חיפוש - חדשות , חוק , מכ |1| - דף 7

• 

  דוד עזריאלי: האיש שהביא את הקניונים לישראל

  12.07.14
  ... לחודש והוא בן 92, אשר היה לו חלק מכריע בשינוי הנוף האדריכלי בישראל. בשנת 1983, במגרש מוזנח בצפון רמת גן, הוא טיפס לראש ערימת אשפה והשקיף מעליה לעבר הצומת המרוחק. בצומת, כמו ברחובות הסמוכים, לא היו רמזורים, ובסמטאות הצרות, הרחוקות מכל אזור מגורים, מכרו בעיקר אבטיחים, אבל עזריאלי לא הסתפק במציאות הזאת.אחרי שלושה עשורים, 13 קניונים ו-250 אלף מ"ר של שטחי מסחר כבר אי אפשר לנתק את השפעתו על הנוף המקומי. עזריאלי כינה את המסחר שהתקיים לפני המצאת הקניון ...
• 

  תחרות לתכנון שערי הכניסה לטכניון - המקום השלישי

  4.04.14
  ...ורא תיגר על תפישת השער המקובלת ועושה שימוש יפה וראוי בקפל הקרקע המלווה את כביש הכניסה לטכניון" ציינו השופטים, "ההצעה משלבת בטופוגרפיה מבנה-דופן המלווה את תנועת הולכי הרגל לקמפוס. נוצרת חווית מרחב והתייחסות טובה לנוף הקרוב והרחוק".בתחרות שהוכרזה באוקטובר 2014 נדרש להציע ביטוי עיצובי המייצג את המוסד הטכנולוגי ומכבד את סביבתו הטבעית, תוך התייחסות לדרישות תנועה ותחבורה, בטחון ובטיחות. הצעתם של אדריכל משה שמש ואדריכל אורי כפיר מציגה פתרון רגיש וצנוע ה...
• 

  תכנן לי כבשה, או מרחב ציבורי..

  5.03.14
  הנה רעיון למחשבה.. בעידן המופלא המוזר או אם תרצו ההזוי שלנו.. בו ה-כ-ל קורה ברשת.. למה לא לתכנן ולממן פרויקט בעזרת הרשת?הצורך וההכרח בתכנית כוללת, המתכננת לטווח הרחוק, כבודו במקומו. מאידך, דברים של כאן ועכשיו, ברי ביצוע- מדוע שיתעכבו זמן כה רב בגלל נבכי ביורוקרטיה בעיות תקציביות. הנה הצעה לעידון וייעול של הליך התכנון העירוני, בו אנו הופכים כה רבות. אולי פתח ליצור מערכת שעובדת יחד בשיתוף פעולה. כאשר היתרונות של כל שיטה יוצרים אינטגרל אוטופי אחד.כנ...
• 

  העיר השמחה

  13.02.14
  או- כך כותבים "לא רע בכלל" על פרקטיקה שצריכה להתבצע "טוב- לכל הפחות"."מגורים לא צפופים, רחוקים מהכל, הם הרבה פחות בריאים לילדים, הרבה פחות בטוחים, בגלל דומיננטיות המכוניות, והרבה פחות טובים לחיי החברה שלנו, כי הדברים הטובים ביותר בחיים קורים כשאנשים נפגשים". כך מגדיר זאת העיתונאי הקנדי צ'ארלס מונטגומרי בכתבה של טלי שמיר בעיתון כלכליסט. מסכימה ומוסיפה על כך בכתבה, ד"ר טלי חתוקה, ראש המעבדה לתיכנון עירוני באוניברסיטת תל אביב:"בעצם משנות השבעים ואיל...
• 

  האם ניתן לשמר את מתחם כורזין?

  22.01.14
  ...בדרום גבעתיים אני מוקיר ומכיר היטב, בו שוכן משרד האדריכלים הראשון בו הועסקתי. למרבה האירוניה, זהו המשרד שתכנן את קניון גבעתיים, אותו קניון, שעם חנוכתו ב-2005, חששו כי "יחסל" את כורזין.אולם כפי שכותבת א.זנדברג בהארץ: "למציאות חוקים משלה. המרכז, שהוא כמעט מתנ"ס שכונתי, שרד את הקרב וניצח במלחמה והוא עולה כפורח עם כל יום שעובר (בינתיים, הקניון הוא שאיבד מעט מזוהרו). בתי העסק שבו היו ועודם תמהיל קיצוני של שימושים לכל דורש ולכל כיס. מה אין שם? מוסכי רכ...
• 

