חיפוש - חדשות , מתח , פח |1| - דף 8

• 

  סדרת טלוויזיה - אדריכלות בישראל

  14.01.13
  ...קט זכה לתהודה בעולם והשכונה הייחודית הזו נחשקת עד היום בשל ה"פטנטים" האקולוגיים שהציעה, כבר אז, בעיר מדברית חמה וצחיחה.שיח אדריכלים - צבי אפרת ועמוס גיתאיפרופ‘ צבי אפרת מדבר על פיצוח "הפרויקט הישראלי" בארכיטקטורה ומסביר כיצד מתחלפות "אופנות" האדריכליות הישראליות במאה השנים האחרונות. אדריכלות שנתגבשה למה שהוא מכנה "פבריקציה" מקורית מוחלטת, שהסך הכול שלה הוא פרויקט אדריכלי אחד.ילדי העיר חיפה, וליד כרכבי ועמוס גיתאי - על חיפה: עבר הווה ועתידוליד כרכ...
• 

  עירוב שימושים כן... אבל אצלנו?!? בחיים לא.

  31.12.12
  ...י מוזיקה מזרחית. אנחנו בטח שלא רוצים לגור מעל שוק או רחוב תעשייתי. אנחנו רוצים את זה קרוב, אבל לא אצלנו.נזכרתי בכל זה עכשיו בעקבות מאבק חדש של דיירי המגדלים של גינדי (רחוב הארבעה) נגד הכוונה להפוך את קומות הכניסה למתחם שוק של 7000 מ"ר. נשכר אדריכל, נשכר יחצ"ן, בהמשך בטח יעורבו עורכי הדין והכל כדי להפוך את בסיס המגדלים לאזור פרטי שלא ייתן לעיר כלום.כן, ישנם גם דיירים שלא היו מוכנים להצטרף למאבק, כאלה שמתאים להם ה"עירוב שימושים" הזה, אבל הם המיעוט.
• 

  לגור בבנין מיוחד כמו כולם

  9.12.12
  שכונות המגורים החדשות דומות אחת לשנייה, אבל מלבד הרצון של העיריות, היזמים, גם בעלי הבתים מעדיפים לגור בסביבה סטנדרטית. כתבה של רז סמולסקי בדה-מרקר דנה במתח שבין הרצון להיות מיוחד ושונה לבין הצורך בשקט ויזואלי ומרחב רגוע."מה רע בזה?" שואלת בכתבה שרון בן שם, "יש משהו בסביבות מגורים כאשר הן דומות, שיוצר שקט ויזואלי אשר ממנו נגזרת תחושה של זהות וביטחון, שמגבירה בתורה את תחושת ההתמצאות. אני חושבת שבשכונות מגורים דומות יש משהו חיובי מאוד, בהנחה שנעשה ת...
• 

  בית הקוביות בחולון

  25.11.12
  ...ממתחם מסחרי וממבני ציבור".הכתבה משווה את המבנה וסגנונו ל"בניין המגירות", שנבנה בשנות ה–60 בתכנון משה לופנפלד וגיורא גמרמן בבאר שבע וכצפוי גם להביטאט וקשת מסכמת כך: "אף על פי שהפרויקטים של מן־שנער בחולון מציתים את הדמיון, בפועל אין אלה מודלים חדשים לדיור. אחרי הכל, זהו לא אידיאל תכנוני אלא משחק נפחים מוצלח (...) מהבחינה הזאת, בית הקוביות אינו שונה מהבניינים החולוניים הטיפוסיים, למרות הניסיון הכן להציע אופציה אחרת".* צילום - מתוך האתר של מן - שנער.
• 

  פנימה והחוצה - המנוע הכלכלי של תל אביב

  21.11.12
  ...ם האחרונות" נכתב בכתבה, "נהפכו שדרות רוטשילד בתל אביב לאבן שואבת לבנייני משרדים, בנקים ועורכי דין. אחריהם באו גם מסעדות היוקרה, בתי הקפה, הברים ומבני הבאוהאוס לשימור שנהפכו לנכסי נדל"ן לוהטים. אלא שבשלוש השנים האחרונות נהפך המתחם התל אביבי התוסס לזירה לוהטת לא פחות עבור סקטור נוסף: חברות סטארט־אפ".המשך הכתבה מתאר החלק השני של התהליך. "בניגוד לאזורי תעשייה מוכרים כמו הרצליה פיתוח או מת"ם בחיפה, הדירות שמציעה השדרה אינן מתאימות לחברות הזקוקות לגידו...
• לא ללמוד מלאס ואגס

