חיפוש - חדשות , טיח , מע |1| - דף 6

• 

  קיסלוב קיי זכו בתחרות לתכנון קריית החינוך רמת אפעל

  7.01.13
  ...תכנית יוצרת קמפוס – מכלול מבנים וחצרות, כמעין עיר קטנה – באופן הנותן מענה מלא לחזון החינוכי. פתרון זה מאפשר גם גמישות רבה לשינויים. קנה המידה צנוע ועם זאת יוצר מקום מורכב ומגוון. גובה 2 קומות יעיל ונוח לתפקוד. מדרג החצרות מבטיח יצירת מגוון רב של מקומות בקני מידה שונים, ויחסי בנוי-פנוי עשירים. תנועת הציבור בשביל הגובל נפרדת לגמרי.השפה האדריכלית משכנעת, העיצוב החיצוני שעיקרו מעין שבכות קלות המכסות את חזיתות הבניין ויוצרות הצללה - משובב עין, משדר ק...
• 

  הזוכים בפרס רכטר 2012

  24.12.12
  ...רה ועדת הפרס שלא להעניק את הפרס על עבודה אדריכלית פיזית אלא על עבודה מחקרית. בהחלטה זו יש משום החמצה של העיקר - סימון הצעירים המבטיחים בענף. גם הנימוקים לפרס הראשי לא צריכים לכלול "עבור שנים של עבודה..." וכן הלאה. שיטה זו מבטיחה שלא יבחר פרויקט כמו בניין האופרה בסידני ולא תהיה לעולם בחירה מרגשת. סימון המצליחים בדיעבד הוא עבודה קלה, נוחה וחסרת סיכון. עם זאת יש לציין לטובה את בחירתה של הועדה בציון לשבח לעבודתו של אדריכל הנוף אמיר לוטן (בתמונה כאן).
• 

  על ממ"דים וחדרי מדרגות

  22.11.12
  ...בניין, חלל שלא משתמשים רק בעתות מצוקה; זאת בניגוד גמור לחדרי המדרגות הצעירים, שהם בסך הכל מגדלי בטון אטומים שעושים הכל כדי שלא יעברו דרכם. חדרי המדרגות הללו הם תוצאה של אדריכלים שלא ידעו לבצע את עבודתם נאמנה. הם נתנו לתקנות בטיחות לשעת שריפה להכתיב מציאות אדריכלית עצובה ולא הצליחו להציע אלטרנטיבה שתדע לתת מענה בטיחותי ובו בזמן בעל ערך אדריכלי. כמוהם, גם הממ"דים הם תוצאה של התנהלות דומה".האמת היא שהאדריכלים קובעים את צורתו של בניין המגורים רק במעט...
• 

  אדריכלות גוהרת

  18.11.12
  ...זהו אזור לשימור או מרחב פרוץ, שבו כל יזם עושה ככל העולה על רוחו?"ובכן... כן, בהחלט. כיום מובילים את השימור בשמחה רבה שני גורמים שהבינו כמה כסף זה שווה. היזמים מצידם גילו שבניין לשימור זו מתנה מהעירייה המאפשרת להם בתמורה לקצת טיח ונגרות לקבל אחוזי בנייה מופרזים ולבנות במרכז העיר מגדלים שלא תורמים דבר להתרחשות העירונית. אדריכלי השימור גילו גם הם איזו בוננזה כלכלית יכול להיות כשאתה משמש כעלה תאנה ומפעיל לובי שדורש לשמר מבנים (טובת היזמים) ולא לשמר מ...
• 

  לנסוע ולחנות בעיר הגדולה

  3.09.12
  ...ה ועל דרכים אפשריות להמציא אותם מחדש כמוקד של פעילות חברתית ותרבותית. בן יוסף מציג עמדה שאומרת שמגרשי החנייה יהיו כאן כל עוד יהיו מכוניות ולכן כדאי שנתייחס אליהם בתכנון ולא נראה אותם כסרח עודף למבנה בו פשוט צריך למלא הנחיות בטיחות ולקיים רדיוס סיבוב.למרות הגישה שלו, גם בן יוסף חושב שבעיר צפופה כמו תל אביב מגרשי החנייה אינם הכרח. "לתושבים בעיר יש הרבה זכויות" הוא אומר בכתבה, "אבל אף אחד לא אמר שיש להם זכות לחניה. לא צריך להשתמש בשטח הציבורי דווקא...
• 

