חיפוש - יין , נעל |1| - דף 3

• 

  אדריכלות נעלמת בפתח תקווה

  5.05.14
  יום שלישי, 13 מאי 2014, 18:00גלריית "הקומה השנייה" בניין העירייה, העלייה השנייה 1, פתח תקוה.חודש שימור אתרי מורשת: תערוכת צילומים של מבנים ישנים, נטושים וכאלה שכבר נעלמו.שרון רז, אדריכל, אמן, צלם, מתעד, מרצה, מומחה ואוטוריטה בתיעוד צילום אמנותי של מבנים ישנים ונטושים בישראל. זהו מפעל תיעוד של איש אחד חלוץ ואקטיביסט נחוש, בתחום שימור המורשת הבנויה על ידי צילום דיגיטאלי. שרון רז נולד בפתח תקוה בשנת 1968, דור שלישי בעיר למשפחת סימקין. מצלם כבר יותר ...
• 

  ככה כן בונים חומה

  23.02.14
  ... ועשייה אלא מתפעול של פועלים ויצרנים אחרים (מי הם יהיו?)הכתבה שפורסמה ב The Marker גורסת כי יש עתיד לענף בניה ישראלי, איתן ואיכותי. ממש כאן! אין ספק שכרגע זה עושה רושם של חלום ורוד. וחבל. תמיד עולה בראשי דמותו של מנהל/עובד בניין- באחת ממדינות אירופה למשל, כמה המקצוע הזה נחשב מכובד, מלא פאסון, ואף יוקרה. כבוד למקצוע- כמה יש לנו עוד ללמוד בנושא. ולא רק בתחום הבניין. "אם לא נקים פה בתי ספר למקצועות הבניין בקרוב, גם לא יהיו אנשים שיודעים את המקצועות ...
• 

  בניין עם סוף

  20.12.13
  ...אלי "אלכסון", כותב אור אלכסנדרוביץ', על הקשר שבין הון ליזמות, לתהליכי בניה, לאורך ואורח חייו של בניין, של מגדל."המירוץ לגובה" בעולם.. החל בעיר ניו יורק. מי יבנה גבוה יותר, חזק יותר, ולמי יהיה גדול יותר? מרדף האנושות אחר כוח ושליטה, הבאים לידי ביטוי בבניינים, הוא הימנון חוזר, כל פעם במדינה אחרת- לרוב מדובר במדינות מתפתחות, שרוצות להוכיח ולדרוש את מעמדן החדש או המתהווה.אבל מה יקרה להרי החומר הבנויים הללו האלו ביום שיהפכו בלתי רלוונטיים?להמשך קריאה.
• 

  עיצוב חנות בגדים בלנקו 2

  8.12.13
  ... רחוב מודרנית צעירה וקלילה.אך דבר אחד מצא חן בעיניי באותו חלל ישן והם החלונות מעץ אותם שימרתי בפרוייקט ושילבתי אותם בטקסטורה של קיר בריקים אפורים שמעצימים את התחושה והקונטרסט בין החומרים ונותנים תחושה אורבנית בחלל. ישנם דגשים של צבעים חזקים הבולטים מבעד לחלון הראווה ומושכים את תשומת הלב של העוברים ושבים ברחוב. ישנם משחקים של טקסטורות מעניינות בתוך החלל, ושילוב של קיר אקוסטי מחורר ליצירת עניין ומראה עכשווי לחנות, בעל צבע דומיננטי שקשה להתעלם ממנו.
• 

  לחץ הרוח על מעטפת וחזיתות בניין

  6.01.13
  הרוחות העזות שמבטיח לנו החזאי בימים הקרובים יעמידו למבחן את חישובי לחץ הרוח המשמשים לתכנון מבנים ואת שיטות תכנון וביצוע מעטפת הבניין. תקן ישראלי 414 (עומס רוח לתכנון מבנים), שפורסם במהדורתו החדשה בדצמבר 2008 מציב שיטות חדשות ומחמירות לחישוב לחצי הרוח בתכנון מבנים. חישוב לחץ הרוח הפועל על המבנה מבוסס על מפת מהירות הרוח הבסיסית בישראל המציגה את מהירות הרוח באזורים שונים בארץ (במטר לשנייה). מהירות הרוח המוצגת במפה מתייחסת למהירות הרוח הממוצעת במש...
• 

