חיפוש - חדשות , שונות , יין , רגל |1| - דף 3

• 

  קריאה לשינוי תנאי התחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  6.02.12
  ... תנאים שה"עמותה", לדבריך, מתנגדת להם בתוקף.מעבר לכך שמכתבך רצוף באי- דיוקים : כגון נושא מימון התחרות, מימון התכנון ומימון בנית הפרויקט כולו ע"י "יד- הנדיב", בעוד שפורסם על ידי "יד הנדיב " עצמה, שממשלת ישראל משתתפת במימון הבניין – מכספינו - משלמי המיסים, לא יעלה על הדעת שגוף פרטי - גם כשמדובר ב"קרן יד הנדיב" - יתפקד באופן טוטליטרי ותחת מנדט מלא ,להוביל כראות עיניו את תכנון ובניית בנין ספריה לאומית - מוסד בעל חשיבות עצומה הממוקם בקרית הלאום. בחיר...
• 

  האם יהרס בית המכס בנמל יפו?

  26.10.11
  ...מל יפו. המבנה מוזנח, מכוער, חוסם את קו הנוף, אינו קשור לנמל יפו ההסטורי ובכל זאת מומחי השימור קמים על הרגלים האחוריות. "מדובר באתר שהיה השער לארץ ישראל", אומרת בכתבה תמר טוכלר, מנהלת מחוז תל אביב במועצה לשימור אתרים, "הבניין הזה היה המפגש של העולים והצליינים עם ארץ ישראל ויש לו חשיבות עצומה בהיבט ההיסטורי, תיירותי ואורבני"."פוטנציאל השימור שלו הוא פנינה", אומר שמואל גרואג, אדריכל שימור שהתגייס לפעילות לשימור הבניין, "המטרה הבסיסית היא להסביר ...
• 

  המשולש הירושלמי וטליתא קומי

  4.10.11
  ...ני תכנון ועסק בעיקר בשימור מבנים. במהלך הקריירה שלו הוא היה שותף לשורה ארוכה של מאבקים ציבוריים על השימור של בניינים ושל מרקמים עירוניים בירושלים. לפעמים הוא ניצח אך לעתים קרובות הוא נחל כישלון, כמו למשל במאבק על שימורו של בניין "טליתא קומי" שנהרס ב-1980. הסיפור של בנין טליתא קומי טליתא קומי הוא סיפור מהברית החדשה, המספר על בתו של ראש הכנסת, שחלתה במחלה קשה ומתה. לפי המסופר הקים אותה ישו לתחיה במעשה ניסים, לאחר שאמר לה "טליתא, קומי!" בניין ...
• 

  המהפכה של סלמה 60

  12.09.11
  ...ריה תלך ותחלש. חייבים לציין שיש במסמך גם התיחסויות לפיתוח בערי הפריפריה אבל הן מוצגות בצורה מאד לא משכנעת לאחר הטיעון המרכזי. מסמך סלמה מציג מחשבה מרעננת. מחשבה מקוממת אולי אבל כזו שקשה להתווכח איתה. מבחן המציאות מראה שלמרות כל הכספים והנסיונות גוש דן הולך ומתחזק על חשבון ערי השדה הקטנות והגדולות. יתכן שטענתם נכונה - המאבק על הפריפריה אבוד והגיע הזמן להכנע וללכת עם הזרם. ...מצד שני המחיר האנושי של ויתור על הפריפריה הוא פשוט בלתי נסבל.
• 

  זהר בשדרה, מחשבות על מחאה וארכיטקטורה

  31.08.11
  ...קא הטענה ליעילות היא בדיוק מה שמותקף ע"י המחאה. לנוכח הקרנבל שוקק החיים שבשדרה המגדלים נראים פתאום חד מימדיים וסטריליים בצימצום שלהם לשימוש אחד בלבד: מגורים או משרדים. כמה זה "יעיל" או על חשבון מה הזו? נדמה לי שהתשובה היא בעניין הרב שבו אנשים מגלים במתרחש בשדרה. הם יורדים למטה ומסתובבים לאורכה ושותים בצימאון את כל הג'אז הזה של ההתרחשות הערה במרחב שלפתע הפך לקהילתי. הצורך הזה שלנו, של כולנו מסתבר, לפגוש אחד את השני, נשמט לחלוטין החוצה מהתכנון ...
• 

