חיפוש - ספר , קול |1| - דף 11

• 

  מתחם עדן בירושלים לדוגמה

  13.11.11
  אנשים שואלים "מה לעזזאל כבר נתנה לנו המחאה החברתית?" לכאורה התשובה היא כלום, שום דבר, אבל מתחת לפני השטח יש שינויים כשקיבעון של שנים ביחס שבין האזרח, הרשות והיזמים משתנה. פוסט בבלוג "תכנון בירושלים" מספר על הליך האישור של מתחם עדן בעיר. מתחם עדן, המכונה כך על שמו של קולנוע עדן ששכן במקום, מיועד לבניה של מגדל מגורים בן 24 קומות, מלון ורחוב מסחרי. אדכירל התוכנית המקורית הוא דניאל ליבסקינד (שמפתיע הפעם ומציג תכנון בלי שפיצים) בשיתוף עם יגאל לוי ...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  ... שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהישאר עם צפיפות נמוכה". בהסתכלות על בינוי עירוני בקו אפס (כמו פאריז למשל) הוא מראה שהצפיפות יכולה להיות גבוהה יותר ללא מגדלים. לטענתו של מנדל הסיבה האמיתית למגדלים נובע...
• 

  המשחק הטיפשי והלא מדויק של נפחים ואור

  24.10.11
  כתבה במעריב מספרת על זירת ההתגוששות החדשה בין היזמים והאדריכלים - לאחר שהאדריכלים מסיימים לתכנן, היזמים מדביקים לוגו ענק או עורכים על החזיתות מופע אורקולי. עד כמה חשוב המותג של הבנין או החברה ששוכנת בו והאם אין מקום לשתף את המתכננים בדרך בה נראית החזית עליה עבדו כל כך קשה? "כשבנק המזרחי לקחו 14 קומות במגדל משה אביב הם התנו את זה בכך שהלוגו שלהם יככב על המגדל ושיראו אותו למרחק של כמה קילומטרים", אומר בכתבה האדריכל אמנון שוורץ, ממשרד אמאב אדריכ...
• 

  על כיכר רבין, מתוך "אדריכלות קונקרטית"

  24.10.11
  לקראת סיום השיפוץ בכיכר רבין בתל אביב מפרסם מגזין ArcHeb פרק מתוך ספרו של שרון רוטברד "אדריכלות קונקרטית". כיכר רבין, לשעבר כיכר מלכי ישראל, תוכננה על ידי אברהם יסקי ושמעון פוזנר. השניים זכו בפרויקט ב- 1952, בהיותם ארכיטקטים שכירים במשרד שרון. התחרות היתה אחת מתוך סדרה של תחרויות ארכיטקטוניות שנערכו באותה תקופה בארץ ושעסקו בעיצובם של אנדרטאות זיכרון לחללי מלחמת העצמאות. את צורת הכיכר קבעו (הרבה יותר מאשר האדריכלים המתכננים) הפוליטיקאים, מחלקת...
• 

  המשולש הירושלמי וטליתא קומי

  4.10.11
  נועם דביר לוקח אותנו בכתבה ב"הארץ" לסיור בירושלים עם דוד קרויאנקר לרגל יציאת ספרו. דוד קרויאנקר מכנה את עצמו "ביוגרף עירוני". כשעבד בצוות לתכנון אורבני בעיריית ירושלים, התחיל לערוך סקרים היסטוריים וב-40 השנים האחרונות הספיק לפרסם כ-25 ספרים על תולדות האדריכלות והתכנון של ירושלים. בימים אלה יצא לאור ספרו החדש, "המשולש הירושלמי - ביוגרפיה אורבנית" (בהוצאת כתר ומכון ירושלים). לקרויאנקר יש מבט הפרוש לאורך זמן. הוא מציג תופעות שאנו לפעמים לא שמים...
• 

