חיפוש - מכ , רגל |1| - דף 11

• 

  סקס ותמ"א 38

  4.05.13
  ...יהודים סטנדרטיים, אצלם המושג תן וקח הוא טריוויאלי, הם תמיד יראו קודם מה הם מקבלים ולא יביטו בחצי הכוס של היזם, העיסקה היא win win מבחינתם וכל מה שצריך הוא לשכנע אותם במודל הפרקטי ובחוסן הפיננסי של היזם ויצאנו לדרך.הסוג השני מכונה בעגת היזמים "יושבי הגדר" למינהם, הם מחולקים למס` תתי קבוצות אולם המובילים בדר"כ יעלו על הרכבת ברגע שהיא תצא מהרציף,, ז"א כשיהיו משוכנעים שהעינין רציני ומישהו אחר עשה עבורם את העבודה, הקבוצה השניה כוללת את המוזנחים...הם ...
• 

  העמותה מוחה על החלטת קרן יד הנדיב

  18.03.13
  ...יוזמת יד הנדיב ובהשתתפות עמותת האדריכלים, עוקפת יד הנדיב את תוצאות התחרות על ידי יצירת שיטת בחירה בלתי אנונימית ובכך פוגעת בשוויון ההזדמנויות ובמוסד התחרויות של עמותת האדריכלים.עמותת האדריכלים יצאה מדרכה על מנת לאפשר את קיום מכובד ותקין של תחרות פומבית התואמת ככל הניתן את עקרונותיה של העמותה ואת מוסד התחרויות של העמותה המקדם תחרויות אדריכליות שוויוניות וראויות מזה שנים רבות.לאור הכרזת יד הנדיב וחברת הספרייה הלאומית, שנעשתה ללא התייעצות עם עמותת ה...
• 

  תפסיקו לרדוף אחרי תל אביב

  17.03.13
  ...ם לחדש ולהתעדכן מבלי להתנגד לדי.אנ.איי שלהן". כך, במשפט זה מסכמת רוני בר את מאמרה בבלוג אורבונולוגיה ומשמיעה סוף סוף קול שפוי ומרענן בתחום היגע.הפוסט של בר נכתב בעקבות ביקורו בארץ של לברנט ריאן, פרופסור לתכנון ועיצוב עירוני במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). בפוסט מצוטט ריאן ואומר: "שדה העיצוב העירוני קצת עייף, הוא כל הזמן חוזר על רעיונות 'העיר הטובה', אבל זה יותר מדי קל להראות את סן פרנסיסקו או בוסטון או פריז ולתייג אותן כערים טובות. הדיון הזה כ...
• 

  פרס אילון לאדריכלות אורבנית לקנפו כלימור

  9.01.13
  ...רוייקט הזוכה: "הפרויקט תורם תרומה משמעותית ליצירת קמפוס הנמל ולהחייאת העיר התחתית בחיפה ומשתלב בכך במהלך אסטרטגי חשוב שמקדמת עיריית חיפה. יצירת מערכת אקדמית ומגורי סטודנטים הוא כלי רב עוצמה להחייאה עירונית. אבל, עצם ההקמה של מכללה אקדמית כמנוף לחידוש העיר התחתית, אינה אלא צעד ראשון. המרכז האקדמי כרמל עונה היטב לאתגרים העכשוויים של חידוש עירוני, שימוש חוזר במבנים זנוחים, עירוב שימושים ומזעור ״טביעת הרגל האקולוגית״. כל אלה אינם נתפשים בפרויקט זה כא...
• 

  המדרכה כבר לא שייכת להולכי הרגל

  6.01.13
  "פעם, כשהייתי ילד, לימדו אותי ללכת על המדרכה" מספר יאיר דקל במאמר שכתב. " 'הכביש נועד למכוניות', הסבירה לי אמא לאט, כמו שמדברים אל ילדים קטנים, 'והמדרכה - להולכי רגל'. היא, כמובן, לא אמרה את המקף, אלא עצרה לרגע כדי להדגיש את המשפט". המאמר שב ומדגיש את מה שכולנו רואים בערים הגדולות - המדרכה הולכת ומופקעת מידי הולכי הרגל. בתי קפה נוגסים בה פינות ישיבה, מכוניות וקטנועים חונים בה והמסוכן מכל - רוכבי אופניים דוהרים בה כאילו אין מחר. אופניים מכניים, ח...
• 

