חיפוש - חוץ , עיר |1| - דף 6

• 

  העיר הצומחת

  15.01.14
  ...ההחלטות. ולנו, כמתכנננים או תושבים, תפקידנו הוא למחות, להתעקש, לדבר פחות, ולעשות יותר- בבואנו לתכנן פרוייקט. "תחליטו מה אתם רוצים, צפיפות עירונית, שזה אומר שאין מקום לעצים ליד הבית - או עצים מתחת לאף על חשבון השטחים הפתוחים מחוץ לעיר." "ההסבר הלכאורה מקצועי הזה הוא בריחה מאחריות, תירוץ נואל המסווה אזלת יד תכנונית. בשביל מה יש תכנון אם לא כדי להתמודד עם אתגרים מעין אלה. בשביל מה יש אדריכלים ומתכננים אם לא כדי למצוא דרך לאפשר, דווקא בעידן הצפיפות, ...
• 

  הדירה התל אביבית - של פעם

  24.12.13
  ...ת עפרה טנאהבתים הלבנים יימלאוהספר מוקדש לשני תחומי מחקר עכשווים פופולריים- הספירה הנשית הביתית, וחקר היומיום. וכך כותבת עליו אסתר זנדברג: "ספרה של טנא בולט על רקע הכתיבה הענפה על האורבניות התל־אביבית בכך שהוא הופך את הכפפה מהחוץ פנימה: מהמרחב הציבורי, הגברי, האדריכלי, שבו מתרחשים האירועים העירוניים הפומביים וכבר זכה להיסטוריוגרפיה ענפה, לתוככי החלל הדירתי הפרטי האינטימי, הנשי בעיקרו, שבו מתנהלים חיי היומיום ועבודות הבית, וסיפורו לא סופר עדיין במל...
• 

  כך בונים בשביל ילדים חכמים

  23.12.13
  ...ת לכל הכיוונים, תוך חיפוש דרך. התוצאה של ההתפרצות נראית לכאורה חסרת צורה, אך יש בה סדר וארגון פנימי". "מדובר בצבעים ובחומרים שמתבלטים על רקע בנייה קבלנית, שמרנית ומשעממת שמאפיינת את ראשון לציון." מיכאל יעקובסון כותב על בית הספר, המהווה עמוד תווך חדש ללימודים רב-תחומיים עבור תלמידים מחוננים ומצטיינים מרחבי העיר כולה. נחמד מאוד לצאת מהקופסא "תרתי-משמע"- מקופסאת בית הספר העממי 'הרגיל'- למקום שמעודד חשיבה מחוץ לקופסא, ומדבר זאת גם בשפה האדריכלית שלו.
• 

  זכויות בנייה אינן אמצעי תשלום

  16.01.13
  ...וקפת את חוק המכרזים, מגמישה את חוק התכנון ופוגעת בעיר.זכויות בנייה אינן שטרות כסף"אין העירייה ו/או הוועדה המקומית רשאיות להתפרק מחובותיהן הציבוריות ולהעניק זכויות בנייה תמורת ביצוע חובות אלה, המוטלות עליהן" כותבת בפסיקתה השופטת שרה גדות "אין לאפשר למוסדות התכנון להתייחס לאחוזי בנייה כאל שטרות כסף המצויים בידן, ואין לאפשר לעירייה לגייס מימון חוץ-תקציבי לפעילויותיה באמצעות קידום תוכניות נקודתיות. קבלת תוכנית שתכליתה מימונית נוגדת גם לדיני העיריות".
• 

  רכבת צעצוע ומייל התרבות בירושלים

  24.10.12
  ...סף לכך סמוך אתר התחנה לגן הפעמון ולפארק המסילה. הפארק, ששלושה רבעים ממנו כבר הושלמו, שוכן על תוואי המסילה בין מלחה לחאן ומשמש טיילת להולכי רגל, חובבי ריצה ורוכבי אופניים".'המייל התרבותי' היה רעיון שהגה טדי קולק - מתחם שנמצא מחוץ לעיר העתיקה אך יכול ליצור מרכז עיר חדש. השם נראה שנבחר כדי לעודד תרומות מיהודי ארצות הברית אבל המרחב לא הצליח להתרומם. 'המייל התרבותי' פשוט ארוך מדי ואין בו פיתוח סביבתי שתומך בהליכה לאורכו. בתמונה כאן שמקורה מרכב הצילום ...
• 

  אחי, יש ימבה כוסיות!

