חיפוש - חדשות , יפו , שטח |1| - דף 7

• 

  פורסם התכנון של SANAA לבצלאל בירושלים

  11.06.13
  ...אילוז, נשיאת בצלאל בראיון ב'הארץ', "לכן אני לא רואה בזה מעבר, אלא חזרה למיקום המקורי, למהות של בצלאל. זה בניין שייתן מינימליזם וטוהר יפני שיעזרו להעביר את המטען הכבד של ירושלים. בעיר של אבן, בניין שרובו זכוכית הוא הצהרה של שקיפות, אור, קלילות ואלגנטיות". יובל יסקי, ראש המחלקה לאדריכלות הוסיף: "זה אמנם פרויקט אוניברסלי בשפה שלו, אבל הוא לא יכול היה להיבנות בשום מקום אחר".אין על אדריכלים. יכולים לשמש פרקליטים לכל דבר ולסובב כל מבנה על כל תיאוריה. ש...
• 

  תחרות לפרויקטים של התחדשות עירונית

  1.11.12
  ...אדריכלים מאוחדים בישראל יוענק השנה לעבודה אשר תציג תכנון בנושא: התחדשות עירונית - תמ"א 38, עיבוי בינוי ופינוי בינוי דגשים: שילוב חדש וישן, חדשנות, עיצוב ואסתטיקה, השתלבות בסביבה והתייחסות לקיים, תנועה ותחבורה, תרומה לעיר, שיפור סביבת המגורים, התייחסות למרחב הציבורי, לכלכלת העיר, מינוף עתידי ובנייה ברת קיימא. ההגשה תכלול פרויקטים בנויים או מאושרים (היתר או תב"ע בתוקף) בלבד. פרוייקטי פינוי בינוי יכללו מתחמים בני 24 יח"ד ומעלה או מתחמים הכוללי...
• 

  כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?

  26.08.12
  ... היעילים בעיור (ביוב, מים, חשמל וכו')* הכרח וצורך להתמצאות בסבך העירוני. זאת עושים בעזרת ככרות ושדרות.* ערוב השימושים, בתכנון מוקדם, למען התפעול האינטנסיבי הנדרש.* נגישות טובה ומרבית לכל, בתוך המבוך העירוני.* הכורח בשינוי ובשיפור לאורך הזמן. הקדמנו לומר כי זהו הצד הפיסי, המחייב את חמש העקרונות החוזרים על עצמם. בעזרתם, התכנון העירוני מסדיר את היחס בין "רשות הכלל" ובין הנכסים הפרטיים. זה נראה לכאורה קל, אבל זהו המימד (השונה בכל עיר) הקובע את אופי ה...
• 

  איך להרוג את באר שבע ב 55 דקות

  17.08.12
  ...י שלא קרא את המאמרים הקודמים בסדרה אני אחזור לרגע על שתי הנחות יסוד פשוטות. הראשונה – ספקי המוצרים והשירותים נוטים להצטופף ולהתמקם אחד ליד השני. חנות נעליים לדוגמה תעדיף להתמקם בקרבת חנויות נעליים אחרות, מערכות עיתונים יעדיפו להיות קרובות זו לזו, חברות הי-טק יעדיפו להתמקם באזור מוגבל. הסיבות לכך רבות ולא אפרט אותם כאן. ועכשיו החלק החשוב, אם אתם עדיין עוקבים... כספקי מוצרים מצטופפים, נוצר מסביבם "אזור דיכוי". אזור שבו לא יכולה...
• 

  ניקח מכולם, ניתן לתושבי המרכז

  12.06.12
  ...ותו. והפריפריה? מה עם הבתים בפריפריה? שיחרבו, למי אכפת. שני מיליארד שקל זה הסכום שהמדינה תרוויח מהעסקה כשהיא מוכרת אדמה באזור יוקרתי. שני מיליארד שקל הוא הסכום של הסרת קו הרכבת שחונק את חיפה והעברתו אל מתחת לכרמל. אני לא אומר שתל אביב לא זקוקה לרכבת קלה, היא זקוקה. היא גם צריכה לקבל את הכסף הזה מקופת האוצר ולא רק מתושביה. אבל התרגיל הזה שבו מעבירים את הכסף הציבורי של כלל אזרחי ישראל "מתחת לשולחן", בלי לדון בעדיפויות או חלוקה, התרגיל הזה מסריח.
• 

  איכס! יש פה אנשים!

