אין בנמצא מתכנן ערים או אדריכל בעל שיעור קומה מחיפה: האדר' החיפאי והותיק מיכה רטנר למשל שעלול כנראה להפריע לשמחה אם ידבר על הנמל המפלצתי שעומד לגמור את חוף קרית חיים ומפרץ חיפה (...) אולי חבר מועצת העירייה שהתנגד למהלך: האדריכל שמואל גלבהרט שיכול לומר דבר אחד או שנים על נושא זה בכנס בו ירצו אדריכלים מחוץ לעיר, מחוץ לישראל - אך לא מחיפה, ואולי דר' אדר' עינת קליש-רותם, שהיא מומחית להתחדשות עירונית ועומדת בראש הת...
• 

  פתרונות מגורים יצירתיים ברחובות וואדי ניסנאס

  5.03.13
  ...תה שהפתרונות יהיו ישימים ומחוברים למציאות בכל ההיבטים, החל מבחינת התכנון על בסיס תכניות בניין עיר (תב"ע) קיימות, והן מבחינת הכלים והשחקנים המעורבים". הסטודנטים, ערבים ויהודים, הסבירו כי השכונה המהווה מוקד עירוני- חברתי-תרבותי לאוכלוסיה הערבית בחיפה, מתאפיינת במרקם ייחודי והיסטורי, בצפיפות גבוהה ובמחסור בשטחים פתוחים. מלאי הדיור בשכונה הוא מצומצם, עם מעט עתודות קרקע לבניית מגורים חדשים. מלאי הדיור הקיים ישן ברובו ובמצב פיזי מידרדר, ...
• 

  סדרת טלוויזיה - אדריכלות בישראל

  14.01.13
  ...וצר של תכתיבים שלטוניים או מתוקף צרכי האוכלוסייה.ד"ר דיאנה דולר על ההשפעות שעיצבו את הקמפוסים האוניברסיטאיים ישראלד"ר דיאנה דולב חוקרת את האופי הארכיטקטוני של מבני הקמפוסים באוניברסיטה העברית בירושלים ומצביעה על השפעות השיח החברתי והפוליטי בארץ על האופי הארכיטקטוני של המבנים. עמוס גיתאי ודב אלבוים בשיח על המשכן והמקדשעמוס גיתאי ודב אלבוים מנהלים שיח פילוסופי על משמעותו של בית לעם היהודי. על המשכן ואוהל מועד ועל בית המקדש, מיבנה ארכיטקטוני מרהיב, ...
• 

  ספר חדש - שכונה מדינה

  29.10.12
  ...ג שלו את הספר החדש שיצא בהוצאת רסלינג ובו היה אחד השותפים לכתיבה. על פי אחד הפרקים שהתפרסמו ברשת, הספר מעניין ומחכים והפרזנטציה הגרפית של המידע בו עשויה בצורה מרשימה בניקיונה ובהירותה. הספר "שכונה מדינה" מסכם מחקר בו השתתפו חברי המעבדה לעיצוב עירוני באוניברסיטת תל אביב: טלי חתוקה, רוני בר, הילה לוטן, מירב בטט וכאמור מיכאל יעקובסון. "לא מדובר כאן בספר אדריכלות מלא בתמונות ודיאגרמות לא ברורות" מציג מיכאל את הספר, " גם לא בספר גיאוגרפי או סוציולוגי...
• 

  לאהוב ולעזוב את תל אביב

  19.09.12
  ...אר כיצד תל אביב מנסה להקיא אותו מתוכה בכל דרך כלכלית אפשרית. " להישאר היום בתל אביב זו כבר לא אהבה, זו אובססיה", הוא כותב במאמר ב'הארץ', "והדרך הטובה ביותר לטיפול באובססיה היא ניתוק מגע. אולי יום אחד בעתיד, נוכל לחזור להיות חברים".את המאמר הראשון הוא מרחיב במאמר שני שפורסם באתר Slow ובו הוא מתייחס להשפעה של מגדלי היוקרה על העיר. "המגדלים מגיעים על חשבון העיר, שכן, מהי עיר אם לא פסיפס של אנשים, רחובות, עסקים, פארקים וגנים, אשר מתקשרים, נוגעים, מש...
• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  ...תייחסות אל החזית היא נייטרלית ועושה שימוש בעיקר במאפיינים הפורמאליים שלה, ואלה לוקחים חלק בתהליך הגיבוש של התוכן וההתאמה בין הנושא המוקרן למצע עליו מתרחש. אדריכלות זה כל כך "יצירתי" וקוד זה כל כך "שכלתני ומרובע"... איך זה מתחבר? אני ממש לא מסכים איתך שקוד זה דבר "שכלתני ומרובע" לעומת תכנון אדריכלי. אם תסתכל על כל תהליך תכנון של מבנה אז הוא גם כן תוצר של "קודים" - חוקים, תקנות, הוראות, זכויות בניה, מגבלות תקציב, מגבלות פיזיקליות, חברתיות, כו'. ...
• 

