חיפוש - חדשות , חוק , נח |1| - דף 6

• 

  בואו נבטל את כל מוסדות התכנון...

  15.12.13
  "מה הקשר בין מחירי הדיור לרפורמות בחוק התכנון והבניה הנוחתות עלינו חדשות לבקרים?" שואל בלוג המרפסת ועונה "כמעט ואין קשר". הבלוג מציע כתרגיל מחשבתי לבטל לחלוטין את כל וועדות התכנון ומראה עד כמה אין זה יעיל להורדת מחירי הדיור. "צריך לדחות" הוא כותב, "כל רפורמה שפוגעת במוסדות התכנון וביכולת שלהם לעמוד מול לחצי תכנון, שמטרתם הגדלת קיבולת בנייה, אל מעבר לקיבולת הבנייה האופטימלית של קרקע.המסקנה היא שמוסדות התכנון שמייצרים את התכנון, הם מטבע הגדרתם, חסם...
• 

  הצד האפל של תמ"א 38

  29.11.13
  ...הנדס צבי אילון מציג את הצד האפל של תכניות תמ"א 38 - האם התמריץ שנועד לחזק מבנים כנגד רעידות אדמה בכלל משמש לכך? בין הקבלן שמטרתו רווח מקסימלי והדיירים שרוצים עוד חדר לכל דירה, מי נשאר לוודא את חיזוק הבניין, מטרתו המקורית של החוק?--- --- ---תמ"א 38 וגלגולה המתקדם יותר, תמ"א 38/2 הן תוכניות שניזמו ע"י המדינה ומטרתן לעודד חיזוק מבנים כנגד רעידות אדמה כאשר התמריץ לביצוע החיזוק הנו פטור משמעותי ממס על תוספות הבניה. ביצוע תמ"א הנו הליך יזמי המבוצע ע"...
• 

  אדריכלות המשפט

  19.11.13
  ...ים בין החוק לאזרח." בלוג מקסים ומעמיק של כרמל חנני, על הקשר שבין חלל למשפט. חנני טוענת שהחלל המשפטי עשוי לתרום לקיומו של הליך צודק יותר, במידה והיחס כלפיו יפסיק להיות כאל רקע פאסיבי בלבד. ומדגימה זאת על ידי קטעים נבחרים מעבודה שהשוותה בין מרחב המשפט בבית המשפט העליון בירושלים, לזה המתואר ברומן "המשפט" של פרנץ קפקא, כחלק מסמינר "משפט וספרות" באוניברסיטת תל אביב. באותה נשימה, ממליצה מאוד לקרוא את הספר "המשפט" של קפקא! והפעם לא בגלל הבגרות בספרות.
• 

  ארמון הבדולח שקם לתחייה

  20.10.13
  ...יתי. והיווה את אחד משיאיה של האימפריה הבריטית בפרט", עומד לקום לתחייה הודות למשקיע מיליארדר מסין. ואמנם, מדובר אכן במבנה שניתן היה לפרק ולהרכיב מחדש במקום אחר. אך לאור העובדה שנשרף, נשאלת השאלה האם מבנה מדוייק בדמותו, ולא המקור עצמו, הוא התשובה למיזם. בכל אופן, להשוות בין מבנה הארמון בשעתו לביתן של דותן בשנחאי, נו טוב, יש עוד כברת דרך ביניהם.כתבה מעניינת למי שרוצה להיזכר בהיסטוריה רחוקה במקצת, שכמו לא מעט אחרות מאומצת בסופו של דבר על ידי הסינים.
• 

  מה אומרת המרפסת על רפורמת הפרגולות?

  27.06.13
  התיקון החדש, תיקון 100 לחוק התכנון והבנייה, זכה לכינוי "רפורמת הפרגולות". למעשה התיקון עוסק בטווח גדול של נושאים, החל מפטור מהיתר למי שבונה פרגולה ועד לאישור מזורז להקמה של שכונות שלמות. אבל האם זו בכלל רפורמה? האם לתיקון הזה יש סיכוי להצליח או לקצר את תהליכי האישורים בוועדות הבניה?לאחר שרפורמת המרפסות של נתניהו נתקעה במושב הקודם של הכנסת, נראה כי הפעם הסיכויים של התיקון החדש לחוק לעבור טובים יותר. עיקרו של התיקון הוא ביזור סמכויות התכנון, שכיום ...
• 

