חיפוש - חדשות , מע , עץ , פר |1| - דף 4
לא מצאת? פשוט חפש.
-
האריה שאהב תות
16.02.14החי הצומח והדומם; הפרפר, העץ, הבטון; מערכת אקולוגית-אדריכלית אחת הומוגנית. כשאנו מעצבים סביבה, היא צריכה להיות כזו המכילה בתוכה את הצרכים של כולם. אך פעמים רבות, רק האדם הוא אזרח סוג א'.. ולא תמיד הטבע, גם אם הוא עירוני, או מבוית, מקבל מקום אמתי של כבוד.האדם ניכס לעצמו את הירוק, החי, הנושם, שהנם בעלי יתרונות כה רבים וערך רב כל-כך לחיי היום-יום שלנו. האם חשבתם פעם מה קורה לתהליך התכנון כשהאזרחים שאינם בהכרח הולכים על שתיים, הופכים להיות אזרח סוג א... -
העיר הצומחת
15.01.14... עירונית, שזה אומר שאין מקום לעצים ליד הבית - או עצים מתחת לאף על חשבון השטחים הפתוחים מחוץ לעיר." "ההסבר הלכאורה מקצועי הזה הוא בריחה מאחריות, תירוץ נואל המסווה אזלת יד תכנונית. בשביל מה יש תכנון אם לא כדי להתמודד עם אתגרים מעין אלה. בשביל מה יש אדריכלים ומתכננים אם לא כדי למצוא דרך לאפשר, דווקא בעידן הצפיפות, גם טבע מחוץ לעיר וגם עצים בעיר. כל היתר הוא רק כסת"ח.""השילוב של צמחייה, ובמיוחד עצים נותני צל, בתוך המרקם העירוני הבנוי הוא נס אורבני בע... -
בניין עם סוף
20.12.13...אלי "אלכסון", כותב אור אלכסנדרוביץ', על הקשר שבין הון ליזמות, לתהליכי בניה, לאורך ואורח חייו של בניין, של מגדל."המירוץ לגובה" בעולם.. החל בעיר ניו יורק. מי יבנה גבוה יותר, חזק יותר, ולמי יהיה גדול יותר? מרדף האנושות אחר כוח ושליטה, הבאים לידי ביטוי בבניינים, הוא הימנון חוזר, כל פעם במדינה אחרת- לרוב מדובר במדינות מתפתחות, שרוצות להוכיח ולדרוש את מעמדן החדש או המתהווה.אבל מה יקרה להרי החומר הבנויים הללו האלו ביום שיהפכו בלתי רלוונטיים?להמשך קריאה. -
כיתת לימוד אינטראקטיבית הפתוחה למזג האוויר הישראלי
10.11.13...יס מעבר ממרפסת עמודי בטון ואבנים משתלבות לכיתת הקיץ . דרך התחשבות במערכת האילוצים התקציבית , אשר הכתיבה רבות בפרויקט זה והכריחה במתן פתרונות שונים ובהשקעה כספית מחושבת. שכן עלות כל הפרויקט שקול למחיר בנייתה של פרגולת עץ סטנדרטית". להמשך קריאה ב"ארכיבלנדר" לחצו כאן* לפני כשנתיים בדיוק המלצנו על פוסט "יומן מסע אנגולה" של ליאור בן שטרית, גם כן ב"ארכיבלנדר". אצטט שוב את א.עברי: "הלוואי ויהיו עוד הרבה אדריכלים כמוהו. אנשים של מעשה. ועוד מהסוג האסתטי". -
טעויות ,תיקונים ועדכונים בחוק התכנון והבניה
14.10.13מאמר מעניין מתוך בלוג "המרפסת" מדגים איך המחוקקים מסבכים את חוק התכנון והבנייה ואז מנסים לחלץ אותו חזרה. עו"ד רון צין, מסביר על תיקון מס' 102 לחוק התכנון והבניה, אשר יפתור לדבריו מספר עיכובים וסיבוכים בתהליכי התכנון בישראל. צין מספר על סעיף 83 ג' לחוק התכנון והבנייה (משנת 2008) - שמירה על עצים : "האוסר על מוסד תכנון לאשר תוכנית, אשר בתחומה מצויים עצים בוגרים (שגובהם לפחות 2 מטר וקוטר הגזע שלהם 10 ס"מ), מבלי שהתייעץ קודם לכן עם פקיד היערות, ומבלי ... -