  פרובינציאלי, קרתני וצר אופקים

  21.09.11
  ...ינת של דביר. אני אתייחס רק לדבריו של צוקרמן בראיון. מתוך הכתבה: לדבריו של פרופ' צוקרמן, הניסיון של סטודיו סאנה בבנייה של פרויקטים אקדמיים בולטים - כמו מרכז הלימוד של רולקס באוניברסיטה הפוליטכנית בלוזאן שבשווייץ, או בית הספר צולווריין לעיצוב וניהול באסן שבגרמניה - מבטיח לבצלאל קמפוס ברמה אדריכלית גבוהה במיוחד. "אני חושב שאם תסתכל על העבודות שלהם, תבין לבד מה מיוחד בהם", הוא אומר. "הם פשוט עושים דברים אחרת - בדיוק רב, בצניעות רבה ובמקוריות רב...
• 

  המהפכה של סלמה 60

  12.09.11
  ...תקדם מסמך סלמה מציג את הטיעון החזק ביותר והמהפכני ביותר שלו מיד בפתיחה "חרף מאמצים בלתי נלאים, הפרויקט הלאומי של חיזוק הפריפריה נכשל כשלון חרוץ."... "במדינת ישראל, על שטחה ואוכלוסייתה המצומצמים, אין כל הצדקה תכנונית לפיתוח מספר רב של מרכזים מטרופולינים. יש לשנות את המודל המחשבתי על פיו פועלים מוסדות התכנון, השיווק והביצוע, למודל של 'עיר-מדינה'. יש להתייחס למרחב הישראלי כמרחב מטרופוליני אחד ובו מרכז כובד אחד ברור ומובחן – זה הקיים בפועל: גוש דן, ...
• 

  עם הגב לכאן, עם הראש לשם

  9.09.11
  ...ם ומשרות לטובת פעילות שתהפוך את העיר ליקרה יותר על חשבון הפריפריה. למזלנו את המהלך יסכלו החלמאות, קוצר הראייה והאינטריגות של מנהלת הפרויקט. המושג "עיר עולם" והבעיה בהגדרת עיר כזו המונח "עיר עולם" (Global City) מגיע במקורו מספרה של הסוציולוגית פרופ' סאסקיה סאסן, "העיר הגלובלית". הספר בחן היבטים שונים של חיים אורבניים בקונטקסט גלובלי, וזיהה את צמיחתן של ערי העולם - קבוצה מצומצמת של ערים שהפכו למרכזים גלובליים. ערים אלה הופכות לקטרים כלכליים, תרבו...
• 

  בזיון וסיאוב בירושלים

  15.08.11
  ...חרה שלושה צוותי האדריכלים מהם יוזמן אחד לתכנן את הקמפוס החדש שיקום במרכז ירושלים. שלושת הצוותים מובלים על ידי משרדי אדריכלים מחו"ל ונראה שההתמודדות היא על שכר הטרחה מאחר ומשרדים לא התבקשו להגיש הצעה אדריכלית. כתבה בהארץ מספרת על פסילתה של התחרות ועל המשרדים המועמדים לבחירה. הצוותים הם סטודיו סאנה מטוקיו (בשיתוף משרד ניר-קוץ), סטיבן הול אדריכלים מניו יורק (בשיתוף משרד א. לרמן) ו RMJM מבריטניה (בשיתוף משרד מייזליץ-כסיף). בשבועות האחרונים נפגשו...
• 

  למה האדריכלים שותקים?

  7.08.11
  הם לא שותקים, זה אתה שמקשיב רק לעצמך. מספר כתבות פורסמו לאחרונה ברשת ובהם דובר על העובדה שהאדריכלים שותקים ולא שותפים למחאה. באחרונה בהם, כתבתו של מיכאל יעקובסון ב Xnet, נשאל האם האדריכלים איבדו את מעמדם והפכו לבלתי רלבנטיים האם אנו מסוגלים לחזור ולמלא את התפקיד המרכזי של המקצוע ולתכנן דיור ראוי ובר-השגה לאזרחי ישראל. בכתבה מרואיין ישראל גודוביץ', מי שהיה כזכור מהנדס העיר תל אביב והוא מאשים את האדריכלים ברמיסת המקצוע. קולו של גודוביץ' חד ...
• 

