חיפוש - חדשות , יש , רגל |1| - דף 7

• 

  עירוניות היא לא אופציה - היא הכרח קיומי

  6.06.12
  ...י הפרויקט, "אלא חוליות־חוליות על רצף של תחבורה".קשה לשפוט מסמך כזה דרך מאמר בעיתון אבל לפחות אחד מהם לא מובן במיוחד - מה בדיוק האלטרנטיבה המוצעת ובמה היא שונה מהמצב כיום? אם הממשלה מחליטה לחזק מבחינה תחבורתית את כל המרחב של מישור החוף עד באר שבע, זה הרי כמעט כל האזור המיושב כיום ממילא. הוא כולל ערים ופרברים, שטחים צפופים ושכונות רבות מאד של בנה-ביתך.*בתמונה - העיר הצפופה ביותר במישור החוף, עזה.אם הרצון הוא למטרופולין אחד, למה לא להגיד את זה בצורה...
• 

  האם באמת יכולה להיות פה תחבורה ציבורית יעילה?

  21.03.12
  ...יע לרמן על כך ש"האפשרות של התחבורה הציבורית לפעול באופן יעיל או לא יעיל נקבעת במידה רבה בעת תכנון רשת הרחובות ולאחר מכן שימושי הקרקע."לצורך ביסוס טענתו מציג לרמן השוואה בין שני קווי אוטובוס, קו 4 וקו 6. בעוד שקו 4 נוסע בצורה ישירה וקצרה לאורך רחוב אינטנסיבי, קו 6 (כאן בתמונה הלקוחה מהבלוג) מתנהל במעגלים ומקושש נוסעים בשכונות הבנויות בצפיפות נמוכה. לרמן מדגיש את העובדה שאין למעשה דרך לייעל את קו 6. גם אם הקו יהיה חינם ויגיע כל דקה, המסלול שלו אינו...
• 

  בתחרות למי יש יותר גדול יש גם מפסידים

  13.02.12
  ...היו היזמים, שיוכלו לשתול בעיר כמעט ללא פיקוח פרויקטים שינפחו את כיסיהם אך ירוקנו את העיר מאיכות החיים שהיא עדיין מציעה."*בתמונה - מגדל יורוקום (הדמיה), א.ניב, א.שוורץ אדריכלים גם אסתר זנדברג מתייחסת לנושא בכתבתה ב"הארץ" :"רגישות היתר לקו הרקיע היא בכללה תמוהה ומסיטה את תשומת הלב מקו הרחוב, שהוא זה שעושה עיר ולא קו השמים. זהו לא מקרה. קו הרקיע עושה כסף וקו הרחוב עולה כסף. קו הרקיע מניב רווח ליזם, וקו הרחוב לעומתו ניתן לציבור ללא תמורה. לכן מה שקו...
• 

  קומות בנסיגה, אור וצל

  22.01.12
  כתבה של יונתן קנטי במעריב מציגה את תופעת הקומות הנסוגות, סגנון אדריכלי בלתי מתוכנן שבו הקומות הגבוהות הן תוספות שאינן מתיישרות עם חזית הבניין. התופעה הולכת וגדלה עם המחסור בדירות באזורים יקרים ומתגברת בעזרת תכניות כמו תמ"א 38 - חיזוק מבנים תמורת זכויות בניה.בכתבה מסביר אבנר אקרמן, אדריכל העיר ראשון לציון, את ההיגיון ביצירת קומות עליונות בנסיגה: "ברוב הערים בארץ הבנייה המרקמית היא של בניינים בני ארבע קומות. כאשר החזית לרחוב של קומות התוספת נמצאת ב...
• 

  להורדת הכיכר שילחו את הספרה 1!

  21.12.11
  מאמר מעניין של האדריכל צבי לישר, מי שתכנן את כיכר דיזינגוף בשנת 78 התפרסם בארכיג'וב. במאמר מגיב צבי להחלטת העירייה להנמכת הכיכר ולדרך בה התקבלה ההחלטה. ההרגשה שתוצאות הסקר היו מוזמנות מראש ותומרנו בעזרת השאלות שהוצגו אינה שלו בלבד.להשארת הכיכר הקיימת ושיקומה ,שילחו את הספרה 2צבי מזכיר לנו במאמר דברים שנשכחו ובמיוחד את העובדה שלמעשה... לא הייתה שם כיכר כלל: "בפועל, לא היתה זו כיכר, אלא אי תנועה בקוטר 66 מ', מנותק מהרחוב על-ידי כביש טבעת היקפי. ה...
• 

