חיפוש - חדשות , מכ , עסק |1| - דף 8

• 

  קופסאות בחולות ראשון לציון

  25.07.12
  ...יך זה שמבקר קולנוע מבין כל כך יפה את מה שמתקשה לראות ראש העיר של ראשון לציון וכתבת האדריכלות של Xnet?"זו בעיה של כל מערב ראשון" כותב רווה, "עיר של קניונים מוקפים בחניונים, פרבר המנותק מהעיר, שקורא לכל מי שמסביב להגיע אליו עם מכונית ומייבש אגב כך את מרכז העיר". (...) "קחו מכונית ממנהטן וחצו את גשר ג'ורג' וושינגטון לכיוון ניו ג'רזי ותראו שזה מה שקרה שם. המון קניונים בפאתי ערים, קופסאות הנטועות כאי במרכז מגרשי חניה עצומים, רצף שלהם בזה אחר זה. וביני...
• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  ...ה, אלא מאפשר לנו לנכס כל מבנה עירוני קיים ולהסב אותו למשך לילה אחד לאירוע חזותי שמעניק לאותו מבנה פרשנות חדשה. דווקא המצבים הכי 'אפורים' ופרוזאיים כביכול – חזיתות חסרי ייחוד, יחידות מיזוג אויר, וכו' - הם הכי מעניינים בעינינו מכיוון שהם מאפשרים לנו להנפיש את היומיומי והמוכר כל-כך בסביבה העירונית שלנו בסיטואציה לגמרי לא צפויה שמייצרת קריאה אחרת של החזית. לעבודות האלה השפעה על העבודה האדריכלית? על הדרך שאתם מתכננים חזיתות למשל? האמת היא שלא חשבנו...
• 

  מדרחוב זמני במקום הלא נכון

  5.06.12
  ... בחרו לסגור צירי תנועה ראשיים שניתנה בהם עדיפות משמעותית למכוניות, בתל אביב בוחרים לסגור למכוניות דווקא את שדרות רוטשילד, שבהן רוב השטח ממילא מוקצה להולכי הרגל." והוא ממשיך ומציע גם חלופות: "אלנבי ובוגרשוב הם שני רחובות אידיאליים לעיר שאחד הבילויים העיקריים בה הוא הליכה לים בשבת - שניהם מובילים מתוככי העיר אל החוף, מחברים בין רשת השדרות של העיר לבין הטיילת, וכיום אי אפשר לראות את הפוטנציאל שלהם מפני שהוא קבור מתחת לתנועה סואנת ורועשת של מכוניות".
• 

  נמל תל אביב - יותר קניות פחות תרבות

  14.05.12
  ...יל לאבד קצת מהזוהר שלו. אני חושב שיש עייפות מסוימת מסוג הבילוי בנמל שלא השתנה בכל העשור האחרון".השאיפה לעשיית כסף מול יצירת מקום לתושביםלדבריו של צדיק, הסיבה להתדרדרות הנמל היא שהנהלת הנמל פועלת כגוף מסחרי כלכלי, מעדיפה רווח מכסימאלי על תועלת לתושבים. "השאיפה הזו נכונה מבחינת החברה" הוא אומר "אבל היא לא צריכה את זה. למה שלא יטפלו טוב יותר בשטחים הפתוחים? למה לא להשכיר חלק משמעותי יותר מהנמל לעסקים שטובים לו ולתושבים, ולא רק לעסקים שמשלמים הכי הרב...
• 

  אדריכלות פרמטרית

  9.05.12
  אדריכלות פרמטרית, או אדריכלות אסוציאטיבית, הוא השם שבו מכונה סוג חדש של תכנון ועיצוב. החל ממוצרים, כלים ומשטחי קירות ועד לתכנון בניינים, שכונות וערים. לא מדובר כאן בתכנון בעזרת מחשב כדוגמת פרנק גרי, מדובר בתכנון על ידי מחשב, בהנהגת אדריכל.בתרבות הנוכחית אנו שבויים בדימוי עבודת האדריכל של האווארד רוארק (מהספר "כמעיין המתגבר" של איאן ראנד). הספר הזה והתנועה המודרנית בכללותה מציגים את האדריכל כמי ששולט בתכנון ובביצוע עד לפרט הקטן ביותר, כי הרי "אלוה...
• 

