חיפוש - חדשות , מים , קול |1| - דף 12

• 

  ארכיג'וב: נמשכת הירידה בביקושים לאדריכלים

  9.01.12
  ...35% במספר מודעות הדרושים בשוק האדריכלות. הירידה בחודשי השנה האחרונים מקבילה לירידת הבורסה בישראל.הבשורות הרעותמדד האדריכלים של ארכיג'וב מצביע על קשר הדוק בין המצב בבורסה לביקוש לאדריכלים. שוק האדריכלים מקדים את שוק הבנייה ובימים של חשש וירידות מחירי נדל"ן אנחנו הראשונים שנפגעים. המצב דומה גם בארצות הברית שם שיעור האבטלה בקרב בוגרי ארכיטקטורה הוא מהגבוהים ביותר. בעוד ששיעור האבטלה בקרב צעירים בוגרי תואר ראשון עומד על 9%, שיעורו בקרב בוגרי ארכיטקטו...
• 

  אות העיצוב לתכנון עירוני 2012 - הזוכים

  4.01.12
  ...יות הזוכות ב"אות העיצוב העירוני 2012", על הישגיהן בתכנון עירן.עמותת אות העיצוב הינה עמותה שלא למטרות רווח, המקיימת במהלך שבע השנים האחרונות תחרות בתחומי האדריכלות והעיצוב, ומעניקה מדי שנה את "אות העיצוב" לעבודות מצטיינות בתחומים אלה. השנה קיימה העמותה לראשונה גם את תחרות אות העיצוב העירוני - תחרות בין ראשי ערים, עיריות ורשויות. התחרות מהווה ביטוי להערכה והוקרה על הישגי הרשויות המקומיות, המתכננים, האדריכלים, אדריכלי הנוף וכל העוסקים במלאכה, לתרומת...
• 

  להחיות מחדש את כיכר העצמאות

  26.12.11
  ...ובות ביותר בארץ לאחר שהלכה ונחלשה עם הקמת מרכזי הבילוי באזור התעשיה של נתניה. הכיכר תוכננה על ידי האדריכלית עדנה ישי וילסון כמיזם אינטראקטיבי, העושה שימוש בשילוב תכנים הכוללים מגזינים משודרים לצד מיצג תאורה הכולל מוזיקה, מים והקרנות. זו אינה הפעם הראשונה בישראל בה כיכר משמשת כמיצג, הדוגמה הקודמת לכיכר סביב מיצג מתוכננת להמחק בקרוב - כיכר דיזינגוף. אבל ההשוואה לכיכר דיזינגוף עושה עוול עם כיכר העצמאות. הכיכר בנתניה הייתה אחת הפעילות ביותר ...
• 

  רם כרמי משיב לביקורת על הבימה

  1.12.11
  "עשינו הכי טוב שיכולנו במסגרת התקציב הזעום" משיב רם כרמי במעריב לביקורת על הקופסה עם הנצנצים. כל זאת כשבמקביל אסנת סקובלינסקי תוקפת את הבנין וחובטת בו "אני יכולה רק לדמיין את הגורמים בעירייה מחפשים אדריכל להבימה ואומרים לעצמם - הי, מי עשה לנו את התחנה המרכזית? זה פרויקט מוצלח, בואו נעסיק אותו שוב." הקטע המשעשע ביותר בראיון מגיע באמצעו ובו שואל יונתן קנטי הכתב את רם כרמי לגבי ההחלטה לצפות את המבנה בטיח מנצנץ. "כשהתחילה הביקורת ששמתי בומבה באמצ...
• 

  האם תל אביב היא מדינת אוייב?

  28.11.11
  ...אות מחקרים כבר בוצעו על ערים בארץ ובעולם וכבר הוכח שערים אחראיות למרבית התוצר הגולמי העולמי. בארץ למשל גוש דן אחראי לכמעט 60% מהתוצר בעוד ששטחו רק 7% משטח המדינה. בעיר גדולה המשכורות גבוהות יותר מאשר בעיר קטנה, בעיר גדולה נרשמים יותר פטנטים יחסית למספר התושבים, יש יותר משרות יצירתיות (אדריכלים, פרסומאים, מעצבים) מאשר בעיר קטנה, יותר הפקדות בנק פר תושב... הכל הכל מראה על תפוקה גבוהה יותר... אז איך אפשר לבוא ולטעון שהעיר אינה מנוע כלכלי? ובכן, ...
• 

