חיפוש - תגובות , חדשות , מאמרים , קטלוגים , נוי , שטח |1| - דף 15

• 

  שכונה ריקה

  19.02.13
  ...ת אינם פשוטים. תמיד קל יותר לבנות בשטח פתוח מאשר במקום שיש בו בעלויות מפוצלות. אנחנו מדברים רבות על תמהיל שימושים, יתכן שאנחנו צריכים לדבר יותר על תמהיל מגורים. שכונות מעורבות של מספר וילות, כמה בניינים משותפים נמוכים, דירות קטנות, בינוניות וגדולות יותר. יתכן שמצב בו אוכלוסיה יכולה להתאים את צורת המגורים שלה למצבים המשתנים יצור מצב בו אוכלוסיה נכנסת ויוצאת כשכל הזמן נשמרים חיים עירוניים פעילים.ולמרות כל ההסתיגויות - כתבה מומלצת ומרתקת. לכו לקרוא.
• 

  פרויקט שער העיר של ראשון לציון

  30.12.12
  ...ורה לעוד פרויקט מיותר במקום הלא נכון זכה משרד האדריכלים "קנפו-כלימור" (התמודד מול המשרדים "ניר- קוץ", "ישר אדריכלים" בשיתוף רון ארד, "באה אדריכלים" ו"ברעלי לויצקי כסיף"). התחרות היא על תכנון פרויקט גרנדיוזי של מגדלים, שטחים בנויים ופתוחים על פני כ-500 אלף מ"ר הממוקמים מעל למחלף בכביש 20.זה פרויקט שלא יקרה וטוב שכך. לא יקרה כי הוא יקר כלכלית מעבר לכל סיכוי, הוא מיותר לחלוטין מבחינה עירונית לראשון לציון. הוא מחבר באמצעות אלמנט לא נכון שני חלקים שלא...
• 

  לקניון יש תפקיד חברתי, הוא כמו הקארדו והאגורה

  11.12.12
  ...מותר לקהילת האדריכלים הבינלאומית להגיד מה שהיא רוצה על הקניונים, אני פשוט לא מסכים עם זה." אומר עזריאלי בכתבה, " פה בתל אביב הסנטר החייה את הרחוב, ולא רק את דיזנגוף, גם את שינקין. יש לקניון תפקיד חברתי. הוא כמו הקארדו (רחוב חנויות בסגנון הבנייה הרומי) והאגורה (מרכז העיר ההלניסטי שבו התנהל המסחר), זה היה המקום שבו נעשו חילופי סחורה אבל באו לשם לא רק כדי לקנות, אלא גם כדי להתעדכן, לטייל, לראות ולהתראות, זוגות נאהבים - כדי להיפגש. ככה זה הקניון: אנש...
• 

  מהפכת הזכויות במושבים והקיבוצים יוצאת לדרך - חלק 1

  4.12.12
  ...בקיבוצים ששונה ליום אישורה של החלטת המועצה 979 קרי 27.03.07 המועד הקובע. ההחלטה מועצת מקרקעי ישראל מעגנת, לראשונה, את זכויות החקלאים בחלקת המגורים שביישוביהם וקובעת מספר עקרונות כלליים;1) ביטול חובת השבת הקרקע למינהל עם שינוי יעוד.2) ההצטרפות להסדר שבהחלטה נתונה להחלטת בבעלי הזכויות בנחלה במושב ולהחלטת האגודה השיתופיתבקיבוץ, מאחר ומדובר בהסדר וולונטארי.3) חובת עיבוד הנחלה תמשיך להתקיים ברציפות לאורך כל תקופת החכירה בין אם הצטרף החוכר להסדר שבה...
• 

  תחרות לתכנון מרכז ספורט בסופיה

  11.11.12
  ...תיים, חדר כושר, ספא, ברכה שחייה, משרדים, מסעדה ובר. השטח הבנוי של הפרויקט ינוע בין 6000 ל 7000 מ"ר, תקציב הפרויקט כ 7 מליון יורו.פרסיםפרס ראשון - 25,000 יורו + חוזה אדריכלות להקמה בשכ"ט של 15 יורו למ"ר.צוות השיפוט הבינלאומי יבחר 5 פרויקטים, שיקבלו 5000 יורו כל אחד. Walltopia תבחר את אחד הפרויקטים המועמדים, אתו ייחתם על חוזה לביצוע תכניות הבנייה.לוח זמניםרישום חינם עד 15 פברואר 2013.הגשה דיגיטלית עד 28 פברואר 2013.פרטים נוספים והרשמה באתר התחרות -
• 