  פנימה והחוצה - המנוע הכלכלי של תל אביב

  21.11.12
  ...אחד קצר מאד וגם אליו כולם מגיעים ברכב. עיר פורחת בלי צפיפות? ביקושי שיא לדיור במקום בלי הולכי רגל?! מה, זו לא התוכנית המופלאה של פטריק גדס שיוצרת את הביקושים?!?תעשיות אוהבות להצטופף ולהתכרבל עם עצמן. דטרוייט ריכזה את תעשיית המכוניות האמריקאית לפני חמישים שנה, ונציה את תעשיית הזכוכית לפני חמש מאות. חברות סטארט-אפ מתכרבלות במתחמי הרצליה ומת"מ ותעשיית הכסף של כל המדינה מסתכלת על כולם ממרומי המגדלים במרכז תל אביב. התעשיות האלה הן מוקדי הכח האמיתיים. ...
• 

  בית פרטי 02

  14.11.12
  ...ישה צילום: אבנר צרפתי שטח הבית: 200 מ"ר (כל קומה 100 מ"ר), שטח המגרש: 250 מ"ר הציפייה הרווחת היא שברגע שנכנסים לבית כלשהו וחוצים את מפתן הכניסה, תתקבל אווירה חמה וביתית. לא כך הדבר בבית בראשון לציון. הנכנס עובר תהליך שמכניס אותו בהדרגה ממרחב פתוח ואווירה ציבורית למרחב פרטי ואווירה ביתית. תהליך זה קשור לעובדה שדיירי הבית, בעלי מסעדת "אחוזת מרגו", מגיעים הביתה מיום עבודה ארוך במרחב ציבורי, ולא רוצים "לנחות" לתוך הבית, אלא להיכנס אליו בהדרגה....
• 

  אייקונים בחיפה, הישן והחדש

  15.10.12
  ...ורה מרומזת. "מבחינה מסוימת האצטדיון מרשים במצבו הנוכחי יותר מאשר בעתיד, אז יעטה כיסאות פלסטיק צבעוניים ושלטי פרסומת צעקניים. המראה הנפרש ממרכז המגרש אל עבר שלד הבטון וקורות הפלדה המאסיביות מסביר את מה שקהת (האדריכל חיים קהת) מכנה בחיבה 'בית ספר לקונסטרוקציה' (...) הגג הזהוב משדר אמנם ראוותנות מסוימת, אך ברוב הבחירות האדריכליות שנעשו בהליך התכנון ניכרת חדווה הנדסית כנה. גם הגידור ההכרחי סביב הכניסות לאצטדיון הוא מתכתי ושקוף, ולא מנסה לטשטש את הקונ...
• 

  לנסוע ולחנות בעיר הגדולה

  3.09.12
  שלוש כתבות מעניינות דנות השבוע באחת הצרות הגדולות שמציבה לנו המכונית הפרטית - איפה לעזאזל שמים אותה? המכונית היא הרכוש הפרטי היחיד שמותר לנו לשים בשטח ציבורי ואנחנו מצפים מהעיר לספק לנו את השטח הזה על חשבונה כמובן.לחשוב מחדש על מגרשי החנייהנועם דביר מראיין ב"הארץ" את פרופ' ערן בן-יוסף, חוקר מאוניברסיטת MIT בקיימבריג' שכתב ספר בשם "ReThinking a Lot", על חייהם ודעיכתם של מגרשי החניה ועל דרכים אפשריות להמציא אותם מחדש כמוקד של פעילות חברתית ותרבות...
• 

  מדרחוב זמני במקום הלא נכון

  5.06.12
  ... בחרו לסגור צירי תנועה ראשיים שניתנה בהם עדיפות משמעותית למכוניות, בתל אביב בוחרים לסגור למכוניות דווקא את שדרות רוטשילד, שבהן רוב השטח ממילא מוקצה להולכי הרגל." והוא ממשיך ומציע גם חלופות: "אלנבי ובוגרשוב הם שני רחובות אידיאליים לעיר שאחד הבילויים העיקריים בה הוא הליכה לים בשבת - שניהם מובילים מתוככי העיר אל החוף, מחברים בין רשת השדרות של העיר לבין הטיילת, וכיום אי אפשר לראות את הפוטנציאל שלהם מפני שהוא קבור מתחת לתנועה סואנת ורועשת של מכוניות".
• 

  האם באמת יכולה להיות פה תחבורה ציבורית יעילה?