  ביקורת על בקעת הקהילות ביד ושם

  16.07.12
  ... מציג את עצמו לאנשים ודעתם עליו היא הקובעת. הדעה תלויה במבנה ובתרבות ובזמן מהם מגיע המבקר. גם אם נסכים שהמקום באמת היה שיא היצירה האדריכלית בזמנו, לא חסרים אייקונים שקרנם ירדה והפכו לקלישאות. העובדה שמקום מסוים זכה בפרס לא מבטיחה את איכותו לאורך השנים ולא את שרידותו בשינויי התרבות.דעתי על המקום עוד פחותה מזו של מיכאל. השימוש בלוחות אבן ממש צורם לי בעיניים במפגשי הפינות ובקורות המעברים, שם ברור שיש בטון שנושא לוחות אבן. למרות העובי הרב שלהם הלוחות...
• 

  נמל תל אביב - יותר קניות פחות תרבות

  14.05.12
  ...ה המסחרית אינה מרוסנת ובסופו של דבר פוגעת באיכות לתושבים ולאחר זמן מה גם בעסקים. עירית תל אביב מתכננת ביולי לסגור לחלוטין את החניונים בנמל לצורך הפעלת "יריד המזרח". עסקים ישנים מפונים מהאזור והכל מתנקז לקראת הקיץ. באזור החדש מתוכננת הגבלה של מסחר ומסעדות כך שפעילות תרבות תוכל להתחרות על שטח ולהתקיים באזור. לפעמים הדבר היחיד שיכול להבטיח עירוב שימושים הוא רגולציה ברמה העירונית. ללא רגולציה כזו לאזורים יש נטייה להפוך להומוגניים ובסופו של דבר לגווע.
• 

  תחרות סטודנטים - סירה מבטון

  11.03.12
  ...י האורך, וע"מ להבטיח יציבות ובטיחות של הסירות. האורך שבחרנו הוא 5 מטר כדי שהסירות תהינה מהירות יותר מסירות קאנו פשוטות מפלסטיק, כדי שניתן יהיה להוביל את הסירות במשאית קטנה (עלות ההובלה לכינרת וחזרה היתה העלות הגדולה ביותר בתחרות האחרונה), וכדי שלא יהיה צורך ברישוי של הסירות. הגבלנו את החומרים שניתן לבנות מהם את הסירות כדי למנוע אפשרות של "התחכמויות", אבל אפשרנו מגוון רחב של חומרים ושיטות בניה, כדי למנוע חסם טכנולוגי שנובע מחוסר ניסיון בתחום.
• 

  קריאה לאדריכלים לסייע בפעולה מול הרשם

  27.02.12
  ...ית. בחינה הבוחנת ידע מקצועי, שדנה בתקנות וחוקי התכנון והבנייה. בחינה שקופה עם קריטריונים ברורים ומדידים. לא בחינה הבודקת בלחץ זמן את יכולות התכנון של האדריכל. האם זה בכלל דבר מדיד ושפיט? ומה תפקידם של חמש שנות לימוד אם לא להבטיח זאת?אנחנו פונים אליך. אנחנו קבוצה קטנה ולא תמיד יש לנו גב ממסדי שיילחם עבורנו. רשם המהנדסים והאדריכלים שומע את טענותינו, מבטלן, וממשיך הלאה. אבל הבחינה הזו מבזה גם אותך, היא בעצם אומרת שהמעסיקים, המרצים והמנחים שלנו, שחינ...
• 

  באר שבע - עיר של מסחר ובלי תעסוקה

  8.02.12
  ...וא רצון להשיב את השליטה של ישראל על חבל ארץ זה"כמו ערים רבות לאחרונה גם באר שבע עוברת "מיתוג מחדש" - תהליך יקר שבו עיריות מעבירות כספים למשרד פרסום תל אביבי כדי שיגיד להן דברים מבטיחים על עצמן לפני שיצטרכו לעסוק במציאות. "חורה לי שעושים לבאר שבע תהליך של מיתוג" אומר ארמון, "מיליון וחצי שקלים בשביל למתג אותה כ'עיר המים'. האם עירו של אברהם אבינו צריכה מיתוג? האם מישהו צריך להדביק לנו כינוי? מה זה 'עיר המים'? צינורות צבעוניים"?אנחנו מצטרפים לביקורת.
• 

