חיפוש - לד , שפע |1| - דף 11

• 

  פנימה והחוצה - המנוע הכלכלי של תל אביב

  21.11.12
  כתבה מעניינת ב"כלכליסט" מתארת את הנוכחות המוגברת של סטארט-אפים באזור שדירות רוטשילד. לכאורה נראה שזו עוד כתבה המהללת את תל אביב ואת האורבניות החיונית שלה אבל אם קוראים בתשומת לב אפשר לגלות את התהליך שמחזק ומחליש את העיר."בשנים האחרונות" נכתב בכתבה, "נהפכו שדרות רוטשילד בתל אביב לאבן שואבת לבנייני משרדים, בנקים ועורכי דין. אחריהם באו גם מסעדות היוקרה, בתי הקפה, הברים ומבני הבאוהאוס לשימור שנהפכו לנכסי נדל"ן לוהטים. אלא שבשלוש השנים האחרונות נהפך ה...
• 

  לאהוב ולעזוב את תל אביב

  19.09.12
  שתי רשימות מרתקות מפרי עטו של עמית נויפלד התפרסמו לאחרונה ובהן הוא מתאר כיצד תל אביב מנסה להקיא אותו מתוכה בכל דרך כלכלית אפשרית. " להישאר היום בתל אביב זו כבר לא אהבה, זו אובססיה", הוא כותב במאמר ב'הארץ', "והדרך הטובה ביותר לטיפול באובססיה היא ניתוק מגע. אולי יום אחד בעתיד, נוכל לחזור להיות חברים".את המאמר הראשון הוא מרחיב במאמר שני שפורסם באתר Slow ובו הוא מתייחס להשפעה של מגדלי היוקרה על העיר. "המגדלים מגיעים על חשבון העיר, שכן, מהי עיר אם לא...
• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  ...י, עוסקים השותפים בו גם ביצירת גרפיטי דיגיטלי על חזיתות מבנים קיימים ושימוש בכלים פרמטריים. אז מה זה בכלל ולמה זה טוב? האדריכל עומר בר, שיחד עם שותפו האדריכל עמית מנדלקרן מנהל את סטודיו o2a מסביר.הרעיון של הגרפיטי הדיגיטלי נולד מצד אחד מתוך הרצון להשתמש בעיר כפלטפורמה להבעה של רעיונות, תכנים שונים ואמירות על-גבי הבניינים הקיימים והחזיתות ומצד שני מתוך העניין הספציפי שלנו בצורות הבעה שונות של מדיה דיגיטלית, ורצון לבחון אפשרויות שונות לקשרים בין או...
• 

  נמל תל אביב - יותר קניות פחות תרבות

  14.05.12
  ...ביממה, אבל הנטייה לפעילות המועדונים והערב התחזקה; המקום הפך לעמק האלכוהול של תל אביב והתחיל לאבד קצת מהזוהר שלו. אני חושב שיש עייפות מסוימת מסוג הבילוי בנמל שלא השתנה בכל העשור האחרון".השאיפה לעשיית כסף מול יצירת מקום לתושביםלדבריו של צדיק, הסיבה להתדרדרות הנמל היא שהנהלת הנמל פועלת כגוף מסחרי כלכלי, מעדיפה רווח מכסימאלי על תועלת לתושבים. "השאיפה הזו נכונה מבחינת החברה" הוא אומר "אבל היא לא צריכה את זה. למה שלא יטפלו טוב יותר בשטחים הפתוחים? למה ...
• 

  אדריכלות וכסף, הרבה כסף

  8.04.12
  ...וביץ' והאחרים היא שתוכנית העירייה מתחשבת בשדה דב כשדה תעופה פעיל בעוד שהתקבלה החלטת ממשלה הקובעת שהשדה יועתק. לנושא זה השיבה הועדה המקומית : "לאחר בחינה מעמיקה של ההשלכות ותוצרי התכנון במצב של פינוי השדה, נמצא שאין כל הצדקה לדחיית הגרסה הנוכחית של תכנון אזור צפון- מערב (גרסה שלישית אחרי תכניות 1700 ו-2700 אשר קודמו ולא אושרו !), אשר באה לאחר עשרות שנים של אי-וודאות. התוכנית המוצעת הניחה את קיומו של השדה במקומו הנוכחי, לטווחי זמן משמעותיים (שאין...
• 

