חיפוש - חדשות , ים , ככ |1| - דף 7
לא מצאת? פשוט חפש.
-
קיימות או נמות?
19.02.14ממש כמו רופא, יכול גם אדריכל לשנות את חייו של מישהו, גם אם ידו אינה משגת. אמנם זה לא עניין של חיים או מוות ובכל זאת, קורת גג, היא לא דבר של מה בכך. לא ממש מפתיע, שאלו הם דווקא היפנים, שמראים לנו איך עושים את זה. אין הם מזלזלים ולו לרגע, במושג הארכיטקטוני המפואר "קורת גג". ובשל כך, הם דואגים לתת לו אינטרפרטציה ספציפית ומותאמת קונטקסט.הפליא לעשות זאת האדריכל היפני Shigeru Ban עוד ב-1995, לאחר אסון רעידת האדמה בעיר קוב שביפן. באן השתמש בחומרים זמיני... -
איך מכירים שכונה? מה יכול לייצג אותה?
20.01.14"איך מכירים שכונה? מה יכול לייצג אותה? האם אפשר לתאר אותה בלי להתייחס לתושביה? למה כן מתייחסים? על מה נעצרת העין? האם היא נוטה להתעכב על השבור והפגום או על השלם היפה? מה ערכו התיעודי של קטע קיר או חלון ראווה בודד? האם הוגן לחבר בין ציור מרחוב מרכזי לברז כיבוי בסמטה צדדית? נחוץ ריבוי או די בתמונה אחת מייצגת? חייבים להתייחס לקבוע? מה ערכו של המשתנה? האם החלקים מתחברים לכדי תמונה שלמה, או שהתמונה השלמה מתפרקת?"מתוך הבלוג המצולם של ציפה קמפינסקי.קדח... -
העיר הצומחת
15.01.14למה צריך צמחים במרחב האנושי?כמו הרבה דברים שקל לדחוק תחת קטגוריה של "מחר" או "אחר-כך", גם שמירה על הירוק בעיניים נדחקת לשוליים. כי הרווח הוא לא ישיר, ולא סופרים את הכסף בפועל, מלהוסיף או לשמור על שילוב צמחיה או פיתוח נופי.וחבל מאוד. פרוייקט נפלא באמת, הוא פרוייקט שהדיאלוג שלו עם הפיתוח הינו אינטגרלי וסימביוטי.אסתר זנדברג בכתבה חשובה המרפררת גם ליום העיון "הגנת האילנות - עצים בראי התכנון"- שפרסמנו כאן, בתזמון הלא מקרי ככל הנראה של ט"ו בשבט. הרבה נ... -
לקראת ארכיטקטורה ורנקולרית חדשה
12.01.14"תעשיית הבנייה הגלובלית ושפחותיה החרופות, ארכיטקטורה והנדסה אזרחית, מנותקות לחלוטין מצורכי המגורים של שליש מאוכלוסיית העולם, ואינן בנויות לספקם", כותב פריי, וקורא לקדם אדריכלות אתית השמה בראש מעייניה את האדם, כיחיד וכחברה, ואת הסביבה.""ללמוד מוורנקולר: לקראת ארכיטקטורה ורנקולרית חדשה" // Pierre Frey - הספר"פריי קורא לצאת למאבק אדריכלי, חברתי וכלכלי ב"תעשיית האדריכלות והבנייה הגלובלית" המשחיתה כל חלקה טובה, בחסותם ההרסנית של הבנק העולמי ומוסדות דו... -
הדירה התל אביבית - של פעם
24.12.13על ספרה החדש של הסוציולוגית עפרה טנאהבתים הלבנים יימלאוהספר מוקדש לשני תחומי מחקר עכשווים פופולריים- הספירה הנשית הביתית, וחקר היומיום. וכך כותבת עליו אסתר זנדברג: "ספרה של טנא בולט על רקע הכתיבה הענפה על האורבניות התל־אביבית בכך שהוא הופך את הכפפה מהחוץ פנימה: מהמרחב הציבורי, הגברי, האדריכלי, שבו מתרחשים האירועים העירוניים הפומביים וכבר זכה להיסטוריוגרפיה ענפה, לתוככי החלל הדירתי הפרטי האינטימי, הנשי בעיקרו, שבו מתנהלים חיי היומיום ועבודות הבית,... -
האם אדריכלות היא מעשה פוליטי?