  29.07.12
  ...התכנסנו הפעםמה מושך צעירים לתל אביב?כשהייתי צעיר ורווק גרתי בתל אביב, הייתה לי משכורת סבירה ו"קרעתי את העיר". הלכתי למסעדות, מועדונים, פגשתי בחורות וחברים, יצאנו, בילינו... כל החבילה. עם הזמן התחתנתי וכשנולדו הבנות כבר גרנו מחוץ למרכז. עצרו רגע, הסיפור הזה נשמע לכם מוכר? ברור שכן. הסיפור הזה חוזר על עצמו בכל עיר גדולה, תל אביב או דלאס, פריז או שיקגו. זה קורה ללא תלות באדריכלות של גדס אגב, זו תכונה של העיר. התכונה הזו מושפעת מכמה גורמים אבל אחד הח...
• 

  גוננים - קהילה הקובעת את תכנון השכונה

  17.04.12
  ...תי, עבודה זו לא מתעסקת בנושאים פרוגרמטיים. העבודה מאמצת נקודת מבט סטרוקטורליסטית המתבוננת על המבנה החברתי המאפשר שינוי. העבודה בוחנת את אפשרויות הפעולה האזרחיות והקהילתיות המאפשרות שינוי כוללני במרחב. יותר מכך, היא מציצה אל מחוץ למבנים המוסדיים והצינורות הקיימים ומבקשת לחשוף את אפשרויות הפעולה לשינוי המתקיימים שם. העבודה מספרת את סיפורה של קהילה בשכונת גוננים בירושלים שבדומה לקהילה שהתהוותה במחאת האוהלים זועקת לשינוי. הקהילה בגוננים נאבקת מזה...
• 

  איכס! יש פה אנשים!

  19.03.12
  ... עלויות הבנייה והשימור יגררו עלייה חדה בשכר הדירה. סטודנטים יוחלפו באנשים אמידים. על פי הסקר שנערך, הלקוחות העיקריים של בניינים לשימור שעברו שיחזור ושיפוץ מקיף הם בני 45 ומעלה, בעלי מקצועות חופשיים, עם כסף בבנק. מרביתם תושבי חוץ, בעיקר אירופאים. כל זה אומר שחנויות הבדים השוכנות שם כיום ובתי הקפה יוחלפו בבוטיקים נוצצים, מלונות בוטיק וגלריות לאמנות.זו בדיוק המשמעות של המילה המפוצצת ג'נטריפיקציה. אוכלוסיה קיימת החוצה, אוכלוסיה עשירה ונעדרת - פנימה. ...
• 

  רם כרמי משיב לביקורת על הבימה

  1.12.11
  ...ו התנהלות סבירה ונכונה. רם כרמי מגיע לכתבה מוכן היטב לביקורת וחם על המבקרים. "שום ביקורת שנכתבה לא נכתבה על ידי מישהו שלמד את הבניין או על ידי מישהו שאני יכול להעריך מה שהוא אומר. כשהבניין סוף סוף נפתח שמעתי גם המון ביקורות טובות מהשחקנים ומהקהל. ואלו היו ביקורות מהאנשים שחיים את הבניין ולא מאלה שרואים אותו מבחוץ". נראה שמספר האנשים שרם כרמי מעריך את דעתם אינו גבוה. יש אדריכלים שמוכנים להשבע שהוא מגיע לשלושה אם כוללים גם אנשים שנפטרו כבר.
• 

  סביבת העבודה והאווירה בה

  1.12.11
  סביבת העבודה הינה כלי ראשון במעלה להעברת המסר-הארגוני וחזונו, הן כלפי חוץ והן כלפי פנים. הסביבה הפיזית והאנרגיה שלה, אמורות להוות את הרקע לכל הפעילויות הנדרשות בארגון. סביבה זו אמורה לאפשר את ההתנהלות הרלוונטית לחברה הספציפית, ולקיים בה את הדיאלוג המתוכנן והמקרי כאחד בין השוהים בה. בין אם מוקפדת או מרושלת במכוון, היא מעבירה מסרים על הארגון ומהותו, על אווירת העבודה והיחסים בה. אך כך או כך, היא אמורה לאפשר לעובדים להפיק את המרב, ואם אפשר – בהנא...
• 

  האם תל אביב היא מדינת אוייב?

