חיפוש - חדשות , מאמרים , לד , פרט |1| - דף 15

• 

  ישראל בביאנלה לאדריכלות בוונציה

  5.07.12
  ...השחקים הראשון נבנה בבבל, כל עיירה ימי ביניימית היא אי מבודד וחבילות נובורישיות שבהן מטשטש הגבול בין הפרט למדינה אפשר למצוא גם בוילה רומנה שבסיציליה, אבל הכמות והעוצמה שבהן הן הופיעו בישראל שאחרי מלחמת יום הכיפורים מחייבת, לדעתנו, התייחסות ובחינה שלא נעשתה עד כה.לצורך ביסוס הטענה נבנה ארכיון מקיף וראשון מסוגו של פרויקטים אדריכליים שיצאו לדרך בשנות השבעים ואילך. האדריכלות ה"מסחרית" והפרטית, שנחשבת נחותה במסדרונות הפקולטות לאדריכלות, זוכה בתערו...
• 

  יקר לבנות? אפשר לשפץ

  5.07.12
  ...ה. נתונים אלה מדגישים שוב שאדריכלים ומעצבים צעירים יכולים להתמקד בשוק זה כדרך לשרוד כלכלית בזמנים של אי ודאות.שוק הבניה הפרטית נאמד בכ-6000 יח"ד בשנה (בנה ביתך) ובנוסף ישנן 45,000 התחלות בניה חדשות בשנה. 90% מהמשפחות הנכנסות לדירות החדשות מבצעות שינויי קבלן בטרם הכניסה לדירה ומשקיעות בממוצע כ-15,000 שקל בשדרוג הדירה. אם אנו מניחים שיש כ 2000 משרדי אדריכלים פעילים בארץ, הרי שהממוצע הוא 3 וילות לשנה למשרד וברור שזה שוק קשה.לעומת שוק הבנייה המצומצם ...
• 

  גוננים - קהילה הקובעת את תכנון השכונה

  17.04.12
  הקהילה בשכונת גוננים בירושלים נאבקת מזה מספר שנים למען הקמת פארק. כיצד הקהילה נולדה והתארגנה? מי הנהיג אותה? עם מי היא שיתפה פעולה ובאילו אסטרטגיות בחרה לפעול? העבודה שכתבתי עונה על שאלות אלה ומראה כיצד קהילה יכולה להתארגן ולהגיע בסופו של דבר למצב בו היא קובעת, יחד עם נציגי העירייה, את עיצובה הפיזי והתוכני של השכונה. במסגרת קורס בנושא "שיתוף ציבור בתכנון" בטכניון כתבתי סמינר על תהליך שיתוף שהתרחש בשכונת גוננים בירושלים (תוכנית פארק המסילה). ה...
• 

  גגות ירוקים – קצת סדר בבלגאן

  6.03.12
  ...יקרו-אקלים המביא לצינון המבנה והסביבה, הם משפרים את הבידוד התרמי של המבנה, מפחיתים זיהום אוויר, אבק, ערפיח ורעש, מגדילים את המגוון הביולוגי בעיר, מאפשרים חקלאות עירונית ועוד. אך בנוסף לתועלת לסביבה, ישנן תועלות כלכליות. לדוגמה, צינון הסביבה והבידוד התרמי של המבנה חוסכים בהוצאות על חימום ומיזוג, והקטנת הקרינה על הגג מביאה להארכת חייו של האיטום מ-12 שנים בממוצע, לארבעים עד חמישים שנים. הגינה מהווה גם פתרון לבעיות ההצפות בזמן גשמים, כיוון שה...
• 

  תחרות הספרייה הלאומית - הוארך שלב א'

  13.02.12
  ...ישרת את הספרייה הלאומית במשך שנים רבות, אשר עתידות להתאפיין בהתפתחויות טכנולוגיות מהירות ושינויים תכופים באופן בו נצרך מידע. חובה על ועדת השיפוט לוודא שהאדריכל מבין את רוח הפרויקט ואת הרגישויות של הסביבה בה נמצא הבניין, קשוב לדרישות המזמין והספרייה ופתוח לשינויים. בשלב השני תיבחרנה שלוש הצעות ללא דירוג ביניהם. ועדת השיפוט תוכל להזמין את האדריכלים, שהגישו את שלוש ההצעות, להציג בפניה את ההצעה והדגם פרי תכנונם. לאחר מכן, הוועדה תדרג את שלוש ההצע...
• 