  היכל התרבות והסובייט העליון

  7.11.11
  ...י צריך להיכנס לבונקר כשאני אומר את זה". למבקרים הוא עונה "לגבי היכל התרבות אי אפשר היה להתווכח עם העובדות: הוא צריך לעמוד בתקנים חדשים (...) אלו דברים שאי אפשר להתנגד להם. על דברים כמו אקוסטיקה, שהיא דבר סובייקטיבי ונתון לדיון, לטעם ולדעה - הרימו את הקמפיין נגדנו. אלא שגם טענה זו לא עמדה לבסוף במבחן הביקורת המקצועית." מעניין לקרוא את דעתו על קבוצות הרכישה בהן התנסה דווקא כלקוח ("המצאה שטנית") וגם על האפשרות לצופף את העיר תל אביב. על תרבות...
• 

  חללים רטובים - תערוכה קבוצתית

  3.11.11
  ...יתי מנקודת מבט של תהליכי ייצור, חומר ותרומה למען הקהילה. הפרויקטים מתבססים על חומרים ידידותיים לסביבה ואו חומרים שהינם שאריות של תהליכי ייצור מקומיים, תוך שימת דגש על חווית שימוש.המעצבים המשתתפים: חן ביקובסקי, איילת גל, דן גולדשימדט, רתם חדד, אתר סהר, עומר ענבר, רעי רמות ושירן שמעוני . במסגרת שיתוף הפעולה בין חברת זהבי עצמון לבין המחלקה לעיצוב תעשייתי, בניהולו של דודי ראב"ד, H.I.T המכון הטכנולוגי חולון, נטווה קורס "חללים רטובים" בהנחייתה של מעצ...
• 

  מדוע כדאי לבתי עסק לבחור בדשא סינטטי?

  1.11.11
  בתי עסק כמו מלונות וגני אירועים מתחילים להבין כי עדיף להם להתהדר בדשא סינטטי על פני דשא טבעי. הוא משדר ללקוחות יוקרה ואיכות, ואף מהווה חלופה מעולה לדשא הטבעי שתלוי בגורמים חיצוניים וכולל עלויות תחזוקה גבוהות. המגמה הירוקה בכל העולם (וגם בארץ) תופסת תאוצה ומובילה אותנו לעולם טוב יותר. אולמות אירועים, בתי מלון ושלל בתי עסק גם רוצים להיות בעלי תדמית ירוקה. אין צורך בימינו לוותר על העיצוב הירוק כדי לשמור על הסביבה, מפני שהם יכולים לבחור בדשא סינט...
• 

  אדריכל לקישוט פנימי

  4.09.11
  ...רופה מעולם לא עזבה אותו. כפי שהוא בחר לא לדבר עברית עד יומו האחרון, גם העיצוב שלו מעולם לא הצליח להתחבר ללבנט. בזמן שמעצבים בני תקופתו כמו דורה גד הצליחו לגבש שפה מקורית של עיצוב תוך התחשבות באקלים, בתאורה ובצבעוניות הייחודית לישראל, הוא נותר כאביר שמרן שמסרב להתנתק מהמסורות האירופיות." כתבה מאד מומלצת, אין לנו כמעט מידע על מעצבי הפנים הראשונים שפעלו כאן ומה שנותר מעבודותיו של אלפרד אברהם מהווה הצצה נדירה אל העבר. הנה שוב הקישור אל הכתבה.
• 

  העצירה בשוק הנדל"ן - זה טוב לאדריכלים?

  11.08.11
  ... פיבקו ומיקי מנספלד ושניהם לא נשמעים מודאגים במיוחד אבל ניתן להניח שמשרדים גדולים ומבוססים מסוגלים לעמוד בשפל ביקושים טוב יותר ממרבית משרדי האדריכלים. בדומה לשוק מכוניות היוקרה שנפגע פחות בעת משבר כלכלי (מאחר ולעשירים תמיד יש כסף), כך גם משרדי האדריכלים הפונים לשוק זה. משרדי ארדיכלים קטנים יותר ימצאו את עצמם נאבקים על חוזים וחותכים ברווחיות המצומצמת ממילא. למעצבי הפנים מבינינו יש לפחות נקודת אור בנטייה של שוק השיפוצים לצמוח כששוק הבנייה נעצר.
• 

