חיפוש - מכ , רנו |1| - דף 9

• 

  גגות ירוקים – קצת סדר בבלגאן

  6.03.12
  ... ההצפות בזמן גשמים, כיוון שהיא מאטה את זרימת המים אל מערכת הניקוז העירוני. ישנם כמה טיפוסים של גגות-ירוקים, שנקבעים על פי הצמחייה שנשתלה בגג וכמות ההשקיה שהיא דורשת: גג ירוק אינטנסיבי, גג ירוק אקסטנסיבי ו"גג חי" (שמכונה גם "גג חום"). הבחירה בטיפוס כזה או אחר של גג-ירוק נובעת כמובן מהתנאים שיש באתר ומצרכי המשתמשים, אך גם מאידיאולוגיה. הטיפוס הראשון של גג ירוק – אותו ניתן למצוא גם מעל חניונים ובמרבית גינות הגג הפרטיות – הנו...
• 

  תגובת עמותת האדריכלים לטענות בתחרות הספרייה

  2.02.12
  ...חרות, לפי הסדר שנקבע בשיפוט, יובאו בפני הוועד המנהל של 'יד הנדיב' לא לבחירת המזמין, אלא לאשור המזמין. מעמד האדריכלים והאדריכליות בארץ הולך ומאבד מקרנו ומנוכחותו. מאבקים בנושאי קניין רוחני, תנאי שכר, תחרויות פרועות, תנאי מכרזים דרקוניים, אבדן המעמד המקצועי אל מול בעלי מקצוע רבים שמתרחבים ונוגסים בזכויותינו וחובותינו – כל אלה הופכים לחלק מהתמודדות יוםיומית של האדריכל. רק הקמת לשכה סטטורית, אשר העמותה פועלת להקמתה, תדע לעגן תקנות אתיות, תקבע כ...
• 

  קולנוע מוגרבי - להיות אופנתי ולהפסיד הזדמנות

  11.01.12
  בבלוג של דניאל מתפרסת היום דעתו לגבי החלטתה של עיריית תל אביב שלא לאשר מגדל במתחם קולנוע מוגרבי -"החלטה אפנתית ושגוייה". דניאל הולך שוב נגד הזרם ומראה איך "יפי הנפש העירוניים" מכתיבים אפנות ופוגעים בפיתוח של העיר.התכנית של היזמים בעלי הקרקע למקום היא לשחזר במדויק את הקולנוע עם שני אולמות גדולים להקרנות סרטים ומופעים ולבנות בחלקו האחורי מלון של חמש קומות ומעליו מגדל מגורים. התב"ע למקום מאפשרת כרגע בנייה רש של 5 קומות אולם בתכנית השימור של תל אביב ...
• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ...י בארץ - תל אביב. מי נשאר מאחור? האוכלוסייה החלשה. כך, במשך שנים, למרות מדיניות שיכון חברתית יצרנו בעיה חברתית הולכת ומתעצמת שהגיעה לרתיחה עכשיו, במחאה הנוכחית. מי אשם? לדעתי, קודם כל אנחנו! המתכננים, אנשי המקצוע. אנחנו מכרנו לציבור תיאוריות מופרכות שיצרו את ברזיליה ואת ערד. אנחנו שמתכננים היום את ראשון מערב ונתניה דרום ומזרח. אנחנו שנטשנו את "שבועת הרופאים" של התכנון - החובה לשרת את האנושות על פי צרכיה ולא על פי צרכי האגו הפרטי שלנו כמבטאים...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  שני אדריכלים מכובדים מציגים השבוע את דעתם על תרבות הדיור בארץ ובתל אביב במיוחד. האדריכל סעדיה מנדל בכתבה ב Xnet והאדריכל עופר קולקר בגלובס. מעניין לעמת את שתי הגישות שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהיש...
• 

