חיפוש - חדשות , מע , עץ , קל |1| - דף 3

• 

  נוף תרבות איזורית - על תכנית אב למעיינות

  7.03.16
  9/3/16 19:00 תכנית אב למעיינותעד ראשית המאה העשרים, היו מעיינות השכבה מקור המים הקבוע היחיד באזור ההר ולכן הכתיבו גם את פיזור הישובים וגם את אופיים וגודלם. שינויים טכנולוגיים ושינויים פוליטיים השפיעו על מקומם של המעיינות באורח החיים, בפרנסה בתרבות וכן בנוף של הקהילות הכפריות באזור ההר. למרות מאפייני סביבה רציפים וזהים (אקלים, טופוגרפיה, מסלע, צמחייה) וכן איומים וקונפליקטים דומים, מצב השימור, אופן השימוש, ומקומם של המעיינות בתרבות הנוף שונה משני צ...
• 

  תכניות המתאר החדשות של נצרת עילית ומגדל העמק

  29.10.15
  ...ת לעיר הוותיקה כולל מרכז העיר יחד עם צמיחת אזורי מגורים חדשים. • חיזוק וחיבור העיר אל ערכי הנוף והטבע, ומינופם לטובת חיזוק האיכות הייחודית של העיר• חיזוק, התחדשות ופיתוח אזורי התעסוקה, כמוקד תעסוקה אזורי שיקדם את צמיחת העיר ומעמדה.• התכנית מכוונת את יעדיה לכ 25 שנה, אבל מציבה אופק לעתיד רחוק יותר, המבוסס על ראיה אזורית כשמגדל העמק מהווה מרכז אזורי משמעותי לסביבתה.תכנית מתאר נצרת עילית:נצרת עילית היא "עיר מעניינת" הנמצאת על פרשת דרכים .העיר סובלת ...
• 

  העיר הצומחת

  15.01.14
  ... עירונית, שזה אומר שאין מקום לעצים ליד הבית - או עצים מתחת לאף על חשבון השטחים הפתוחים מחוץ לעיר." "ההסבר הלכאורה מקצועי הזה הוא בריחה מאחריות, תירוץ נואל המסווה אזלת יד תכנונית. בשביל מה יש תכנון אם לא כדי להתמודד עם אתגרים מעין אלה. בשביל מה יש אדריכלים ומתכננים אם לא כדי למצוא דרך לאפשר, דווקא בעידן הצפיפות, גם טבע מחוץ לעיר וגם עצים בעיר. כל היתר הוא רק כסת"ח.""השילוב של צמחייה, ובמיוחד עצים נותני צל, בתוך המרקם העירוני הבנוי הוא נס אורבני בע...
• 

  בניין עם סוף

  20.12.13
  ...אלי "אלכסון", כותב אור אלכסנדרוביץ', על הקשר שבין הון ליזמות, לתהליכי בניה, לאורך ואורח חייו של בניין, של מגדל."המירוץ לגובה" בעולם.. החל בעיר ניו יורק. מי יבנה גבוה יותר, חזק יותר, ולמי יהיה גדול יותר? מרדף האנושות אחר כוח ושליטה, הבאים לידי ביטוי בבניינים, הוא הימנון חוזר, כל פעם במדינה אחרת- לרוב מדובר במדינות מתפתחות, שרוצות להוכיח ולדרוש את מעמדן החדש או המתהווה.אבל מה יקרה להרי החומר הבנויים הללו האלו ביום שיהפכו בלתי רלוונטיים?להמשך קריאה.
• 

  טעויות ,תיקונים ועדכונים בחוק התכנון והבניה

  14.10.13
  מאמר מעניין מתוך בלוג "המרפסת" מדגים איך המחוקקים מסבכים את חוק התכנון והבנייה ואז מנסים לחלץ אותו חזרה. עו"ד רון צין, מסביר על תיקון מס' 102 לחוק התכנון והבניה, אשר יפתור לדבריו מספר עיכובים וסיבוכים בתהליכי התכנון בישראל. צין מספר על סעיף 83 ג' לחוק התכנון והבנייה (משנת 2008) - שמירה על עצים : "האוסר על מוסד תכנון לאשר תוכנית, אשר בתחומה מצויים עצים בוגרים (שגובהם לפחות 2 מטר וקוטר הגזע שלהם 10 ס"מ), מבלי שהתייעץ קודם לכן עם פקיד היערות, ומבלי ...
• 

