חיפוש - חדשות , מע , רנו |1| - דף 6

• 

  הצד האפל של תמ"א 38

  29.11.13
  ...דר לכל דירה, מי נשאר לוודא את חיזוק הבניין, מטרתו המקורית של החוק?--- --- ---תמ"א 38 וגלגולה המתקדם יותר, תמ"א 38/2 הן תוכניות שניזמו ע"י המדינה ומטרתן לעודד חיזוק מבנים כנגד רעידות אדמה כאשר התמריץ לביצוע החיזוק הנו פטור משמעותי ממס על תוספות הבניה. ביצוע תמ"א הנו הליך יזמי המבוצע ע"י דיירי הבניין בשיתוף חברה קבלנית ומבוסס על כדאיות כלכלית הן עבור החברה הקבלנית והן עבור דיירי הבניין. במסגרת תמ"א 38 מקבלים הדיירים הקיימים שידרוג לבניין הבא ...
• 

  קול קורא לתערוכת מחברות

  14.11.13
  ...צגו מגוון ספרי שרטוט – sketchbooks מאת אדריכלים רבים ומגוונים הפועלים כיום בישראל. במסגרת התערוכה תינתן למבקרים בחלל אפשרות למגע ישיר ובלתי אמצעי עם הספרים השונים, לדפדף, לעיין, לקרוא, ולהתרשם ממחשבות, רעיונות או שרבוטים אשר מעסיקים ומפרים את העוסקים בתחום האדריכלות הזדמנות לחוות את מחשבות היסוד של התכנון האדריכלי אשר מוצאות את ביטויין הסופי בסביבה הבנויה המקיפה אותנו. התערוכה, אשר העבודה עליה התחילה לפני כשנה, היא יוזמה של אדריכלים שגיא שוורץ וא...
• 

  תחרות פומבית לתכנון שערי הכניסה לטכניון

  9.10.13
  ...0 ₪. פרס שלישי: 10,000 ₪.שני ציונים לשבח 5,000 ₪במסלול הסטודנטים:פרסים בסך 20,000 ₪. סך הכל הוקצב לפרסים - 100,000 ₪ בתוספת מע”מ. ביום ג’ 22.10.2013 בשעה 15:00 יתקיים סיור באתר.המפגש יערך על יד שער הכניסה הראשית לטכניון (שער נווה שאנן) בחיפה. המועד האחרון למסירת ההצעות הוא יום א’ 26.1.2014 , עד השעה 17:00.ניתן לרכוש את תנאי התחרות בבית האדריכל ביפו, רח’ מגדלור 15 יפו טלפון 03-5188234 , תמורת 200 ₪ לחברי עמותה או 400 ₪ לאחרים. המחיר לסטודנט: 100 ₪
• 

  היצרנות בעיר צומחת עם האוכלוסיה?

  15.07.13
  ... וכך נמצא שככל שהקשר בין חברה וצפיפות בעיר גבוה יותר, רמת היצרנות עולה וכך גם מספר הפטנטים. אולם, מודל המחקר אינו תואם ערים גדולות ומאוכלסות באסיה ואפריקה. החוקרים טוענים כי הסיבה לכך היא תשתיות ותחבורה גרועות בערים אלו לעומת ערים מערביות, שלמעשה מפרידות בין התושבים וכך לא בא לידי ביטוי האלמנט המיטיב של הצפיפות.ניתן להיווכח כי החוקרים מנפקים מודל ל'ערים מצליחות' אולם מסייגים אותו באומרם שרק 'ערים מצליחות' מתאימות למודל. קשה לקחת ברצינות מחקר כזה.
• 

  איך עושים את זה בלי להפוך לעוד קניון מצועצע?

