חיפוש - חדשות , מים , ספר |1| - דף 15
לא מצאת? פשוט חפש.
-
עשרת הכללים לעירוניות מוצלחת
26.12.11...שהם ניסחו נראים מצד אחד ברורים וטריוואלים אבל מדהים לגלות כמה פעמים נכשלנו אנו המתכננים לפעול על פיהם. אחד הכללים אותו קשה להפנים הוא "העיר מיועדת לאנשים" ולכן אני מניח הוא נקבע כראשון. כמה פעמים רציתם לחצות את הכביש וגיליתם שלמרות שאתם באמצע העיר, אתם חוצים כביש מהיר של 4 מסלולים? כמה פעמים נאלצתם ללכת דרך ארוכה כדי לעקוף גדר הפרדה? כמה פעמים הסתכנתם בגלל מכוניות שחסמו את המדרכה? כמה פעמים ספרתם עד עשר... (מצטער, לא יכולתי להתאפק) -
בחינה לרישוי אדריכלים - 23 פברואר
19.12.11...לוודא שהשובר התקבל במשרדי הרשם.ביום הבחינה יש להגיע עם שובר התשלום, המעיד על ביצוע התשלום.המבקשים לקבל הקלות בבחינה יפנו לרשם לאישור. בקשות להקלות יתקבלו עד היום האחרון לרישום (23.1.2012). התנאים לזכאות לגשת לבחינה מפורסמים בהנחיות הרשם, באתר האינטרנט של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. מועדי הבחינה הם 10.00-13.00 - בחינה עיונית 13.00-14.30 - הפסקה 14.30-18.30 - בחינה מעשית (גרפית) בחלק העיוני של המבחן ניתן יהיה להשתמש בחומר מקצועי פתו... -
תחרות תכנון הספרייה הלאומית
12.12.11...קרבת משכן הכנסת, מוזיאון ישראל והאוניברסיטה העברית, בשטח כולל של כ-40,000 מ"ר, ועל-פי תקני הבנייה הירוקה. משכנה החדש של הספרייה יאפשר לה למלא את מטרותיה ותפקידיה במאה ה-21 ויהפוך את אוצרותיה לנגישים לקהילת החוקרים ולבני כל העמים והדתות בארץ ובעולם. לוח הזמנים שימו לב - לוח הזמנים לתחרות הפתוחה צפוף מאד! כדאי להתארגן כבר עכשיו. פתיחת התחרות לשלב א' - ינואר 2012 מועד אחרון לרכישת ערכת התחרות - טרם נקבע סיור במגרש (רשות) - טרם נקבע מועד אחר... -
רם כרמי משיב לביקורת על הבימה
1.12.11"עשינו הכי טוב שיכולנו במסגרת התקציב הזעום" משיב רם כרמי במעריב לביקורת על הקופסה עם הנצנצים. כל זאת כשבמקביל אסנת סקובלינסקי תוקפת את הבנין וחובטת בו "אני יכולה רק לדמיין את הגורמים בעירייה מחפשים אדריכל להבימה ואומרים לעצמם - הי, מי עשה לנו את התחנה המרכזית? זה פרויקט מוצלח, בואו נעסיק אותו שוב." הקטע המשעשע ביותר בראיון מגיע באמצעו ובו שואל יונתן קנטי הכתב את רם כרמי לגבי ההחלטה לצפות את המבנה בטיח מנצנץ. "כשהתחילה הביקורת ששמתי בומבה באמצ... -
האם תל אביב היא מדינת אוייב?