  קריאה לשינוי תנאי התחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  6.02.12
  ...ינה, מכתבך שנשלח אתמול לכל ציבור האדריכלים, מהווה פגיעה בכבוד המקצוע ובמעמדך האישי כראש העמותה. במכתבך אתה מודה בפני כולנו ש"המלך הוא ערום" ומוותר בקלות יתרה לתכתיבי הפריץ- אין ביכולתך לשנות את תנאי התחרות – תנאים שה"עמותה", לדבריך, מתנגדת להם בתוקף.מעבר לכך שמכתבך רצוף באי- דיוקים : כגון נושא מימון התחרות, מימון התכנון ומימון בנית הפרויקט כולו ע"י "יד- הנדיב", בעוד שפורסם על ידי "יד הנדיב " עצמה, שממשלת ישראל משתתפת במימון הבניין – מכספינו - מש...
• 

  אדריכלצ'יק, תפסיק לבהות במסך ותתחיל לפעול

  22.01.12
  ...לנסות את כל האפשרויות לפני שיוצאים להליך של בג"צ. אז מה אנחנו עשינו עם זה:(החלק שלכם מגיע בהמשך) א. פנינו ליו"ר הועדה ח"כ חיים כץ, בבקשה לטפל בנושא. תגובתו הייתה שיש להעביר בקשה רשמית לועדה (האמת שהוא נשמע די חיובי, אבל אין לדעת). ב. ניסחנו מכתב אל הועדה (אני מקווה שלא תדקדקו איתנו בניסוח) שבו מפורטת השתלשלות העניינים כולה. כולל מה פוגע בנו ולמה. התמקדנו ב 2 בקשות מרכזיות:לבטל את ההחלה של ההתמחות החדשה על מי שהתחיל ללמוד לפני 2008.לעקוב אחרי סדר...
• 

  מחר ייפתח השלב הראשון בתחרות הספרייה הלאומית

  16.01.12
  ...נת הצעה ומודל.האדריכלים הישראלים המוזמנים לשלב השני של התחרות הם: ברכה ומיכאל חיוטין; גנית מייזליץ-כסיף ואהוד כסיף; עדה כרמי-מלמד; קרלוס פרוס. האדריכלים הבינלאומיים המוזמנים הם: שיגרו באן;פיטר בוהלין; משה ספדיה; דיויד צ'יפרפילדףועדת השיפוט תוכל להזמין, בסיום השלב השני, שלושה אדריכלים מועדפים להציג בפניה את ההצעה והדגם פרי תכנונם, ומהם ייבחר אחד. בנוסף, הוועדה רשאית לחלק פרסים לזוכים במקומות שני ושלישי.תקנון התחרות מפרט, בין היתר, את הערכת עלות הק...
• 

  הודעה חשובה לכל האדריכלים הרשומים

  13.01.12
  ...ה להנדסה ואדריכלות (שהיא גוף ממונה ע"י שר התמ"ת) מקדמת שינויים בתקנות ייחוד הפעולות למקצועות ההנדסה ואדריכלות, ובין היתר העלתה הצעה לבטל את הגדרת המבנה הפשוט למהנדסים ולאדריכלים.בחודשים האחרונים פעלנו למנוע שינויים קיצוניים שלדעתנו יפגעו בציבור, במקצוע האדריכלות בכלל ובאדריכלים צעירים בפרט ואכן עמותת האדריכלים החליטה להציג ביחד עם סניף הצעירים התנגדות לביטול הגדרת המבנה הפשוט.לאחר שהצגנו את עמדתנו מספר פעמים, מול הועד הארצי של עמותת האדריכלים ומו...
• 