  ביקורות על האגף החדש של סינמטק תל אביב

  19.12.11
  ...ונתן קנטי היה שקול יותר אבל גם לו יש ביקורת לא מעטה. אחרי שמדלגים על הזעם בפיסקה הראשונה, זנברג כותבת גם ביקורת רצינית ובמספר דוגמאות היא מציגה תכנון לא מוקפד שגרר אחריו שורה של תיקונים וטלאים. את הכתבה היא מסיימת כפי שהבטיחה - חסרת נשימה, בפיסקה שכולה זעם ובנויה ממשפט אחד ארוך (היה חרה, עכשיו חרה, והתרגלנו לחיות בחרה!): "במצב הדברים כפי שהוא, לא נותר אלא להמתין ולראות אם ייצא משהו טוב מהשיפוץ של בניין הסינמטק הקיים, שאין סיבה בעולם להתרפק על...
• 

  הקרב על הבימה נמשך

  4.12.11
  ... את הפרויקט הזה, ואיך אפשרה אותו, ובידי מי הפקידה אותו. צריך לחפש את האמת מתחת לפנס הנכון." כותב "אדריכל מקומי"."אני לא קולגה, אני סתם תל אביבית, ואני חייבת להגיד שכל פעם שאני עוברת ליד הבניין הזה יש איזה כיווץ של בושה בלב. הטיח המנצנץ, הבומבסטיות - קוביית הבטון הלבנה הזאת נראית כמו טנק ענק ומנצנץ באמצע העיר. הוא לא שייך לכלום, גוש בטון עיוור. (...) לאנשי כוח יש נטייה להקשיב לקומפלימנטים סביבתם ולחשוב שהם נהדרים. כנראה שזאת דוגמה נהדרת. מה יגידו ...
• 

  קיבעון אנטי אורבני וקיבעון אחר

  16.10.11
  ...לש גלים שהוא זה שמוביל את הגל וקובע את כיוונו. אין קשר בין המשבר הנוכחי והעירוניות הטובה יותר או פחות של הערים בישראל. זה משבר עולמי שעיקרו כלכלי והוא נובע מהעובדה שאנשים משכילים, בוגרי אוניברסיטאות, מגלים ש"זה לא כמו שהבטיחו לנו! למדנו שנים ועכשיו אנחנו עובדים ועובדים ולא מגיעים לשום מקום." "משבר הדיור הנוכחי שפוקד את ארצנו ויחד עימו ההתרעמות על היוקר המחייה שקשורה אליו באופן ישיר, איננו הראשון ולא השני. משבר זה הוא תוצר של קיבעון מקומי ...
• 

  הדברים שאפשר ללמוד מהקטלוג של איקיאה

  18.09.11
  ... והמעוצבים היא מעירה הערות שפועלות כמו בעיטה קטנה מתחת לשולחן "...תראו לי גבר ישראלי שנראה ככה, עם המשקפיים המעוצבים, שמשחק עם ילדיו בסלון שגודלו 11 מטרים. שלא לדבר על זה שיש שם ילדה מתוקה שמציירת בצבעי מים לגמרי לבד, ואבא לא חושש שהמים העכורים יישפכו על השטיח (השטיח!) כי היא ילדה מחונכת ומלאת סבלנות..."לקרוא ולהתגלגל מצחוק. בתור תרגיל עברנו גם אנחנו על הקטלוג ומצאנו תמונה אחת שבה בכל זאת מופיע משהו ישראלי מובהק - המנכל של איקיאה ישראל בשחור לבן.
• 

  להפריט את מהנדס העיר

  11.09.11
  ... למכוני הבקרה המוצעים בחוק יש מספר בעיות מהותיות הראשונה - מכוני הרישוי פועלים ללא שיקול דעת - רק לבדיקת התאמה לדרישה. לי אישית קרה שבעקבות שיפוץ של בית רופאים נדרש רישוי מחדש. מאחר ומאז הקמתו של המבנה לראשונה שונו נהלי הבטיחות, כיבוי האש הוסיפו דרישה של מדרגות חירום. הבעיה הייתה שהמבנה תפס את כל מרחב קווי הבנין והמדרגות התאפשרו רק בחריגה מהקו. נוצר מצב שבו שתי רשויות דורשות דרישות מנוגדות ומונעות שיפוץ אפשרי. פקיד הרישוי פעל כמו המכון העתידי ...