חיפוש - חדשות , מים , רנו |1| - דף 7

• 

  פנימה והחוצה - המנוע הכלכלי של תל אביב

  21.11.12
  ...ומוציאות אותו בנקודת הכינוס.אחרי זה באים אנחנו האדריכלים ומסבירים שזה בגלל הצפיפות, חתך הרחוב או משהו דומה...ועם כל זאת, העובדה שלא אנחנו שקובעים לא אומרת שאנחנו פטורים מאחריות או יכולת השפעה. אנחנו לא קובעים איזו עיר תפרח או תדעך, אבל גם בזו וגם בזו אנחנו אמורים להוביל את המדיניות שקובעת את איכות החיים העירונית. לאדריכלות יש השפעה. היא לא הגורם העיקרי בקביעה לגבי הצלחת המאקרו של העיר אבל במיקרו היא שולטת. שם הקרב שלנו ושם אנחנו "זונות של יזמים".
• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  שילוב של טכנולוגיות ודרכי עבודה העשויות להיות "הדבר החם הבא" מלוות את העשייה של סטודיו o2a. מלבד תכנון אדריכלי, עוסקים השותפים בו גם ביצירת גרפיטי דיגיטלי על חזיתות מבנים קיימים ושימוש בכלים פרמטריים. אז מה זה בכלל ולמה זה טוב? האדריכל עומר בר, שיחד עם שותפו האדריכל עמית מנדלקרן מנהל את סטודיו o2a מסביר.הרעיון של הגרפיטי הדיגיטלי נולד מצד אחד מתוך הרצון להשתמש בעיר כפלטפורמה להבעה של רעיונות, תכנים שונים ואמירות על-גבי הבניינים הקיימים והחזיתות ו...
• 

  אדריכלות פרמטרית

  9.05.12
  ...כל של האווארד רוארק (מהספר "כמעיין המתגבר" של איאן ראנד). הספר הזה והתנועה המודרנית בכללותה מציגים את האדריכל כמי ששולט בתכנון ובביצוע עד לפרט הקטן ביותר, כי הרי "אלוהים נמצא בפרטים". אנחנו כל כך רגילים לתפיסה הזו שאנחנו לא שמים לב לעובדה שזה מצב חדש, עבודת האדריכל לא תמיד הייתה כזו.עד לפני כמאה שנה האדריכל עסק בבניה וניהל אותה בשטח. הוא היה אחראי לקונסטרוקציה ולתכנית הכללית, הוא היה המפיק ומנהל העבודה... אבל הוא לא באמת תכנן את הפרטים. במבנים הג...
• 

  תחרות סטודנטים - סירה מבטון

  11.03.12
  ...עד פסח, תתקיים תחרות הישראלית ארצית לסירות קאנו מבטון באגם מונפורט במעלות. תחרות זו כוללת תכנון, בניה והשטה של סירות קאנו מבטון. התחרות תהווה הזדמנות לסטודנטים לעבוד על פרויקט הנדסי יחודי, ולהכיר סטודנטים אחרים ממוסדות אקדמים שונים, תוך כדי השתתפות באירוע חווייתי מהנה. כמו כן, התחרות תיצור יחסי ציבור לענפי הבניה ההנדסה והאדריכלות, ולבטון כחומר בניה ירוק וורסטילי.ההיסטוריה של תחרויות קאנו מבטון החלה בתחרויות חובבים בארה"ב בשנות השישים של המא...
• 

  קריאה לאדריכלים לסייע בפעולה מול הרשם

  27.02.12
  לאחר בחינת הרישוי האחרונה הרגישו חלק מהנבחנים שנעשה להם עוול וכעת הם מנסים להתארגן יחד ולפעול לשינוי הדרך בה נבחנים. אנו מפרסמים כאן את פנייתם אליכם, דווקא אל האדריכלים הוותיקים יותר, לתמיכה וסיוע.-------- ---------ביום חמישי האחרון התקיימה בחינת הרישוי באדריכלות של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה. אנחנו כותבים את הדברים יום לאחר הבחינה ואנחנו חשים פגועים מהזלזול שהמבחן מבטא – בנו, כאנשים חושבים, כאנשי מקצוע, ובמקצוע האדריכלות בכלל. אנו חשים שבחינה ה...
• 

