חיפוש - חדשות , פרויקטים , נוי , שטח |1| - דף 10

• 

  כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?

  26.08.12
  ...ש לכן לראות את ה"מיכל" השורד משך דורות, כעונה על צרכיהם המשתנים.ה"מיכל" הפיסי חייב להיות בעל תכונה אינטנסיבית, ולאפשר בכך את הרב גוניות לה שואף האדם. איך עושים מיכל אינטנסיבי, באופן מושכל? הרי זוהי יצירה תכנונית ברת תכונות שינוי, אבל יצירת אנוש. חמש תכונות ידועות מראש (אפשר גם 6 או 4) הן המקיימות את המבנה האינטנסיבי הזה.מאפייני האינטנסיביות של העיר* סדר ושיטה, מתחייב גם מן השרותים היעילים בעיור (ביוב, מים, חשמל וכו')* הכרח וצורך להתמצאות בסבך הע...
• 

  איך להרוג את באר שבע ב 55 דקות

  17.08.12
  ... קצת טכני, תרחיקו את הילדים. למי שלא קרא את המאמרים הקודמים בסדרה אני אחזור לרגע על שתי הנחות יסוד פשוטות. הראשונה – ספקי המוצרים והשירותים נוטים להצטופף ולהתמקם אחד ליד השני. חנות נעליים לדוגמה תעדיף להתמקם בקרבת חנויות נעליים אחרות, מערכות עיתונים יעדיפו להיות קרובות זו לזו, חברות הי-טק יעדיפו להתמקם באזור מוגבל. הסיבות לכך רבות ולא אפרט אותם כאן. ועכשיו החלק החשוב, אם אתם עדיין עוקבים... כספקי מוצרים מצטופפים, נוצר ...
• 

  ניקח מכולם, ניתן לתושבי המרכז

  12.06.12
  ...בת תחת פני מפלס הרחוב. מחיר הפרויקט יגיע להערכת המדינה לכ-2 מיליארד שקל (...) המדינה מבקשת למכור קרקע למגורים במקום מתחם הרכבת הגדול בלב רחוב ארלוזרוב כדי לממן את הפרויקט".בסופו של דבר הפתרון המתגבש הולך להזיז אבני משחק בכל השטח. תחנת תל אביב מרכז תועבר מעל לנתיבי איילון, במקומה יוקמו 1300 יחידות דיור, על שטח שבין דרך בגין לפינת רחוב שאול המלך, יקום מגדל משרדים בגובה של 80 קומות, ושני מגדלי מגורים בני 45 קומות, ובנוסף ישנן 278 יחידות בפינת קפלן ד...
• 

  פארק המסילה בירושלים לדוגמה

  9.04.12
  ... המקומיים בעיצוב סביבתם העירונית. בכתבה ב"הארץ" מציג נועם דביר את הפרויקט ומראיין את האדריכלים המתכננים, יאיר אביגדור ושלומי זאבי, אבל הצגה כזו מתחילה להיות ארכאית והיא אינה מספקת יותר את התמונה המלאה.שיתוף הציבור - מה קורה בשטח?פארק המסילה אמנם תוכנן על ידי האדריכלים והעירייה אבל הכוחות שפעלו ברקע הם כוחות חדשים - התושבים. מדברים לא מעט על שיתוף הציבור ובמיוחד בהקשר של המחאה החברתית אבל ממעטים לשים לב לתהליכים המתרחשים. אותם הכלים ששימשו את המחא...
• 

  איכס! יש פה אנשים!

  19.03.12
  ...ים." ציטוט זה של האדריכלית ניצה סמוק ודברים דומים שהשמיעה על מדרחוב נחלת בנימין הקפיצו את כתבת "הארץ" אסתר זנדברג... והאמת גם אותי.בסרט vanilla sky מגיע הגיבור אל העיר ניו יורק ומגלה לחרדתו שהיא ריקה. הבתים נמצאים, השלטים, החנויות, אבל אין איש ברחוב. הסצנה הזו מבהירה יותר מכל את מה שלאדריכלים קשה לפעמים לקלוט - העיר אינה רק מבנים ורחובות. העיר היא אוסף של אנשים ופעילויות, פעילויות שחשוב לשמר ולטפח פי כמה מאשר את המבנים ברקע. אני נזכר בסצנה הזו בע...
• 