  30.10.12
  ...ט כזה יפחית את העומס. כחלון ציין כי "שלט אלקטרוני יכול לחסוך עשרה שלטים רגילים, מכיוון שעשרה שלטים מתחלפים על אותו מסך". זאת כמובן שטות גמורה ולראייה - הוועדה נמנעה מלהתנות את אישור הקמת השלט האלקטרוניים בהסרה של שלטים קיימים.בכתבה מרואיינים מספר אדריכלים שכולם כמובן מתנגדים למהלך. האדריכלית עליזה ארנס אומרת: "אזור מרכז העיר עמוס בערב רב של שלטים מסוגים שונים, בצורה שלא מניחה את הדעת. צריך לעשות סדר בגיבוב הזה ולא להוסיף שילוט דיגיטלי על הקיים".
• 

  היכלי הספורט של חיפה

  18.10.12
  .... (...) אלא שהעיר עצמה לא תרוויח ממנו הרבה: הוא מרוחק ממנה, והאוהדים יגיעו ברכב הפרטי, יראו את המשחק ויתניעו הביתה (...) אצטדיון עופר וסביבתו מעודדים שימוש ברכב פרטי ומרחיקים את הולכי הרגל: המתקן החדש רחוק לא רק מהעיר אלא גם מתחנות הרכבת והאוטובוס"."במקרה של שיפוץ היכל הכדורסל ברוממה נעשתה החלטה שונה לגמרי: לא לבנות אולם חדש, אלא להשקיע בקיים, ובכך ליצור פוטנציאל לפיתוח הרחובות והשכונות הקיימים.(...) כאן, בניגוד לאצטדיון עופר, לא מעודדים שימוש בר...
• 

  עיר הקצה וארגון עצמי

  14.10.12
  ערן טמיר מעלה לבלוג שלו עבודה אקדמית הנוגעת למה שמכונה "ערי קצה". מונח המתאר את ההיווצרות של מוקדים עירוניים חדשים בשולי העיר. מוקדים אלה, הכוללים פעילויות ושימושי קרקע שנמצאו בעבר רק במרכז העיר כגון משרדים, מסחר ובילוי, מתחרים במרכז העיר הקיים ונתפסים כמחלישים אותו.מתוך העבודה: "חוקרים מתחומים מגוונים הציעו מודלים שונים המנסים להסביר את הסיבות לתהליך עירוני זה העומד, לפחות לכאורה, בניגוד לאינטואיציה המניחה שהמרכז הוא המוקד הטבעי של הפעילויות בעי...
• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  ...' ברח' לבונטין (פה בתמונה). חזית הבנין עליה בוצעה ההקרנה כללה מרפסות, חלונות ויחידות מיזוג אויר ששולבו בתוכן של ההקרנה. הרעיון מאחורי ההקרנה מתאר מבט הפוך מבפנים החוצה של הבנין ועושה שימוש בחלונות על-מנת להציג סצנות אורבניות מתחלפות. לצורך התכנון התבססנו על מחקרי תעופה ותצורות המבניות השונות של זרזירים. באמצעות שימוש בתוכנות פרמטריות של מערכות חלקיקים יצרנו אנימציות דינמיות המשתנות על גבי החזית. הפרמטרים בהם עשינו שימוש לצורך יצירת דפוסים צורניים...
• 

  אגדה אורבנית - ספר חדש

  17.07.12
  ...ידן המודרני. תל אביב היא מוקד להתרחשות אורבנית אמיתית, כמעט מסביב לשעון, המקיפה את כל שטחי הישגי הרוח האנושית: בתחום התרבות, החברה, הכלכלה, ועוד. רוב רובה של הפעילות העירונית השוקקת מתקיימת ומשגשגת בזכותו של אזור קטן יחסית: המתחם אותו תכנן פטריק גדס, אנתרופולוג סקוטי ואיש חזון. אזור זה מהווה את לב לבה של האורבניות התל אביבית, והוא נושאו המרכזי של הספר, שיוצג כאן באמצעות צילומי אוויר, מפות, תצלומים פנורמיים, והסברים שאנו מקווים שיהיו נהירים גם לקה...
• 