17.11.13מאמר שפורסם בשבוע האחרון ב"הארץ" חושף כי שיטת מכרזים חדשה של משרד השיכון מאלצת משרדי תכנון לעבוד גם מעבר לקו הירוק אם ברצונם לזכות במכרזים ממשלתיים: "המשרד פרסם באחרונה מכרז לתכנון שכונות במספר ערים ויישובים בישראל, המקובצים באשכולות, שכל אחד מהם כולל גם התנחלות. המכרז כולל בניית יותר מחמשת אלפים יחידות דיור בהתנחלויות גבעות, מעלה אדומים ואפרת."מספר משרדי תכנון כבר החליטו לא להשתתף במכרזים מסוג זה, וכפי שהדברים נראים מאגר האדריכלים הזמינים שיכולי... -
היצרנות בעיר צומחת עם האוכלוסיה?
15.07.13מחקר חדש טוען: ככל שצומחת האוכלוסייה בעיר, צומחים במקביל מספר הפטנטים הנרשמים בה וגם התמ"ג (תוצר מקומי גולמי). בנוסף טוענים מחברי המחקר, כי גם מחלות המין ושיעורי הפשיעה גדלים עם עליית האוכלוסיה בעיר. צוות המחקר טוען כי בנה מודל וניתח פקטורים שונים המתחשב במספר האנשים הממוצע שכל תושב מקיים עימם אינטראקציה אישית, רמות ההידבקות במחלות המופצות אך ורק במגע ישיר ועוד, וכך נמצא שככל שהקשר בין חברה וצפיפות בעיר גבוה יותר, רמת היצרנות עולה וכך גם מספר הפט... -
העיר, העניים ושוק העבודה
18.06.13חשבתם פעם למה כל כך הרבה עניים באים לגור בעיר הגדולה? איך זה שבתל אביב, כמו בכל עיר גדולה ומוצלחת בעולם, קיימים זה לצד זה מגורי יוקרה שעולים מליונים ולצידם שכונות צפופות של עוני והומלסים ברחובות? אם העיר יקרה למחיה, למה יש בה עניים?הטענה אותה אני מתכוון להציג במאמר הזה היא ראשיתו של ניתוח שמסביר מה יש בעיר הגדולה שמושך אליה אנשים. באופן לא מפתיע, הניתוח יסביר גם מה יש בעיר הגדולה שמרחיק ממנה אנשים. אל תצפו למחמאות גדולות מדי לתל אביב, הפרוורים מנ... -
פורסם התכנון של SANAA לבצלאל בירושלים
11.06.13האדריכלים קזויו סג'ימה וריו נישיזאווה, בעלי של משרד SANAA, הציגו אתמול את תכנון קמפוס בצלאל החדש. התכנון פורסם במקביל באתרים שונים, בדרך כלל עם מעט מאד ביקורת. טוב, בשביל זה אנחנו כאן."לאקדמיה קשר עמוק עם המרכז האורבני של ירושלים", אמרה פרופ’ אילוז, נשיאת בצלאל בראיון ב'הארץ', "לכן אני לא רואה בזה מעבר, אלא חזרה למיקום המקורי, למהות של בצלאל. זה בניין שייתן מינימליזם וטוהר יפני שיעזרו להעביר את המטען הכבד של ירושלים. בעיר של אבן, בניין שרובו זכוכ... -
רכבת צעצוע ומייל התרבות בירושלים
24.10.12עם ההתקדמות בשיפוץ מתחם התחנה הירושלמי סוקרת קשת רוזנבלום את הפרויקט ב"הארץ". הפרויקט המתוכנן להסתיים באפריל 2013 מעלה כמה שאלות לגבי שימור מבנים וכן לגבי השתלבותו ותרומתו למתחמי התרבות הקרובים בעיר. המייל התרבותי"את המתחם החדש ממתגים היזמים כמפגש בין תרבות לקולינריה” מדווחת קשת, "הוא נמצא בתוך רצף עירוני המכונה בעירייה 'המייל התרבותי', שנמתח בין תיאטרון ירושלים, מתחם בית המצורעים האנסן, תיאטרון החאן, הסינמטק ומרכז שרובר לתרבות. בנוסף לכך סמוך את... -
הפקולטה לנפיחות עצמית ותכנון בלתי ישים
9.09.12מה לעזאזל באמת תפקידן של האקדמיה והפקולטות לארכיטקטורה? איך הן הולכות ומתגלגלות מלימודי מקצוע ללימודי הגשה אמנותית על הקרח ומהכשרת אדריכלים להכשלת בוגרים? מאבק הצעירים המתנהל עכשיו בנוגע להסמכות ולסטאז' הארוך מסתיר מאחוריו את המצב העגום של לימודי האדריכלות."הלימודים צריכים להקנות את היכולת לתכנן בניין. יש לאזן בין התיאוריה לפרקטיקה, ולשלב יותר מיומנויות מעשיות בתוכנית הלימודים לתואר הראשון באדריכלות", אומרת האדריכלית נעמה מליס בכתבתה של נעמה ריבה... -
כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?