  הקרב על מרכז הבימה

  6.04.11
  ... הכתבה מסתיימת בקטילה מוחלטת של הכיכר:"...גרוטאה מכמירת לב... גג של חניון תת-קרקעי שבמעביו משמש גם כמקלט אטומי... ברחבה החדשה אין אלגנטיות ולא שמחת חיים, רק ציטוט צדקני ודידקטי של סיפור נוסטלגי חבוט שאיש כבר לא באמת מתעניין בו." ואלחייני מסכם ב "במצבו החבוט של היכל התרבות הממתין עדיין לדינו, ועל רקע השיפוץ שנעשה לאחרונה גם בגן יעקב, האובייקט האדריכלי המושך, המרתק והיפה ביותר כרגע בכיכר התזמורת הוא בניין תיאטרון הבימה החדש." אני רוצה לציי...
• 

  תפסיקו לרדוף אחרי תל אביב

  17.03.13
  ...טובה', אבל זה יותר מדי קל להראות את סן פרנסיסקו או בוסטון או פריז ולתייג אותן כערים טובות. הדיון הזה כבר נגמר. הוא כבר נפתר. זה לא חוד החנית של התכנון העירוני. למעשה, מרבית המקומות בכלל לא נראים כך,אבל כל מקום יכול להפוך למעניין יותר, אקולוגי יותר, יפה יותר, נוח יותר להליכה רגלית, גם אם הוא לעולם לא יהפוך לבוסטון או לברצלונה. סינגפור לעולם, אבל לעולם, לא תיראה כמו בוסטון, וגם אם יבנו בה את בוסטון זה יהיה מזויף". הקריאה הזו של ריאן ושל בר חייבת לה...
• 

  מכחולו של אדריכל - חיים היינץ פנחל

  16.12.12
  ...אדריכל והמעצב התל אביבי חיים היינץ פנחל, סוקר מיכאל יעקובסון ב Xnet את עבודתו. "היינץ פנחל, האדריכל הנשכח הטוב ביותר בישראל" כותב יעקובסון ומוסיף, "היינץ פנחל היה אדריכל טוטאלי. הוא תיכנן הכל, מידית הדלת ועד קווי המתאר של הבניין כולו. מלון "דן" בתל אביב, מלון "קינג דיוויד" בירושלים, בית קפה "פילץ" המיתולוגי בחוף ימה של תל אביב וחנות הספרים "אלשיך" בפסאז' הוד (שעליה זכה בפרס רוקח לאדריכלות) – הם ופרויקטים נוספים הפכו אותו לאחד האדריכלים ומעצבי הפנ...
• 

  פנימה והחוצה - המנוע הכלכלי של תל אביב

  21.11.12
  ... בצומת הרחובות אלנבי רוטשילד. לחברות שם יש את הכסף הגדול והן משתמשות בו לשכירות ורכישה של משרדים. לעובדים שלהן יש את המשכורות הגדולות והם מוציאים אותו באזור הזה.אם הטענה נראית לכם מוזרה, תשוו את תל אביב לניו-יורק. יש מתאם מעניין מאד בתקופות החולשה והפריחה של שתי הערים האלה. חולשה בשנות השבעים כשהבנקים היו במשבר ופריחה משנות השמונים המאוחרות והלאה כשהבנקים המציאו את עצמם מחדש ויצרו כלים פיננסיים חדשים.אולי הטענה נראית משונה בגלל שאנחנו רגילים לחשו...
• 

