חיפוש - חדשות , מתח , קל |1| - דף 11

• 

  פנימה והחוצה - המנוע הכלכלי של תל אביב

  21.11.12
  ...ם האחרונות" נכתב בכתבה, "נהפכו שדרות רוטשילד בתל אביב לאבן שואבת לבנייני משרדים, בנקים ועורכי דין. אחריהם באו גם מסעדות היוקרה, בתי הקפה, הברים ומבני הבאוהאוס לשימור שנהפכו לנכסי נדל"ן לוהטים. אלא שבשלוש השנים האחרונות נהפך המתחם התל אביבי התוסס לזירה לוהטת לא פחות עבור סקטור נוסף: חברות סטארט־אפ".המשך הכתבה מתאר החלק השני של התהליך. "בניגוד לאזורי תעשייה מוכרים כמו הרצליה פיתוח או מת"ם בחיפה, הדירות שמציעה השדרה אינן מתאימות לחברות הזקוקות לגידו...
• 

  היכלי הספורט של חיפה

  18.10.12
  .... (...) אלא שהעיר עצמה לא תרוויח ממנו הרבה: הוא מרוחק ממנה, והאוהדים יגיעו ברכב הפרטי, יראו את המשחק ויתניעו הביתה (...) אצטדיון עופר וסביבתו מעודדים שימוש ברכב פרטי ומרחיקים את הולכי הרגל: המתקן החדש רחוק לא רק מהעיר אלא גם מתחנות הרכבת והאוטובוס"."במקרה של שיפוץ היכל הכדורסל ברוממה נעשתה החלטה שונה לגמרי: לא לבנות אולם חדש, אלא להשקיע בקיים, ובכך ליצור פוטנציאל לפיתוח הרחובות והשכונות הקיימים.(...) כאן, בניגוד לאצטדיון עופר, לא מעודדים שימוש בר...
• 

  שני צדדים של שימור

  22.08.12
  איך קרה שבלוק אחד בתל אביב הפך לאתר בנייה גועש של פרויקטים לשימור? שואל מיכאל יעקובסון בXnet, כשבמתחם שמתפרש על פני כ-130 דונם, עשרות מבנים עוברים בעת ובעונה אחת תהליך חידוש. התשובה ברורה - הרבה כסף. לא רק המלונות הופכים באזור למלונות בוטיק, כל המתחם הופך לעיר בוטיק. מקום יקר לאנשים יקרים."המהפכה התחילה", כותב מיכאל "עם ההכרזה של אונסק"ו ב-2003 על מרכז תל אביב, 'העיר הלבנה', כאתר מורשת עולמית. כך החלה לעלות, משמעותית ובמהירות, המודעות לערכם האדרי...
• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  ...' ברח' לבונטין (פה בתמונה). חזית הבנין עליה בוצעה ההקרנה כללה מרפסות, חלונות ויחידות מיזוג אויר ששולבו בתוכן של ההקרנה. הרעיון מאחורי ההקרנה מתאר מבט הפוך מבפנים החוצה של הבנין ועושה שימוש בחלונות על-מנת להציג סצנות אורבניות מתחלפות. לצורך התכנון התבססנו על מחקרי תעופה ותצורות המבניות השונות של זרזירים. באמצעות שימוש בתוכנות פרמטריות של מערכות חלקיקים יצרנו אנימציות דינמיות המשתנות על גבי החזית. הפרמטרים בהם עשינו שימוש לצורך יצירת דפוסים צורניים...
• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  ...ליפים אותם. העיר נופלת בשממון, חזרה לשנות השמונים. אנא שימו לב לעובדות הבאות: ת״א האמיתית המחזיקה את המרובה, היא קטנה מאד, בין הירקון ובין אבן גבירול, הים ורוטשילד, בסך הכל ששה אחוז מן השטח העירוני של תל אביב-יפו ואוכלוסיית המתחם הזה הוא סביב עשרה אחוזים מן התושבים (אלה הצעירים הנזכרים מעלה). המתחם הלא גדול הזה הוא העיר האמיתית. כלל העיר תל אביב עדיין מפתחת שכונות פרווריות בלבד, כי אין לה אומץ תכנוני כלל. לדוגמא, השטח בין רחוב אלנבי ובין צפון יפו...
• 

