חיפוש - חדשות , חוק , כד |1| - דף 7

• 

  על ממ"דים וחדרי מדרגות

  22.11.12
  ...לא נספרו בשטח הבנייה הם היו מרווחים ומוארים, זה אלמנט שמסייע למכירה. מרגע שהם נכנסו לשטחי הברוטו לתשלום הארנונה הדיירים לא רוצים אותם יותר. דבר דומה קרה עם הדרישה לבנות ממ"ד וההקלה של עד 9 מ"ר משטחי הדירה. גם המרפסות הקופצות נולדו לאחר שמר ישראלי סגר את המרפסת לחדר והחוק שניסה להלחם בזה קבע שמרפסת לא תיספר כחלל אם היא לא מקורה.חוקים ותרגילים, תרגילי נגד וחוקי משנה, אלה הכלים לתכנון האדריכלי כשאף אחד לא מוכן לסמוך על השני וכולם מנסים לתכמן ולחסום.
• 

  היכלי הספורט של חיפה

  18.10.12
  ... באזכור המיליארדר המנוח. (...) אלא שהעיר עצמה לא תרוויח ממנו הרבה: הוא מרוחק ממנה, והאוהדים יגיעו ברכב הפרטי, יראו את המשחק ויתניעו הביתה (...) אצטדיון עופר וסביבתו מעודדים שימוש ברכב פרטי ומרחיקים את הולכי הרגל: המתקן החדש רחוק לא רק מהעיר אלא גם מתחנות הרכבת והאוטובוס"."במקרה של שיפוץ היכל הכדורסל ברוממה נעשתה החלטה שונה לגמרי: לא לבנות אולם חדש, אלא להשקיע בקיים, ובכך ליצור פוטנציאל לפיתוח הרחובות והשכונות הקיימים.(...) כאן, בניגוד לאצטדיון עו...
• 

  לנסוע ולחנות בעיר הגדולה

  3.09.12
  ...מכונית הפרטית - איפה לעזאזל שמים אותה? המכונית היא הרכוש הפרטי היחיד שמותר לנו לשים בשטח ציבורי ואנחנו מצפים מהעיר לספק לנו את השטח הזה על חשבונה כמובן.לחשוב מחדש על מגרשי החנייהנועם דביר מראיין ב"הארץ" את פרופ' ערן בן-יוסף, חוקר מאוניברסיטת MIT בקיימבריג' שכתב ספר בשם "ReThinking a Lot", על חייהם ודעיכתם של מגרשי החניה ועל דרכים אפשריות להמציא אותם מחדש כמוקד של פעילות חברתית ותרבותית. בן יוסף מציג עמדה שאומרת שמגרשי החנייה יהיו כאן כל עוד יהי...
• 

  ספר חדש - ניצחון העיר

  20.08.12
  ...וארד גלייזר הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת הארוורד, חוקר כלכלת ערים על היבטיה השונים (דיור, פשע, חדשנות ועוד), כלומר הצורה בה הוא מסתכל על העיר היא כלכלית בעיקרה ולכן מובן שקראתי את הספר (י.כ.) ואני ממליץ עליו... למרות שאני לא מסכים עם כל מה שכתוב בו. אני חושב שזה ספר חשוב למי שרוצה להבין תהליכים בעיר. למרות הכותרת שלו "ניצחון העיר" הוא לא פנאט והוא מציג בצורה שקולה את ההגיון במגורים בפרברים ממש כמו במגדלים במרכז העיר.מומלץ - 88 שקל בהוצאת מודן .
• 