  פארק המסילה בירושלים לדוגמה

  9.04.12
  פארק המסילה בירושלים יכול לשמש מקרה דוגמה לתהליכים ההולכים ומתגברים בזמן האחרון - מעורבות גבוהה של התושבים המקומיים בעיצוב סביבתם העירונית. בכתבה ב"הארץ" מציג נועם דביר את הפרויקט ומראיין את האדריכלים המתכננים, יאיר אביגדור ושלומי זאבי, אבל הצגה כזו מתחילה להיות ארכאית והיא אינה מספקת יותר את התמונה המלאה.שיתוף הציבור - מה קורה בשטח?פארק המסילה אמנם תוכנן על ידי האדריכלים והעירייה אבל הכוחות שפעלו ברקע הם כוחות חדשים - התושבים. מדברים לא מעט על ש...
• 

  עדה כרמי מלמד, סגנון אישי או שכפול?

  7.03.12
  ... לשפה הצורנית המאופקת של אדריכלית שחוזרת ומתעמקת בעבודותיה במושגים כמו אור, דרך ושורשיות". העיסוק במושגים מופשטים כמו "דרך" או "שורשיות" הם ביטויים של עדה כרמי עצמה, חלק מהשיח הפנימי שאדריכל מנהל בינו לבין עצמו בזמן התכנון ולמעשה כמעט ולא נוגע כלל למשתמש בבניין. אבל גם אם נעבור לדיון ברמה המוחשית אין ספק שלכרמי שפה מובחנת. חצר פנימית, חלונות צרים וגבוהים, שימוש בחומר כבד (אבן / בטון) בשילוב עם קירות מסך, ניקיון מצבע כמעט לחלוטין ועוד.שפה אישית או...
• 

  תחרות הספרייה הלאומית - הוארך שלב א'

  13.02.12
  ... הראשון לאישור החברה לבניין ודירקטוריון הספרייה הלאומית. פרופ' גליאנו, יו"ר ועדת השיפוט: "תחרות האדריכלים הבינלאומית למשכן חדש לספרייה הלאומית תסייע בבחירת אדריכל לאחד ממבני הציבור החשובים ביותר בישראל ואף בעולם. במיקום מעולה ומיוחד בירושלים ועם פרוגרמה עתירת דרישות פונקציונליות ותוכן משמעותי, האדריכלים עומדים בפני אתגר דורש יצירתיות ומעורר השראה. התחרות בת שני השלבים, אשר שומרת על אנונימיות המתחרים ואשר ועדת השיפוט שלה היא ברמה המקצועית הגב...
• 

  תעריף לשעה לאדריכל

  16.05.11
  ...שלום סוג מתכנן - תעריף מרבי 1.1. מתכנן 1 מתכנן העונה על שלושת התנאים הבאים במצטבר: 1.1.1. בעל תואר מהנדס או תואר אקדמאי אחר מקביל, אשר קבלתו מותנית ב-4 שנות לימוד לפחות; 1.1.2. בעל ניסיון מקצועי מעל 10 שנים בתחום הרלוונטי בו נדרשת עבודת הייעוץ; 1.1.3. מעסיק לפחות 3 יועצים (עובדים מקצועיים) אשר עבודתם מתבצעת במשרד אשר בבעלותו. עד 294 שקלים חדשים לשעה 1.2. מתכנן 2 מתכנן העונה על אחת משלוש החלופות הבאו...
• 

  הודעת פורום הקרקעות השבת קרקעות חקלאיות

  1.12.16
  ...יווקם למגורים. מסגרת ההסכם ישולמו לחוכרים פיצויים בהיקף כ-30 מלש"ח וכן יקבלו החוכרים זכות לרכוש מגרשים לייזום.הפורום ברך את רשות מקרקעי ישראל על כוונתה להשיב קרקעות חקלאיות לידי המדינה. המטרה להשיב קרקעות חקלאיות בהליך מהיר למען פתרון מצוקת הדיור הינה מטרה ראויה ביותר שכן, מדובר על נכס ציבורי שהוקצה לשם החקלאות, בפטור ממכרז ובחינם, ויש להשיבו למדינה בהינתן צורך ציבורי או כאשר הקרקע אינה מעובדת.יחד עם זאת, טען הפורום כי הפיצוי עבור השבת הקרקעות צר...
• 