26.08.12המאמר הזה מתייחס למאמרים שלך יובל ולקו המחשבה שאתה מציג. אתה בן אדם אפוקליפטי, ולפי דבריך המשיחיים כמעט מוטב כי נשב ונסתכל על איך חולף העולם...לטענתך אורבניזם אינו "ערך", זה מובן מאליו. גם אוכל הוא לא ערך, ותרבות כמובן שלא. אבל מנסים, לומדים, חיים, מתים, שטויות... מטרת האורבניזם היא רק יצירת תרבות, אבל אם זה מפריע לך, כבר הפסיקו עם זאת מזמן.שאלת למה תל אביב היא העיר היחידה בארץ כשכל השאר הן אוסף של שכונות מבודדות. אז הנה התשובה. עכשיו בלי אורבניז... -
איך להרוג את באר שבע ב 55 דקות
17.08.12אז הנה הגיע סוף סוף החלק שבו אני יכול להתחיל ולהגדיר את ההבדלים בין התפיסה העירונית הדינמית לתפיסה העירונית של עמותת מרחב. זה הולך להיות קצת טכני, תרחיקו את הילדים. למי שלא קרא את המאמרים הקודמים בסדרה אני אחזור לרגע על שתי הנחות יסוד פשוטות. הראשונה – ספקי המוצרים והשירותים נוטים להצטופף ולהתמקם אחד ליד השני. חנות נעליים לדוגמה תעדיף להתמקם בקרבת חנויות נעליים אחרות, מערכות עיתונים יעדיפו להיות קרובות זו לזו, חברות הי-טק יעדיפו להתמ... -
אחי, יש ימבה כוסיות!
29.07.12למה הצעירים נמשכים לתל אביב? בגלל התכנון האורבני של הרחובות... כן, בטח. בגלל הבימה והקאמרי ובית לסין? הם מלאים באנשים בגילו של מולי שפירא... בגלל בתי הקולנוע? אה, כבר אין. אז למה? מה יכולה להיות הסיבה לעזזאל?כבר שבוע שאני יושב וחושב איך להמשיך את סדרת המאמרים על אורבניות דינמית. נראה לי שלטובת שלושת הקוראים שלי כדאי שאני אסביר לאן אני חותר. כל הדברים אותם הצגתי כאן ומרבית הדברים שאציג בהמשך קשורים מאד לדרך בה העיר פועלת ומתפתחת אבל לכאורה לא קשור... -
נגד דיור בר השגה
15.07.12"דיור בר השגה!" צועקות הסיסמאות. "דיור ציבורי!" קוראים המפגינים, ונראה שכולם רוצים ובכל זאת שום דבר לא קורה. אבל זה לא כך. לא כולם רוצים. יש סיבות טובות מאד להתנגד לפרויקטים של דיור בר השגה וכדאי להכיר את הבעיות שהם יוצרים כדי להתמודד איתן.אני מנצל את המאמר הזה כדי להמשיך את הדיון ב"עירוניות דינמית" ולהדגים את צורת המחשבה הזו גם כאן. מי שרוצה מוזמן לקרוא גם מאמרים קודמים בנושא אבל זו לא חובה.לפני שאני מתחיל בטיעונים, בואו נניח על השולחן את הרקע ל...
לא מצאת? פשוט חפש.
מקד לפי מונחים אלה
