חיפוש - חדשות , מים , סף |1| - דף 14

• 

  פנימה והחוצה - המנוע הכלכלי של תל אביב

  21.11.12
  ...ומוציאות אותו בנקודת הכינוס.אחרי זה באים אנחנו האדריכלים ומסבירים שזה בגלל הצפיפות, חתך הרחוב או משהו דומה...ועם כל זאת, העובדה שלא אנחנו שקובעים לא אומרת שאנחנו פטורים מאחריות או יכולת השפעה. אנחנו לא קובעים איזו עיר תפרח או תדעך, אבל גם בזו וגם בזו אנחנו אמורים להוביל את המדיניות שקובעת את איכות החיים העירונית. לאדריכלות יש השפעה. היא לא הגורם העיקרי בקביעה לגבי הצלחת המאקרו של העיר אבל במיקרו היא שולטת. שם הקרב שלנו ושם אנחנו "זונות של יזמים".
• 

  העיר והפסנתר

  19.11.12
  ...ן התרבותי" גם אל השכונות החיצוניות יותר. הוא משתמש בפרויקט "נפגשים עם פסנתר" שנערך באביב האחרון בתל אביב כדי להדגים את הנושא."כבר מוכר ומוסכם" כותב איתי, "כי הון תרבותי הוא חלק משמעותי מאוד במכלול נכסיהם של מקומות, בנוסף לגורמים כמו נגישות תחבורתית, ערכי טבע, ועוד. בשאיפתה להיות 'עיר עולם' תל אביב מרבה להדגיש אספקט זה של תדמיתה. אך רק חלק מהעיר שותף לכך – וחבל". ובהקשר לפרויקט המדובר: "שימו לב למיקום הפסנתרים. מזרח ודרום העיר – כלום. לשם ההגינות ...
• 

  אדריכלות גוהרת

  18.11.12
  ... שפתיים ותו לא. שדרות רוטשילד הן לכאורה ציר שנמצא בשימור מחמיר, אך המגדלים בשדרה רק מתרבים ומתגבהים. זהו אזור לשימור או מרחב פרוץ, שבו כל יזם עושה ככל העולה על רוחו?"ובכן... כן, בהחלט. כיום מובילים את השימור בשמחה רבה שני גורמים שהבינו כמה כסף זה שווה. היזמים מצידם גילו שבניין לשימור זו מתנה מהעירייה המאפשרת להם בתמורה לקצת טיח ונגרות לקבל אחוזי בנייה מופרזים ולבנות במרכז העיר מגדלים שלא תורמים דבר להתרחשות העירונית. אדריכלי השימור גילו גם הם איז...
• לא ללמוד מלאס ואגס

  30.10.12
  וועדת השילוט של עיריית ירושלים החליטה לאפשר את הצבתו של שילוט אלקטרוני מואר בעיר. ירושלים גם כך עמוסה לעייפה ברעש ויזואלי והשאלה היא האם בדרך לשימור חלקים בה מהלכים כאלה באמת תורמים משהו לעיר מלבד כסף לקופה.בכתבה בNRG מדווח כי אדריכל העיר, עופר מנור הביע התנגדות לנושא השילוט ולכן התקבלה בינתיים החלטה שהשילוט ייועד רק למודעות של מחלקת התרבות. על פי הכתבה נראה שיו"ר הוועדה קובי כחלון ממש להט לנושא ומעלה גם טיעונים כאילו שילוט כזה יפחית את העומס. כח...
• 

  המעמד של האדריכל היום הוא בתחתונים

  25.10.12
  "היו ימים שבהם מעמד הארכיטקט היה שונה לחלוטין מהמעמד שלו היום". אומר האדריכל אמנון רכטר בכתבה בכלכליסט, "זה חלק משמעותי מהרידוד, ההשטחה והאמריקניזציה, ככל שהאידיאולוגיה נעלמת והכסף מדבר - ככה הצד היצירתי, האמנותי והאיכותי יורד, והצד של הניצול המקסימלי והמניפולציה גדל. אני מרגיש את זה אף על פי שאני נמצא בטופ של הפירמידה, אני לא יודע איך ארכיטקטים שיש להם משרדים פחות מצליחים ועבודות יותר קטנות פועלים. עליהם בטח דורכים. אני מרחם עליהם, כי המעמד של ה...
• 