  חלון אחורי לאדריכלות המקומית

  6.05.12
  ...ל חנן ברון, "מבנה של אדריכל שמשקף צניעות, פשטות, כנות ורצון להתחבר למקום הישראלי. רחוק רחוק מעבודות של טיפוסים כמו משה צור, משה ספדיה ומשה עפיה." כותב עליו מיכאל. כרגיל הרשימה מעמיקה. בבלוג שלו למיכאל יש את אורך הנשימה והפנאי להתעסק ולהתעמק במבנים שהוא אוהב ובהיסטוריה שלהם. גם אם אתם כמוני וטעמכם פחות נוטה למבני בטון ואדריכלות בינלאומית שבהם מתמקד יעקובסון יותר מכל, לא תוכלו שלא להנות מהבלוג הזה ומהכתבה הספציפית הזו במיוחד. התמונה כאן מתוך הבלוג.
• 

  נבחרו הזוכים בשלב א בתחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  1.05.12
  ... בשנים האחרונות הוא עוסק בפיתוח רעיונות וגישות לבתי כנסת ומרכזים רוחניים יהודיים בישראל ובארה"ב ואף כותב ספר ואוצר תערוכה בנושא.דניאל אסייג, ירושליםבוגר האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל מדור אדריכלות וכן בוגר בית הספר לאדריכלות במכון – Pratt בניו יורק. לאחר שצבר ניסיון במספר משרדי אדריכלות בניו יורק, הצטרף כשותף בכיר למשרד שוקן אסייג אדריכלים, שם עסק במגוון רחב של פרויקטים, ביניהם: תוספת אגפים למלון המלך דוד בירושלים, קרית חינוך בשכונת השחמון באילת, ...
• 

  סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות

  1.02.12
  ...יבטים חברתיים, טכניים, משחקיים ואנושיים יחד לכדי פתרון ארכיטקטוני.היא מלמדת ארכיטקטורה באוניברסיטת דלפט מאז 1999. כמו כן, היא הרצתה באקדמיה לארכיטקטורה במנדריסיו, שוויץ בין השנים 2000-2001. ב-2001 קיבלה הובּן פרס כבוד מטעם המכון המלכותי לאדריכלות בריטית בלונדון. היא גם שימשה כמנהלת הביאנלה הבינלאומית לארכיטקטורה ברוטרדם ב-2003.פרנסין הובּן חברה במועצה המייעצת לארכיטקטורה לערים ההולנדיות אלמר ורוטרדם.עבודתה של הובּן זיכתה אותה במספר פרסים בהולנד ...
• 

  עברית שפה קשה בארק פלוס? כבר לא.

  1.02.12
  אחת מהבעיות בהן נתקלו משתמשי ארק+ (ארק פלוס) בישראל במהלך השנים הייתה בעיית תאימות מול תוכנות מדידה ואפליקציות יועצים, אשר עושות שימוש בפונטים מסוג SHX או SHP. מכיוון שרוב הפרויקטים מתחילים בתוכנות מדידה, הפכו פונטים אלו לכלי הראשי לכתיבת עברית בקבצים מסוג DWG בישראל, על יתרונותיהם וחסרונותיהם.בעבר תמכה תוכנת ארק פלוס רק בפונטים מסוג TTF (פונטים של מערכת ההפעלה "חלונות") ו-ARC+ Font (פונטים פרמטריים מיוחדים של תוכנת ארק פלוס). אך לא עוד! לאחרונה...
• 

  עמלות אדריכלים

  27.11.11
  האדריכל אשר אלבז כותב באומץ באתר שלו על עמלות אדריכלים. הנושא שכולם מכירים וכולם מתחמקים מלדבר עליו. "עמלת תיווך" /"גזירת קופון" לא משנה איך נקרא לזה, אולי הגיע הזמן שנדבר על זה קצת. אשר מציג את הדרך בה הוא פועל, ממי יקח עמלה וממי לא. "לדעתי במידה והאדריכל מספק גם שירותי פיקוח על העבודה, עלול להיווצר מצב של ניגוד אינטרסים כאשר האדריכל מקבל עמלה מהקבלן" כותב אלבז וממשיך, "מצב שעלול להוביל לניגוד אינטרסים בין ייצוג הלקוח וטובת הפרויקט לבין חוסר...
• 