קוריטיבה - עיר של הצלחה וכישלון
17.06.12אסתר זנדברג כותבת ב"הארץ" על ירידת קרנה של העיר קוריטיבה שבברזיל, העיר שנודעה במיוחד בזכות מערכת תחבורה ציבורית שלה כמו בזכות ז'יימה לרנר, ראש העיר המיתולוגי והכריזמתי שלה שהפך לגורו לתכנון עירוני ועירוניות חדשה."מעל הכל היתה זאת האמונה בכוחו הכל יכול של התכנון" כותבת זנדברג, "שבחלוף הזמן התברר שהיתה לקוריטיבה לרועץ (...) מחקרים ומאמרים שפורסמו לאחרונה מגלים סימני משבר: ירידה ניכרת נרשמה בשימוש בתחבורה הציבורית, שתעריפיה התייקרו ותחזוקתה הידרדרה;... -
פארק המסילה בירושלים לדוגמה
9.04.12פארק המסילה בירושלים יכול לשמש מקרה דוגמה לתהליכים ההולכים ומתגברים בזמן האחרון - מעורבות גבוהה של התושבים המקומיים בעיצוב סביבתם העירונית. בכתבה ב"הארץ" מציג נועם דביר את הפרויקט ומראיין את האדריכלים המתכננים, יאיר אביגדור ושלומי זאבי, אבל הצגה כזו מתחילה להיות ארכאית והיא אינה מספקת יותר את התמונה המלאה.שיתוף הציבור - מה קורה בשטח?פארק המסילה אמנם תוכנן על ידי האדריכלים והעירייה אבל הכוחות שפעלו ברקע הם כוחות חדשים - התושבים. מדברים לא מעט על ש... -
עדה כרמי מלמד, סגנון אישי או שכפול?
7.03.12... לשפה הצורנית המאופקת של אדריכלית שחוזרת ומתעמקת בעבודותיה במושגים כמו אור, דרך ושורשיות". העיסוק במושגים מופשטים כמו "דרך" או "שורשיות" הם ביטויים של עדה כרמי עצמה, חלק מהשיח הפנימי שאדריכל מנהל בינו לבין עצמו בזמן התכנון ולמעשה כמעט ולא נוגע כלל למשתמש בבניין. אבל גם אם נעבור לדיון ברמה המוחשית אין ספק שלכרמי שפה מובחנת. חצר פנימית, חלונות צרים וגבוהים, שימוש בחומר כבד (אבן / בטון) בשילוב עם קירות מסך, ניקיון מצבע כמעט לחלוטין ועוד.שפה אישית או... -
תחרות הספרייה הלאומית - הוארך שלב א'
13.02.12... הראשון לאישור החברה לבניין ודירקטוריון הספרייה הלאומית. פרופ' גליאנו, יו"ר ועדת השיפוט: "תחרות האדריכלים הבינלאומית למשכן חדש לספרייה הלאומית תסייע בבחירת אדריכל לאחד ממבני הציבור החשובים ביותר בישראל ואף בעולם. במיקום מעולה ומיוחד בירושלים ועם פרוגרמה עתירת דרישות פונקציונליות ותוכן משמעותי, האדריכלים עומדים בפני אתגר דורש יצירתיות ומעורר השראה. התחרות בת שני השלבים, אשר שומרת על אנונימיות המתחרים ואשר ועדת השיפוט שלה היא ברמה המקצועית הגב... -
המשחק הטיפשי והלא מדויק של נפחים ואור