  נפסלה זכייתו של רפי סגל לתכנון הספרייה הלאומית

  16.12.12
  כתבה ב"הארץ" מדווחת על התפתחות מפתיעה בסאגה של התחרות לתכנון הספרייה הלאומית, הצעתו של האדריכל רפי סגל שזכה במקום הראשון נפסלה. "במכתב שנשלח לסגל מהחברה לבניין הספרייה לאומית, בניהול קרן יד הנדיב, ביום חמישי בשבוע שעבר, נמסר לו כי החברה לא תוכל לבחור בו כאדריכל הזוכה בתחרות, וכי הוא לא יתכנן את משכן הספרייה הלאומית".במכתב לסגל מטעם החברה לבניין הספרייה הלאומית נכתב כי "לא הצלחת להגיע למצב בו ניתן יהיה להתקשר עמך בהסכם האדריכל על פי העקרונות שפורט...
• 

  איך להרוג את באר שבע ב 55 דקות

  17.08.12
  ... ליד השני. חנות נעליים לדוגמה תעדיף להתמקם בקרבת חנויות נעליים אחרות, מערכות עיתונים יעדיפו להיות קרובות זו לזו, חברות הי-טק יעדיפו להתמקם באזור מוגבל. הסיבות לכך רבות ולא אפרט אותם כאן. ועכשיו החלק החשוב, אם אתם עדיין עוקבים... כספקי מוצרים מצטופפים, נוצר מסביבם "אזור דיכוי". אזור שבו לא יכולה להתקיים פעילות מתחרה. רוצים דוגמה? אתם לבד מכירים הרבה מקרים כאלה. חישבו על הרחוב המרכזי בעיר קטנה, אחוזה ברעננה למשל. הרחוב הזה מושך...
• 

  נגד דיור בר השגה

  15.07.12
  ...ועכשיו אנו מגיעים להצעות אדריכליות מעשיות - יש צורך ולכן יש פתרון: נבנה פרויקטים של דיור בר השגה. המדינה תבנה, או תסבסד. המדינה תהיה הבעלים ותשכיר או תמכור... נשארה רק שאלה אחת קטנה - איפה? איפה בדיוק נבנה את כל זה? באופן מעניין אף ראש עיר לא רוצה פרויקטים כאלה אצלו. מוזר לא? למה בעצם הם לא רוצים?הטיעון של ראשי הערים הוא טיעון "אורבניות דינמית" טיפוסי, טיעון המבוסס על תהליך כלכלי ותחרות לאורך זמן. כדי להסביר אותו נשתמש במודל הבא: דמיינו לעצמכם שת...
• 

  ונזכור את כולם! את כולם!

  4.07.12
  ...ך התרבותי - ההיסטורי והחברתי של בתי הבאר הקדומים שבעיר. שימור המבנים ההיסטוריים ייצור עוגנים תרבותיים המפוזרים ברחבי דרום העיר שסביבתם הקרובה תתפתח ותשופץ."באתר החברה להגנת הטבע נכתב :"עם הברכות על הכרזת הכנת התוכנית, חשוב לציין כי מופו בעיר כ-70 בתי באר ורק 19 נמצאים ברשימת השימור (20 כבר שומרו בתוכניות שימור קודמות). לצידם 22 בתי באר נמצאים ברשימת בתים לתיעוד שמשמעה למעשה הריסתם במהלך השנים, לצרכי פיתוח העיר."* התמונה מתוך תיק התיעוד שכאן. אוי...
• 

  קוריטיבה - עיר של הצלחה וכישלון

  17.06.12
  ... והעיר נותרת רק עם הרובעים העניים ממש במרכזה ומגדלי העשירים לידם (מוכר למישהו?). כדי לטפל נכון ולאזן את כל השפעות הלוואי של כל התהליכים מתכנני ערים צריכים כישורים של להטוטן ולא של אדריכל, מנסים בו זמנית לתאם בין פעולות וגופים שכל אחד מהם מושך לכיוון אחר."מעל הכל היתה זאת האמונה בכוחו הכל יכול של התכנון" כותבת אסתר זנדברג, והתכנון והמתכננים, והאדריכלים והחכמים, וכל סוסי המלך וכל פרשיו, לא יכולים לשנות תהליכים חזקים כל כך... אבל עדיין חייבים לנסות.
• 

