חיפוש - חדשות , מכ , פסל |1| - דף 2

• 

  סיפור של כישלון אדריכלי

  7.12.11
  ...א נוח" זה כישלון? ומי בדיוק קובע? כך או כך על דבר אחד יש הסכמה. פרוייקט שהופך לפיל לבן וננטש על ידי המשתמשים שלו הוא כישלון. כזו היא התחנה המרכזית החדשה בתל אביב וכזה הוא "בית הנעורים" בקיבוץ חולדה. הבית נחנך ב1986 ושנה לאחר מכן ננטש. אתם מוזמנים להכנס לכתבתו של יעקובסון ולקרוא את סיפור המבנה המפורט, אנו כאן נמשיך לבחון את מקור הכישלון. בדרך כלל ניתן לאבחן מספר גישות לעבודה האדריכלית. ישנה למשל הגישה של ליבסקינד, פרנק גרי ודומיהם. אדריכלים כא...
• 

  מוזיאון תל אביב החדש - דברי המבקרים

  6.11.11
  ..., האמנות - הם כבר יישבו לבד בחושך." אז שתי מסקנות יש לנו כבר. הראשונה - המוזיאון בהחלט מעורר חלק ממה שמכונה "אפקט בילבאו" כשהוא הופך לחשוב יותר מהאמנות המוצגת בו. והמסקנה השנייה - חייבים ללכת לראות. את הבניין יהיה ניתן לשפוט רק בעוד כמה שנים ואחרי מספר תערוכות. אם בעוד חמש שנים כשתוגש התחזית של ערוץ 10 האייקון ליד המילה "תל אביב" יהיה המוזיאון הזה ולא שלושת העזריאלים, מטרת הנהלת המוזיאון הושגה במלואה. *התמונה מאתר האדריכל פרסטון סקוט כהן.
• 

  פרובינציאלי, קרתני וצר אופקים

  21.09.11
  ... "תביא אייקון ממותג" הוא שיקול לגיטימי בעיני לבחירת אדריכל. ישנם מקרים בהם אדריכל נדרש לפתור פרוגרמה ולמצוא פשרה מוצלחת וישנם מקרים בהם הוא נדרש פשוט לתת פסל - חוות דעת אישית על הנושא המדובר. אבל השיקול הזה שנכון לפרויקטים שנמכרים על ידי קבוצת חבס או על ידי עיר נידחת כמו בילבאו אינם משהו שירושלים או בצלאל צריכים. וזו הסיבה, פרופסור צוקרמן, שאני מכנה אותך פרובינציאלי - במוסד העיצוב הנחשב בארץ, במיקום מרכזי בעיר המוכרת בעולם, אתה חושב שצריך איי...
• 

  הודעת פורום הקרקעות השבת קרקעות חקלאיות

  1.12.16
  פורום הקרקעות : "מתן זכויות ייזום בגין השבת קרקעות חקלאיות עומד בניגוד לפסיקת בג"ץ שיח חדש"פורום הקרקעות לצדק חלוקתי (שכולל את האגודה לצדק חלוקתי, הקשת הדמוקרטית מזרחית, תהודה ואח') שלח היום מכתב לשר האוצר והיועץ המשפטי לממשלה ובו התריע כי הפיצוי בגין השבת קרקעות חקלאיות לידי המדינה צריך להיעשות בדרך של פיצוי כספי ולא בזכויות ייזום בקרקע לאחר שינוי ייעודה.לאחרונה הושגו הסכמי פדיון ראשונים של קרקע חקלאית בהתאם לחו"ק הותמ"ל ל-3,400 יחידות דיור בגוש...
• 

  היחס של הקוביות לצעצועים

  22.05.13
  פעם, לפני יותר מדי שנים מכפי שאני מוכן להודות, הייתי האדריכל שתכנן הכי הרבה בניינים, רחובות וערים. יותר מכל האדריכלים האחרים בארץ גם אם מחברים את כולם יחד. זה היה בתקופה שעבדתי עבור חברה לפיתוח משחקים והייתי אחראי על העיצוב של המרחב הוירטואלי – הרחובות, הערים והמבנים שמהווים את שטח המשחק. העבודה הזו הייתה משוחררת מכל תפיסה אדריכלית קודמת. לא הייתי מחוייב לשום ועדה מקומית, תקנות או חוקים. למעשה, גם חוקי ניוטון וכח המשיכה היו המלצה בלבד במר...
• 