  28.11.11
  ..., מעצבים) מאשר בעיר קטנה, יותר הפקדות בנק פר תושב... הכל הכל מראה על תפוקה גבוהה יותר... אז איך אפשר לבוא ולטעון שהעיר אינה מנוע כלכלי? ובכן, אפשר. כשהסטטיסטיקה מציגה תפוקה גבוהה בעיר אפשר לטעון שהעיר מדכאת צמיחה במרחב שמחוץ לה. לכאורה זה הבדל סמנטי בלבד אבל יש גם השלכות תכנוניות. למי שלא מכיר את התחום הנקרא "מתמטיקה עירונית" אני אגיד שזה תחום מחקרי בו בונים מודל מתמטי של תופעות עירוניות ומנסים להבין ממנו את ההתנהגות שאנו רואים. חוקרים בת...
• 

  פתיחת האגף החדש של מוזיאון תל אביב

  30.10.11
  ...המוצלח ביותר בו "לאחר שעולים ויורדים בעקלתון בין אולמות התצוגה, הדחוסים האחד לצד השני והאחד על גבי השני כמו מחסנים חשוכים למחצה, פוגשת זווית העין את אולם הספרייה המרווח, שנפתח צפונה אל רחוב ברקוביץ' השקט וזוכה לתאורה טבעית מבחוץ. החוויה הקרירה והאפלה של המוזיאון הופכת בן רגע לקרן אור משמחת." בכתבה ב"הארץ" מטייל נועם דביר מטייל בבנין עם האדריכל ומספר קצת על ההסטוריה של התכנון, המאבקים הזכורים עם התורמים וגם על הביקורת שכבר נמתחת על המבנה. ...
• 

  בזיון וסיאוב בירושלים

  15.08.11
  ...ק כמו שקבוצת הרצל חבס שיווקה את YOO שתוכנן על ידי פיליפ סטארק (בליווי יסקי סיוון) - על התכנון מחתימים כוכב מחו"ל כי קל יותר לדחוף את זה לפראיירים המתחלפים. אבל הפעם זה מבנה ציבורי והוא נמכר מראש. אין לכוכבים מחו"ל שום משמעות חוץ מהעובדה שהפראייר המתחלף הפעם הוא המזמין - בצלאל. אם הנהלת בצלאל אומרת שאדריכלים ישראלים לא טובים מספיק בשבילה, למה שתלמד סטודנטים לארכיטקטורה? לא פשוט יותר שתשכור בוגרים ישירות מאוניבריטאות בהודו? כל אחד מהמשרדים המתח...
• 

  למה האדריכלים שותקים?

  7.08.11
  ...פקיד חברתי הוא מוסיף "אדריכלים הם אינדיבידואליסטים מאופיים. מעט מאוד אדריכלים כמו לה קורבוזיה אפשר למצוא, שתפסו בין השאר את הנישה החברתית. הפרויקט שלו, אוניטה ד'אביטסיון במרסיי, היה מהפך – שיכון לגובה לדיור בר השגה. אבל כאן, חוץ ממני? אני לא זוכר אף אחד שלקח על עצמו תפקיד חברתי." לדעתי הבעיה של התחום היא בדיוק ה"אני ואני ואני" שגודוביץ' מסמל כל כך טוב. אדריכלים שעם כל ההערכה והזכויות שצברו מקשיבים בעיקר לעצמם. לטעמי מרבית האדריכלים היו ותמיד ...
• 

  האם זה שימור או איפור מצועצע?

  11.07.11
  ...ובר מתיחת פנים והופך "ליפה" – "לצעיר". ממש ככללי האופנה, המעלים על נס את יופי הנעורים. אין אני מזלזל בערך האסתטי של השימור, אך האם זהו תכליתו? מה הטעם בשיחזור אם הוא מוחק את השנים?" ..."איה השוני בין מתחם התחנה למרכזי קניות חוץ עירוניים, המכונים Out-Let (קניון-חוצות)?" לטעמי מתחם התחנה אינו צריך להבחן במונחים של שימור. אני מסכים עם כל טיעוניו של יובל לגבי שימור בכללותו אבל חושב שמתחם התחנה פשוט אינו מקום שצריך להיות מוגדר לשימור. מסיבה זו א...