  מתחם עדן בירושלים לדוגמה

  13.11.11
  אנשים שואלים "מה לעזזאל כבר נתנה לנו המחאה החברתית?" לכאורה התשובה היא כלום, שום דבר, אבל מתחת לפני השטח יש שינויים כשקיבעון של שנים ביחס שבין האזרח, הרשות והיזמים משתנה. פוסט בבלוג "תכנון בירושלים" מספר על הליך האישור של מתחם עדן בעיר. מתחם עדן, המכונה כך על שמו של קולנוע עדן ששכן במקום, מיועד לבניה של מגדל מגורים בן 24 קומות, מלון ורחוב מסחרי. אדכירל התוכנית המקורית הוא דניאל ליבסקינד (שמפתיע הפעם ומציג תכנון בלי שפיצים) בשיתוף עם יגאל לוי ...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  ... להיות גבוהה יותר ללא מגדלים. לטענתו של מנדל הסיבה האמיתית למגדלים נובעת "מתוך אותה כמיהה שגרמה למגדל בבל, או בגלל כוח העושר, המעמד החברתי והיוקרה". מנדל מציג את המצב כמלכוד מעגלי בו האדריכלים מספקים את מה שרוצים הלקוחות והיזמים ומי שנפגעות הן העיר והעירוניות. "הדרך היחידה לצאת ממעגל הקסמים היא לנסות ולהעריך באופן מקצועי את ערכם התרבותי של כל אחד מן המרכיבים, תוך מתן עדיפות לאלה שהחברה בישראל תרצה ביקרם" הוא מסכם. אבל האם באמת תושבי ישראל מוכ...
• 

  האם יהרס בית המכס בנמל יפו?

  26.10.11
  כתבה של יואב מלכה ב Ynet מציגה את ההתלבטויות בעירית תל אביב ובמחלקה לשימור לגבי אחד מהבנים המכוערים והמיותרים באזור - בית המכס בנמל יפו. המבנה מוזנח, מכוער, חוסם את קו הנוף, אינו קשור לנמל יפו ההסטורי ובכל זאת מומחי השימור קמים על הרגלים האחוריות. "מדובר באתר שהיה השער לארץ ישראל", אומרת בכתבה תמר טוכלר, מנהלת מחוז תל אביב במועצה לשימור אתרים, "הבניין הזה היה המפגש של העולים והצליינים עם ארץ ישראל ויש לו חשיבות עצומה בהיבט ההיסטורי, תיירותי ו...
• 

  המשחק הטיפשי והלא מדויק של נפחים ואור

  24.10.11
  כתבה במעריב מספרת על זירת ההתגוששות החדשה בין היזמים והאדריכלים - לאחר שהאדריכלים מסיימים לתכנן, היזמים מדביקים לוגו ענק או עורכים על החזיתות מופע אורקולי. עד כמה חשוב המותג של הבנין או החברה ששוכנת בו והאם אין מקום לשתף את המתכננים בדרך בה נראית החזית עליה עבדו כל כך קשה? "כשבנק המזרחי לקחו 14 קומות במגדל משה אביב הם התנו את זה בכך שהלוגו שלהם יככב על המגדל ושיראו אותו למרחק של כמה קילומטרים", אומר בכתבה האדריכל אמנון שוורץ, ממשרד אמאב אדריכ...
• 

  על כיכר רבין, מתוך "אדריכלות קונקרטית"

  24.10.11
  ...אפילו המשורר אורי צבי גרינברג. משטח ההפגנות שנוצר בסופו של דבר זכה לביקורת רבה בשל ריקנותו והמונומנטליות הכמעט פאשיסטית שבו. נראה עם כל זאת שכיום מודעים יותר גם לקסם של כיכר כזו ולצורך במקום שבו "אין כלום". הקטע המצוטט מהספר הוא פרק לא קצר אבל בהחלט מעניין. אנו רגילים לקרוא ברשת מאמרים קצרים בלבד אבל לפעמים שווה להתאמץ קצת יותר. *בתמונה - הבריכה האקולוגית בכיכר רבין לאחר השיפוץ הראשון. גם היא תוכננה ובוצעה על ידי מחלקת ההנדסה של העיריה.
• 