  אייקונים בחיפה, הישן והחדש

  15.10.12
  ...שיסמלו את הכניסה הדרומית לעיר: מלון חוף הכרמל בתכנונו המקורי עם שתי הפירמידות - לא תפס. הארמדיל הירוק, מרכז הקונגרסים - לא תפס, קניון חיפה עם גלי האלומיניום בחזית - נאדה, הבניין המפוצל של חברת החשמל - גם לא.מה לעשות ועל כולם חולש הכרמל. האייקון האמיתי של חיפה שאפילו האצבע המשולשת שתקע נימאייר בראשו לא מצליחה לגמד אותו. היחיד שהתקרב היה באמת ראש העיר המיתולוגי שתלה את הביצים שלו בכניסה לעיר עצמה.*בתמונה - הביצים של גוראל, צילום - דוד ישי, ויקיפדיה
• 

  לנסוע ולחנות בעיר הגדולה

  3.09.12
  ...וע באחת הצרות הגדולות שמציבה לנו המכונית הפרטית - איפה לעזאזל שמים אותה? המכונית היא הרכוש הפרטי היחיד שמותר לנו לשים בשטח ציבורי ואנחנו מצפים מהעיר לספק לנו את השטח הזה על חשבונה כמובן.לחשוב מחדש על מגרשי החנייהנועם דביר מראיין ב"הארץ" את פרופ' ערן בן-יוסף, חוקר מאוניברסיטת MIT בקיימבריג' שכתב ספר בשם "ReThinking a Lot", על חייהם ודעיכתם של מגרשי החניה ועל דרכים אפשריות להמציא אותם מחדש כמוקד של פעילות חברתית ותרבותית. בן יוסף מציג עמדה שאומרת...
• 

  בתחרות למי יש יותר גדול יש גם מפסידים

  13.02.12
  ...שתי כתבות מציגות את מגדל יורוקום בגבעתיים כמקרה מבחן למגדלים שצצים במרכז גוש דן. האם כל המגדלים האלה והשאיפה ל"הכי גבוה" באמת תורמים לעיר או שרק ליזמים? ומחקר קובע שגורדי שחקים נבנים בדרך כלל לפני משבר כלכלי.בכתבתו ב Xnet מראיין מיכאל יעקובסון את האדריכל אמנון שוורץ, מתכנן מגדל יורוקום. הראיון עצמו חשוב פחות מההערות של יעקובסון לגבי מגדלים:"התחזיות העירוניות שעל בסיסן מתוכננים כיום מרבית המגדלים הן תחזיות אופטימיות ונאיביות, שמקורן האמיתי הוא התח...
• 

  קומות בנסיגה, אור וצל

  22.01.12
  כתבה של יונתן קנטי במעריב מציגה את תופעת הקומות הנסוגות, סגנון אדריכלי בלתי מתוכנן שבו הקומות הגבוהות הן תוספות שאינן מתיישרות עם חזית הבניין. התופעה הולכת וגדלה עם המחסור בדירות באזורים יקרים ומתגברת בעזרת תכניות כמו תמ"א 38 - חיזוק מבנים תמורת זכויות בניה.בכתבה מסביר אבנר אקרמן, אדריכל העיר ראשון לציון, את ההיגיון ביצירת קומות עליונות בנסיגה: "ברוב הערים בארץ הבנייה המרקמית היא של בניינים בני ארבע קומות. כאשר החזית לרחוב של קומות התוספת נמצאת ב...
• 

  להורדת הכיכר שילחו את הספרה 1!

  21.12.11
  מאמר מעניין של האדריכל צבי לישר, מי שתכנן את כיכר דיזינגוף בשנת 78 התפרסם בארכיג'וב. במאמר מגיב צבי להחלטת העירייה להנמכת הכיכר ולדרך בה התקבלה ההחלטה. ההרגשה שתוצאות הסקר היו מוזמנות מראש ותומרנו בעזרת השאלות שהוצגו אינה שלו בלבד.להשארת הכיכר הקיימת ושיקומה ,שילחו את הספרה 2צבי מזכיר לנו במאמר דברים שנשכחו ובמיוחד את העובדה שלמעשה... לא הייתה שם כיכר כלל: "בפועל, לא היתה זו כיכר, אלא אי תנועה בקוטר 66 מ', מנותק מהרחוב על-ידי כביש טבעת היקפי. ה...