  יומולדת שנתיים ל Xnet אדריכלות

  29.03.13
  במלאת שנתיים למערכת Xnet הגיע הזמן לציין אותה שוב לטובה. כש Xnet עלה לאוויר עם מדור אדריכלות בירכנו אותו וייחלנו שלא ייפול למלכודת של כתבות יח"ץ סתמיות בנוסח עדות בניין ודיור מצד אחד, ושיפזר חלק מתשומת הלב הציבורית למקומות רחוקים מהמערכת, כאלה שגם נסיעה באופניים לא מספיקה וצריך ממש לחצות עבורם את הירקון.אחת הבעיות הגדולות ביותר של ביקורת האדריכלות בארץ היא ריכוז הדיון בתל אביב. כל עץ ברחוב צדדי וכל קוביית בטון מתפוררת מקבלים חשיפה ודיון מעמיקים ב...
• 

  המחנה הקדמי בערד

  30.05.12
  שוב פוסט מענג בבלוג של מיכאל יעקובסון והפעם על בנין עיריית ערד. מבנה שהקומה הראשונה בו תוכננה כמבצר קטן לאנשים שהקימו את העיר והקומה השניה היא צריף שוודי מעץ שפורק ממעברה ישנה והוצב מעליו. "חשיבותו של בנין העירייה" כותב יעקובסון, "היא בניסיון המוצלח ליצור שפה פיסית מקומית וייחודית לבנייה בעיר החדשה ובהתאמתו של הבניין וסביבתו לאקלים המדברי."יעקובסון מראיין בכתבה את האדריכלית אילנה אלרוד שתכננה את המבנה והיא מספרת "בזמנו המחנה היה הדבר היחיד באזור...
• 

  אדריכלות פרמטרית

  9.05.12
  ...חל ממוצרים, כלים ומשטחי קירות ועד לתכנון בניינים, שכונות וערים. לא מדובר כאן בתכנון בעזרת מחשב כדוגמת פרנק גרי, מדובר בתכנון על ידי מחשב, בהנהגת אדריכל.בתרבות הנוכחית אנו שבויים בדימוי עבודת האדריכל של האווארד רוארק (מהספר "כמעיין המתגבר" של איאן ראנד). הספר הזה והתנועה המודרנית בכללותה מציגים את האדריכל כמי ששולט בתכנון ובביצוע עד לפרט הקטן ביותר, כי הרי "אלוהים נמצא בפרטים". אנחנו כל כך רגילים לתפיסה הזו שאנחנו לא שמים לב לעובדה שזה מצב חדש, עב...
• 

  חוק התכנון והבניה החדש - פוליטיקה ואידאולוגיה

  11.03.12
  ...טת הממשלה. זה לא הליכי בזק. העניין הזה מתנהל, נבדק, ויש הסגות וועדות שמתנהלות סביב הנושא הזה".גם בלי להיות תומך של בנימין נתניהו או של הרפורמה קל להבין שההתנגדויות הן פוליטיות. אם אנו כאן, בלי שום ארגון או השקעה, עוקבים כבר למעלה משנה אחרי הנושאים העולים לדיון בוועדה המכינה את החוק, הארגונים האלה יכלו גם הם לעשות זאת. לכולם, אבל לכולם ברור שבהרכב הנוכחי של הכנסת הצעת החוק תעבור.אז למה כולם נזכרו דווקא עכשיו להתחיל ולעשות קולות של התנגדות? פשוט, ל...
• 

  סתם בית או עיצוב ישראלי?

  2.08.11
  ...ודיור גרמה לי לחשוב שוב על עיצוב הבית הישראלי. הכתבה מציגה את הבתים שאנו בדרך כלל לא רואים במגזינים אבל רואים הרבה מאד כמוהם בארץ. אז האם זה העיצוב הישראלי האמיתי או שזה חוסר עיצוב? הפנטהאוז ברמת השרון עוצב במשותף על ידי מעצבת הפנים והלקוחה. כמעט כולנו מכירים את סוג העבודות הזה שבכתבה מוגדר כ"ריקוד משותף". עיצוב הבית מוצג כ"לא נשען על טרנדיות או על הלך רוח עכשווי. אי אפשר לקטלג אותו בסגנון ספציפי..." אבל אם מסתכלים על הבית מזהים אותו כישראלי...