  שיתוף הציבור על אפה וחמתה של העיריה

  17.10.11
  ...מאורגנת. נראה שהימים בהן עירייות יכלו להעביר תוכניות בשקט ומתחת לאף של התושבים הלכו ולא יחזרו. החשש של הגופים המתכננים משיתוף מידע ברור - שיתוף בתכנון מאפשר למאעכרים וסחטנים להכנס ולדרוש דברים מופרכים, לתקוע תוכניות ולעכב תרומה לכלל, עבור רווח לא מוצדק לאדם אחד. אבל הדבר הזה קורה גם כך. המאעכרים והיזמים הגדולים עם סוללות עורכי הדין שלהם כבר כאן בכל מקרה. חוסר השיתוף מנע רק מהציבור הרחב להכנס, ובימינו מניעת המידע אינה רק בלתי אפשרית אלא גם טיפשית.
• 

  ללא הקלה, ללא שימוש חורג - חוק התכנון החדש

  9.10.11
  ...יה החדש. לנו האדריכלים החוק נראה כמשהו יבש אבל הנגיעה שלו לתכנון ויכולתו לקבוע את צורות המבנים והפיתוח העירוני ברורים וידועים. בפוסט האחרון בבלוג עולה לדיון העובדה שהחוק החדש לא יאפשר מנגנון של "הקלה" או "שימוש חורג" כפי שקיימים בחוק הנוכחי. "הטכניקה שבה חוק התכנון והבניה מגשר על הפערים בין שני דיספלינות רחוקות אלה" נכתב בבלוג על דיסיפלינות המשפט והאדריכלות, "היא באמצעות "מתאם", שקוראים לו "תוכניות". התוכניות אינן אלא מסגרת של כללים, הנקבעים ...
• 

  המשולש הירושלמי וטליתא קומי

  4.10.11
  ...רויאנקר לרגל יציאת ספרו. דוד קרויאנקר מכנה את עצמו "ביוגרף עירוני". כשעבד בצוות לתכנון אורבני בעיריית ירושלים, התחיל לערוך סקרים היסטוריים וב-40 השנים האחרונות הספיק לפרסם כ-25 ספרים על תולדות האדריכלות והתכנון של ירושלים. בימים אלה יצא לאור ספרו החדש, "המשולש הירושלמי - ביוגרפיה אורבנית" (בהוצאת כתר ומכון ירושלים). לקרויאנקר יש מבט הפרוש לאורך זמן. הוא מציג תופעות שאנו לפעמים לא שמים אליהן לב, תופעות של עלייה ונפילה של מבנים ומתחמים בעיר. ק...
• 

  המהפכה של סלמה 60

  12.09.11
  ...מהפכנית. המסמך המדובר הוכן על ידי "פורום סלמה 60" – שיתוף פעולה בין מורים וסטודנטים מהמחלקה לארכיטקטורה של בצלאל, עם אנשי מקצוע בתחומי האדריכלות והתכנון, ואנשי מחאת הדיור ממאהל רוטשילד. המסמך מנוסח כקול קורא ובנושאים מסוימים הוא אכן מהפכני. את המסמך עצמו תוכלו לקרוא מהקישור הבא : מסמך סלמה 60 במסמך ישנן הצעות שונות שחלקן מוכרות. את ההסתייגויות אליו ניתן למצוא רחבי הרשת בכתבה "התכנית שתציל את מדיניות התכנון הישראלית" בדה-מרקר ובכתבה "...
• 

  עם הגב לכאן, עם הראש לשם

  9.09.11
  ...ועלת לא נראה אבל את העלות נשלם גם נשלם. מנהלת עיר עולם שהוקמה על ידי עיריית תל אביב הציגה מסמך המתאר את תהליך העבודה המתוכנן לטובת הפיכתה של תל אביב לכזו. על פי חזונו של ראש העיריה היעדים אמורים ליצור שינוי מבוקש בשני תחומים מרכזיים המשלימים זה את זה: * מרכז פיננסי בין-לאומי, עם דגש על שירותים בתחום ההיי-טק - ערכי חדשנות ויזמות* מרכז תרבות בין-לאומי עם דגש על חיי לילה - לאווירה תוססת ובועטת הבעיה היא בכיוונון הפעילות העיר על פי מדדים שנו...