  תחרות תכנון גשר לפארק אריאל שרון

  18.06.12
  הגשר מעל נחל איילון שהינו ההצעה בתחרות מהווה חלק מתכנון לב הפארק, לפיתוח רצועת השטח הקושרת את הר הפסולת חיריה, לדרך לוד (כביש 461), מתחם המשתרע על פני כ- 71 דונם, המכונה "חוות סעדון". חברת הפארק גאה לפתוח באופן רשמי את תחרות האדריכלים לתכנון הגשר המדובר, ומזמינה אתכם להגיש את מועמדותכם לתכנון פרויקט זה, ובכך לסייע בהפיכתו של הפארק ממפגע סביבתי לנכס לאומי.על פי תכנית האב לפארק, שתוכננה על ידי אדר' הנוף פיטר לאץ', מייעדת בשטח זה כניסה ראשית לפארק ש...
• 

  עירוניות היא לא אופציה - היא הכרח קיומי

  6.06.12
  תחת הכותרת "מהפיכת עיור חדשה" מציג מאמר בדה-מרקר את העמדה המוצגת במסמך חדש של המשרד לאיכות הסביבה. בחלופה למצב כיום מוצע במסמך ליצור מטרופולין אחד - רצף אורבני המתחיל בבאר שבע ומסתיים בנהריה. "לא מדובר ברצף בנוי בלתי פוסק" מסביר אדריכל דן סתיו מראשי הפרויקט, "אלא חוליות־חוליות על רצף של תחבורה".קשה לשפוט מסמך כזה דרך מאמר בעיתון אבל לפחות אחד מהם לא מובן במיוחד - מה בדיוק האלטרנטיבה המוצעת ובמה היא שונה מהמצב כיום? אם הממשלה מחליטה לחזק מבחינה תח...
• 

  קריאה לאדריכלים לסייע בפעולה מול הרשם

  27.02.12
  ... לא תוכננו מלכתחילה באופן נבון, מתוחכם או כלכלי.החלק המעשיהתחושה שעולה מצירוף השאלות בחלק המעשי של בחינת הרישוי היא פשוט מקוממת. לבקש מאתנו לכתוב בשאלה מספר אחת "מהי אחריות ציבורית בתכנון" ובשאלה מספר שתיים לדרוש מאתנו לתכנן מתחם בנוי, הכולל מבנים לשמור, בשטח של 10 דונמים, וללא נתונים מספקים, ללא תקנון, תשריט או פרוגרמה – זאת סיטואציה שאינה נתפסת.לא ברור כל כך מה ניסו לבחון וכיצד ניתן לכמת את התשובות? הרי בסופו של דבר מדובר בהשקפת עולם פרטית. אחר...
• 

  קומות בנסיגה, אור וצל

  22.01.12
  ...לית הטענה שבקומות הגבוהות נבנות אמנם פחות דירות, אך הן גדולות יותר ובתוספת מרפסת הגן הן מיועדות למעשה לפנטהאוזים לעשירים בלבד.למתכננים אותם מראיין קנטי לכתבה יש תשובות (ואפילו טובות) לטענות. למרבה הצער אף אחד מהם לא עוסק בעובדה שהחוק יוצר סגנון עיצובי חדש. סגנון בו תכנון המבנה מתחלק למעשה בין שני אדריכלים, עם לקוחות שונים. תל אביב של מטה ותל אביב של מעלה, שפשוט יושבות זו על זו והחיבור הסגנוני תלוי רק ברצונו של האדריכל המאוחר יותר והסכמתו של היזם.
• 

  השיכון למזרח והתכנון מלב מערב

  19.01.12
  לקראת יום העיון מפרסם ערן תמיר כתבה מרתקת בבלוג ערסיטקטורה. כתבה שעוסקת בתכנון השיכונים בשנות החמישים והשישים וגם במתח העדתי "בין המתכננים האשכנזים שכפו, לכאורה, את גישתם המודרניסטית והאירופית על דיירים שבאו מן המרחב המוסלמי.""למרות שבמרכז התערוכה עומדות דווקא דוגמאות קונקרטיות וחוויות אישיות" כותב ערן, "ולמרות הנימה הלא פולטית המאפיינת אותה, נקראת התערוכה, לפחות אצל אחדים, ככתב אישום נגד מדיניות השיכון הציבורי בישראל"... "כשאנשים מגיבים לאישום ...