  19.03.12
  ... בלתי נמנע, האופי הייחודי של המתחם שממלא אותו כבר עשרות שנים, עתיד להשתנות. עלויות הבנייה והשימור יגררו עלייה חדה בשכר הדירה. סטודנטים יוחלפו באנשים אמידים. על פי הסקר שנערך, הלקוחות העיקריים של בניינים לשימור שעברו שיחזור ושיפוץ מקיף הם בני 45 ומעלה, בעלי מקצועות חופשיים, עם כסף בבנק. מרביתם תושבי חוץ, בעיקר אירופאים. כל זה אומר שחנויות הבדים השוכנות שם כיום ובתי הקפה יוחלפו בבוטיקים נוצצים, מלונות בוטיק וגלריות לאמנות.זו בדיוק המשמעות של המילה ...
• 

  קריאה להחרמת התחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  24.01.12
  ...לתחרות שני שלבים השלב הראשון הינו אנונימי ופתוח ובסיומו ייבחרו עד ארבעה אדריכלים, ואלה יעלו לשלב השני, גם הוא אנונימי. בשלב השני ישתתפו ארבעת הנבחרים וכן עוד שמונה אדריכלים מוזמנים – ארבעה ישראלים וארבעה בינלאומיים. ועדת השיפוט תהא רשאית להזמין בסיום השלב השני עד שלושה מועמדים מקרב המשתתפים להציג בפניה את התכניות שהגישו ואת חזונם לפרויקט, ומהם ייבחר אחד. בחירת ועדת השיפוט תובא לאישור דירקטוריון הספרייה הלאומית והמזמין.הטענה העיקרית והחזקה ביותר...
• 

  תחרות תכנון הספרייה הלאומית

  12.12.11
  ...ל רישיון בישראל. בסוף שלב זה ייבחרו עד ארבעה אדריכלים, ואלה יעלו לשלב השני. בשלב השני ישתתפו ארבעת הנבחרים וכן עד שמונה אדריכלים מוזמנים – עד ארבעה ישראלים ועד ארבעה מחוץ לארץ. שני השלבים יהיו אנונימיים ואת ההצעות תבחן ועדת שיפוט בינלאומית. אחרי סיום התחרות יש כוונה לקיים תערוכה פתוחה לציבור שתכלול מודלים והצעות שהוגשו. הספרייה הלאומית עתידה להיבנות במקום מרכזי בקריית הלאום בירושלים בקרבת משכן הכנסת, מוזיאון ישראל והאוניברסיטה העברית, בשטח כו...
• 

  הגשת היתר בנייה בלחיצת כפתור

  8.12.11
  ...רדים הרלוונטיים. תהיה שקיפות מלאה לגבי מידע תכנוני, ובעל קרקע יזהה את כל התוכניות שחלות עליו. חשוב מאוד שדברים יקרו מהר הרבה יותר". שימו לב לחידוש הכי חשוב במערכת - המשלוח נעשה אוטומטית לכל הגופים הנוגעים לתוכנית! כלומר אם התוכנית קרובה לחוות גז, מסילת רכבת, או שטח אש, אם התוכנית צריכה להיות מוגשת למינהל, לקק"ל, או לחברת החשמל, כל הגופים האלה מקבלים אותה בו זמנית. בנוסף אנחנו אמורים לקבל חזרה מכל הגופים האלה מיילים על כל תגובה או התנגדות.
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  ... את שתי הגישות שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהישאר עם צפיפות נמוכה". בהסתכלות על בינוי עירוני בקו אפס (כמו פאריז למשל) הוא מראה שהצפיפות יכולה להיות גבוהה יותר ללא מגדלים. לטענתו של מנדל הסיבה האמיתי...
• 