  אביב גפן, איקאה וביקורת אדריכלית

  11.03.12
  ...ין למה בדיוק התכוון אביב גפן בכינוי "איקאה" צריך לראות את העולם דרך העיניים שלו. אביב הוא היפסטר טיפוסי, מונח שגם אני לא הכרתי עד לפני כשבוע אבל יושב עליו כמו כפפה. הנה התיאור של היפסטר כפי שרואה אותו בלוג "הציווי החדש":"המאפיין העיקרי של המנטליות ההיפסטרית הוא שלילה מוחלטת של תרבות המיינסטרים. (...) הסלידה של ההיפסטרים מהמיינסטרים נוגעת לא רק לתחום האומנות אלא גם להשקפות ותפיסות שרווחות בקרב רוב האוכלוסייה ואפילו לרשתות מסחריות גדולות שמזוהות עם...
• 

  צילום אדריכלי - התמודדות עם משטח מבריק

  1.01.12
  ... החומר הוא חלק לגמרי, כמו מראה, כמות האור שתחזור מהמראה תהיה שווה לכמות האור שפגעה במראה. תופעה כזאת, נקראת החזרה גמורה. כאשר החומר הוא מחוספס, קרני האור אשר פוגעות בחומר נשברות או נבלעות וכך ההחזרה היא לא מלאה. מאפיין נוסף של החומר הוא רמת השקיפות שלו, כלומר, כמה אור מצליח לעבור דרך אותו חומר. מראה לא מעבירה אור דרכה כלל, אלא מחזירה את כולו. לעומת זאת, זכוכית מחזירה חלק מהאור וחלק מן האור עובר דרכה (תמונה מספר 1). כך, אפשר לראות את ...
• 

  מקום תחת השמש הוירטואלית

  25.10.11
  תופעת התיעוד האדריכלי הולכת וגדלה. כיום, כשכל אחד יכול להקים אתר בחינם, הרשת מתמלאת באתרים קטנים המופעלים על ידי אנשים פרטיים ובהם מסופר על עיר, שכונה, בניין. מדי פעם מתגלים לנו אתרים חדשים והפעם נשמח לשתף אתכם בשניים כאלה. תל אביב 100 תל אביב 100, או בשמו השני עירוניקו הוא אתר המופעל עי ידי דני רכט והוא כותב כך:תל אביב חגגה בשנת 2009 מאה שנים להיווסדה ומסתבר שלחלקים גדולים של ההסטוריה העירונית אין כלל נוכחות ברשת. אז במקום לספר פעם נוספת את סי...
• 

  הפלצנות של החוג המקצועי

  26.09.11
  ..., ולא על הרווח ממכירת הקרקע כמטרה. לדוגמא: כשמתכננים שכונה חדשה, צריך לייעד חלק מהמשאבים לשדרוג, שיקום ושיפוץ השכונה-השכנה, הישנה, כדי לא לייצר פערים בין השתיים. כשהמינהל יוצא למכרז, זה לא באג'נדה ואת היזם הפרטי זה בטח לא מעניין." ועל האדריכלים המניפים את דגל עירוב השימושים והעירוניות הוא מלגלג "כל כך קל לטייל בתל אביב, לבוש חולצה שחורה עם שני כפתורים, נעול בנעליים שחורות מבריקות, לשבת בבתי הקפה בשדרות, ולהעביר ביקורת על כך שאין 'ערים אמיתיות...
• 

  זהר בשדרה, מחשבות על מחאה וארכיטקטורה

  31.08.11
  ...קא הטענה ליעילות היא בדיוק מה שמותקף ע"י המחאה. לנוכח הקרנבל שוקק החיים שבשדרה המגדלים נראים פתאום חד מימדיים וסטריליים בצימצום שלהם לשימוש אחד בלבד: מגורים או משרדים. כמה זה "יעיל" או על חשבון מה הזו? נדמה לי שהתשובה היא בעניין הרב שבו אנשים מגלים במתרחש בשדרה. הם יורדים למטה ומסתובבים לאורכה ושותים בצימאון את כל הג'אז הזה של ההתרחשות הערה במרחב שלפתע הפך לקהילתי. הצורך הזה שלנו, של כולנו מסתבר, לפגוש אחד את השני, נשמט לחלוטין החוצה מהתכנון ...