  מגדלים בירושלים

  29.10.12
  "תוכנית-אב ומהלכי פיתוח מואצים מנסים לשפר את איכות החיים במרחב החרדי המצטופף: עוד בניינים ועוד קומות, במחשבה על התושבים שזקוקים לשטחים ירוקים ומדרכות נוחות יותר". כך פותחת נעמה ריבה את כתבתה ב Xnet וסוקרת את השינויים העוברים על ירושלים בעת האחרונה.פרופ' דוד גוגנהיים שניסח את תוכנית-האב לאזור, מספר בכתבה על המחסור בגנים בשכונות החרדיות, "זה בלתי הגיוני מה שמתרחש כאן, פעמים רבות מעלים את הילדים למיניבוסים ומסיעים אותם לגן סאקר, כי אין כאן שטחים ירו...
• 

  לנסוע ולחנות בעיר הגדולה

  3.09.12
  שלוש כתבות מעניינות דנות השבוע באחת הצרות הגדולות שמציבה לנו המכונית הפרטית - איפה לעזאזל שמים אותה? המכונית היא הרכוש הפרטי היחיד שמותר לנו לשים בשטח ציבורי ואנחנו מצפים מהעיר לספק לנו את השטח הזה על חשבונה כמובן.לחשוב מחדש על מגרשי החנייהנועם דביר מראיין ב"הארץ" את פרופ' ערן בן-יוסף, חוקר מאוניברסיטת MIT בקיימבריג' שכתב ספר בשם "ReThinking a Lot", על חייהם ודעיכתם של מגרשי החניה ועל דרכים אפשריות להמציא אותם מחדש כמוקד של פעילות חברתית ותרבות...
• 

  פירצה קוראת ליזם

  8.08.12
  ...עדו להגדיר מרחב עירוני שלם, לטפל ברחובות ובשכונות, בעוד שהתב"ע הנקודתית מטפלת בחלקות בודדות ללא התייחסות לסביבתן."תב"ע נקודתית הינה הכלי שנועד לפתור בעיות בתכנון מלמטה למעלה. לכאורה, דרך התכנון ההגיונית היא הפוכה - תוכניות בינוי הערים (תב"ע) פועלות בהתאם לתוכנית המחוזית ומבנים בעיר מתוכננים בהתאם לתב"ע. טוב ויפה אלא שכולם יודעים שזה לא עובד. המציאות מהירה מדי והתוכניות מגבילות מדי. "הקלה", "שימוש חורג", "תבע נקודתית" - כל אלה ואחרים הם מנגנונים ש...
• 

  תכנית מתאר 3700 - עוד עיר או פרבר?

  6.08.12
  ...בכפכפים וילך לשתות כוס קפה בפינת הרחוב הקרובה".לרמן מוסיף עוד טענה שאינה קשורה למתכננים ואופיים אלא לאופי השטח "ישנו עוד חסם מהותי לעירוניות מוצלחת בתוכנית זו. הבינוי של תוכנית 3700 צפוי להישאר מנותק לאורך שנים מכל מרקם אורבני סביר מסביבו, בניגוד לשכונות מרכז העיר שגם הפחות עירוניות שבהן (כדוגמת אזור כיכר המדינה) לפחות מחוברות קצת לאזורים עירוניים ממש וביחד האזורים הללו מחזקים זה את זה".* התמונה כאן מהמצגת של קולקר קולקר אפשטיין המציגה את התכנית.
• 