  זו סכנה לתת לשוק לנהל את התכנון

  3.08.11
  בראיון בגלובס מדבר האדריכל מיקי מנספלד על הדרך בה הוא רואה את המקצוע. בתחילת הראיון הוא נשאל כמובן גם על אביו, אל מנספלד ועל עבודותיו אבל לקראת סוף הראיון הוא מספק כמה אבחנות לגבי כוחות השוק והרגולציה בארץ. "ישראל סובלת מתכנון ממשלתי שכוחו נחלש והולך"... "האמת היא שכיום בכלל לא ברור מי מופקד על התכנון בישראל. פעם זה היה משרד השיכון, ועם השנים זה זלג למנהל מקרקעי ישראל וממנו לערים עצמן. ובערים שולטים ראשי ערים, ששאיפתם לקבל יותר ויותר ארנונה"....
• 

  ישראל בביאנלה לאדריכלות בוונציה

  7.07.11
  ...בולה המערבי של ישראל, אלא כעל מרחב", הוא מסביר. "איגוד ערי הים התיכון יכלול ערי נמל כאשדוד וחיפה, וכן ערים אחרות לצד הים התיכון במדינות אחרות. אותו הדבר ביחס לנגב." לדעתי הצעה אחרונה זו מפגינה חשיבה מקורית והבנה שבעולם של ימנו לגבולות הלאומיים משמעות פחותה בהרבה מזו שמיחסים להם. ערי נמל מקושרות ביניהן לפעמים בצורה חזקה יותר, כלכלית ותרבותית, מאשר לערים אחרות בגבולות הלאום. * התמונה המוצגת כאן מתוך הכתבה על ההצעה "ערי ים ערי חול".
• 

  שכונת סביוני (מלא את החסר) הירוקה

  9.06.11
  ... לדו"ח מבקר המדינה ל 2011: "אומנם", מציין מבקר המדינה, "כמה משרדי ממשלה ורשויות מקומיות, בראש ובראשונה המשרד להגנת הסביבה, ניסו לקדם עקרונות של בנייה ירוקה, אך בהיעדר מדיניות סביבתית מוסכמת לא היו משרדי הממשלה הנוגעים בדבר מתואמים זה עם זה, וכל משרד פעל בכיוון שונה שפעמים אף היה מנוגד לפעילות משרד אחר או לפעילותה של רשות מקומית". לדוגמה, תקן הבנייה הירוקה מעודד הכנת תשתית להפרדת מים אפורים, בניגוד לעמדת משרד הבריאות שמופקד לפי החוק על איכות המים.
• 

  על תרבות ההנצחה ואנדרטאות

  27.05.11
  תרבות ההנצחה הישראלית היא תופעה ייחודית למדינת ישראל טוען צבי לחיאני בכתבה ב Xnet, ומציג סקירה מקיפה על תולדות האנדרטאות בארץ מתחילת קום המדינה ועד היום. האנדרטאות הראשונות שהוקמו בארץ הושפעו מהפיסול הפיגורטיבי-לדוגמא: "האריה השואג" של מלינקוב לזכר הרוגי קרב תל חי. בשנות ה-50 הוקמו אנדרטאות רשמיות רבות לזכר חללי מלחמת העצמאות אולם, קשה להצביע על סגנון אחיד - חלקן המשיך את המסורת הפיגורטיבית הריאליסטית בדמויות לוחמים ואילו אחרים דקדקו במודרניז...
• 

  קול קורא לכותבים למגזין של בצלאל

  28.04.11
  ...שר נוסח ונוסה בעבר על ידי אמנות ישראלית. זוהי תפיסת העולם אשר גורסת שניתן להיאבק בניכור של המודרניזציה דרך ריאליזם סוציאליסטי – פרקטיקת אמנות אשר תקשור עצמה עם האנשים ותדמיין ציבורים מסוג חדש. בנוסף, ריאליזם נדמה לנו רלוונטי לדיון תרבותי עכשווי כגישה המציבה את התגובה למצבים קונקרטיים בבסיס הפעולה שלה. השאלות האלו, על יכולתה של הארכיטקטורה להשפיע על קבוצות אנשים כמו גם האפשרות של פעולה בלתי אמצעית שלה בעולם, קיבלו משנה תוקף ברצף הארועים הגיאופוליט...