  הדמיות ההצעה לספריה הלאומית פורסמו ברשת

  25.02.13
  ...נאי התחרות, פרסום ההצעה הזוכה היה אסור ולכן לא זכינו לראות שמץ מהתכנון עד כה.הפרסום באתר "מיתוג ערים ומדינות" אינו מחדש דבר מבחינת התוכן אבל זו הפעם הראשונה בה אנו יכולים להתרשם ולו במעט מההצעה הזוכה. האדריכל רפי סגל יופיע בשבוע הבא בשני אירועים בהם הוא אמור להציג את הצעתו לקהל ולהתייחס לתחרות.הגיע הזמן שההצעה הזוכה תוצג בצורה רשמית, על במה מכובדת הבנויה להצגת פרזנטציה כזו (אם הרמז לא ברור - Xnet או אנחנו, רק לא "הארץ" שוב עם הפורמט המגוחך שלהם).
• 

  אייקונים אדריכליים ותת ההכרה הקולקטיבית

  25.06.12
  ...י בציור של מעט מאד קווים. כמו מגדל אייפל בפריז, גם את מגדלי עזריאלי ניתן לצייר בשניות וכולנו נזהה אותם.הכרה ובון טוןאני מסתכל על המגדלים האלה ומחייך לעצמי בכל פעם שמופיעה כתבה שזועקת שעוד אייקון תל אביבי עומד להיכחד. נועם דביר מ"הארץ" מציע לשמר אצטדיון בטון כמו "המכתש", נטע אחיטוב ב Xnet מספרת על הריסתה של קופת החולים בזמנהוף. אני מציע להרוס את כל המבנים האלה בלי למצמץ ולהכניס מידית לרשימת השימור את האייקון התל אביבי האמיתי היחיד - מגדלי עזריאלי.
• 

  אדריכלות פרמטרית

  9.05.12
  אדריכלות פרמטרית, או אדריכלות אסוציאטיבית, הוא השם שבו מכונה סוג חדש של תכנון ועיצוב. החל ממוצרים, כלים ומשטחי קירות ועד לתכנון בניינים, שכונות וערים. לא מדובר כאן בתכנון בעזרת מחשב כדוגמת פרנק גרי, מדובר בתכנון על ידי מחשב, בהנהגת אדריכל.בתרבות הנוכחית אנו שבויים בדימוי עבודת האדריכל של האווארד רוארק (מהספר "כמעיין המתגבר" של איאן ראנד). הספר הזה והתנועה המודרנית בכללותה מציגים את האדריכל כמי ששולט בתכנון ובביצוע עד לפרט הקטן ביותר, כי הרי "אלוה...
• 

  סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות

  1.02.12
  ...יבטים חברתיים, טכניים, משחקיים ואנושיים יחד לכדי פתרון ארכיטקטוני.היא מלמדת ארכיטקטורה באוניברסיטת דלפט מאז 1999. כמו כן, היא הרצתה באקדמיה לארכיטקטורה במנדריסיו, שוויץ בין השנים 2000-2001. ב-2001 קיבלה הובּן פרס כבוד מטעם המכון המלכותי לאדריכלות בריטית בלונדון. היא גם שימשה כמנהלת הביאנלה הבינלאומית לארכיטקטורה ברוטרדם ב-2003.פרנסין הובּן חברה במועצה המייעצת לארכיטקטורה לערים ההולנדיות אלמר ורוטרדם.עבודתה של הובּן זיכתה אותה במספר פרסים בהולנד ...
• 

  הקרב על הבימה נמשך

  4.12.11
  ועכשיו גם בכתבה מעמיקה ב"גלריה" של עיתון הארץ. האדריכל רם כרמי עונה לנועם דביר וטוען שהבניין נפלא, הציבור לא מבין והקולגות פשוט מקנאים. האדריכל צבי אפרת לעומתו מכנה את הבניין "נפיחה ענקית וחרישית" והויכוח עם דני קראוון שתכנן את הכיכר הצמודה נשאר בעינו. רם כרמי ספג לא מעט ביקורות על עבודות שלו במהלך הקריירה הארוכה. ביקורות שמחלקן לא ניתן להתעלם. מהתחנה המרכזית החדשה ועד לתוכנית המתאר לפרוייקט הולילנד, כרמי תמיד מצליח לדלג הלאה לפרויקט הגדול הב...
• 

  סתם בית או עיצוב ישראלי?