  המשחק הטיפשי והלא מדויק של נפחים ואור

  24.10.11
  ...גדל משה אביב הם התנו את זה בכך שהלוגו שלהם יככב על המגדל ושיראו אותו למרחק של כמה קילומטרים", אומר בכתבה האדריכל אמנון שוורץ, ממשרד אמאב אדריכלים, שתכנן את המגדל המדובר. "ניסינו להילחם בהחלטה הזאת עד שהמערכת נכנעה. אמרנו שזה מכוער, שזה זילות של הבניין. אבל כשמדובר בעסקאות של מיליונים היזם מוכן לאכול את זה. תאר לך מה יקרה אם כל הבניינים בארץ יהיו מכוסים בשלטים."... "אם בסופו של דבר הבניין נראה כמו ברודוויי, זה בעיניי כבר זילות של הבניין ושל התאורה...
• 

  שיתוף הציבור על אפה וחמתה של העיריה

  17.10.11
  ...נונה בגוננים. ובכלל, לעיריית ירושלים יש כל מיני צרות על הראש שהיא רוצה לפתור, על חשבונכם כמובן.אז מה עושים? בונים שיכונים. השיכונים החדשים של גוננים.תוכנית אב גוננים, פינוי בינוי פיצוי, התחדשות עירונית גוננים, כל אלה רק שמות מכובסים לתוכנית שמטרתה להפוך את שכונת גוננים המרווחת והנוחה למתחם שיכונים ענק." ישנם בלוגים, אתרים ודפי פייסבוק נוספים רבים העוסקים בתוכניות של עריית ירושלים ומיידעים ומאגדים את הציבור לכלל פעולה מאורגנת. נראה שהימים בהן ...
• 

  "הבוטקה" - מסעדת מזון מהיר

  26.09.11
  ...ד אור טבעי, מחסן שירות היה באמצע החנות, השטח התפעולי היה מאוד צר וארוך. הדבר ראשון שהבנו כנכנסו למקום היה שחלוקת החלל צריכה להיות שונה. חלקנו את החלל שלושה חלקים - מטבח, שטח תפעולי(אזור מכירה והגשה) ואזור ישיבה. החזרנו את כל הפתחים ההיקפים למצבם המקורי. הגובה הכללי של המקום נמוך ולכן היה חשוב לשמור כמה שיותר על גובה ולהמנע מהנמכות תקרה מיותרות. הצבעוניות במקום נבנתה על בסיס הסניף הקודם שעוצב ע"י עינת ומילו. אתם מוזמנים לגשת לראות ולטעום.
• 

  תגובת העמותה לביטול התחרות בבצלאל

  17.08.11
  ...ה טעות בארגון התחרות הראשונה, ובגלל זה היא נכשלה, זו אינה סיבה לארגן תחרות פרטית, אלא סיבה לתקן הטעויות ולארגן תחרות כמו מארגנים תחרויות מוצלחות אחרות בארץ. בהחלט הצענו את עזרת העמותה עם ניסיונה הרב בארגון אירועים מסוג זה." מכתבו של נשיא בצלאל לאחר הפגישה התקבל בעמותה מכתבו המסכם של נשיא בצלאל, אנו מביאים אותו כאן כלשונו: ----- ----- שלום רב, שקלנו את הצעתכם ולא נוכל לקבלה. אנחנו נמצאים בסופו של התהליך אין אנו רואים בעיה של שקיפות או התנ...
• 

  בזיון וסיאוב בירושלים

  15.08.11
  ...נה כך שהתכנון יעשה במרכז העולמי והשרטוטים בהודו. האדריכל בישראל יישאר רק כדי לוודא התאמה לתקנים, לתרגם את התוכניות ולפקח. זה לא פחות מביזיון. המקום שבו אמורים ללמד אדריכלות מתייחס למבנה ציבורי כמו אל פרוייקט נדל"ן שצריך למכור לציבור מסנוור. בדיוק כמו שקבוצת הרצל חבס שיווקה את YOO שתוכנן על ידי פיליפ סטארק (בליווי יסקי סיוון) - על התכנון מחתימים כוכב מחו"ל כי קל יותר לדחוף את זה לפראיירים המתחלפים. אבל הפעם זה מבנה ציבורי והוא נמכר מראש. אין ל...
• 