  24.06.13
  בית הספר החקלאי מקוה ישראל עומד לפני פרויקט התחדשות. 40 הדונמים של הכפר ההיסטורי ו־13 המבנים שבשטחם, הוגדרו כמבנים לשימור מחמיר בניסיון לשמור על אופי המקום אבל כל מגרש כזה בליבו של גוש דן מעורר את תיאבון היזמים.כתבתה של יונת נחמני בכלכליסט מציגה את השאלה החשובה ביותר בפרויקטים מסוג זה - השילוב בין שימור לשימוש והמרחק הדק שיש בין "שימוש במאפייני בנייה מקוריים" לבין בניית עוד קניון מצועצע."במשך 25 שנה אנחנו נלחמים בנדל"ניסטים שהיו להם רעיונות לגבי ...
• 

  איך להרוג את באר שבע ב 55 דקות

  17.08.12
  ... הילדים. למי שלא קרא את המאמרים הקודמים בסדרה אני אחזור לרגע על שתי הנחות יסוד פשוטות. הראשונה – ספקי המוצרים והשירותים נוטים להצטופף ולהתמקם אחד ליד השני. חנות נעליים לדוגמה תעדיף להתמקם בקרבת חנויות נעליים אחרות, מערכות עיתונים יעדיפו להיות קרובות זו לזו, חברות הי-טק יעדיפו להתמקם באזור מוגבל. הסיבות לכך רבות ולא אפרט אותם כאן. ועכשיו החלק החשוב, אם אתם עדיין עוקבים... כספקי מוצרים מצטופפים, נוצר מסביבם "אזור דיכוי"...
• 

  אחי, יש ימבה כוסיות!

  29.07.12
  ... משתלט פה על הבמה הזו ומקשקש לכם בשכל?ובכן ככה - השיח האדריכלי בארץ נגוע בהסכמה כללית שהתכנון של תל אביב הוא פאר היצירה, נזר הבריאה, ירד עם לוחות הברית מהר סיני אחוז בידיו של הנביא פטריק גדס המיתולוגי. הטענה הזו נתמכת בטיעון מעגלי - תל אביב היא עיר מוצלחת! תל אביב היא בתים, רחובות כלומר תכנון של גדס, מכאן נובע - התכנון של גדס מוצלח. מלבד היוהרה האדריכלית שיש בטענה הזו הרי שהיא גם מסוכנת. זו הסיבה שאני מדבר על הגורמים שגורמים לעיר להיות מוצלחת ומר...
• 

  איכס! יש פה אנשים!

  19.03.12
  ...את מה שלאדריכלים קשה לפעמים לקלוט - העיר אינה רק מבנים ורחובות. העיר היא אוסף של אנשים ופעילויות, פעילויות שחשוב לשמר ולטפח פי כמה מאשר את המבנים ברקע. אני נזכר בסצנה הזו בעקבות דבריה של האדריכלית סמוק שמקדשת את שימור המבנים מעל לכל. מבחינתה הפעילות ברחוב היא מטרד, ובדרכה לשימור מקום נוסף היא מוכנה למחוק גם פינות קסם ציבוריות כמו מדרחוב נחלת בנימין."קשה להבין את פשר עקימת האף הזאת דווקא במקום שרחוק מלהסתופף בתחתית סולם המסכנות העירונית" כותבת זנד...
• 

  תגובת עמותת האדריכלים לטענות בתחרות הספרייה

  2.02.12
  יו"ר עמותת האדריכלים, פרופסור אדריכל ברוך ברוך פרסם אתמול את תגובתו לטענות שנשמעו בנושא תנאי התחרות לתכנון הספרייה הלאומית. אנו מביאים כאן את תגובתו המלאה: על תנאי התחרות לתכנון הספריה הלאומית בירושלים ועל מעמד האדריכלים והאדריכליות בישראל. התחרות לתכנון הספריה הלאומית בירושלים, פרויקט בעל חשיבות לאומית, הינה יוזמה של יד הנדיב אשר תממן את התכנון ובצוע הפרויקט. העמותה החליטה לשתף פעולה עם 'יד הנדיב ' מתוך מטרה משותפת להגיע לרמה אדריכלית ג...
• 