  בתחרות למי יש יותר גדול יש גם מפסידים

  13.02.12
  שתי כתבות מציגות את מגדל יורוקום בגבעתיים כמקרה מבחן למגדלים שצצים במרכז גוש דן. האם כל המגדלים האלה והשאיפה ל"הכי גבוה" באמת תורמים לעיר או שרק ליזמים? ומחקר קובע שגורדי שחקים נבנים בדרך כלל לפני משבר כלכלי.בכתבתו ב Xnet מראיין מיכאל יעקובסון את האדריכל אמנון שוורץ, מתכנן מגדל יורוקום. הראיון עצמו חשוב פחות מההערות של יעקובסון לגבי מגדלים:"התחזיות העירוניות שעל בסיסן מתוכננים כיום מרבית המגדלים הן תחזיות אופטימיות ונאיביות, שמקורן האמיתי הוא התח...
• 

  זנדברג נגד שאר העולם... שוב

  30.01.12
  ...ן לעשות היה לגאול אותו מהזנחה, לארגן אותו מחדש, להרחיב את שטחו ולהתאים אותו לחידושים האחרונים בענף הספרנות, מבלי לפגוע בדמותו ובמעלותיו".עד כמה שאני עצמי מזדעזע מהאפשרות שאני מסכים עם זנדברג, הרי שקשה לעמוד מול הטיעון הזה. בימים בהם מוחלפות הספריות בחיבור פשוט לאינטרנט והמידע הופך נגיש... למה בכלל לבנות? 40 אלף מטר מרובע מתוכם הפונקציה הגדולה ביותר היא... חנייה? יותר מרבע מהשטח?!? ממיקום טבעי בתוך קמפוס למיקום מבודד ויוקרתי. אולי באמת הבעיה הפעם ...
• 

  שנה נסגרת ושנה חדשה מתחילה

  1.01.12
  במסגרת החגיגות הרגילות מסכמים מרבית האתרים את השנה ומביטים לשנה הבאה. מכל הכתבות אנו בחרנו הפעם להפנות לסיכום השנה של Xnet ולמבט קדימה של עיתון הארץ. יש תיקווה.שרון היבש ב Xnet חוזרת לעשרה משרדי אדריכלים שהציגו השנה באתר ושואלת כל אחד מהם מהו הפרויקט הנבחר שלו ומהו האירוע האדריכלי של השנה. בעוד שעל האירוע יש יחסית הסכמה - המחאה החברתית, הרי שבנוגע לפרויקטים הנבחרים יש רק מכנה משותף אחד - הם לא בארץ. מאכזב קצת לגלות שאף פרויקט בארץ לא ראוי לדעתם ש...
• 

  שינוי תקנות המהנדסים והאדריכלים - התיחסות

  20.11.11
  לכלל ציבור האדריכלים, באחרונה נודע לסניף הצעירים כי מתקיימים מהלכים לשינויים בכמה מאבני הייסוד של תקנות המהנדסים והאדריכלים. בתוך כך נידונו שינויים בתחומים הבאים: 1) ייחוד הפעולות- ההגדרה הקובעת אילו פעילויות בתחום הבניה ייחודיות לבעלי הכשרה מסוימת ומתבצעות על ידם בלבד. (תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), תשכ"ז-1967) 2) שינוי הגדרת מבנה פשוט לאדריכלים ולמהנדסים אך לא להנדסאים - כיום יכולים לתכנן מבנה פשוט אדריכלים ר...
• 

  לכל אדם זכות לדיור

  25.09.11
  ...ש הערים הקיימות ועיבוין, גם במרכז וגם בפריפריה, תוך מתן פתרונות שונים לאוכלוסיות מגוונות, במקום השקעה בהקמת עוד ועוד שכונות וישובים הומוגניים בשטחים פתוחים, שפוגעים ומחלישים את השאר, דורשים עוד ועוד השקעות בתשתיות חדשות, וגורמים לפגיעה סביבתית. השוק לא "עושה את שלו" – המחשבה שכוחות השוק יכולים, עם מעט דחיפה מצד הממשלה, לממש את הזכות לדיור ולנגישות לא הוכיחה את עצמה, בלשון המעטה. ההיפך הוא הנכון. ההעדפות משתנות אך נותרות ללא מענה – השיח שע...
• 

