חיפוש - מים , רנו |1| - דף 9

• 

  תגובת עמותת האדריכלים לטענות בתחרות הספרייה

  2.02.12
  ...כנון הפרויקט. זאת, למרות התנאי שהוכתב כי המשרדים המוזמנים ידלגו על הליך השיפוט של השלב הראשון שאותו, לצערנו, לא הצלחנו לשנות. ראינו בכך ויתור זמני כדי להאבק במערכה הגדולה על איכות האדריכלות הישראלית ומעמד האדריכל. הפרסומים בעיתונות ובבלוגים חסרים מספר נתונים חשובים:- יצורפו שני שופטים נציגי העמותה לרשימת השופטים. - כל ארבעת המשרדים הישראלים אשר יעלו מהשלב הראשון לשני יקבלו 100,000ש"ח כדי להביא את התכנון והפרזנטציה למצב איכותי ושוויוני.- הפ...
• 

  קולנוע מוגרבי - להיות אופנתי ולהפסיד הזדמנות

  11.01.12
  ...בלוג של דניאל מתפרסת היום דעתו לגבי החלטתה של עיריית תל אביב שלא לאשר מגדל במתחם קולנוע מוגרבי -"החלטה אפנתית ושגוייה". דניאל הולך שוב נגד הזרם ומראה איך "יפי הנפש העירוניים" מכתיבים אפנות ופוגעים בפיתוח של העיר.התכנית של היזמים בעלי הקרקע למקום היא לשחזר במדויק את הקולנוע עם שני אולמות גדולים להקרנות סרטים ומופעים ולבנות בחלקו האחורי מלון של חמש קומות ומעליו מגדל מגורים. התב"ע למקום מאפשרת כרגע בנייה רש של 5 קומות אולם בתכנית השימור של תל אביב מ...
• 

  להחיות מחדש את כיכר העצמאות

  26.12.11
  ...ובות ביותר בארץ לאחר שהלכה ונחלשה עם הקמת מרכזי הבילוי באזור התעשיה של נתניה. הכיכר תוכננה על ידי האדריכלית עדנה ישי וילסון כמיזם אינטראקטיבי, העושה שימוש בשילוב תכנים הכוללים מגזינים משודרים לצד מיצג תאורה הכולל מוזיקה, מים והקרנות. זו אינה הפעם הראשונה בישראל בה כיכר משמשת כמיצג, הדוגמה הקודמת לכיכר סביב מיצג מתוכננת להמחק בקרוב - כיכר דיזינגוף. אבל ההשוואה לכיכר דיזינגוף עושה עוול עם כיכר העצמאות. הכיכר בנתניה הייתה אחת הפעילות ביותר ...
• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ...בכמויות שלא היו מביישות שום מדינה בסקנדינביה. מה הן ערים כקריית גת, ערד, דימונה, נצרת עילית, עפולה עילית, קריית שמונה, מצפה רמון וכרמיאל אם לא פרוייקטי בנייה מסיביים של דיור בר השגה? מהם שכונות ירושלים שנבנו אחרי מלחמת ששת הימים אם לא דיור בר השגה? מהי מעלה אדומים ומהי מודיעין עם לא דיור בר השגה? אז בנינו דיור בר השגה ומה השגנו? זרענו את זרעי הפורענות הנוכחיים בדמותה של נטישת ערים אלו על ידי אוכלוסייתן הצעירה הנמשכת למקור ההזדמנויות האנושיות...
• 

  לבנות ערים יעילות יותר

  21.11.11
  ...ה לחזק את השכונות והמרכזים הקיימים". בסוף החודש יערך כנס עמותת מרחב, "אשקלון-מרחב לפיתוח כלכלי עירוני". הכנס ישים דגש על הקשר החיוני שבין תכנון העיר ופיתוח כלכלי מקומי, ויוצגו בו היתרונות הטבעיים של העיר כמנוע כלכלי. תוכנית הכנס כוללת יומיים עמוסים של הרצאות במושבים מקבילים. החל מהתיאוריה ועד לכלים לתכנון. הכנס מומלץ מאד לכל מי שעוסק בתכנון עירוני או מתעניין בדרך בה נקבעות החלטות בנושאי דיור בארץ. לפרטי הכנס והרשמה הכנסו לאתר עמותת מרחב.
• 