  ביקורות על האגף החדש של סינמטק תל אביב

  19.12.11
  מישהו כנראה הכאיב לזנדברג בנקודה רגישה, בדיוק בסינמטק. מרוב חרדה היא מזכירה "כיבוש", ו"התנחלויות" ואפילו מעבירה את שכונת גילה למזרח ירושלים... וכל זה רק בפיסקה הפותחת. בתיאום בלתי מתוכנן פורסמו שתי ביקורות אדריכליות על האדריכל סלו הרשמן וסינמטק תל אביב שתכנן - אסתר זנדברג הוציאה את התותחים הכבדים, יונתן קנטי היה שקול יותר אבל גם לו יש ביקורת לא מעטה. אחרי שמדלגים על הזעם בפיסקה הראשונה, זנברג כותבת גם ביקורת רצינית ובמספר דוגמאות היא מציגה תכ...
• 

  פרס קרוון לעליזה ברוידא ורות מעוז

  21.11.11
  ...שיתפקד בעתיד הקרוב כמעין שמורת טבע. הפארק כולל שבילי טיול להולכי הרגל וגשר הולכי רגל המתנשא מעל בריכות הקירור ויחבר בין חלקו הדרומי וחלקו הצפוני של הפארק. חבר השופטים ציין כי "הפרס מוענק לעליזה ברוידא ולרות מעוז עבור תכנון רגיש, מלומד ופורץ דרך של פארק רדינג וטיילת החוף הצפוני של תל אביב יפו. התכנון השכיל לפתוח לציבור הרחב מרחב ששנים היה בלתי נגיש תוך הפיכת המגבלות להזדמנויות וזאת בצניעות ובכבוד למקום." הפרס יוענק מחר (22 נובמבר) באירוע חגיגי...
• 

  תחבורה, נת"צים ורחוב אבן גבירול

  23.10.11
  ...קף הקניות ברחוב ירד בעשרות אחוזים יחסית לשנים שעברו. איתי מזכיר בבלוג שלו את העובדה שרחוב אבן גבירול רק סיים שיפוץ שפגע בעסקים בו ונזהר לכן מלקבוע מסקנות מוקדמות. נראה שהמסחר אמנם נפגע אבל האם זו אשמת הנתצים? השיפוץ? לי אישית יש הרגשה שמה שפגע ברחוב טרם אובחן כי אדריכלים רגילים להתעלם ממנו לחלוטין - העצים. אני חושב שהשינוי המהותי ביותר בשיפוץ אבל גבירול הוא שינוי החתך מבחינה נופית. לטעמי כשאני הולך היום באבן גבירול אני מרגיש חשוף. הרגשת ה...
• 

  תגובה 8 - הטעם הישראלי הוא לגמרי חסר טעם וכיוון

  10.10.11
  לפעמים נתקלים בכתבות שמראות את הבתים הישראלים האמיתיים, הבתים בהם גרים רובנו, עם השיפוץ החלקי, הריהוט המוכר והתקציב המוגבל. אלה לא הבתים הלבנים הנקיים והסטרילים שעורכי המגזינים אוהבים כל כך לצלם, לא בתי האלפיון העליון עם הבריכה-מרתףיין-סלון-שני-דונם... וכרגיל מופיעה שם תגובה - "בית חסר טעם!". בכתבה ב Xnet אנו יכולים לראות שוב דוגמה לבית כזה, בית שעוצב בעזרת מעצבת הפנים אורלי אביטל ובשיתוף עם בעלי הבית. שיפוץ מוגבל תקציב, פרופיל בלגי, פרגולה, ...
• 

  אדריכלות, דיור ומהפיכה

  24.07.11
  עבר סוף שבוע קצת סוער מכדי שנוכל להתעלם ממה שקורה - מחאת הדיור בר ההשגה צוברת תאוצה ועולם הבלוגים האדריכליים רותח. יואב לרמן בבלוג התל אביבי שלו מתייחס לעיר האהלים כאל ניסוי אדריכלי, שכונה בזעיר ענפין, ישוב שהוא בין קיבוץ לפרוייקט חומה ומגדל - חלוצי, אידיאולוגי, צעיר ומהפכן. "העיר החדשה כולה טובלת בים של מיצגים ואמנות ויש בה נוכחות אינטנסיבית ביותר של הולכי רגל לאורך כל שעות היום" כותב לרמן ולא מוותר על עקיצה "מוטב כי מתכננים רבים וחברים בועד...
• 