  21.03.12
  ...רה ציבורית יעילה היא רשת רחובות המתאימה לכך. בזמן שכולם מדברים על פתרונות יקרים עד הזויים כמו רכבת תחתית, מצביע לרמן על כך ש"האפשרות של התחבורה הציבורית לפעול באופן יעיל או לא יעיל נקבעת במידה רבה בעת תכנון רשת הרחובות ולאחר מכן שימושי הקרקע."לצורך ביסוס טענתו מציג לרמן השוואה בין שני קווי אוטובוס, קו 4 וקו 6. בעוד שקו 4 נוסע בצורה ישירה וקצרה לאורך רחוב אינטנסיבי, קו 6 (כאן בתמונה הלקוחה מהבלוג) מתנהל במעגלים ומקושש נוסעים בשכונות הבנויות בצפיפו...
• 

  מהו העתק אור ?

  27.02.12
  אנו נוהגים היום לכנות הדפסה של תוכניות בנייה 'העתק אור', למעשה היום כבר לא מדובר בהעתקה אלא פשוט בהדפסה דיגיטלית מתוך קובץ מחשב במכונת הדפסה דיגיטלית בפורמט רחב. אבל המקור של הביטוי 'העתק שמש' או 'העתק אור' מגיע משיטת הדפסה היסטורית שאחד המרכיבים בה הקרנה בהלוגן אולטרה סגול חזק כדי להמחיש את האור החזק בו השתמשו בתהליך. הטכנולוגיה התקדמה מהר מאוד אבל אנשים לא משתנים מהר ואנו רגילים להשתמש במונחים שהיו לנו רגילים לא מזמן כדי לתאר תהליך ש...
• 

  להורדת הכיכר שילחו את הספרה 1!

  21.12.11
  מאמר מעניין של האדריכל צבי לישר, מי שתכנן את כיכר דיזינגוף בשנת 78 התפרסם בארכיג'וב. במאמר מגיב צבי להחלטת העירייה להנמכת הכיכר ולדרך בה התקבלה ההחלטה. ההרגשה שתוצאות הסקר היו מוזמנות מראש ותומרנו בעזרת השאלות שהוצגו אינה שלו בלבד.להשארת הכיכר הקיימת ושיקומה ,שילחו את הספרה 2צבי מזכיר לנו במאמר דברים שנשכחו ובמיוחד את העובדה שלמעשה... לא הייתה שם כיכר כלל: "בפועל, לא היתה זו כיכר, אלא אי תנועה בקוטר 66 מ', מנותק מהרחוב על-ידי כביש טבעת היקפי. ה...
• 

  ביקורות על האגף החדש של סינמטק תל אביב

  19.12.11
  ...ות שהכיכר המחודשת תתעלה על הכיכר הישנה והלא טובה, שגם אליה אין טעם להתגעגע, ובכל מקרה, להמשיך לשמור אמונים לסינמטק כבימים ימימה, יהיה מה שיהיה". אחרי הכתבה המשעשעת של זנדברג אפשר להתפנות ולקרוא גם ביקורת מנומקת וצלולה אצל יונתן קנטי. לטעמו הבעיה במבנה היא הצעקניות שבעיצוב. צינורות אדומים, אותיות מתקיפות מכל כיוון ועוד. הזדמנות חד פעמית לבחון את הבנין בעצמכם תהיה ביום שישי הבא (30 דצמבר) כשהאדריכל המתכנן, סלו הרשמן יקיים בו סיור לאדריכלים.
• 

  מתקני משחקים-הוראות בטיחות ודרישות התקן

  10.10.11
  ...(ת"י 1498 ) להיות מותקנים על מצע מיוחד המותאם לפעילות ילדים ועומד בדרישות התקן. ישנם 3 סוגי מצעים המותרים בתקן 1. מצע חול:דרישת התקן היא שגודל הגרגירים יהיה בין 0.2 עד 2 מ"מ, והחול יהיה נקי ואינו מעורבב באדמה ואבנים. דרישת מכון התקנים היא כי תילקח דוגמא של חול מהשטח המיועד להתקנה ורק לאחר קבלת אישור מעבדת מכון התקנים לתקינות החול, תבוצע התקנת המתקנים. חובה על המצעים להיות בגובה 30 ס"מ לפחות. 2. סומסומיה (גרעינית גן):דרישות התקן הן כי גודל ה...