  פירצה קוראת ליזם

  8.08.12
  ...כננים בהתאם לתב"ע. טוב ויפה אלא שכולם יודעים שזה לא עובד. המציאות מהירה מדי והתוכניות מגבילות מדי. "הקלה", "שימוש חורג", "תבע נקודתית" - כל אלה ואחרים הם מנגנונים שנועדו לאפשר גמישות. אלא שהכלים האלה מנוצלים על ידי היזמים גם כדי למשוך זכויות למקסימום, לעקוף זכויות תושבים, ולהתעלם משיקולים עליהם הגנה התב"ע. בתכנון עירוני ובכסף גדול, פירצה קוראת ליזם.את תאוותם המובנת של היזמים לרווח מקסימלי אמורות לרסן הוועדה המקומית והמחוזית, הן אלה שאמונות על זכו...
• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  ...ה האדריכלית? על הדרך שאתם מתכננים חזיתות למשל? האמת היא שלא חשבנו על החזיתות שאנחנו מתכננים כפוטנצאליות להקרנה אבל עכשיו זה נראה לי אתגר ממש מעניין לנסות לעשות משהו כזה... לא נראה לי שזה יהיה פשוט מכיוון שיש יתרון מסוים בריחוק שנוצר כתוצאה מהעובדה שהחזית שמשמשת להקרנה היא לא תוצר שלנו. ההתייחסות אל החזית היא נייטרלית ועושה שימוש בעיקר במאפיינים הפורמאליים שלה, ואלה לוקחים חלק בתהליך הגיבוש של התוכן וההתאמה בין הנושא המוקרן למצע עליו מתרחש. אדר...
• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  ... לא נשמר ולא מובטח כלל. העיר מתמלאת בהדרגה במגדלים גסים. סביב קמות אלטרנטיבות מפוזרות.זה בדיוק מה שהשלטון אוהב ורוצה, לפעמים שלא במודע. השילטון מעדיף עיר לא מיוחדת, מנותקת ושטופת תנועה מיותרת של אוטובוסים לא לה, החונים בה לא חוקית בחניונים שמיועדים לפארקים. מדוע השלטון מעדיף שכונות וניתוק, ולא מצב עירוני? כל שילטון אינו אוהב הפרעה, ודאי לא מחאה הנוצרת בערים מן הסוג האינטנסיבי והקוסמופוליטי, כמו הצפון הישן. ומדוע אנשים באים לכאן? כאשר הם רוצים את ...
• 

  אדריכלות פרמטרית

  9.05.12
  ...ת המורכבות העירונית.סרט 1 - Parametric Urbanismסרט 2 - Associative Designאם כל זה נראה לכם מוזר ולא הגיוני? חשבו שנית, יש תחום בו אנחנו עובדים כך כבר שנים (רק שאנשים מבצעים את עבודת המחשב). יש תחום תכנוני בו האדריכל רק מגדיר חוקים ופרמטרים אבל לא את העיצוב - תב"ע. תוכנית בינוי ערים היא למעשה רק אוסף הוראות שאינו כולל תכנון פרטני. מתכנני ערים עובדים למעשה כבר שנים בשיטות של תכנון פרמטרי.התכנון הפרמטרי מאפשר לנו האדריכלים להגיע שוב אל האיכות שאנו מ...
• 

  אז לאן אנחנו הולכים מכאן?

  29.04.12
  תל אביב היא בירת ישראל. מבחינה כלכלית, תרבותית ופוליטית, העיר מרכזת את הכוח הרב ביותר כשהפריפריה הקרובה והרחוקה מביטה עליה בעיניים כלות. השבוע התפרסמו במקביל שתי כתבות היוצאות מנקודת מוצא זו ומנסות להבין לאן אנחנו הולכים מכאן. האם תל אביב יכולה עוד להיות אחת מכמה ערים ראשיות בארץ או שהיא הולכת להיות העיר היחידה.כתבה ב"דה-מרקר" מציגה כתחזית את עבודתם של שלושה סטודנטים לתואר שני מהטכניון - מיכל דור, אלון וינגרטן ודן ברקוביץ'. על פי העבודה הם חוזים ...
• 

  של מי הבית הזה בכלל?

  25.03.12
  האדריכל דני שוורץ שתכנן את 'בית פנורמה' באילת, זועם על תוכנית היזם לשנות את המבנה: "הדבר יפגע ביופיו ובאופיו הייחודי של הבית ויגרום לו נזק בלתי הפיך". אז של מי בעצם הבניין? למי יש זכות לשנות בו חלקים? האם לבעליו החוקיים, ליזם ששילם עליו? או לאדריכל לו זכויות יוצרים על המבנה?"אני חושב שהם לוקחים בניין שהוא אחד המיוחדים באילת והורסים ערכים ארכיטקטונים שאי אפשר להחזיר אותם ופותחים פתח לקלקול עוד יותר גדול", אמר דני שוורץ בכתבה למקומון אילתי. "אם יהי...
• 