  2.08.11
  ... הבית הישראלי. הכתבה מציגה את הבתים שאנו בדרך כלל לא רואים במגזינים אבל רואים הרבה מאד כמוהם בארץ. אז האם זה העיצוב הישראלי האמיתי או שזה חוסר עיצוב? הפנטהאוז ברמת השרון עוצב במשותף על ידי מעצבת הפנים והלקוחה. כמעט כולנו מכירים את סוג העבודות הזה שבכתבה מוגדר כ"ריקוד משותף". עיצוב הבית מוצג כ"לא נשען על טרנדיות או על הלך רוח עכשווי. אי אפשר לקטלג אותו בסגנון ספציפי..." אבל אם מסתכלים על הבית מזהים אותו כישראלי. משהו בעיצוב צועק את זה. בדיוק ...
• 

  דני קרוון מדבר על כיכר התרבות שתכנן

  3.04.11
  ...ל ויקבל את הצורה שלו. אצלי הכל יותר מדויק. בחרתי את העצים לפי הפריחה, העלה והצורה שלהם ואני יודע בדיוק איך הם ייראו", אומר קרוון. בכתבה נשמעת גם ביקורתו של רם כרמי על תכנון הכיכר: "הרחבה של הבימה מאוד מכובדת, אבל מאוד גדולה. בן אדם הולך שם לאיבוד"... "דני עשה שם חנדלעך, ואפילו חנדלעך יפים, אבל הם לא יגרמו לכך שיהיו שם חיים". דביר מציין את שתי הנקודות שיכולות להפיל את הכיכר - הבוהק וחוסר הצל, ורמת התחזוקה הגבוהה הנדרשת כדי לשמור על התכנון.
• 

  סיבוב בכיכר בראשון לציון

  21.09.12
  "רחובות משעממים שלא נועדו למעבר בני אדם או לפעילות אנושית, אלא רק למעבר רכבים." כותב מיכאל יעקובסון בסיבוב שהוא עורך הפעם בראשון לציון. "יש בהם אמנם מדרכות רחבות ומסלולי אופניים, אך גם הרבה מאד מכוניות, קירות אטומים שהשכונות מפנות לרחובות הראשיים ואין בכלל צל".במסגרת עבודה שהוא מכין מסייר יעקובסון במערב ראשון לציון ומספר בפוסט על כיכר יצחק רבין המכונה גם "כיכר השלום" - מעגל תנועה ענק של כ-100 מטרים (כגודל כיכר דיזנגוף) הכולל כביש היקפי דו-מסלולי....
• 

  "מנדלסון - חזיונות בלתי פוסקים" יצא לסינמטקים

  8.12.11
  ...ביל בגרמניה שלפני עליית הנאצים לשלטון. במשך פחות מעשור שנים פעל בארץ-ישראל, אך עבודותיו השפיעו רבות על האדריכלות הישראלית. ראיון עם במאי הסרט, דוקי דרור פורסם אתמול ב"הארץ" ובו הוא מציג את הדרך בה הרכיב את הסרט מקטעים של מכתבים ועובדות אך גם מקטעים בדיוניים שחוברו לצורך השלמת היריעה. "אני לא חושב שיש כזה דבר דוקו טהור", אומר דרור בכתבה. "אנחנו הרי מספרים סיפור. אנחנו מספרים את האמת, אבל דרך הרבה שינויים, או שקרים. עם זאת, הנכונות ההיסטורית של...
• 

  אז אולי בכל זאת כיכר התרבות

  23.10.11
  אחרי הסערות והביקורות הקשות, ואחרי ההפגנות לצדק חברתי, סוקרת האדריכלית נעמי שמחוני את כיכר התרבות בתל אביב (כיכר הבימה בקצה שדירות רוטשילד). בכתבה במגזין עיצוב מנתחת נעמי את הכיכר בעיניה, מספרת על ההסטוריה שלה ומכתירה אותה כהצלחה. "כיכר התרבות משלבת בין אמנות לאדריכלות" כותבת נעמי, "יופיה ההרמוני נובע מעיצובה האופייני לאמן דני קרוון, אך סודה טמון בחיבורים האורבאניים המתלכדים בה: החיבור בין מפלס הכיכר לחניון התת קרקעי, חיבורן של שלושת השדרות ה...