28.11.11...אות מחקרים כבר בוצעו על ערים בארץ ובעולם וכבר הוכח שערים אחראיות למרבית התוצר הגולמי העולמי. בארץ למשל גוש דן אחראי לכמעט 60% מהתוצר בעוד ששטחו רק 7% משטח המדינה. בעיר גדולה המשכורות גבוהות יותר מאשר בעיר קטנה, בעיר גדולה נרשמים יותר פטנטים יחסית למספר התושבים, יש יותר משרות יצירתיות (אדריכלים, פרסומאים, מעצבים) מאשר בעיר קטנה, יותר הפקדות בנק פר תושב... הכל הכל מראה על תפוקה גבוהה יותר... אז איך אפשר לבוא ולטעון שהעיר אינה מנוע כלכלי? ובכן, ... -
מתחם עדן בירושלים לדוגמה
13.11.11אנשים שואלים "מה לעזזאל כבר נתנה לנו המחאה החברתית?" לכאורה התשובה היא כלום, שום דבר, אבל מתחת לפני השטח יש שינויים כשקיבעון של שנים ביחס שבין האזרח, הרשות והיזמים משתנה. פוסט בבלוג "תכנון בירושלים" מספר על הליך האישור של מתחם עדן בעיר. מתחם עדן, המכונה כך על שמו של קולנוע עדן ששכן במקום, מיועד לבניה של מגדל מגורים בן 24 קומות, מלון ורחוב מסחרי. אדכירל התוכנית המקורית הוא דניאל ליבסקינד (שמפתיע הפעם ומציג תכנון בלי שפיצים) בשיתוף עם יגאל לוי ... -
פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?
7.11.11... להיות גבוהה יותר ללא מגדלים. לטענתו של מנדל הסיבה האמיתית למגדלים נובעת "מתוך אותה כמיהה שגרמה למגדל בבל, או בגלל כוח העושר, המעמד החברתי והיוקרה". מנדל מציג את המצב כמלכוד מעגלי בו האדריכלים מספקים את מה שרוצים הלקוחות והיזמים ומי שנפגעות הן העיר והעירוניות. "הדרך היחידה לצאת ממעגל הקסמים היא לנסות ולהעריך באופן מקצועי את ערכם התרבותי של כל אחד מן המרכיבים, תוך מתן עדיפות לאלה שהחברה בישראל תרצה ביקרם" הוא מסכם. אבל האם באמת תושבי ישראל מוכ... -
מוזיאון תל אביב החדש - דברי המבקרים
6.11.11שתי כתבות מעניינות מאד הופיעו בסוף השבוע וסקרו את המבנה החדש של מוזיאון תל אביב שתוכנן על ידי פרסטון סקוט. הן האדריכל יוסי מטלון והן ה"לא-אדריכל", אלון עידן מצאו את עצמם מבולבלים והשוו את המקום לתחושת חוסר ההתמצאות שחשים לפעמים בקניון. שניהם גם טוענים שהגלריות והמוצגים משניים יחסית לעוצמת המבנה. בבלוג רשמים ומחשבות כותב מטלון "נראה כי היה כאן ניסוי אדריכלי מקומי, מישהו ניסה לבדוק האם אפשר להקים מבנה שתוכנן באמצעים דיגיטאליים מתקדמים, באמצעות ... -
מסלולים עוקפים - ביקורת על ביקורת על...
2.11.11...דמים. האדריכלות כבר לא עמדה בפני עצמה (...) תיאורטיקנים והיסטוריונים של האדריכלות צימצמו אותה לכדי תובנות בסיסיות, והפכו אותה לכלי ריק בשירות השיח הפוליטי. כך, הדיון האסתטי והצורני נשארו מיותמים והפוליטיקה השתלטה על השיח האדריכלי." למען ההגינות צריך לציין שגם נועם דביר מציג עוד אפשרויות לביקורת אדריכלית. פה ושם, בעיקר בגלריות קטנות, אנו גם רואים צורה אחרת של שיח אדריכלי, למשל תערוכתה של תגית כלימור Fcity או התערוכה "תגובה הדדית" הנערכת עכשיו. -
פתיחת האגף החדש של מוזיאון תל אביב
