חיפוש - חדשות , ככ |1| - דף 7

• 

  קיימות או נמות?

  19.02.14
  ...כשווית של האדריכלים היפנים, בהנהגתו של לא אחר מהאדריכל האמן טויו-איטו, לאחר אסון רעידת האדמה והצונמי שתקפו את יפן ב-2011.הן מגדירות פיתוח בר קיימא ככזה ה"עונה על צרכי ההווה בלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צרכיהם שלהם. שלושת עמודי התווך של הקיימות הם סביבה, חברה וכלכלה, שאמורים למצוא את נקודת האיזון ביניהם שתבטיח קיום ארוך-טווח וצמיחה."למרבה הפרדוקס" הן טוענות, "מעט מאוד מדברים על קיימות בהקשר של אנשים וחברה."האמת... צודקות!!להמשך קריאה
• 

  איך מכירים שכונה? מה יכול לייצג אותה?

  20.01.14
  ... תמידי למדי ברחובות העיר, ורק הולך ומתעצם ככל שעובר הזמן.העיר הקודחת ממחלת השיפוץ, התגבור, השיפור, השימור, הכיעור, הבינוי, ההוספה, הגילוח, המירוק, השילוב, הישן, החדש, המקולקל, הנוזל, המתקפל, השורד, המתרענן. לטוב ולרע. רוטשילד 104- מאז ילדותי, אני זוכרת שכך הייתה נראית הפינה הזו.. גדר גבוהה יותר, גבוהה פחות.. זמן עבר.. (לפחות 20 שנה..) והשיפוצים עוד בעיצומם.מומלץ להעיף מבט בעין הכמעט מחקרית בה מצלמת קמפינסקי את התהליך העירוני המתמשך הזה.להמשך עיון
• 

  העיר הצומחת

  15.01.14
  ...שילוב צמחיה או פיתוח נופי.וחבל מאוד. פרוייקט נפלא באמת, הוא פרוייקט שהדיאלוג שלו עם הפיתוח הינו אינטגרלי וסימביוטי.אסתר זנדברג בכתבה חשובה המרפררת גם ליום העיון "הגנת האילנות - עצים בראי התכנון"- שפרסמנו כאן, בתזמון הלא מקרי ככל הנראה של ט"ו בשבט. הרבה נקודות למחשבה למקבלי ההחלטות. ולנו, כמתכנננים או תושבים, תפקידנו הוא למחות, להתעקש, לדבר פחות, ולעשות יותר- בבואנו לתכנן פרוייקט. "תחליטו מה אתם רוצים, צפיפות עירונית, שזה אומר שאין מקום לעצים ליד ...
• 

  לקראת ארכיטקטורה ורנקולרית חדשה

  12.01.14
  .... צורת החשיבה צריכה להיות של מקל ואבן, היא צריכה לרדת לעומק אישיותו ונשמתו של האדם, אך הביצוע הטכנולוגי כיום מאפשר לנו מעט יותר. הפתרון הוא ככל הנראה סינתזה בין השניים. חומרים אקולוגים מתכלים, ליצירת מבנה המאפשר צורת חיים מתקדמת אך בעלת רבדים אקולוגיים - חברתיים - סביבתיים נרחבים. יבוא יום בו אולי נצטרך לחזור למקל והאבן כמקדם.. אך בינתיים, עלינו לקחת את המקל והאבן ולבנות מהם משהו אחר.לקריאת המאמר של אסתר זנדברג על הספר החדש והתערוכות המלוות אותו.
• 

  הדירה התל אביבית - של פעם

  24.12.13
  ..., האדריכלי, שבו מתרחשים האירועים העירוניים הפומביים וכבר זכה להיסטוריוגרפיה ענפה, לתוככי החלל הדירתי הפרטי האינטימי, הנשי בעיקרו, שבו מתנהלים חיי היומיום ועבודות הבית, וסיפורו לא סופר עדיין במלואו." "טנא ממחישה להפליא כיצד עוצב ה"בית" הזה - במובנו הממשי והמטאפורי ש"בו מקופלת התרבות, משועתקת ונוצרת על ידי דייריו". "הדירה התל־אביבית בספרה היא האבטיפוס של הדירות בעיר ההיסטורית כיום, לפעמים אלה אותן דירות עצמן שנהפכו לנחשקות ויקרות בהרבה."להמשך קריאה
• 

  האם אדריכלות היא מעשה פוליטי?