  ביקורת על תפאורה ותיאטרון

  5.01.12
  ...הסכמטיות המרחבית שהיא תסמין - לא של המודרניזם הגבוה, אלא של עייפות הדימיון. אני מרגיש כלוא בתוך קופסה, בתוך מודל מקרטון ביצוע בקנה מידה של אחד לאחד".כך כותב אוריאל קון, אדריכל ועורך ראשי של הוצאת "סמטאות" בכתבה מרתקת ב Xnet.לדברי קון רם כרמי "סובל מתסמונת נפוצה באדריכלות הישראלית, לפי סימפטומים מובהקים. הדיאגנוזה: "עיוורון אקזוטופי" – חוסר היכולת לקרוא את העולם כמרקם (טקסטורה)... כתוצאה מכך האדריכל עשוי לנהוג בגישה "אנדוטופית": תכנון המסתכם בשרט...
• 

  סיפור של כישלון אדריכלי

  7.12.11
  איך זה שאדריכל מוכר ומצליח כל כך מוציא מדי פעם מתחת ידיו עבודות שהן כישלון? במסגרת הביקורות על רם כרמי ובניין הבימה נזכר מיכאל יעקובסון בפיל הלבן שבקיבוץ חולדה - בית הנעורים בתכנונו של כרמי. במגזין "הקיבוץ" הוא מפרסם רשימה מעניינת מאד שעוקבת אחר המבנה ויכולה לשמש אותנו לחקור קצת על מקורותיו של כישלון אדריכלי. באדריכלות צריך להגדיר מהו כישלון, האם "לא יפה" או "לא נוח" זה כישלון? ומי בדיוק קובע? כך או כך על דבר אחד יש הסכמה. פרוייקט שהופך לפיל ...
• 

  דשא סינטטי - המדריך לעיצוב נוף מתקדם

  22.11.11
  ...רב ברוחב של 2 או 4 מטרים ואורך של 25 מטר בכל גליל. מכיוון שגינות אינן מגיעות תמיד בצורות סימטריות על פי בקשתנו, מומלץ להתאים את המרבדים על פי תוואי השטח בצורה כזאת שיהיו כמה שפחות חיבורים אך גם להתחשב באובדן חומר הגלם (פחת). לדוגמה: אם הגינה שלנו בגודל של 3.7 מטר על 9.8 מטר, נבחר באופציה של מרבד דשא סינטטי אחד ברוחב של 4 מטרים ואורך של 9.8 מטר. במקרים של גינה בגודל 8 מטרים על 2.5 מטר נבחר בשני מרבדים ברוחב של 4 מטרים ואורך של 2.5 מטר (זאת על מנת ...
• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ...וסייתן הצעירה הנמשכת למקור ההזדמנויות האנושיות היחידי בארץ - תל אביב. מי נשאר מאחור? האוכלוסייה החלשה. כך, במשך שנים, למרות מדיניות שיכון חברתית יצרנו בעיה חברתית הולכת ומתעצמת שהגיעה לרתיחה עכשיו, במחאה הנוכחית. מי אשם? לדעתי, קודם כל אנחנו! המתכננים, אנשי המקצוע. אנחנו מכרנו לציבור תיאוריות מופרכות שיצרו את ברזיליה ואת ערד. אנחנו שמתכננים היום את ראשון מערב ונתניה דרום ומזרח. אנחנו שנטשנו את "שבועת הרופאים" של התכנון - החובה לשרת את האנושו...
• 

  כנס - העיר כמנוע לצמיחה כלכלית

  9.11.11
  ...רוני ופיתוח כלכלי מקומי (LED). לערים יתרונות טבעיים המעודדים ומזרזים פיתוח כלכלי. אולם תכנון עירוני לקוי מסקל את היתרונות ויוצר מחסומים לפיתוח כלכלי, ואילו עיצוב עירוני מוצלח יכול לחזק ולהבליט את אותם יתרונות. נושאים ושאלות לדיון בכנס ובסדנאות תולדות הפיתוח הכלכלי המקומי בעולם והלקחים שהופקו בינוי עירוני לחיזוק היתרונות הכלכליים של העיר תחבורה בת - קיימא לחיזוק היתרונות הכלכליים של העיר כלים לפיתוח כלכלי מקומי התואמים את הניסיון הנוכחי שהצט...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  ...תה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהישאר עם צפיפות נמוכה". בהסתכלות על בינוי עירוני בקו אפס (כמו פאריז למשל) הוא מראה שהצפיפות יכולה להיות גבוהה יותר ללא מגדלים. לטענתו של מנדל הסיבה האמיתית למגדלים נובעת "מתוך אותה...