  העיר, העניים ושוק העבודה

  18.06.13
  ...הבאים הם תל-אביב (12.4%), פתח תקווה, קריית אונו וגבעת שמואל (10%), רחובות, נס ציונה ויבנה (9%) ורמת גן וגבעתיים (8%).אם נרחיב את היריעה עוד נגלה נתון נוסף - הנשאלים התבקשו לציין מהם השיקולים בגללם הם גרים במרכז ולא יצאו עוד רחוק יותר לחיפה או ירושלים. ובכן, השיקול של "זמן על הכביש", כלומר השיקול של נגישות לעבודה עמד על 13% בלבד.עכשיו בואו נסכם את כל זה ונחשוב בהגיון - לעובדי הייטק אין בעיה למצוא עבודה כמעט בכל מקום בארץ. המשכורות שלהם גבוהות יחסי...
• 

  זכויות בנייה אינן אמצעי תשלום

  16.01.13
  ...וקפת את חוק המכרזים, מגמישה את חוק התכנון ופוגעת בעיר.זכויות בנייה אינן שטרות כסף"אין העירייה ו/או הוועדה המקומית רשאיות להתפרק מחובותיהן הציבוריות ולהעניק זכויות בנייה תמורת ביצוע חובות אלה, המוטלות עליהן" כותבת בפסיקתה השופטת שרה גדות "אין לאפשר למוסדות התכנון להתייחס לאחוזי בנייה כאל שטרות כסף המצויים בידן, ואין לאפשר לעירייה לגייס מימון חוץ-תקציבי לפעילויותיה באמצעות קידום תוכניות נקודתיות. קבלת תוכנית שתכליתה מימונית נוגדת גם לדיני העיריות".
• 

  כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?

  26.08.12
  ...ל כל צורותיה השונות, הנגישה לכל.כאמור, כל חמישה הסעיפים משתנים בזמן, ללא הרף, על מנת לענות על הצרכים החדשים הצצים לפרקים, כאשר מדובר בבני אדם. המיכל עצמו משתנה פחות.לא קשה להעריך ולהשוות מספר ערים, תוך מתן משקל על פי שיקולי החוקר, לכל סעיף אשר הצענו. לפנינו שני פראמטרים בלתי תלויים זה בזה. בעזרתם נקבל השוואה מספרית לכל עיר: ציון ה"אינטנסיביות" באחוזים, יחד עם ציון ה"רב גוניות", באחוזים, נותנים זוג מאפיין מסוים. (לא הכי מדויק, והוא תלוי בהשקעה שלנ...
• 

  איך להרוג את באר שבע ב 55 דקות

  17.08.12
  ...ילומטרים. זה אינו מרחק אמיתי אלא מייצג את הטירחה שאנחנו מוכנים לטרוח כדי לצרוך את המוצר, זהו "מרחק טירחה". מרחק הטירחה מושפע מהרבה גורמים. ראשית, כמו שאמרנו, הוא תלוי במוצר. בכדי לרכוש ריהוט לסלון נהיה מוכנים כנראה לנסוע רחוק יותר מאשר בכדי לקנות סיגריות. שנית, הוא אישי, יש כאלה שיהיו מוכנים לנסוע 30 דקות לעבודה וכאלה שיסכימו לנסוע שעתיים. מרחק הטירחה מושפע למשל מהצורך למצוא חנייה. אם יש שני סופרמרקטים במרחק זהה מאיתנו כשלאחד מהם אי...
• 

  אחי, יש ימבה כוסיות!

  29.07.12
  ...וא הטרחה הנדרשת. קל הרבה הרבה לקיים מערכת יחסים עם בן או בת זוג מאותה העיר מאשר במרחק של שעה או שעתיים נסיעה. לכל "מוצר" יש "מרחק טרחה" סביר. גן הילדים יהיה במרחק של 5 דקות, העבודה במרחק של שעה. עבור לחם וחלב לא נסכים לנסוע רחוק, עבור נעלי מעצבים נהיה מוכנים (מוכנות) להגיע גם ללונדון... אם יש גברים שצוחקים מהסטריאוטיפ של הפיסקה האחרונה, שיגידו עד לאן הם מוכנים לנסוע בשביל גמר ליגת האלופות. לכל מוצר יש "מרחק טרחה" סביר ועבור המוצר של סקס / שידוך, ...
• 