  17.11.13
  ...מו עיצוב שיער". אבל אם זה ככה, למה להיטפל לאדריכלים דווקא ולא למעצבי שיער?עכשיו תורה של זנדברג להשיל את העטרת הפוליטית הצדקנית שמטילה עליה מערכת "הארץ" ולסרב לשתף פעולה. להגיד לא לכתיבה של אותו מאמר עם אותו טיעון. זו יכולה להיות שעתה הגדולה של זנדברג, היא יכולה להפסיק לסקר פוליטיקה ולחזור ולעסוק באדריכלות.(אה, תראו, גם אני יכול לכתוב בפאתוס).העיתונאי היחיד במדינה שקובע איפה בונים יושב בכיסא שר האוצר, כשמעליו ראש ממשלה המתהדר גם בתואר בארכיטקטורה.
• 

  היצרנות בעיר צומחת עם האוכלוסיה?

  15.07.13
  מחקר חדש טוען: ככל שצומחת האוכלוסייה בעיר, צומחים במקביל מספר הפטנטים הנרשמים בה וגם התמ"ג (תוצר מקומי גולמי). בנוסף טוענים מחברי המחקר, כי גם מחלות המין ושיעורי הפשיעה גדלים עם עליית האוכלוסיה בעיר. צוות המחקר טוען כי בנה מודל וניתח פקטורים שונים המתחשב במספר האנשים הממוצע שכל תושב מקיים עימם אינטראקציה אישית, רמות ההידבקות במחלות המופצות אך ורק במגע ישיר ועוד, וכך נמצא שככל שהקשר בין חברה וצפיפות בעיר גבוה יותר, רמת היצרנות עולה וכך גם מספר הפט...
• 

  העיר, העניים ושוק העבודה

  18.06.13
  ...מקום בארץ. המשכורות שלהם גבוהות יחסית, יש להם רכב פרטי, בדרך כלל שניים למשפחה. אין להם בעיה לנסוע בנוחות והם מוכנים גם לנסוע שעה לעבודה. עלות הנסיעה עבורם היא חלק קטן יחסית מהשכר ולכן ממש לא מפריע להם לבזבז דלק.והנה המסקנה - ככל שאתה יותר עשיר ומשכיל שיקולי הנגישות לעבודה והחלפת העבודה, פחות משמעותיים עבורך.למי מאד אכפת מזה?אתם כבר רואים לאן אני חותר - אנשים שמרוויחים מעט, אנשים שקשה להם למצוא עבודה, אנשים עם ביטחון כלכלי נמוך שלא יכולים להישאר מ...
• 

  פורסם התכנון של SANAA לבצלאל בירושלים

  11.06.13
  ...ה זה כבר משנה. העיקר הוא שזה שקוף לגמרי. אה, בעצם לא. מסתבר שזכוכית היא דבר שקוף בהדמיות אבל במציאות לא כל כך יוצא לה. אין כאלה בניינים שקופים בטח שלא בשמש הירושלמית והבוהק הבלתי נורווגי בעליל. ומה לעשות ותלמידי הסדנאות צריכים גם לתלות את העבודות השקופות שלהם על הקירות השקופים כשהם יושבים על כיסאות שקופים ומקרינים מצגת שקופה על המסך השקוף?יפה שהתכנון משאיר חלק מהמבנה אטום וסגור. ככה לפחות הועדה שבחרה את החלופה הזו יכולה להישאר בלתי שקופה לחלוטין.
• 

  רכבת צעצוע ומייל התרבות בירושלים

  24.10.12
  ...ת את המצב? לא בטוח. מרכז ממילא החליף למעשה את החזון של קולק. מתחם התחנה בירושלים עלול ללכת בעקבות מתחם התחנה בתל אביב ולהפוך לאי מבודד.שימור המתחםנושא נוסף בו דנה קשת במאמר הוא צורת השימור. "פרויקטים אלו" היא כותבת, "חינניים ככל שיהיו, מעוררים תחושה מעט לא נעימה של איחוד מאולץ של סיפורים סותרים למען האדרת הנוסטלגיה". גם האדריכלים המרואיינים בכתבה מודים שהם הצטרכו "לבחור גרסה" בין תקופות שונות ושיטות בניה שונות שעברו על המקום. "“מה שחשוב הוא לא לנ...
• 