  גם אני שונא את תל אביב

  16.11.11
  ...עיר. חלק גדול ממה שהתלוננו עליו במחאה החברתית נובע מהדברים שכתבתי עליהם. כל הצעירים בני 20-45 רוצים להיות בתל אביב, אז אין פלא שיש משבר דיור והצפיפות נוראה. תל אביב היא עיר מדהימה, אבל זה גולם שקם על יוצרו, וגם התל-אביבים משלמים על זה מחיר". *תמונה - ראשי הערים חיפה, ירושלים ובאר שבע בהחלט מודעים למצב ומנסים לבלום את הגירת הצעירים והכוחות החזקים לתל אביב. הפתרונות שהם מנסים להפעיל הם בתחום השיווק, התרבות והתכנון המרחבי. כאדריכלים אנו כמובן ...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  ... להיות גבוהה יותר ללא מגדלים. לטענתו של מנדל הסיבה האמיתית למגדלים נובעת "מתוך אותה כמיהה שגרמה למגדל בבל, או בגלל כוח העושר, המעמד החברתי והיוקרה". מנדל מציג את המצב כמלכוד מעגלי בו האדריכלים מספקים את מה שרוצים הלקוחות והיזמים ומי שנפגעות הן העיר והעירוניות. "הדרך היחידה לצאת ממעגל הקסמים היא לנסות ולהעריך באופן מקצועי את ערכם התרבותי של כל אחד מן המרכיבים, תוך מתן עדיפות לאלה שהחברה בישראל תרצה ביקרם" הוא מסכם. אבל האם באמת תושבי ישראל מוכ...
• 

  המשחק הטיפשי והלא מדויק של נפחים ואור

  24.10.11
  כתבה במעריב מספרת על זירת ההתגוששות החדשה בין היזמים והאדריכלים - לאחר שהאדריכלים מסיימים לתכנן, היזמים מדביקים לוגו ענק או עורכים על החזיתות מופע אורקולי. עד כמה חשוב המותג של הבנין או החברה ששוכנת בו והאם אין מקום לשתף את המתכננים בדרך בה נראית החזית עליה עבדו כל כך קשה? "כשבנק המזרחי לקחו 14 קומות במגדל משה אביב הם התנו את זה בכך שהלוגו שלהם יככב על המגדל ושיראו אותו למרחק של כמה קילומטרים", אומר בכתבה האדריכל אמנון שוורץ, ממשרד אמאב אדריכ...
• 

  שיתוף הציבור על אפה וחמתה של העיריה

  17.10.11
  ...מאורגנת. נראה שהימים בהן עירייות יכלו להעביר תוכניות בשקט ומתחת לאף של התושבים הלכו ולא יחזרו. החשש של הגופים המתכננים משיתוף מידע ברור - שיתוף בתכנון מאפשר למאעכרים וסחטנים להכנס ולדרוש דברים מופרכים, לתקוע תוכניות ולעכב תרומה לכלל, עבור רווח לא מוצדק לאדם אחד. אבל הדבר הזה קורה גם כך. המאעכרים והיזמים הגדולים עם סוללות עורכי הדין שלהם כבר כאן בכל מקרה. חוסר השיתוף מנע רק מהציבור הרחב להכנס, ובימינו מניעת המידע אינה רק בלתי אפשרית אלא גם טיפשית.
• 

  תגובת העמותה לביטול התחרות בבצלאל

  17.08.11
  לאחר ביטול הזכייה בתחרות והפניית תכנון הקמפוס החדש של בצלאל לאדריכלים מחו"ל, ניסתה עמותת האדריכלים לשנות את החלטת בצלאל. למרות הפגישה שהתקיימה בין הגורמים השונים, נשיא בצלאל לא חושב שיש בעיה עם ההחלטה. האם יש עדיין סיכוי להפוך את ההחלטה? "ברגע שנוגע לנו על ההחלטה פעלנו מיידית ופנינו לפרופסור צוקרמן בבקשה להיפגש" אומר קרלוס פרוס יו"ר ועד ירושלים של העמותה. "מבחינה ציבורית נראה לנו שהמעשה מנוגד לכל מעשה תקין של מוסד ציבורי. לפי דעתנו היה חוסר ש...
• 