  תכנית השימור החדשה של תל אביב

  26.02.12
  ... כאופנה שטחית שמטרתה לשרת יזמים ולובי של "שמרנים". אמנון מציג את הבעיה באופן הכולל ביותר. מרמת זכויות הבניה ועד אחריות משרדי הממשלה. הטור מאד מאד מומלץ לקריאה לכל מי שרוצה להבין איך הפוליטיקה וכוחות כלכלים משתמשים בטרנדים כדי לכסות על אינטרסים. לדעתי הבעיה העיקרית היא הקביעה המופרכת של כמות כל כך גדולה של בנינים לשימור. בכל פעם שמבנה מוגדר לשימור יש עוד נקודת סטגנציה בעיר. קיפאון שהופך למבנה מוזנח או לצעצוע שרק עשירים יכולים להרשות לעצמם לגור בו.
• 

  עשרת הכללים לעירוניות מוצלחת

  26.12.11
  ...ילטון המכונית והשדירות הרחבות והריקות כדאי למתכנני ערים לקרוא ולהתייחס למסמך הזה. עמותת מרחב לא עוסקת רק בתיאוריה, להפך. עם כל חילוקי הדעות שלי איתם אני לא יכול שלא להתפעל מהדרך בה הם פועלים עם ראשי ערים, ובעבודת רגליים בשטח מנסים לשפר את הערים בארץ. הכללים שהם ניסחו נראים מצד אחד ברורים וטריוואלים אבל מדהים לגלות כמה פעמים נכשלנו אנו המתכננים לפעול על פיהם. אחד הכללים אותו קשה להפנים הוא "העיר מיועדת לאנשים" ולכן אני מניח הוא נקבע כראשון...
• 

  הגשת היתר בנייה בלחיצת כפתור

  8.12.11
  ... Send יחסל את תופעת המאעכרים? את ההמתנה במסדרון לחדווה שתחזור מההפסקה? כתבה ב"הארץ" מציגה את המהפיכה השקטה שהחלה במשרד הפנים ונמצאת כעת בפיילוט בירושלים, מערכת שתאפשר לנו להגיש את התוכניות לוועדות בלחיצת כפתור. "מדובר בשינוי גישה ולא רק בשינוי טכנולוגי", אומרת בכתבה ראש מינהל התכנון במשרד הפנים בינת שוורץ, "המטרה היא לפשט תהליכים ולהקל אותם. בשיטה החדשה כל משרד ממשלתי שיגיב לתוכנית יעדכן מיד את שאר המשרדים הרלוונטיים. תהיה שקיפות מלאה לגבי מי...
• 

  האם תל אביב היא מדינת אוייב?

  28.11.11
  ... האלה יש יכולת להסביר תופעות שונות והם יכולים בהחלט לשמש כלי עזר לתכנון עירוני. את הטענות שלי אני מבסס על מודלים שבניתי בעצמי, כחובב בתחום. בתור חובב יש לי יתרון וחיסרון. החיסרון ברור והיתרון? היתרון הוא שכלי העבודה שלי בנוי מדברים שאספתי לעצמי, דברים שעניינו אותי. אני לא מוגבל בתפיסת העיר לקו המרכזי בתיאוריה האדריכלית. אני נאלץ להמציא מונחים לתופעות מסוימות שאני מאבחן ולכן הדרך בה אני מציג את התופעות אינה שגרתית. למרבה הצער (או השמחה) הק...
• 

  לבנות ערים יעילות יותר

  21.11.11
  ...אמר מנסה להציג את הטעויות שעשו מתכנני הערים ורשויות התכנון ומציע כלים לבניה של ערים יעילות יותר. עובדה גלויה וידועה היא שערים גדולות אחראיות למרבית התוצר העולמי. בישראל למשל גוש דן אחראי ל 59% מהתוצר הלאומי הגולמי למרות ששטחו כ 7% בלבד משטח המדינה. המשיכה של השגשוג למרכז הארץ מנוגד למדיניות הממשלה של פיזור אוכלוסין ומנוגד למדיניות של ראשי ערים לבנייה בשטחים הפתוחים שלהם. נחמן שלף, פעיל תנועת מרחב אומר בכתבה :"ראשי הערים בארץ עסוקים כל הזמ...
• 