  הפקולטה לנפיחות עצמית ותכנון בלתי ישים

  9.09.12
  ...דרכם של הצעירים אל העבודה.אבל האם זה באמת כך?האדריכל יובל יסקי, ראש המחלקה לאדריכלות ב"בצלאל", אומר בכתבה "יש לזכור שתפקיד האקדמיה אינו לשמש חממה לעובדים מצטיינים במשרדים, אלא בעיקר להוציא בעלי מקצוע בעלי השכלה רחבה ורלבנטית ככל האפשר - אנשים סקרנים, יצירתיים ובעלי חוש ביקורת מפותח המתבסס על ידע והבנת המציאות שבתוכה הם פועלים. איני טוען שלא יכולים להתקיים בתי ספר לארכיטקטורה שבאופיים הם מכוונים יותר ללימודים מקצועיים, אלא שזה אינו תפקידה המרכזי ש...
• 

  כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?

  26.08.12
  ...ש תכונות ידועות מראש (אפשר גם 6 או 4) הן המקיימות את המבנה האינטנסיבי הזה.מאפייני האינטנסיביות של העיר* סדר ושיטה, מתחייב גם מן השרותים היעילים בעיור (ביוב, מים, חשמל וכו')* הכרח וצורך להתמצאות בסבך העירוני. זאת עושים בעזרת ככרות ושדרות.* ערוב השימושים, בתכנון מוקדם, למען התפעול האינטנסיבי הנדרש.* נגישות טובה ומרבית לכל, בתוך המבוך העירוני.* הכורח בשינוי ובשיפור לאורך הזמן. הקדמנו לומר כי זהו הצד הפיסי, המחייב את חמש העקרונות החוזרים על עצמם. בע...
• 

  איך להרוג את באר שבע ב 55 דקות

  17.08.12
  ...את הארנונה והמיסים מכל השירותים האלה והפריפריה, היא תישאר עם פרברי המגורים ואפס עירוב שימושים. ככל שנקצר את מרחק הטרחה בין תל אביב לבאר שבע יותר ויותר, כך תתחזק תל אביב ותיחלש באר שבע. העירוניות הדינמית גורסת שקיצור מרחקים מחזק רק את המטרופולין. אני טוען שהאדריכלים, שמובילים כיום את התפיסה המרחבית ויושבים ליד אזנם של מקבלי ההחלטות ומנהלי התקציבים, לא מבינים את הנזק שהם גורמים לערי הפריפריה. ... מצד שני, יכול להיות שאני טועה.
• 

  אחי, יש ימבה כוסיות!

  29.07.12
  ...הקוראים שלי כדאי שאני אסביר לאן אני חותר. כל הדברים אותם הצגתי כאן ומרבית הדברים שאציג בהמשך קשורים מאד לדרך בה העיר פועלת ומתפתחת אבל לכאורה לא קשורים לארכיטקטורה. אז למה לעזזאל אני משתלט פה על הבמה הזו ומקשקש לכם בשכל?ובכן ככה - השיח האדריכלי בארץ נגוע בהסכמה כללית שהתכנון של תל אביב הוא פאר היצירה, נזר הבריאה, ירד עם לוחות הברית מהר סיני אחוז בידיו של הנביא פטריק גדס המיתולוגי. הטענה הזו נתמכת בטיעון מעגלי - תל אביב היא עיר מוצלחת! תל אביב היא...
• 

  נגד דיור בר השגה

  15.07.12
  ...לוסיה, אותו הגודל, ההכנסה, הוותק, הכל זהה.וכעת אנחנו מחליטים לבנות בערים האלה דיור בר השגה... אבל רק באחת הערים ולא בשנייה, רק בחולון ולא בבת ים. כשהדירות הראשונות מתחילות להיבנות מתגאה ראש העיר של חולון שהוא עוזר לחלשים אבל ככל שעובר הזמן מתגלה תהליך אחר - ראשית, מאחר והדירות בעיר זולות יותר, עניים מבת ים מתחילים לעבור לחולון. ככל שיותר עניים עוברים, כך יורד ערך הדירות בחולון. לעניים יש רק מעט כסף לתחזוקה, המבנים מתדרדרים וערך הדירות ממשיך לרדת....