  קולנוע מוגרבי - להיות אופנתי ולהפסיד הזדמנות

  11.01.12
  ...שוב נגד הזרם ומראה איך "יפי הנפש העירוניים" מכתיבים אפנות ופוגעים בפיתוח של העיר.התכנית של היזמים בעלי הקרקע למקום היא לשחזר במדויק את הקולנוע עם שני אולמות גדולים להקרנות סרטים ומופעים ולבנות בחלקו האחורי מלון של חמש קומות ומעליו מגדל מגורים. התב"ע למקום מאפשרת כרגע בנייה רש של 5 קומות אולם בתכנית השימור של תל אביב מצוין שזה אחד המקומות המועטים בהם מותרת בנייתו של מגדל."עיריית ת"א מקבלת הצעת WIN WIN מצד היזם" כותב דניאל, "הגדילו לנו את אחוזי הבנ...
• 

  להחיות מחדש את כיכר העצמאות

  26.12.11
  ...פעילות ביותר בארץ ושימשה מקום בילוי במשך שנים. מיקומה של הכיכר בין המדרחוב המרכזי והים, החזיתות המסחריות שבה, הקרבה הטבעית למגורים היו גורמים שפעלו בעדה כל השנים. בשנים האחרונות, עם הפיתוח המואץ של אזורי הבילוי בפולג, הלך והתמעט הקהל המקומי. בתי הקולנוע והמועדונים שהיו במקום נסגרו והמקום הלך וירד מגדולתו. תהליך ההתחדשות העירונית המקיף אותו מקדמת עיריית נתניה לטובת החייאת המרכז הוותיק של העיר הוא בהחלט מהלך בכיוון הנכון שיכול להחזיר את הכיכר ל...
• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ההמלצות לפתור את משבר הדיור משקפות את הקלות הרבה בה ניתן לבקר את "המערכת" - דינים, חוקים, רפורמה, מקבלי החלטות ומדיניות, במקום לבקר את המבקרים עצמם - להסתכל לעצמנו בעיניים ולהגיד באומץ איפה טעינו? מה חלקנו ביצירת הסיבות למחאה החברתית? מאת אדריכל פרופסור הלל שוקן זרעי מחאת הדיור הנוכחיים נזרעו לפני זמן רב מאוד, הרבה לפני מדיניות ההפרטה של שני העשורים האחרונים. את הזרעים הללו זרעו ממשלות "חברתיות" בהרבה. משרד הבינוי והשיכון לא רק נקרא כך אל...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  שני אדריכלים מכובדים מציגים השבוע את דעתם על תרבות הדיור בארץ ובתל אביב במיוחד. האדריכל סעדיה מנדל בכתבה ב Xnet והאדריכל עופר קולקר בגלובס. מעניין לעמת את שתי הגישות שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהיש...
• 

  המשחק הטיפשי והלא מדויק של נפחים ואור

  24.10.11
  כתבה במעריב מספרת על זירת ההתגוששות החדשה בין היזמים והאדריכלים - לאחר שהאדריכלים מסיימים לתכנן, היזמים מדביקים לוגו ענק או עורכים על החזיתות מופע אורקולי. עד כמה חשוב המותג של הבנין או החברה ששוכנת בו והאם אין מקום לשתף את המתכננים בדרך בה נראית החזית עליה עבדו כל כך קשה? "כשבנק המזרחי לקחו 14 קומות במגדל משה אביב הם התנו את זה בכך שהלוגו שלהם יככב על המגדל ושיראו אותו למרחק של כמה קילומטרים", אומר בכתבה האדריכל אמנון שוורץ, ממשרד אמאב אדריכ...
• 

  תגובת העמותה לביטול התחרות בבצלאל

  17.08.11
  ...שיא בצלאל לא חושב שיש בעיה עם ההחלטה. האם יש עדיין סיכוי להפוך את ההחלטה? "ברגע שנוגע לנו על ההחלטה פעלנו מיידית ופנינו לפרופסור צוקרמן בבקשה להיפגש" אומר קרלוס פרוס יו"ר ועד ירושלים של העמותה. "מבחינה ציבורית נראה לנו שהמעשה מנוגד לכל מעשה תקין של מוסד ציבורי. לפי דעתנו היה חוסר שקיפות מוחלטת מאחר ולא ידוע לנו על כל הודעה לציבור או למשתתפים האחרים בתחרות. הידיעה על כך שבצלאל החליטה לבטל את הזכייה ולארגן הליך בחירה חדש הגיעה דרך עיתון הארץ, ד...