  נתנו לי דדליין אז הנחתי את העיפרון

  24.11.11
  ...זורים לאורך הכפר, אך חסר רצף שיקשר בין שכבות ארכיאולוגיות אלו. התכנון של ליעד מציע להתנהג גם לשכבה חדשה כאל ארכיאולוגיה. רק שכבה מן הבינוי המוצע נחשפת אך ברובו הגדול המבנה חפור מתחת לפני הקרקע. הפרויקט מציג ההזדמנות לגלות את מכלול הכפר דרך מסלול תת קרקעי, מסלול המייצר פלטפורמה לעושר התרבויות הנחשפות בין השרידים הארכיאולוגיים. כל זאת בעוד שעבור תושבי המקום, העתיקות סביבם הן תופעה מובנת מאליה המקשה עליהם בגידור והגבלות סביב האתרים הארכיאולוגיים. ...
• 

  בין ברוידא, מעוז ונורמן פוסטר, על צניעות וגאווה

  23.11.11
  האם האדריכל נועד לשרת את הציבור, את המקום והעיר בה הוא בונה? או שהוא אמור להיות בולדוזר שמאדיר את שם עצמו? שתי כתבות מדגימות השבוע יותר מכל את הדילמה המובנית באדריכלית.... וגם את התפיסה הגברית יותר והנשית יותר של עבודת העיצוב. שתי כתבות פורסמו השבוע ודרכן אפשר לראות תפיסות שונות של אדריכלות. אדריכליות הנוף ברוידא ומעוז מתראיינות ב Xnet על פארק רידינג, עבודתן שזכתה בפרס קרוון, וכתבה בכלכליסט מציגה את הפרוייקט החדש אותו דוחף עכשיו האדריכל נורמן...
• 

  לעבוד במשרד אדריכלות גלובלי

  10.08.11
  ...ם בעניין על הצמיחה והמגמות כאן", אומר כץ בראיון, "אני חושב שמה שקורה בישראל דומה להתפתחויות בעולם. תל-אביב היא חלק משוק גלובלי. היום אפשר לשבת בתל-אביב ולהיות בעל השפעה על שוק העסקים בכל העולם. זה מתחיל לשנות את התרבות ויותר מכך את סגנון החיים שלנו." כץ מדבר על פרויקטים צפופים, על עבודה במרכזי ערים ומגדלים. הוא מדבר על צפיפות ועל בניה ירוקה, על המגמה שפזרה אנשים לפרברים וכיום מצופפת אותם חזרה אל העיר הגדולה. בין השאר הוא מיג את פרויקט Roppon...
• 

  הבוגרים החדשים מציגים

  27.07.11
  ...ורליסטית כלפי לימודי העיצוב אולם בחלק מהעבודות ניכרת נסיגה משמעותית בכישורים המסורתיים של מעצב הפנים ובהתמצאות בתכנים בסיסיים כמו הנדסת אנוש או פרטי בניין." לדעתו של נועם את התערוכה המגובשת ביותר הציגו השנה בוגרי המחלקה במכון הטכנולוגי בחולון אולם האמירה הכללית של העבודות אינה חדשנית או ביקורתית דיה, ומחלקן אף עולה ניחוח מעייף של שמרנות. לעומתה שנקר אולי הייתה חדשנית יותר אבל הפרוייקטים לא באמת עסקו בעיצוב פנים אלא בתכנון מיצבים אדריכליים. ...
• 

  הפסאג' - כשלונה של תקווה אורבנית

  14.07.11
  ...תוך התפתחות טבעית של סימטאות, בארץ הם נבנו כדי להגדיל את השטח שניתן להשכיר לעסקים וחנויות. כלומר העסק קדם לצורך במעבר של הולכי רגל. כתוצאה מכך מספר המבקרים במקומות האלה לא היה גבוה והם הלכו ודעכו. עם כניסת הקניונים לארץ הפכו הפסאג'ים לקטנים מדי והוזנחו סופית. אני ממליץ לקרוא את הכתבה. יש בה לקח לכל מי שחושב להעתיק צורת אדריכלות מתרבות אחת לאחרת וליצור אינסטנט ארכיטקטורה... מי אמר פרויקט "בלה לוגאנו" ביהוד? אגב, התרגום העברי למילה הוא "מפלש".