  חוק התכנון והבניה החדש - פוליטיקה ואידאולוגיה

  11.03.12
  בחודש האחרון הקימו מספר גורמים זעקה "ביבי מרמה את כולנו! בהליך בזק הוא מקדם את חוק התכנון והבניה החדש, חוק שיקצר את התהליכים או יאריך אותם! יאפשר ליזמים לקדם כל תכנית ויתקע אותה לנצח!" רק שבג"ץ לא התרשם במיוחד וזרק את העתירה למרומה הראוי, לפח.השופטים גרוניס, ריבלין וארבל דחו את העתירה שהגישו מספר ארגונים חברתיים בהם עמותת 'אדם טבע ודין', חיים וסביבה, החברה להגנת הטבע, מגמה ירוקה, האגודה לצדק חלוקתי, במקום וידידי כדור הארץ - כי לא ניתן מספיק זמן כ...
• 

  אוטופיה בעיר הקצה – מבט מהעתיד

  4.01.12
  ...ייה של הרצליה פיתוח. עיריית הרצליה הבינה שכפי שהיא מתגברת את המרכז הישן, שעיקרו מגורים, בפונקציות של פנאי ועסקים, עליה לחזק, על-פי אותו הגיון, את המרכז הקיים של פעילות העסקים והפנאי בעיר באמצעות תוספת של מגורים ותרבות. זאת, בכדי ליצור מרכז מעורב שימושים שיאפשר חיים אורבאניים, בעיר שהייתה עד לא מזמן פרבר שינה".בסיום המאמר מציג ערן את תפיסתו לגבי שימוש באוטופיה ככלי לתכנון. היא מאפשרת מבט רחוק, אופטימי ואפשרות להציג חזון אפשרי לטווח רחוק.מאד מומלץ.
• 

  נתנו לי דדליין אז הנחתי את העיפרון

  24.11.11
  ...פגש של הישן עם החדש? הפרויקט מעלה שאלה של בעלות: עיר דוד-סילואן הוא מקום רגיש, כל הצדדים מחפשים בו וחופרים בו כדי להוכיח ולגלות מי היה קודם ולמי זה שייך. זו הכוונה בקצה פתוח, הוא לא לגמרי גמור, תכנון "פתוח קצה" הוא תכנון חוקר מחפש שאלות ע"י שימוש בכלים אדריכליים ואינו מתיימר להיות התכנון הסופי. לקראת ההגשה בטקס חששתי. בעיקר בגלל שאני באה מרקע של אמנות וזה לא מסוג השרטוטים הנהוגים. אבל מסתבר שאפשר לצייר חלל ויבינו אותו גם אם אני לא מפרטת ח...
• 

  היכל התרבות והסובייט העליון

  7.11.11
  ...ה - הרימו את הקמפיין נגדנו. אלא שגם טענה זו לא עמדה לבסוף במבחן הביקורת המקצועית." מעניין לקרוא את דעתו על קבוצות הרכישה בהן התנסה דווקא כלקוח ("המצאה שטנית") וגם על האפשרות לצופף את העיר תל אביב. על תרבות הדיור כיום הוא אומר "בשנות ה-30, כשלה-קורבוייזה ואנשיו חקרו את יחידות הדיור בשביל התיאוריות והתכנון של דיור ציבורי, חקרו וחישבו את המינימום: מה מינימום השטח שצריך כדי לחיות. אנחנו חוקרים עכשיו את המקסימום - צורכים מטרים מרובעים כמו חזירים".
• 

  לכל אדם זכות לדיור

  25.09.11
  ...ולתשתיות, לכל אדם זכות לחזקת מגורים מוגנת. אין לפנות אדם מביתו או להרוס את ביתו באופן שרירותי. לכל אדם זכות לבחור את מקום מגוריו ללא הפליה. לכל אדם זכות לשוויון בנגישות לדיור" פסקה זו ובה נסיון לעגן את הזכות לדיור כחלק מחוקי היסוד שנלקחה מתוך דו"ח הביניים של צוות "דיור ותחבורה" מוועדת ספיבק /יונה שפועל במקביל למחאה החברתית ומתעתד להציע לציבור חלופות לביסוסה מחדש של מדינה מושתתת על עקרונות של צדק חברתי. דו"ח הביניים של הועדה דן הן בתפיסה ...