24.10.11כתבה במעריב מספרת על זירת ההתגוששות החדשה בין היזמים והאדריכלים - לאחר שהאדריכלים מסיימים לתכנן, היזמים מדביקים לוגו ענק או עורכים על החזיתות מופע אורקולי. עד כמה חשוב המותג של הבנין או החברה ששוכנת בו והאם אין מקום לשתף את המתכננים בדרך בה נראית החזית עליה עבדו כל כך קשה? "כשבנק המזרחי לקחו 14 קומות במגדל משה אביב הם התנו את זה בכך שהלוגו שלהם יככב על המגדל ושיראו אותו למרחק של כמה קילומטרים", אומר בכתבה האדריכל אמנון שוורץ, ממשרד אמאב אדריכ... -
שיחות על עיר
11.01.16סדרת המפגשים 'שיחות על עיר' מהווה במה לדיון אודות מאפיינים ועקרונות של עיר ועירוניות, תכנון ערים, תפקידיה ומשמעותה של העיר בתרבות העולמית ובמרחב הישראלי. בכל ערב, יארח אדריכל ומתכנן הערים נחום כהן אורח לשיחה פומבית אודות מאפיינים שונים של עיר ועירוניות, בהיבטים תכנוניים, אשר במהלכה יוזמן קהל האורחים לתרום מדעותיו והתייחסותו.#2. ערים מעורבות. נחום כהן מארח את אדיב דאוד נקאשחלק מעריה המרכזיות של מדינת ישראל הן ערים מעורבות. מושג זה - 'ערים מעורבות'... -
יומולדת שנתיים ל Xnet אדריכלות
29.03.13במלאת שנתיים למערכת Xnet הגיע הזמן לציין אותה שוב לטובה. כש Xnet עלה לאוויר עם מדור אדריכלות בירכנו אותו וייחלנו שלא ייפול למלכודת של כתבות יח"ץ סתמיות בנוסח עדות בניין ודיור מצד אחד, ושיפזר חלק מתשומת הלב הציבורית למקומות רחוקים מהמערכת, כאלה שגם נסיעה באופניים לא מספיקה וצריך ממש לחצות עבורם את הירקון.אחת הבעיות הגדולות ביותר של ביקורת האדריכלות בארץ היא ריכוז הדיון בתל אביב. כל עץ ברחוב צדדי וכל קוביית בטון מתפוררת מקבלים חשיפה ודיון מעמיקים ב... -
אדריכלות גוהרת
18.11.12...א תורמים דבר להתרחשות העירונית. אדריכלי השימור גילו גם הם איזו בוננזה כלכלית יכול להיות כשאתה משמש כעלה תאנה ומפעיל לובי שדורש לשמר מבנים (טובת היזמים) ולא לשמר מרקם עירוני (טובת התושבים).והערייה מה? נגררה אחרי מחלקת השימור ומעניקה לכולם זכויות בניה ללא שום תעדוף עירוני. אם ניצה סמוק הייתה מבינה קצת בתכנון עירוני היינו רואים תכנית שימור אחרת לגמרי לתל אביב. למשל? למשל ככה: מותר להחריב את כל הבתים הישנים בשדרות רוטשילד אבל במקומם אפשר לבנות רק עד ... -
המחנה הקדמי בערד
30.05.12שוב פוסט מענג בבלוג של מיכאל יעקובסון והפעם על בנין עיריית ערד. מבנה שהקומה הראשונה בו תוכננה כמבצר קטן לאנשים שהקימו את העיר והקומה השניה היא צריף שוודי מעץ שפורק ממעברה ישנה והוצב מעליו. "חשיבותו של בנין העירייה" כותב יעקובסון, "היא בניסיון המוצלח ליצור שפה פיסית מקומית וייחודית לבנייה בעיר החדשה ובהתאמתו של הבניין וסביבתו לאקלים המדברי."יעקובסון מראיין בכתבה את האדריכלית אילנה אלרוד שתכננה את המבנה והיא מספרת "בזמנו המחנה היה הדבר היחיד באזור...
לא מצאת? פשוט חפש.