  מתחם עדן בירושלים לדוגמה

  13.11.11
  אנשים שואלים "מה לעזזאל כבר נתנה לנו המחאה החברתית?" לכאורה התשובה היא כלום, שום דבר, אבל מתחת לפני השטח יש שינויים כשקיבעון של שנים ביחס שבין האזרח, הרשות והיזמים משתנה. פוסט בבלוג "תכנון בירושלים" מספר על הליך האישור של מתחם עדן בעיר. מתחם עדן, המכונה כך על שמו של קולנוע עדן ששכן במקום, מיועד לבניה של מגדל מגורים בן 24 קומות, מלון ורחוב מסחרי. אדכירל התוכנית המקורית הוא דניאל ליבסקינד (שמפתיע הפעם ומציג תכנון בלי שפיצים) בשיתוף עם יגאל לוי ...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  ... סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהישאר עם צפיפות נמוכה". בהסתכלות על בינוי עירוני בקו אפס (כמו פאריז למשל) הוא מראה שהצפיפות יכולה להיות גבוהה יותר ללא מגדלים. לטענתו של מנדל הסיבה האמיתית למגדלים נובעת "מתוך אותה כמיהה שגרמה למגדל בבל, או בגלל כוח העושר, המעמד החברתי והיוקרה". מנדל מציג את המצב...
• 

  על כיכר רבין, מתוך "אדריכלות קונקרטית"

  24.10.11
  ...אפילו המשורר אורי צבי גרינברג. משטח ההפגנות שנוצר בסופו של דבר זכה לביקורת רבה בשל ריקנותו והמונומנטליות הכמעט פאשיסטית שבו. נראה עם כל זאת שכיום מודעים יותר גם לקסם של כיכר כזו ולצורך במקום שבו "אין כלום". הקטע המצוטט מהספר הוא פרק לא קצר אבל בהחלט מעניין. אנו רגילים לקרוא ברשת מאמרים קצרים בלבד אבל לפעמים שווה להתאמץ קצת יותר. *בתמונה - הבריכה האקולוגית בכיכר רבין לאחר השיפוץ הראשון. גם היא תוכננה ובוצעה על ידי מחלקת ההנדסה של העיריה.
• 

  שיתוף הציבור על אפה וחמתה של העיריה

  17.10.11
  לאחר ביטול תוכנית ספדיה שלפיה עתידות היו להיבנות 20,000 יחידות דיור באיזור עמק הארזים בירושלים, הבינה העיריה שהדרך היחידה לגדול היא בציפוף השכונות הקיימות. לכאורה, פרויקטים של פינוי-בינוי והגדלת אחוזי בניה בשכונות אמורים לפעול לטובת התושבים, אז למה יש קולות של התנגדות? ירושלים כמשל לפרויקטים של ציפוף שכונות אדריכלים רבים ומתכנני ערים מציגים כל הזמן את נושא הצפיפות העירונית הנמוכה כבעיה. הפתרון לבעיה נראה פשוט מאד - לשפץ ולצופף. לכאורה אין מי שי...
• 

  חיוטין התפטרו מתכנון מוזיאון הסובלנות

  4.10.11
  "אדריכלי מוזיאון הסובלנות המתוכנן במרכז ירושלים, ברכה ומיכאל חיוטין, התפטרו השבוע, פחות משנתיים לאחר שהאדריכל פרנק גרי משך את ידיו מהפרויקט השנוי במחלוקת." נכתב ב Xnet. "מאיימים בהתפטרות" אומר אתר "הארץ". קצת רקעאת בנית מוזיאון הסובלנות יזם מרכז ויזנטל ואת תוכנית המוזיאון המקורית הכין האדריכל פרנק גרי שבסופו של דבר עזב את המיזם. בתחרות אדריכלים שערך מרכז ויזנטל לאחר פרישתו של גרי זכתה ברכה חיוטין, שתכננה את הבניין מחדש בצורה צנועה בהרבה ובתקצ...