  בזיון וסיאוב בירושלים

  15.08.11
  ...רה למוסד לשנות את החוקים לפי ראות עיניו בדיעבד.מיכאל יעקובסון כותב :"זהו סיפור מעורר מחלוקת ותמיהות, שבו הנהלת המוסד האקדמי החשוב אינה פועלת בשקיפות. התנהלותו של בצלאל בפרשת הקמפוס נראית כמזגזגת ולא מקצועית, ומתפרשת בעיני גורמים לא מעטים כחסרת כבוד כלפי האדריכלות הישראלית."ישראל גודוביץ' -""פניתי אל מי שעמד בזמנו בראש המחלקה לאדריכלות בבצלאל והיה בצוות השופטים של התחרות, פרופ' צבי אפרת, ושאלתי אותו 'אתם נורמליים? מה קרה, הם לא נתנו מספיק שוחד? הר...
• 

  למה האדריכלים שותקים?

  7.08.11
  ...זוכר אף אחד שלקח על עצמו תפקיד חברתי." לדעתי הבעיה של התחום היא בדיוק ה"אני ואני ואני" שגודוביץ' מסמל כל כך טוב. אדריכלים שעם כל ההערכה והזכויות שצברו מקשיבים בעיקר לעצמם. לטעמי מרבית האדריכלים היו ותמיד יהיו "זונות של יזמים" (אם נצטט את האדריכל פיליפ ג'ונסון), מאזן הכח נוטה ונטה תמיד לטובת היזם והרשות. ... ועם כל זאת ישנם אדריכלים רבים שפועלים כל הזמן. לא רק עכשיו כשהנושא פופולרי כל כך. אני מפנה את כולכם לעמותת "מרחב" שבה לא רק מדברים אל...
• 

  גלריה לאומנות בייקר סטרייט

  14.06.11
  Baker Street Workshop, הינו משרד לעיצוב וגלריה לאומנות רוסית בת זמננו השוכן במבנה לשימור בפאתי שוק הפשפשים. המשרד כולל מבואה חלל תצוגה מרכזי חלל תצוגה משני חדר ישיבות ומחסן הממוקמים בקומת הכניסה, אל משרדו של הבעלים ואל משרד האדריכלים עולים בגרם מדרגות עשוי עץ ודרך גשר שחוצה את חלל התצוגה המרכזי ומהווה את הקשר בין הגלריה למשרד. רצינו להפריד בין תפקודי החלל תוך שמירה על זיקה בינם. סגנון העיצוב מבקש ליצור חלל יוקרתי שמנותק מן החוץ ויוצר דיאלו...
• 

  מרפאת מומחים לרפואת שיניים

  12.06.11
  כשנפתחת דלת המרפאה שתכננו מיטל גפן ואבי קלאורה הבעלים של סטודיו °360 מיד שמים לב לפרטים. "במרפאת המומחים לרפואת שיניים "רנדנט" רצינו ליצור חלל בעל ערך ריגשי שיפיג חששות ופחדים אצל המטופלים ילדים ומבוגרים כאחד חלל מזמין מעוצב וייחודי". פגישת ההכרות עם הלקוח, גודל החלל הצרכים של המרפאה והתחושות שהחלל מבקש לשדר הובילו לגיבוש הקונספט למרפאה. המרפאה שגודלה כ-50 מ"ר כוללת חלל קבלה, משרד ו- 2 חדרי טיפולים עוצבה בדקדקנות ובקווים מינימליסטיים עם הת...
• 

  מיגון אש פאסיבי – קו ההגנה האחרון נגד אש

  28.04.11
  מיגון אש פאסיבי – קו ההגנה האחרון נגד אש בבניינים מאמר אינפורמטיבי קצר זה יציג הגדרת מיגון אש פאסיבי ע"פ שלוש עקרונות יסוד. בימים אלה אנו עדים לאירועים רבים של שריפות בבניינים בישראל, רבות נאמר ונכתב אודות אמצעים אקטיביים להגנה נגד אש בבניינים, מערכות גילוי אש, מערכות כיבוי אש במים (ספרינקלרים), פריסה ואחזקת ציוד כיבוי אש (מטפים, הידרנטים, זרנוקים) ואמצעים נוספים לכיבוי שריפות. מנגד נראה כי נושא מערכות מיגון האש הפאסיבי, שהן אבן יסוד בהג...