  העיר הצומחת

  15.01.14
  למה צריך צמחים במרחב האנושי?כמו הרבה דברים שקל לדחוק תחת קטגוריה של "מחר" או "אחר-כך", גם שמירה על הירוק בעיניים נדחקת לשוליים. כי הרווח הוא לא ישיר, ולא סופרים את הכסף בפועל, מלהוסיף או לשמור על שילוב צמחיה או פיתוח נופי.וחבל מאוד. פרוייקט נפלא באמת, הוא פרוייקט שהדיאלוג שלו עם הפיתוח הינו אינטגרלי וסימביוטי.אסתר זנדברג בכתבה חשובה המרפררת גם ליום העיון "הגנת האילנות - עצים בראי התכנון"- שפרסמנו כאן, בתזמון הלא מקרי ככל הנראה של ט"ו בשבט. הרבה נ...
• 

  מה אומרת המרפסת על רפורמת הפרגולות?

  27.06.13
  התיקון החדש, תיקון 100 לחוק התכנון והבנייה, זכה לכינוי "רפורמת הפרגולות". למעשה התיקון עוסק בטווח גדול של נושאים, החל מפטור מהיתר למי שבונה פרגולה ועד לאישור מזורז להקמה של שכונות שלמות. אבל האם זו בכלל רפורמה? האם לתיקון הזה יש סיכוי להצליח או לקצר את תהליכי האישורים בוועדות הבניה?לאחר שרפורמת המרפסות של נתניהו נתקעה במושב הקודם של הכנסת, נראה כי הפעם הסיכויים של התיקון החדש לחוק לעבור טובים יותר. עיקרו של התיקון הוא ביזור סמכויות התכנון, שכיום ...
• 

  זכויות בנייה אינן אמצעי תשלום

  16.01.13
  ...וקפת את חוק המכרזים, מגמישה את חוק התכנון ופוגעת בעיר.זכויות בנייה אינן שטרות כסף"אין העירייה ו/או הוועדה המקומית רשאיות להתפרק מחובותיהן הציבוריות ולהעניק זכויות בנייה תמורת ביצוע חובות אלה, המוטלות עליהן" כותבת בפסיקתה השופטת שרה גדות "אין לאפשר למוסדות התכנון להתייחס לאחוזי בנייה כאל שטרות כסף המצויים בידן, ואין לאפשר לעירייה לגייס מימון חוץ-תקציבי לפעילויותיה באמצעות קידום תוכניות נקודתיות. קבלת תוכנית שתכליתה מימונית נוגדת גם לדיני העיריות".
• 

  הפקולטה לנפיחות עצמית ותכנון בלתי ישים

  9.09.12
  ...ח והפרויקט? כמה פעמים ראיתם הגשות בהם חרגו הסטודנטים מתכניות תב"ע או תקציב הגיוני? המסר שמתקבל מכל הדברים האלה הוא אחד - אפשר להיות יצירתי רק במקומות בהם הלקוח מרשה הכל ומשלם בלי גבול. כשלימדתי עיצוב פנים מסחרי (אי שם בעבר הרחוק) נתתי לסטודנטים שלי חנות במיקום מוגדר בקניון, עם מעטפת בלתי ניתנת לשינוי ולקוח מוגדר כולל שם ולוגו ותקציב. "עכשיו תהיו יצירתיים!" זה היה שם המשחק, "עכשיו תביאו את היכולת שלכם". לקח לסטודנטים כמה שבועות להפנים שהתרגיל לא ה...
• 

  כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?

  26.08.12
  ...ל כל צורותיה השונות, הנגישה לכל.כאמור, כל חמישה הסעיפים משתנים בזמן, ללא הרף, על מנת לענות על הצרכים החדשים הצצים לפרקים, כאשר מדובר בבני אדם. המיכל עצמו משתנה פחות.לא קשה להעריך ולהשוות מספר ערים, תוך מתן משקל על פי שיקולי החוקר, לכל סעיף אשר הצענו. לפנינו שני פראמטרים בלתי תלויים זה בזה. בעזרתם נקבל השוואה מספרית לכל עיר: ציון ה"אינטנסיביות" באחוזים, יחד עם ציון ה"רב גוניות", באחוזים, נותנים זוג מאפיין מסוים. (לא הכי מדויק, והוא תלוי בהשקעה שלנ...
• 