  ריצוף בטון וחיפוי בטון - יתרונות

  23.07.12
  ...ם מרכיב עיקרי לאנרגיה סולארית פאסיבית – האריחים קולטים את חום השמש ללא שום אמצעי חשמלי (בעיקר דרך חלונות ודלתות הפונים מערבה), ואוגרים אותו ברצפה ובקירות, ולבסוף מחזירים את החום לאטמוספרה במהלך הלילה. כך אריחי הבטון מונעים שינויי טמפרטורה קיצוניים. בתקופות חמות אריחי הבטון נשארים קרירים ובכך מוזילים משמעותית צריכת אנרגיה, היינו חוסכים כסף ומפחיתים את פליטתם של גזי חממה. בנוסף, אריחי בטון הם אידיאליים להעברת חום על ידי רדיאטור תת רצפתי ועוזרים לש...
• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  ...עוזבים אותה, והעשירים (מעטים במספרם) מחליפים אותם. העיר נופלת בשממון, חזרה לשנות השמונים. אנא שימו לב לעובדות הבאות: ת״א האמיתית המחזיקה את המרובה, היא קטנה מאד, בין הירקון ובין אבן גבירול, הים ורוטשילד, בסך הכל ששה אחוז מן השטח העירוני של תל אביב-יפו ואוכלוסיית המתחם הזה הוא סביב עשרה אחוזים מן התושבים (אלה הצעירים הנזכרים מעלה). המתחם הלא גדול הזה הוא העיר האמיתית. כלל העיר תל אביב עדיין מפתחת שכונות פרווריות בלבד, כי אין לה אומץ תכנוני כלל. לד...
• 

  ביקורת על בקעת הקהילות ביד ושם

  16.07.12
  ...אורך השנים ולא את שרידותו בשינויי התרבות.דעתי על המקום עוד פחותה מזו של מיכאל. השימוש בלוחות אבן ממש צורם לי בעיניים במפגשי הפינות ובקורות המעברים, שם ברור שיש בטון שנושא לוחות אבן. למרות העובי הרב שלהם הלוחות הופכים לדימוי של אבן, לטפט. אולי העיניים שלי מקצועיות מדי כשהמוח מפענח מיידית כל דימוי לצורת הבנייה שלו. אני מניח שמרבית הקהל לא מרגיש כמוני בתחושת הזיוף. אבל אני זה אני וביקורת אמיתית יכולה לבוא רק מתוך המקום האישי.וכך גם הביקורת של מיכאל.
• 

  עוד קצת על מיתוג עירוני

  10.06.12
  ... שדירות, ראשי ערים שוכרים משרדי פרסום שיעבירו את המסר לציבור. איזה מסר בדיוק? למה כל עיר חושבת שהיא יכולה וצריכה להיות מיוחדת? מה רע להיות "סתם עיר שמשרתת התושבים"?מי שרוצה לראות את המיתוג החדש לעיר מוזמן לאתר של משרד הפרסום נוימן עיצוב ומיתוג, ממנו גם לקוחה התמונה כאן. בא7 שבע - בירת ההזדמנויות של ישראל קובע הסלוגן ואני תוהה אם משרד הפרסום או העיריה עצמה מאמינים בזה.עד כמה שזה ישמע מוזר אני מאמין גדול במיתוג לעיר, אני פשוט לא מאמין בביצוע דרך מש...
• 

  עירוניות היא לא אופציה - היא הכרח קיומי

  6.06.12
  תחת הכותרת "מהפיכת עיור חדשה" מציג מאמר בדה-מרקר את העמדה המוצגת במסמך חדש של המשרד לאיכות הסביבה. בחלופה למצב כיום מוצע במסמך ליצור מטרופולין אחד - רצף אורבני המתחיל בבאר שבע ומסתיים בנהריה. "לא מדובר ברצף בנוי בלתי פוסק" מסביר אדריכל דן סתיו מראשי הפרויקט, "אלא חוליות־חוליות על רצף של תחבורה".קשה לשפוט מסמך כזה דרך מאמר בעיתון אבל לפחות אחד מהם לא מובן במיוחד - מה בדיוק האלטרנטיבה המוצעת ובמה היא שונה מהמצב כיום? אם הממשלה מחליטה לחזק מבחינה תח...
• 

  מדרחוב זמני במקום הלא נכון

  5.06.12
  ... בחרו לסגור צירי תנועה ראשיים שניתנה בהם עדיפות משמעותית למכוניות, בתל אביב בוחרים לסגור למכוניות דווקא את שדרות רוטשילד, שבהן רוב השטח ממילא מוקצה להולכי הרגל." והוא ממשיך ומציע גם חלופות: "אלנבי ובוגרשוב הם שני רחובות אידיאליים לעיר שאחד הבילויים העיקריים בה הוא הליכה לים בשבת - שניהם מובילים מתוככי העיר אל החוף, מחברים בין רשת השדרות של העיר לבין הטיילת, וכיום אי אפשר לראות את הפוטנציאל שלהם מפני שהוא קבור מתחת לתנועה סואנת ורועשת של מכוניות".