  שלושה סיבובים בקיבוץ נען

  17.10.12
  מיכאל יעקובסון מפרסם בבלוג שלו שלוש רשימות העוסקות בקיבוץ נען. חדר האוכל, בית גלילי, אולם הספורט, גן הזיכרון, התיאטרון הפתוח, בית ברל ועוד. את כל אלה מלווה מיכאל בחומרי ארכיון, צילומים מעודכנים, סיפורי הסטוריה והעיקר, בדעתו ובתחושותיו בביקור במקום."כבר הרבה זמן שאני משתוקק להגיע ולבקר בקיבוץ נען" כותב מיכאל, "הרבה אדריכלים הותירו בו את חותמם וניתן להעביר בו כמה שעות טובות באחת מגלריות האדריכלות המרשימות שביקרתי בהן. אפשר 'להיפגש' כאן עם חנן הברון...
• 

  לנסוע ולחנות בעיר הגדולה

  3.09.12
  שלוש כתבות מעניינות דנות השבוע באחת הצרות הגדולות שמציבה לנו המכונית הפרטית - איפה לעזאזל שמים אותה? המכונית היא הרכוש הפרטי היחיד שמותר לנו לשים בשטח ציבורי ואנחנו מצפים מהעיר לספק לנו את השטח הזה על חשבונה כמובן.לחשוב מחדש על מגרשי החנייהנועם דביר מראיין ב"הארץ" את פרופ' ערן בן-יוסף, חוקר מאוניברסיטת MIT בקיימבריג' שכתב ספר בשם "ReThinking a Lot", על חייהם ודעיכתם של מגרשי החניה ועל דרכים אפשריות להמציא אותם מחדש כמוקד של פעילות חברתית ותרבות...
• 

  שני צדדים של שימור

  22.08.12
  ...והחל להזרים הון אל תוך העיר, וכתוצאה מכך המחירים החלו להרקיע שחקים ולא נעצרו עד היום. (...) הסיבה שדווקא אזור לב העיר נהנה כעת מהפריחה הנדל"נית, היא העובדה שחלק גדול מהבתים נתון בבעלות פרטית, בשונה מאזורים אחרים בעיר שבהם קיימים ריבויי בעלות. דבר זה מקל על בעלי הנכסים לקדם תוכניות לבתים ללא צורך לשכנע בעלי דירות להיכנס לתהליך השימור."* צילום: אמית הרמן - הבית בפינת מלצ'ט ונחמני, מתוך הכתבה ב Xnet.אני רוצה להוסיף נקודת מבט נוספת לעניין ולקשור את ה...
• 

  תחרות Unbuilt Visions לפרויקטים רעיוניים

  12.08.12
  ...ודות בלתי בנויות בחסות לקוח, כולל מבנים, עיצוב פנים, עיצוב עירוני, אדריכלות נוף, עיצוב תעשייתי, ריהוט, וכו '.פרסיםפרס ראשון, שני ושלישי יקבלו כל אחד 1000 דולר. בנוסף יצויינו לשבח עבודות בתחומים הבאים: אדריכלות, אדריכלות פנים, אדריכלות פריסה (Deployable) / אדריכלות אור, אדריכלות נוף / אורנבניזם, עיצוב מודולרי / עיצוב תעשייתי.לוח זמניםמועד אחרון להרשמה - 1 נובמבר 2012מועד אחרון להגשה - 15 נובמבר 2012החלטה על הזוכים - דצמבר 2012להרשמה ופרטים נוספים:
• 

  פירצה קוראת ליזם

  8.08.12
  במשולש הכח של העירייה, היזמים והתושבים הולך ומשתנה המאזן. התב"ע הנקודתית, הכלי ששימש מאז ומעולם כלי יזמי לדחיפת תכניות נתקל בהתנגדויות תושבים. אבל האם רק היזמים מפסידים או גם העיר? נעמה ריבה כותבת ב Xnet על שני מקרים כאלה בתל אביב.הפרויקט בסמוך לכיכר המדינה מציע שני מגדלים של 15 קומות. זהו כבר הסיבוב השני בוועדה המחוזית והתב"ע הנקודתית שונה כבר ממגדל אחד לשניים, מדיור לזכאים לסתם "דירות קטנות, וכל זה כשסבב ההתנגדויות טרם הסתיים. פרויקט אחר מציע מ...
• 

  אחת מעשר הערים הכי... אמממ...