  האשה שגרה במוזיאון

  31.10.11
  כתבה מקסימה של מיכאל יעקובסון ב Xnet מציגה את הסיפור על האספנית שרלוט ברגמן ועל ביתה, וילה נסתרת הנמצאת למעשה בתוך מתחם מוזיאון ישראל. בוילה יהיה אפשר לבקר במסגרת "בתים מבפנים" שיתרחש בסוף השבוע הקרוב בירושלים. "בית ברגמן" תוכנן כמקום מגוריה של שרלוט ברגמן, שתרמה את אוסף האמנות החשוב שלה למוזיאון ישראל, אך בתנאי שהיא והוא (האוסף) יוכלו להמשיך לגור ביחד. בהחלטת ראש העירייה, טדי קולק, נקבע כי ביתה של ברגמן אמנם יקום בשטח הענקי של המוזיאון המתו...
• 

  על כיכר רבין, מתוך "אדריכלות קונקרטית"

  24.10.11
  לקראת סיום השיפוץ בכיכר רבין בתל אביב מפרסם מגזין ArcHeb פרק מתוך ספרו של שרון רוטברד "אדריכלות קונקרטית". כיכר רבין, לשעבר כיכר מלכי ישראל, תוכננה על ידי אברהם יסקי ושמעון פוזנר. השניים זכו בפרויקט ב- 1952, בהיותם ארכיטקטים שכירים במשרד שרון. התחרות היתה אחת מתוך סדרה של תחרויות ארכיטקטוניות שנערכו באותה תקופה בארץ ושעסקו בעיצובם של אנדרטאות זיכרון לחללי מלחמת העצמאות. את צורת הכיכר קבעו (הרבה יותר מאשר האדריכלים המתכננים) הפוליטיקאים, מחלקת...
• 

  שיתוף הציבור על אפה וחמתה של העיריה

  17.10.11
  לאחר ביטול תוכנית ספדיה שלפיה עתידות היו להיבנות 20,000 יחידות דיור באיזור עמק הארזים בירושלים, הבינה העיריה שהדרך היחידה לגדול היא בציפוף השכונות הקיימות. לכאורה, פרויקטים של פינוי-בינוי והגדלת אחוזי בניה בשכונות אמורים לפעול לטובת התושבים, אז למה יש קולות של התנגדות? ירושלים כמשל לפרויקטים של ציפוף שכונות אדריכלים רבים ומתכנני ערים מציגים כל הזמן את נושא הצפיפות העירונית הנמוכה כבעיה. הפתרון לבעיה נראה פשוט מאד - לשפץ ולצופף. לכאורה אין מי שי...
• 

  המהפכה של סלמה 60

  12.09.11
  ...למרחב הישראלי כמרחב מטרופוליני אחד ובו מרכז כובד אחד ברור ומובחן – זה הקיים בפועל: גוש דן, בו קיים ההון האנושי, מערכת השירותים התומכים וכל שאר התנאים להמשך התפתחותה של כלכלה מתקדמת." והמסקנה היא לכן: יש לשנות את סדרי העדיפויות. עלינו לחזק את מרכז הארץ ולבדל את הפריפריה כחלופה אמיתית לחיים העירוניים האינטנסיביים. תפיסת העולם של כותבי המסמך המוצגת כך, ישר בפרצוף, הפוכה לכל התפיסה התכנונית בארץ. הפוכה גם כמובן לתפיסה התכנונית שהציגו עד עכשי...
• 

  זהר בשדרה, מחשבות על מחאה וארכיטקטורה

  31.08.11
  ...סות ולתפוש את המחאה כצורה חדשה. אנסה להסביר: הקונטראסט החד בין המחאה בשדרות רוטשילד ובין מגורי היוקרה הפרוסים לאורכן הוא ברור. על פניו נדמה כי ההבדלים לא יכולים להיות קוטביים יותר. סביב השדרה מתגוררים המנצחים של השיטה בטיפוס הבנין שהוא הסמל והתרגום הישיר ביותר לקפיטאליזם, המגדל. מנגד, או יותר נכון, למטה בחלל הציבורי הדקיק של השדרה, מאכלסים את האוהלים אלו שמגדירים את עצמם כמפסידיה המובהקים. יחד עם זה התשתית האירגונית של שניהם דומה להפליא....