  הפסאג' - כשלונה של תקווה אורבנית

  14.07.11
  ...תוך התפתחות טבעית של סימטאות, בארץ הם נבנו כדי להגדיל את השטח שניתן להשכיר לעסקים וחנויות. כלומר העסק קדם לצורך במעבר של הולכי רגל. כתוצאה מכך מספר המבקרים במקומות האלה לא היה גבוה והם הלכו ודעכו. עם כניסת הקניונים לארץ הפכו הפסאג'ים לקטנים מדי והוזנחו סופית. אני ממליץ לקרוא את הכתבה. יש בה לקח לכל מי שחושב להעתיק צורת אדריכלות מתרבות אחת לאחרת וליצור אינסטנט ארכיטקטורה... מי אמר פרויקט "בלה לוגאנו" ביהוד? אגב, התרגום העברי למילה הוא "מפלש".
• 

  מרחב 2011 – יוצאים אל הכלל

  22.06.11
  תערוכה חדשה בגלריה בבית האדריכל, רחוב המגדלור 15, יפו פתיחה חגיגית: יום חמישי, 30.6.2011, בשעה 20:00 במסגרת אירועי הלילה הלבן בתל אביב יפו אוצרות: אדריכליות ורד פלוק ושירה נוי גורן תערוכת מרחב 2011 – יוצאים אל הכלל מציעה פריזמה ציבורית להתבוננות ודיון באדריכלות ישראלית עכשווית. באמצעות עשרים ואחד פרויקטים נבחרים מרחבי הארץ, בנויים ופתוחים, מגוונים בהיקפם ובייעודם, עוסקת התערוכה בחיפוש אחר חריגתו של המעשה האדריכלי היחידני והקונקרטי מתחו...
• 

  למי שייך הרחוב?

  13.06.11
  ...ננים אנחנו צריכים להיות מודעים ואחראים גם לשטח הציבורי שהחזיתות שלנו יוצרות. קחו למשל קיבוץ, בצורת הישוב הזו המכוניות הורחקו מהבתים אל מגרש חנייה חיצוני. נכון, היית צריך ללכת מאתיים מטר עד לבית אבל אם תשוו את המרחב הציבורי של חלקים אלה לעומת הרחובות השוממים של ההרחבות באותו הקיבוץ... למרבה הצער אין פתרון אמיתי לבעיה ללא הפחתה משמעותית של כמות המכוניות בעיר. אופניים, תחבורה ציבורית, אגרה בכניסה לעיר - כולם פתרונות חלקיים שיכולים להטיב את המצב.
• 

  חזון המחר או תרגיל יחסי ציבור?

  12.06.11
  כתבה ב Xnet מציגה חזון של משרד האדריכלים BIG ובו מכוניות ממוחשבות וכבישים דיגיטלים הופכים את העיר למשהו שונה לגמרי. אבל האם זה באמת חזון או שמדובר פשוט בפרויקט של הדמיות יפות ואחלה יחסי ציבור? כתבתה של נטע אחיטוב מציגה תמונות מסעירות וסרטון הדמיה של העיר העתידית כפי שמשרד BIG רואה אותה בעקבות הכנסת המחשב מאחורי ההגה. מאחר ולא אדם שולט במכונית, ניתן יהיה לצופף מכוניות לשרשראות, לגרום להן לחלוף במהירויות גבוהות ולחצות זו את נתיבה של זו. אבל האד...
• 

  סוף עידן המכונית בעיר?

  9.06.11
  ...יון בעיר סן פרנסיסקו. מערכת זו מאפשרת לנהג לגלות מקומות חנייה פנויים ואת מחירם לשעה דרך הנייד, או המחשב. אבל יותר מכך - המערכת משנה את מחירי החניות על פי העומס. המערכת מחוברת במחשב לכל מקום חניה ויודעת אם הוא פנוי או תפוס. כשיש אזור שבו הביקוש גבוה מאד, מחיר החנייה בו יעלה עד שיוותרו בו מקומות פנויים. במקום אחר מחירי החניה ירדו בנסיון לפתות את הנהגים לחנות שם. כשמחברים למערכת כזו גם את החניונים הציבוריים מקווים ליצור מצב בו אנשים יחנו במהירות וכמ...