  תחרות סטודנטים, מבנה אפס-אנרגיה בישראל

  19.06.12
  ...כנס השנתי של המועצה הישראלית לבנייה ירוקה "מובילים שינוי במרחב הבנוי" יעסוק השנה בשלושה נושאים עיקריים: גלובאלי לוקאלי, חידוש המרחב הבנוי ומבני אפס-אנרגיה.במסגרת הכנס אנו רוצים לתת ביטוי ובמה לקולות חדשים ורעננים של סטודנטים מתחומי העיצוב השונים באמצעות קול קורא להגשת עבודות בנושאים בהם יעסוק הכנס, תוך התמקדות בתכנון מבני אפס-אנרגיה.נושא התחרות – "מהו עבורכם מבנה אפס-אנרגיה בישראל?"בעולם נעשים ניסיונות רבים לייצר מודלים שונים לבניינים ולמרחבים בנ...
• 

  המחנה הקדמי בערד

  30.05.12
  ..."בזמנו המחנה היה הדבר היחיד באזור וברגע שעשית צעד אחד מחוץ למתחם, עמדת במדבר אמיתי בלי שיח ובלי עץ. כשתכננתי את הבניין אמרתי שאנחנו נמצאים לבד במדבר כשמסביב בדואים, היה גם חשש מפדאיון ולכן עדיף שבסיס הבניין יהיה מאבן כך שאם יהיו בעיות נוכל לעשות את מבנה האבן למקום מקלט. לכן זה הבניין היחיד מאבן. מעל לקומת האבן הנחנו צריף עץ."מיכאל יעקובסון משוטט בארץ עם מצלמה ומצליח להוציא רגעי קסם מבנינים שכמעט כולנו עוברים על ידם בלי להסתכל פעמיים. כרגיל מומלץ.
• 

  ארץ עיר - ספרה של אסתר זנדברג

  7.05.12
  ...המילים וההסתייגויות אני חייב גם להגיד ש... כן, היא בהחלט אחת ממבקרי האדריכלות החשובים בארץ.יש כמה סיבות בגללן אני מעריך את זנדברג למרות כל חילוקי הדעות. ראשית ואולי מעל לכל - "אין לה אלוהים". זנדברג לא עושה חשבון לאף אחד, לא מתחנפת לאייקונים, לא מאמינה עיוורת בשום גורם תכנוני, פוליטי, אדריכלי או אחר. אם מוסיפים לכך את יכולת הכתיבה והסגנון והלהט המתמשך, כל אלה הופכים אותה למה שהיא, אחת ממבקרי האדריכלות החשובים שיש לנו.אז ברכות לזנדברג על הספר החדש...
• 

  נבחרו הזוכים בשלב א בתחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  1.05.12
  ... לשכונה בת 1,200 יח"ד בבית שמש וזכייה במקום שני בתחרות ברירת מזמין לתכנון משרד ראש הממשלה בירושלים. החל מ 1999 הוא בעל משרד אדריכלים עצמאי. בין הפרויקטים שתכנן: בית ספר ובית כנסת ביישוב אדם, מתנ"סים באורנית ובגבעת זאב, תב"ע למתחם בן 1450 יח"ד ביישוב אדם עבור משרד השיכון ותכנית בניין עיר למתחםהחבצלת בירושלים שכוללת תוספות בנייה ושימור מבנים היסטוריים עבור הרשות לפיתוח ירושלים וכן מבני מגורים בירושלים.דוד זרחי, תל אביבבוגר הטכניון ומנהל יחד עם ענת ...
• 

  אדריכלות וכסף, הרבה כסף

  8.04.12
  ...ית עומדים האדריכל ישראל גודוביץ, עו"ד אייבי נאמן ועוד. נאמן מחזיק קרקעות בצפון-מערב העיר וגודוביץ' תכנן תוכנית חלופית לקרקע המגדילה את אחוזי הבניה המותרים על פי 3700. טענתם העיקרית של גודוביץ' והאחרים היא שתוכנית העירייה מתחשבת בשדה דב כשדה תעופה פעיל בעוד שהתקבלה החלטת ממשלה הקובעת שהשדה יועתק. לנושא זה השיבה הועדה המקומית : "לאחר בחינה מעמיקה של ההשלכות ותוצרי התכנון במצב של פינוי השדה, נמצא שאין כל הצדקה לדחיית הגרסה הנוכחית של תכנון אזור...
• 

  האם באמת יכולה להיות פה תחבורה ציבורית יעילה?