  תחרות אדריכלות מתקדמת: City Sense

  28.06.11
  ...ריכלות ותכנון ערים , במטרה לבחון את ההשפעה האפשרית של איסוף נתוני זמן-אמת (real-time data) על ערים מונעות חישה (sensor-driven cities). חבר השופטים בתחרות המורכב מאדריכלים, אנשי מקצוע במגוון רחב של תחומים ומנהלי כמה מבתי הספר המובילים בעולם האדריכלות, מחפש הצעות מעולות עבור כל כל קנה מידה, כל עיר בעולם, על ערים חכמות, שכונות אקולוגיות, מבנים אקולוגים עצמאיים (Self-sufficient buildings), בתים חכמים, או כל הצעה אחרת המתנחת את התופעות של ערים מונ...
• 

  על שימור ומגורים בקופסת שימורים

  5.06.11
  ...ימור בעלי כוונות טובות אך נאיביים לחלוטין, שבתשוקתם הלוהטת להגן על המורשת האדריכלית בעולם מדרדרים אותה בכך שהם יוצרים מראות יפים לעין לצרכנים נוחים. כמו כדי להוכיח את טענתו הצטרפה עיריית גבעתיים ומשרד השיכון והבינוי והכריזו מספר שיכונים כמקום לשימור. הטיעון הראשון מול אנשי השימור הוא טיעון סוציאלי: השימור מביא לשחזור יקר, הופך את המבנה למיועד לעשירים בלבד. התושבים המקוריים נמחקים ונדחקים החוצה. לדוגמה - בגבעתיים המתחם הנמצא בין הרחובות לביא...
• 

  מחאה נגד תנאי התחרות לעיריית נתניה

  2.06.11
  ... שלא היה קיים עד כה ובאופן שאינו מקובל לא ברמה הבינלאומית ולא ברמה הארצית. אחת הדרישות למעוניינים להתמודד בתחרות הינה להוכיח כי תכננו כ- 10000 מ”ר של בניני ציבור או משרדים בפרויקט אחד או שניים לכל היותר.תנאי ספציפי זה מעמיד מספר גדול מאוד של משרדים ותיקים וצעירים כאחד מחוץ לתנאי הסף לצורך השתתפות בתחרות לתכנון בית העירייה, ולמעשה מייצר תקדים מסוכן לתנאי סף לתחרויות אדריכלות. הרעיון העומד מאחורי התחרויות האדריכליות באשר הן הינו השיח האדריכלי והע...
• 

  ביקורת גגות רעפים

  1.06.11
  בעונת החורף, מרבית הבעיות קורות בבתים פרטיים בעלי גגות רעפים. כהכנה לחורף בבתים בהם ישנו גג רעפים יש לבצע מספר פעולות מניעה לפני כניסת החורף ותחילת הגשמים. הפעולות הן פשוטות ובדרך כלל יכולות להתבצע ע"י אדם בלתי מקצועי. תחילה יש להיכנס לתוך חלל הגג בשעות היום לאיתור רעפים שבורים ורעפים שזזו ממקומם. ההבחנה תיעשה ע"י כניסת קרני אור אל תוך החלל החשוך. הפתרון בדרך כלל פשוט- במקרה והרעף שבור, ניתן לקנות רעף מאותו סוג ולהחליפו, במקרה של רעף שזז ממקו...
• 

  איך לא להלחם על איכות חיים ותכנון אורבני

  30.05.11
  ...בנות את הפרויקט בעלות המינימאלית האפשרית גם במחיר פגיעה בנוף, בעיר, ובסיכויים שלה לצמוח לכיוון הים.המאבק הזה לשיקוע תשתיות הזכיר לי את המאבק של תושבי כפר שמריהו לשיקוע כביש 2 במחלף העובר לידם. כפר שמריהו הוא מקום קטן וזניח. מספר התושבים בו לא עולה על מה שמאכלסת חיפה בשני בניינים לפעמים. הצומת לידו הייתה "הפקק של המדינה" ובכל זאת הם הצליחו לכופף את משרד האוצר ומע"צ ולהביא לשיקוע הכביש. שיקוע + משאבות ניקוז + כביש שקט + קירות אקוסטיים - כל זה עולה ...