  מצד שני, יכול להיות שאני צודק

  11.07.12
  ... חזק מאד באזור התעשייה. המרכז הזה משך אליו את כח הבילוי והקניות והמרכז הישן, על כל יתרונותיו התייבש. אדריכלית, בניתוח על פי "עירוניות חדשה", למרכז החדש לא היה אמור להיות סיכוי. הוא מנותק מהעיר, מבודד, דורש הגעה ברכב במיוחד, רחוק מהים... ובכל זאת הוא מצליח.כדי להסביר מצבים כאלה אנחנו צריכים השקפת עולם אדריכלית שיכולה להכיל דינמיות, השקפה שבה אדריכלות יכולה להצליח או להיכשל באותם מבנים, אותו רחוב ואותו מקום. בהשקפה דינמית כזו גם כלי ההתערבות יהיו ר...
• 

  קוריטיבה - עיר של הצלחה וכישלון

  17.06.12
  ...וסר הבנה של העירוניות? לרנר היה כריזמטי וככזה הפיק ציטוטים שנכנסים ישירות לפנתיאון: "העיר היא המפלט האחרון של סולידריות" ו"המענה למרבית הבעיות האנושיות טמון בערים שלנו". כולם מאסכולת "העיר אינה הבעיה, היא הפתרון". דור שלם של חוקרי עירוניות ננעל בעקבות משפטים אלה וכיום זו הגישה השלטת לנושא התכנון העירוני, אבל כרגיל העיר ממשיכה לתעתע בכולנו.רגע לפני שמספידים את משנתו של לרנר או מחפשים את הסיבות לשקיעה בפוליטיקה הנוכחית, אני מציע לחשוב על האפשרות הב...
• 

  הערים החדשות צריכות להמציא את עצמן מחדש

  10.06.12
  ..., אירופה וארצות הברית. אלה ערים שניצבות כיום בפני שינויים חברתיים וסביבתיים, ובראשם הזדקנות האוכלוסיה, תדמית נמוכה וגם הזנחה וחוסר גמישות של המרחב העירוני.""אנו מציעים פלטפורמה גמישה של כלים חכמים והתערבויות פופ-אפ." כותבים החוקרים. "בכלים חכמים הכוונה ליישום של טכנולוגיות חדשות על מערכות עירוניות, ופופ-אפ הכוונה להתערבויות זמניות באזורים ריקים העשויים לקדם את החוויה העירונית ושימושים עתידיים."המטרות יפות וראויות וגם המחקר חשוב אבל המסקנות המוצגו...
• 

  פריז, טוקיו, תל אביב

  20.05.12
  ...ה יותר. תושב עירוני מוציא פחות חשמל על מיזוג והרבה פחות דלק על תחבורה מאשר חברו מהפרבר. כל מי שתומך בהפיכת העולם לירוק יותר חייב לדחוף לבניית מגדלים כמה שיותר. טוקיו ירוקה יותר מפריז.תבחר! או מגדלים או דיור יקר.אין מה לעשות, חוקי ההיצע והביקוש מנצחים בסוף את כולנו. בכל מקום בו התקנות מחמירות ואנשי השימור הולכים ומתחזקים מחירי הדיור עולים מעל לממוצע הארצי. הבעיה הגדולה ביותר עם השמרנים היא שהם אף פעם לא מסתפקים במה שבאמת חשוב. אם יש 3000 בניינים ל...
• 

  איכס! יש פה אנשים!

  19.03.12
  "מה זה האופי הקיים של הרחוב? זה רחוב של שמאטעס, זה מה שזה. בעשר השנים האחרונות הרחוב הפך להיות מטונף ומסריח, ויש בו מסחר עם בתי קפה נחותים שמשתלטים על שטחים ובונים גגונים לא חוקיים." ציטוט זה של האדריכלית ניצה סמוק ודברים דומים שהשמיעה על מדרחוב נחלת בנימין הקפיצו את כתבת "הארץ" אסתר זנדברג... והאמת גם אותי.בסרט vanilla sky מגיע הגיבור אל העיר ניו יורק ומגלה לחרדתו שהיא ריקה. הבתים נמצאים, השלטים, החנויות, אבל אין איש ברחוב. הסצנה הזו מבהירה יותר...