חיפוש - סימבולים / בלוקים , חדשות , נח , פיר |1| - דף 4

• 

  הצד האפל של תמ"א 38

  29.11.13
  ...מות חדשות על גבי המבנה. השענת משקל נוסף זה אינו יכול להתבצע ע"ג הביסוס והעמודים הקיימים במבנה אשר לא נועדו לשאת עומסים נוספים ונדרש חיזוק של הביסוס והקונסטרוקציה. דרך הפעולה המתבקשת של חפירה בצמידות לביסוס הקיים, הגדלתו והנחת העומס הנוסף עליו כוללת סיכונים משמעותיים ליציבות המבנה. היות שיציבות הקלונס היא פועל יוצא של שטח המגע שלו עם הקרקע וסוג הקרקע, הרי שבקרקעות מסוימות (בעיקר בעלות מרכיב חולי משמעותי) קיימת אפשרות לשקיעה של המבנה בעת העבו...
• 

  שקרים ירוקים על העיר והפריפריה

  12.11.12
  ... יותר מזה, כדי להוכיח כביכול את הטענה הם אפילו אומרים "עירוני זה יותר ירוק!".איך מוכיחים לנו שהעיר ירוקה יותר מהכפר?בקלות, מודדים רק את מה שרוצים ומציגים את זה יפה על מפה והנה, הוכחה!אז אני אומר, בואו נסתכל רגע על השטות הזו ונחייך יחד.התמונה כאן בפוסט מציגה את הטענה הירוקה כך: אנו מודדים השפעה של פליטת גזי חממה על ידי מכוניות. בדרך כלל מציגים את הנתון של זיהום למ"ר (מפה שמאלית). אבל! אם נחלק את כמות הפליטה למספר התושבים, נגלה שתושב העיר יוצר פחות...
• 

  אחי, יש ימבה כוסיות!

  29.07.12
  ...מוצלחת ומראה שהם לא אדריכליים. אני לא טוען שלאדריכלות אין תפקיד בהצלחה או בכישלון, אני טוען שהתפקיד הוא שולי. רק אם תהיו מוכנים לקבל את הטענה הזו תהיו מוכנים לבחון את התוכנית של גדס בעיניים פקוחות באמת, וזו כבר אדריכלות.אבל אנחנו עוד נגיע לזה, שיעורי הבית מחכים בתחתית המאמר למי שרוצה לקפוץ קדימה. כרגע אנחנו חוזרים לנושא לשמו התכנסנו הפעםמה מושך צעירים לתל אביב?כשהייתי צעיר ורווק גרתי בתל אביב, הייתה לי משכורת סבירה ו"קרעתי את העיר". הלכתי למסעדות...
• 

  מצד שני, יכול להיות שאני צודק

  11.07.12
  ...בבמה הזו כאן כדי להסביר את הדעה כמו גם לגבש אותה לעצמי. אני מתנצל מראש על חוסר הסדר שיהיה לפעמים בדברי, גם אני לא בטוח בדרך שבה כדאי לי להציג את הדברים. אלה לא יהיו מאמרים קצרים והם מיועדים למיטיבי לכת. מצד שני אני נותן לכם הנחה, מלבד מאמר הפתיחה הזה, הם לא בנויים כפירמידה של טיעונים ואפשר לדלג על חלק מהם. אני אשמח לשמוע את תגובותיכם לנושאים שאציג. עירוניות מתחדשתבויקיפדיה הגישה מוצגת כך: "עירוניות מתחדשת או עירוניות חדשה (New Urbanism) היא תנועה...
• 

  ניקח מכולם, ניתן לתושבי המרכז

  12.06.12
  ...נראה לכם מוזר? נראה לכם חדש? בואו ונזכר רגע בתמ"א 38. מתן זכויות בנייה בתמורה לחיזוק המבנים. גם כאן כביכול לא מדובר בכסף אמיתי... זה רק כסף מונופול. אבל לא לוקח יותר מחמש שניות להבין. הזכויות האלה שוות מימוש רק במרכז. כלומר אנחנו לוקחים אוכלוסיה חזקה בערים חזקות ונותנים להם מתנה. מרחיבים להם את הבית ומחזקים אותו. והפריפריה? מה עם הבתים בפריפריה? שיחרבו, למי אכפת. שני מיליארד שקל זה הסכום שהמדינה תרוויח מהעסקה כשהיא מוכרת אדמה באזור יוקרתי. שני...
• 

  מה צריכה לעשות עכשיו עמותת האדריכלים

  31.01.12
  ... יעשו באמת בחו"ל.מה יקרה אם העמותה לא תעשה כלום?פשוט - המצב ימשיך ויתגלגל עד למה שקרה בשוק רואי החשבון. אדריכלים עצמאיים ימצאו את עצמם רק עם הלחם, בלי אפשרות להגיע אי פעם לחלקים מהעוגה. הצעה קונסטרוקטיביתאין לנו באמת ברירה. אנחנו חייבים לאמץ את המודל הצרפתי או מודל דומה לתחרויות.המודל הצרפתי (עד כמה שהבנתי אותו) מציע תחרויות מדורגות, תחרויות אנונימיות ופתוחות. לרמה הבסיסית בה מתוכננים מבנים קטנים יכול לגשת כל אדריכל רשום. לרמה הבינונית יכול לגשת ...
• 