  29.07.12
  תל אביב קטפה עוד תואר שמוענק על ידי מגזין אינטרנטי כלשהו והפעם היא "אחת מעשר הערים המובילות לחובבי ארכיטקטורה". אי אפשר להימנע מלחייך כשחושבים על התייר התמים שיגיע בעקבות כתבות כאלה לעיר וילך לחפש את "העיר הלבנה".אז מה היה לנו כבר... מקום שני ברשימת "10 יעדי הטיול הנבחרים לשנת 2012" של אתר אוסטרלי, לפני סידני, לפני ברצלונה וריו. ברשימת "10 החופים האורבניים הנהדרים", יד ביד עם ואניס ביץ' בלוס אנג'לס ואיפנמה בריו דה ז'נרו, וכמובן "עיר הגאווה הטובה ...
• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  שילוב של טכנולוגיות ודרכי עבודה העשויות להיות "הדבר החם הבא" מלוות את העשייה של סטודיו o2a. מלבד תכנון אדריכלי, עוסקים השותפים בו גם ביצירת גרפיטי דיגיטלי על חזיתות מבנים קיימים ושימוש בכלים פרמטריים. אז מה זה בכלל ולמה זה טוב? האדריכל עומר בר, שיחד עם שותפו האדריכל עמית מנדלקרן מנהל את סטודיו o2a מסביר.הרעיון של הגרפיטי הדיגיטלי נולד מצד אחד מתוך הרצון להשתמש בעיר כפלטפורמה להבעה של רעיונות, תכנים שונים ואמירות על-גבי הבניינים הקיימים והחזיתות ו...
• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  ...רקון, במערב נחל איילון מנתק אותה לגמרי, בדרום הגישה היא רק דרך יפו. הייחוד של העיר, כלומר 'תכנית גדס', לא נשמר ולא מובטח כלל. העיר מתמלאת בהדרגה במגדלים גסים. סביב קמות אלטרנטיבות מפוזרות.זה בדיוק מה שהשלטון אוהב ורוצה, לפעמים שלא במודע. השילטון מעדיף עיר לא מיוחדת, מנותקת ושטופת תנועה מיותרת של אוטובוסים לא לה, החונים בה לא חוקית בחניונים שמיועדים לפארקים. מדוע השלטון מעדיף שכונות וניתוק, ולא מצב עירוני? כל שילטון אינו אוהב הפרעה, ודאי לא מחאה...
• 

  סוכות מדברות - תחרות

  3.07.12
  ...רות עיצוב סוכות אשר תתקיים בין התאריכים 2-4 לאוקטובר 2012. התחרות אמורה להוות בסיס לבחינה אישית, קבוצתית וקהילתית של מקומה של המסורת היהודית בתוך ההווי הישראלי ולהציג את הפרשנויות השונות האפשריות באופן רחב ככל האפשר. הדגמים לתחרות ניתן להגיש דגמים באחד משני המסלולים הבאים: מסלול קהילתי - במסגרתו יתחרו דגמים של קבוצות המייצגות ארגונים ומוסדות מסלול פתוח - במסגרתו יתחרו דגמים של יוצרים ואמנים. יש לבנות את הדגמים בגודל מקסימלי של 40 ס"מ ...
• 

  נמל תל אביב - יותר קניות פחות תרבות

  14.05.12
  ...עדיפה רווח מכסימאלי על תועלת לתושבים. "השאיפה הזו נכונה מבחינת החברה" הוא אומר "אבל היא לא צריכה את זה. למה שלא יטפלו טוב יותר בשטחים הפתוחים? למה לא להשכיר חלק משמעותי יותר מהנמל לעסקים שטובים לו ולתושבים, ולא רק לעסקים שמשלמים הכי הרבה?"התופעה אותה מתאר צדיק בדבריו אופיינית למקומות רבים בהם ההצלחה המסחרית אינה מרוסנת ובסופו של דבר פוגעת באיכות לתושבים ולאחר זמן מה גם בעסקים. עירית תל אביב מתכננת ביולי לסגור לחלוטין את החניונים בנמל לצורך הפעלת ...