  הדברים שאפשר ללמוד מהקטלוג של איקיאה

  18.09.11
  המעצבת רונית כפיר מספרת בבלוג שלה ב Xnet על חיבתה העזה לאיקיאה ובמיוחד לקטלוג החברה. על הדרך היא מפרקת לגורמים את החללים המוצגים בו ועם המון הומור גם אומרת לנו משהו על עיצוב ישראלי לעומת סטיילינג אירופאי. על פתרונות האחסון של איקיאה רונית כותבת "נשבעת לכם שאני באמת תוהה אם השבדים מסתפקים בפחות. כי אמנם יש לאיקאה יופי של פתרונות, אבל אם נשווה תכולת בית ישראלי ממוצע ("אנחנו צריכים עוד אחסון!") לזו של בית שבדי מהקטלוג, מדובר בשמינית מהתכולה, לדע...
• 

  הזוכים בתחרות אתר השחזור בראש פינה

  14.08.11
  ...שאינה מתאימה להפרש מפלסים כה קטן, אלא לבצע את הפעולה בהתקנת מעלית ורטיקלית הנובעת מבטן ההר היישר אל הרחבה העליונה. אותו האידאל הסביבתי הוביל לתכנון מבנה בן קומה אחת בלבד, שאינו מתיימר להשתלט או להתעלות על הנוף ועל התכנים הקיימים בתא השטח, אלא להשתלב בתוכו באופן עדין." את משרד סקורקא אדריכלים צרפו השלושה לסגל לאחר גיבוש הרעיון. "אנחנו מודעים לכך שאנחנו עוד צעירים." הם אומרים. "אין בנו את השחצנות לחשוב שכדאי לנו לבנות בנין ציבורי בלי ליווי, ו...
• 

  מה חסר בעיר הזאת?

  10.08.11
  ...שה הזה באמצעות מימון נדיב (אולי בסדר גודל של החוב הלאומי של ארצות הברית), תכנון שאפתני (שלא לומר מגלומני), בנייה מואצת ומיתוג אגרסיבי." אבל ערים מתנהגות כמו ערים ויזמים כמו יזמים. רק מהפרוגרמה וצורת הפיתוח אפשר לנחש מה באמת קרה שם. הרבה כסף ציבורי קומוניסטי, הרבה שחיתות פרטית קפיטליסטית ואדריכלים שתכננו לפי בקשת הלקוח בלי לשאול יותר מדי. אנחנו יצרנו בשיטה הזו את פרוייקט הולילנד אבל אנחנו רק כמה מליונים. הם יותר ממיליארד וגודל הפיל הלבן בהתאם.
• 

  זו סכנה לתת לשוק לנהל את התכנון

  3.08.11
  ...מנהל מקרקעי ישראל וממנו לערים עצמן. ובערים שולטים ראשי ערים, ששאיפתם לקבל יותר ויותר ארנונה"... "יזם פלוני שרץ יותר מהר ומגיש תוכנית שתשיא הכנסה מידית לקופת העירייה, יזכה במכרז, יקבל את השטח וישיג היתר. התב"ע מתכופפת בפני היזמים." "אני חושב שזו סכנה לאפשר לתכנון להתנהל מעצמו, בכוח השוק"... "השוק צריך לתת דלק ותנופה, אבל הוא לא יכול ואל לו להיות הנהג שמוביל"... "כמו שעושים רגולציה בענף התקשורת ובכל הענפים הכלכליים, צריכה להיות רגולציה מסודרת ג...
• 

  המדריך לבנייה ביו-אקלימית

  1.08.11
  המדריך לבנייה ביו-אקלימית בישראל, שנכתב והופק על ידי חוקרי אוניברסיטת בן-גוריון, הועלה בימים אלה לאינטרנט במלואו והוא זמין לכל, ללא תשלום. מחברי המדריך השקיעו מאמץ רב בהכנת החומר, כך שיהיה זמין, קליט וברור לאדריכלים ולסטודנטים. "יתר על כן" אומר פרופ' יצחק מאיר (סאקיס), מכותבי המדריך "נעשה כאן ניסיון מכוון למקד את הנושאים השונים בפן היישומי שלהם." המדריך מקיף מאד ומכיל את החומר המקצועי שלומדים בדרך כלל בקורס אוניברסיטאי ואפילו שניים. רמתו ...