30.10.11...ת על ההסטוריה של התכנון, המאבקים הזכורים עם התורמים וגם על הביקורת שכבר נמתחת על המבנה. השאלות ששאלנו נשארות פתוחות ואת התשובות נדע רק כשיעברו מספר שנים. ביקורת אדריכלית נשמעה גם בפתיחת האופרה בסידני שהתגלתה כאייקון תרבותי. עם זאת קצת צורמת לעין העובדה שהתערוכה הראשונה שתוצג בפתיחה החגיגית אינה של אמן ישראלי. גם אדריכל זר וגם אמן זר... כנראה למישהו במוזיאון תל אביב אין באמת אמונה בתרבות המקומית. * התמונות כאן מאתר האדריכל פרסטון סקוט כהן. -
מקום תחת השמש הוירטואלית
25.10.11...9 מאה שנים להיווסדה ומסתבר שלחלקים גדולים של ההסטוריה העירונית אין כלל נוכחות ברשת. אז במקום לספר פעם נוספת את סיפור הולדתן של נווה צדק או אחוזת בית, אני מנסה באמצעות אתר זה להאיר פינות אחרות בעיר. לספר את סיפור השכונות, המתחמים ונקודות הישוב הקטנות שנעלמו או נשכחו, במיוחד אלה שאינן חלק מנרטיב העיר הלבנה. מקום שמור מקום שמור הוא אתר מקסים שעוסק באדריכלות והסטוריה באזור פרדס חנה - כרכור. את האתר מפעילה אילנה פלדה יחד עם אנשים נוספים והוא חלק מפר... -
המשחק הטיפשי והלא מדויק של נפחים ואור
24.10.11כתבה במעריב מספרת על זירת ההתגוששות החדשה בין היזמים והאדריכלים - לאחר שהאדריכלים מסיימים לתכנן, היזמים מדביקים לוגו ענק או עורכים על החזיתות מופע אורקולי. עד כמה חשוב המותג של הבנין או החברה ששוכנת בו והאם אין מקום לשתף את המתכננים בדרך בה נראית החזית עליה עבדו כל כך קשה? "כשבנק המזרחי לקחו 14 קומות במגדל משה אביב הם התנו את זה בכך שהלוגו שלהם יככב על המגדל ושיראו אותו למרחק של כמה קילומטרים", אומר בכתבה האדריכל אמנון שוורץ, ממשרד אמאב אדריכ... -
על כיכר רבין, מתוך "אדריכלות קונקרטית"
24.10.11...אפילו המשורר אורי צבי גרינברג. משטח ההפגנות שנוצר בסופו של דבר זכה לביקורת רבה בשל ריקנותו והמונומנטליות הכמעט פאשיסטית שבו. נראה עם כל זאת שכיום מודעים יותר גם לקסם של כיכר כזו ולצורך במקום שבו "אין כלום". הקטע המצוטט מהספר הוא פרק לא קצר אבל בהחלט מעניין. אנו רגילים לקרוא ברשת מאמרים קצרים בלבד אבל לפעמים שווה להתאמץ קצת יותר. *בתמונה - הבריכה האקולוגית בכיכר רבין לאחר השיפוץ הראשון. גם היא תוכננה ובוצעה על ידי מחלקת ההנדסה של העיריה. -
המשולש הירושלמי וטליתא קומי
4.10.11...רויאנקר לרגל יציאת ספרו. דוד קרויאנקר מכנה את עצמו "ביוגרף עירוני". כשעבד בצוות לתכנון אורבני בעיריית ירושלים, התחיל לערוך סקרים היסטוריים וב-40 השנים האחרונות הספיק לפרסם כ-25 ספרים על תולדות האדריכלות והתכנון של ירושלים. בימים אלה יצא לאור ספרו החדש, "המשולש הירושלמי - ביוגרפיה אורבנית" (בהוצאת כתר ומכון ירושלים). לקרויאנקר יש מבט הפרוש לאורך זמן. הוא מציג תופעות שאנו לפעמים לא שמים אליהן לב, תופעות של עלייה ונפילה של מבנים ומתחמים בעיר. ק... -
המוזיקה של החדרים
25.09.11...שזה הלך לעזאזל. אנחנו, האדריכלים שעובדים כאן - זה הרי מקום מורכב מבחינה חברתית-כלכלית ואידיאולוגית, לא חשוב איך נקרא לזה, וזה מקום שיש לו איכויות בולטות שקשורות באור שבוהק, בטופוגרפיה או בחוסר הטופוגרפיה שלו, בדיונות, בחוסר המים, בזה שהצל נורא חשוב - למה אנחנו לא עובדים עם האפיונים הפשוטים הללו?" הביקורת של כרמי פוגעת בלב הויכוח לגבי מבנים ואדריכלים שמדובר עליהם הרבה לאחרונה - קופסאת האלומיניום המכונה האגף החדש של מוזיאון תל אביב למשל. אדריכל...