  אמנות עם ברקוד בכיכר המדינה

  6.07.11
  ...יר מסטודיו Arstudio, יחד עם האדריכלים ישי ברסלוואר ורואי פרידמן. "בניגוד למה שקורה בכיכר, שמלאה חלונות ראווה שמאפשרים להביט פנימה," אומר ניר, "לא רצינו לחשוף במלואו את מה שקורה בתוך הגלריה. ההחלטה הזו התבררה כנכונה – הסקרנות מכניסה אנשים לתוך הגלריה. היה לי חשוב להגיב לאדריכלות הקיימת בכיכר", הוא מוסיף לגבי חומרי הגמר. "הבחירה בברזל החלוד מגיבה לחומריות הקיימת בכיכר. היא מביעה את הרצון לנקות את חזית הרחוב מריבוי האלמנטים שהצטברו בה במהלך השנים – ...
• 

  גלריה לאומנות בייקר סטרייט

  14.06.11
  ...ם. האור הבוקע מאחורי קיר הופך אותו לאובייקט עיצובי שמעבר לשימושו כמצע לעבודות אומנות מייחד ומאפיין את הכניסה לחלל. חדר הישיבות המשמש הן את הגלריה והן את המשרד ומוגדר באמצעות שלושה עמודים מאסיביים המחופים בלבנים ממוחזרות. מכיוון שמדובר בחלל נמוך וקטן הוחלט לסגור אותו בקיר זכוכית שקופה לחלוטין. גם הקיר של המשרד עשוי מזכוכית והחיפוי על העמודים יוצרים תחושה של רצף והמשכיות. השימוש בזכוכית מגדיל את תחושת החלל ומשדר פתיחות ואווריריות. על מנת להשלי...
• 

  הכח העיצובי של הפקיד והבירוקרטיה

  13.06.11
  ...והבנייה שנכנס לתוקף ב-1992, וקבע כי מרפסת מקורה היא חלק מאחוזי הבנייה. הסיבה לכך היתה הרצון של אנשים פרטיים רבים להרוויח עוד כמה מטרים על ידי סגירת המרפסת המקורה. במשך זמן מה נבנו בתים ללא מרפסות כלל עד שנמצא פתרון גיאומטרי ומכוער בדמותן של המרפסות הקופצות. "מבחינת האדריכלות הישראלית מדובר היה בהפסד משולש" נכתב בכתבה, "הפסד הפרטיות שהעניקו המרפסות המקורות - במרפסות הקופצות לכל אחד יש מבט ישיר למרפסת השכן; הפסד היתרון של המרפסת המקורה במזג האו...
• 

  אדריכלות דיגיטלית מדפיסה עמודים אורגניים

  16.05.11
  ...דורי למחשב ומשם פשוט "נותנים לנוסחה לרוץ". כל עמוד הוא יחודי והאורנומנטיקה מהפנטת. הכתבה מספרת עוד על הדרך בה נבנים העמודים, כפרוסות נייר המושחלות על מוט פלדה ועל השקפתו של הנדסמאייר לגבי התוצרים שלו: "אני רואה בזה כלי בן זמננו. כמו שמתכת ופלדה שינו את המסלול של האדריכלות לפני כ-150 שנה, מחשבים משנים אותו היום. התוכנות האדריכליות הן לא רק תחליף לעיפרון; הן גם כלי יצירתי שמכונן אדריכלות." כתבה מומלצת ביותר. התמונות כאן מהאתר של הנדסמאייר.
• 

  מיתוג עירוני במקום תכנון

  31.03.11
  ...ותוך הנחייה למהפך חזותי של רחובות בעיר, קיום יריד אוכל שנתי ופסטיבלים שונים. מרגיז אותי שהשלטון המקומי מוותר על האחריות שלו לטובת משרד פרסום. איך ראש העיר יכול להיות כל כך חסר חוט שדרה שהוא חושב שמשרד יחסי ציבור תל אביבי מכיר את העיר יותר טוב ממנו? מרגיז אותי שמהלכים שקובעים עדיפויות פיתוח מנוהלים על ידי אנשים שכל קשר ביניהם לבין יכולת לתכנון עירוני לא קיים. מרגיז אותי שראשי ערים מפנים משאבים שהם מקבלים כהיטלים וארנונה לטובת מהלכים של מיתוג...