  מדרחוב זמני במקום הלא נכון

  5.06.12
  ... בחרו לסגור צירי תנועה ראשיים שניתנה בהם עדיפות משמעותית למכוניות, בתל אביב בוחרים לסגור למכוניות דווקא את שדרות רוטשילד, שבהן רוב השטח ממילא מוקצה להולכי הרגל." והוא ממשיך ומציע גם חלופות: "אלנבי ובוגרשוב הם שני רחובות אידיאליים לעיר שאחד הבילויים העיקריים בה הוא הליכה לים בשבת - שניהם מובילים מתוככי העיר אל החוף, מחברים בין רשת השדרות של העיר לבין הטיילת, וכיום אי אפשר לראות את הפוטנציאל שלהם מפני שהוא קבור מתחת לתנועה סואנת ורועשת של מכוניות".
• 

  רוסלן סרגייב - אמנות העושה סביבה יפה יותר

  20.05.12
  ...הנוף. עולם האגדה, מקורות משדות הביולוגיה, חוקי הפיסיקה, המטאפיסיקה, מקורות המיתוס הפולקלוריסטי, כל אלה משמשים לו כנימי השראה חלומיים. מיומנותו בעבר כמעצב תכשיטים מספקת לו כלי הבנה בתרבות הקישוט, פורצת אצלו את גבולות השימוש במחברי הצבע והגוון, השימוש בשילוב מקורי של חומרים משלימים ומנוגדים כאחד. פסליו מיוצרים תוך כדי שילוב של חומרים תעשייתיים כברזל ובטון, בהם הוא משבץ פסיפסים של קרמיקה ומראות בוהקות היוצרות מרקמים מקוריים ומפתיעים. הפסל ש...
• 

  נמל תל אביב - יותר קניות פחות תרבות

  14.05.12
  ...וג הבילוי בנמל שלא השתנה בכל העשור האחרון".השאיפה לעשיית כסף מול יצירת מקום לתושביםלדבריו של צדיק, הסיבה להתדרדרות הנמל היא שהנהלת הנמל פועלת כגוף מסחרי כלכלי, מעדיפה רווח מכסימאלי על תועלת לתושבים. "השאיפה הזו נכונה מבחינת החברה" הוא אומר "אבל היא לא צריכה את זה. למה שלא יטפלו טוב יותר בשטחים הפתוחים? למה לא להשכיר חלק משמעותי יותר מהנמל לעסקים שטובים לו ולתושבים, ולא רק לעסקים שמשלמים הכי הרבה?"התופעה אותה מתאר צדיק בדבריו אופיינית למקומות רבים...
• 

  נבחרו הזוכים בשלב א בתחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  1.05.12
  ...ים שכוללת תוספות בנייה ושימור מבנים היסטוריים עבור הרשות לפיתוח ירושלים וכן מבני מגורים בירושלים.דוד זרחי, תל אביבבוגר הטכניון ומנהל יחד עם ענת זרחי את משרד זרחי אדריכלים. המשרד עוסק בתכנון מגוון רחב של פרויקטים ביניהם קמפוס חברת ישקר בתפן, הספרייה לפיזיקה במכון וייצמן, מפעל ייצור של חברת טבע בירושלים ומרכז וייצמן בתל אביב. שני פרויקטים שבנייתם מסתיימת בימים אלו הם מגדל משרדים בן 35 קומות בקרית עתידים בתל אביב והמרכז הלוגיסטי של חברת טבע בחבל מוד...