  איך להרוג את באר שבע ב 55 דקות

  17.08.12
  ...ילומטרים. זה אינו מרחק אמיתי אלא מייצג את הטירחה שאנחנו מוכנים לטרוח כדי לצרוך את המוצר, זהו "מרחק טירחה". מרחק הטירחה מושפע מהרבה גורמים. ראשית, כמו שאמרנו, הוא תלוי במוצר. בכדי לרכוש ריהוט לסלון נהיה מוכנים כנראה לנסוע רחוק יותר מאשר בכדי לקנות סיגריות. שנית, הוא אישי, יש כאלה שיהיו מוכנים לנסוע 30 דקות לעבודה וכאלה שיסכימו לנסוע שעתיים. מרחק הטירחה מושפע למשל מהצורך למצוא חנייה. אם יש שני סופרמרקטים במרחק זהה מאיתנו כשלאחד מהם אי...
• 

  אחי, יש ימבה כוסיות!

  29.07.12
  ...וא הטרחה הנדרשת. קל הרבה הרבה לקיים מערכת יחסים עם בן או בת זוג מאותה העיר מאשר במרחק של שעה או שעתיים נסיעה. לכל "מוצר" יש "מרחק טרחה" סביר. גן הילדים יהיה במרחק של 5 דקות, העבודה במרחק של שעה. עבור לחם וחלב לא נסכים לנסוע רחוק, עבור נעלי מעצבים נהיה מוכנים (מוכנות) להגיע גם ללונדון... אם יש גברים שצוחקים מהסטריאוטיפ של הפיסקה האחרונה, שיגידו עד לאן הם מוכנים לנסוע בשביל גמר ליגת האלופות. לכל מוצר יש "מרחק טרחה" סביר ועבור המוצר של סקס / שידוך, ...
• 

  מצד שני, יכול להיות שאני צודק

  11.07.12
  ... חזק מאד באזור התעשייה. המרכז הזה משך אליו את כח הבילוי והקניות והמרכז הישן, על כל יתרונותיו התייבש. אדריכלית, בניתוח על פי "עירוניות חדשה", למרכז החדש לא היה אמור להיות סיכוי. הוא מנותק מהעיר, מבודד, דורש הגעה ברכב במיוחד, רחוק מהים... ובכל זאת הוא מצליח.כדי להסביר מצבים כאלה אנחנו צריכים השקפת עולם אדריכלית שיכולה להכיל דינמיות, השקפה שבה אדריכלות יכולה להצליח או להיכשל באותם מבנים, אותו רחוב ואותו מקום. בהשקפה דינמית כזו גם כלי ההתערבות יהיו ר...
• 

  קוריטיבה - עיר של הצלחה וכישלון

  17.06.12
  ...וסר הבנה של העירוניות? לרנר היה כריזמטי וככזה הפיק ציטוטים שנכנסים ישירות לפנתיאון: "העיר היא המפלט האחרון של סולידריות" ו"המענה למרבית הבעיות האנושיות טמון בערים שלנו". כולם מאסכולת "העיר אינה הבעיה, היא הפתרון". דור שלם של חוקרי עירוניות ננעל בעקבות משפטים אלה וכיום זו הגישה השלטת לנושא התכנון העירוני, אבל כרגיל העיר ממשיכה לתעתע בכולנו.רגע לפני שמספידים את משנתו של לרנר או מחפשים את הסיבות לשקיעה בפוליטיקה הנוכחית, אני מציע לחשוב על האפשרות הב...
• 

  הערים החדשות צריכות להמציא את עצמן מחדש

  10.06.12
  ..., אירופה וארצות הברית. אלה ערים שניצבות כיום בפני שינויים חברתיים וסביבתיים, ובראשם הזדקנות האוכלוסיה, תדמית נמוכה וגם הזנחה וחוסר גמישות של המרחב העירוני.""אנו מציעים פלטפורמה גמישה של כלים חכמים והתערבויות פופ-אפ." כותבים החוקרים. "בכלים חכמים הכוונה ליישום של טכנולוגיות חדשות על מערכות עירוניות, ופופ-אפ הכוונה להתערבויות זמניות באזורים ריקים העשויים לקדם את החוויה העירונית ושימושים עתידיים."המטרות יפות וראויות וגם המחקר חשוב אבל המסקנות המוצגו...