  אות העיצוב לתכנון עירוני 2012 - הזוכים

  4.01.12
  ...דסה עת"א, ממ"י מחוז ת"א, תכניות בינוי ופיתוח: קלמן כץ-ירון כץ אד', צור וולף אדריכלי נוףחבר השופטים מצא לנכון לציין לשבח על פעולה עירונית מיוחדת חמש ערים נוספות: דימונה – תיאטרון דימונה- מתכננים: מרש אדריכלים נתיבות – פארק נחל בונו- מתכננים: צורנמל טורנר אדריכלות נוף- עכו – טיילת החוף הדרומי מתכננים: מייזליץ כסיף אדריכלים- בת ים – ביאנלה אוצרות: סיגל ברניר, יעל מוריה-קלייןבני ברק – מרכז עסקים ראשי - מתכננים: בר לוי אדריכלים ומתכנני ער...
• 

  שלום לך האדריכלות הישראלית

  7.09.11
  ...הסיפור כולו של ביטול התחרות והעברת ההחלטה בחירה בין שלושה משרדים מחו"ל נסקר כבר בהרחבה כאן ובמקומות אחרים. יתכן שבעקבות המחאה נבחר הצוות היפני, שהרי הם זכו בפרס פריצקר לאדריכלות. נראה שהבחירה עונה על מטרה אחת - יחסי ציבור. "אנחנו רוצים מיתוג" משדרת ההחלטה של בצלאל, "אנחנו לא מאמינים באדריכלות הישראלית, וגם לא באדריכלים הישראלים." תנחומנו למשרד ניר-קוץ שיהווה את הצלע הישראלית של התכנון. אתם מובילים מהלך שבו אדריכלים ישראלים הופכים למנהלי סניפי...
• 

  המהפיכה הדיגיטלית בביה"ס לאדריכלות באונ' תל-אביב

  28.11.13
  ...חת ליצירת צורה יציבה סטרקטורלית. כל שורה במבנה מורכבת משני טיפוסים של פירמידות, עליונה ותחתונה.לצפייה בסרטון ההקמה לחצו כאן - מומלץ!מנחי הסטודיו: ד"ר אדריכל ערן נוימן ואדריכל תמיר לביאצילומים + סרטון: ניב קורן - סטודנט לאדר', שנה חמישית באונ' ת"אצוות הסטודנטים המשתתפים: יניב שטיינר, שחר זיתוני, אמילי גרטנר, מיכל רונקו, יעל פיק, ידיד חדד, שי זקש, יערה גונר, אמיתי אלול, יפעת טביב, רויטל אוזן, עמית גלעדי, גיא ניר, יעל קראוסקופף, ניב קורן, צחי אסא.
• 

  המציאות טפחה על פני החזון

  27.05.13
  ...הפריפריה לבנות זהות או לקיים מוקדי תעסוקה עצמאיים.עכשיו משרד הפנים גם נוטש את ההגה. "אין לנו כוח לתכנן עבור האזרחים" אומרים שם למעשה. "אנחנו ניתן לכל אחד לבנות איפה שהוא רוצה". נשמע תמים אבל התוצאה של לתת לכל אחד את מה שהוא רוצה היא הרסנית בתכנון. הרסנית לכולם. היא יוצרת שכונות שקל לקבלנים למכור אותן אבל אז מגלים התושבים שהם תקועים בפקק מחוסר תשתיות, מרוחקים ממוסדות חינוך ומתעסוקה. עכשיו כבר אין למי למכור את הדירה.אבל הי! העיקר שהקבלן כבר הרוויח.
• 

  סיבוב בקארדו ברובע היהודי בירושלים

  7.05.13
  ...ני צדדיו ומעברים מקורים מלווים אותו. כזה היה גם הקארדו בירושלים והתמונה המצורפת כאן מסבירה בדיוק את ההבדל בין אז (בתרשים הקטן) והיום. "בחפירות ברובע התגלה רחוב עמודים רחב ומרוצף בלוחות אבן, שרוחבו הכולל 22.5 מטר (רק חלק ממנו נחשף). במרכז הרחוב יש מעבר פתוח בחלקו לשמיים שרוחבו 12.5 מטרים, ומשני צידיו שורת חנויות שבחזיתן הוקם גג רעפים להגנה מפני גשם וקרינת השמש, שנתמך בשורת עמודי אבן שהתנשאו לגובה 5 מטרים." כך מתואר בכתבה הקארדו המקורי.ביקורת קטלני...
• 

  אבן שפה - מיצב וידאו

  5.03.13
  ...לי שאחראים על תכנון הרחוב מחדש ובקולן של שתי תושבות יפואיות נאהד סקיס וספא יונס. סוגיות אדריכליות, חברתיות ופוליטיות עולות מהראיונות המוצלבים ומלוות במקצב עירוני משתנה של רחוב פנוי ושקט לפנות בוקר, מול אינטנסיביות המונית שנחשפת בתיעוד הפגנות בכיכר רבין וסביבתו. המיצב צולם כולו במהלך חצי שנה יוני – נובמבר 2008 במיצב "אבן שפה" נבחנה שפת התכנון של המרחב הציבורי. והשפה הזאת רבת רבדים, ממש כמו המרחב עצמו. במיצב נעשה ניסיון לחשוף את התת-קרקעי באופ...
• 

  תושבים הם כאב הראש של ראשי העיריות

  20.02.13
  "אף ראש עירייה לא רוצה שיבואו אליו תושבים" אומר יואב לרמן ומסביר, "הכנסות העירייה מארנונה שמשלם משק הבית נמוכות ב-3,000-7,000 שקל מההוצאות הממוצעות על אותו משק בית". זו אינה תיאורית קוספירציה כלשהי או הנחה מופרכת. בפוסט בבלוג שלו מציג לרמן מספר מקרים ברורים בהם ראשי ערים התנגדו להקמת שכונות מגורים חדשות בדיוק מסיבות תקציביות אלה."מס הארנונה של עסקים ומשרדים גבוה פי כמה וכמה מזה המוטל על מגורים. לכאורה, הכל טוב ויפה – העסקים והמשרדים מממנים בפועל ...