  21.03.12
  ...ת העניינים ומשווה בין קו תחבורה ראשי וישיר (4) לקו איסוף או פיזור (6). הדרך לייעל את קו 6 היא לפצל אותו ולהשתמש ברכבי שירות קטנים ולא אוטובוסים. קל לפצל את הקו לקו מזרחי וקו מערבי אבל ניתן אפילו לפצל עוד. לקו (למשל) שיגיע מתחנת הרכבת במרכז הירידים לאזור עתידים יהיה ביקוש בטוח.אבל גם כך הנקודה שמעלה לרמן נכונה ובדרך כלל נזנחת. כשמתכננים את הערים לתחבורה פרטית ולא יוצרים בהן רחובות להולכי רגל, יהיה קשה מאד גם להקים בהן מערך של תחבורה ציבורית יעילה.
• 

  קולקר, קולקר, אפשטיין יתכננו את עיר הבה"דים

  8.02.12
  ...בה"דים הינו פרויקט בהיקף כספי של 2 מיליארד שקל להקמה ויבנו בו 250 אלף מ"ר אשר ישרתו כ 10 אלפים חיילים. קבוצת מנרב זכתה בפרויקט אחרי שהימרה על תכנון מחודש שאותו כאמור הוביל משרד קולקר.הליך המכרז של משרד הביטחון איפשר לקבוצות המתחרות להציע הצעה משלהן לתכנון הפרויקט ולא להסתמך על ההצעה המקורית. התכנון מחדש של קבוצת מנרב בהובלת קולקר, קולקר, אפשטיין כלל 55 יועצים בתחומים שונים וההערכה היא שעלה לקבוצה כ 8 מליון שקלים. תכנון זה אפשר לה להוזיל את מחיר ה...
• 

  האם ישומר הבנין הכי מכוער?

  5.02.12
  ...ן להחריב כמעט כל דבר, מכוער או יפה, זניח או חשוב היסטורית. לטעמי יש רק מעט מאד מבנים שראויים לשימור. אדריכלים ומבקרי אדריכלות רוצים לשמר כל קיר וחורבה ופוגעים בדרך שבה רקמת העיר מחדשת את עצמה. מתחמים מצועצעים כמו "מתחם הרכבת" אינם שימור אמיתי בעיני אלא אדריכלות מצועצעת מפלסטיק, מבנים כמו בית ההסתדרות צריך לדעתי להעיף.הייתי שמח אם כל אנשי השימור היו גרים במבנים אותם הם מבקשים לשמר עד שיצליחו לשפץ אותם. זה קל לצעוק שחשוב לשמר על גבם של אנשים אחרים.
• 

  עברית שפה קשה בארק פלוס? כבר לא.

  1.02.12
  אחת מהבעיות בהן נתקלו משתמשי ארק+ (ארק פלוס) בישראל במהלך השנים הייתה בעיית תאימות מול תוכנות מדידה ואפליקציות יועצים, אשר עושות שימוש בפונטים מסוג SHX או SHP. מכיוון שרוב הפרויקטים מתחילים בתוכנות מדידה, הפכו פונטים אלו לכלי הראשי לכתיבת עברית בקבצים מסוג DWG בישראל, על יתרונותיהם וחסרונותיהם.בעבר תמכה תוכנת ארק פלוס רק בפונטים מסוג TTF (פונטים של מערכת ההפעלה "חלונות") ו-ARC+ Font (פונטים פרמטריים מיוחדים של תוכנת ארק פלוס). אך לא עוד! לאחרונה...
• 

  קומות בנסיגה, אור וצל

  22.01.12
  ...לית הטענה שבקומות הגבוהות נבנות אמנם פחות דירות, אך הן גדולות יותר ובתוספת מרפסת הגן הן מיועדות למעשה לפנטהאוזים לעשירים בלבד.למתכננים אותם מראיין קנטי לכתבה יש תשובות (ואפילו טובות) לטענות. למרבה הצער אף אחד מהם לא עוסק בעובדה שהחוק יוצר סגנון עיצובי חדש. סגנון בו תכנון המבנה מתחלק למעשה בין שני אדריכלים, עם לקוחות שונים. תל אביב של מטה ותל אביב של מעלה, שפשוט יושבות זו על זו והחיבור הסגנוני תלוי רק ברצונו של האדריכל המאוחר יותר והסכמתו של היזם.