חיפוש - חדשות , ספר , קל |1| - דף 12

• 

  פרובינציאלי, קרתני וצר אופקים

  21.09.11
  ...ינת של דביר. אני אתייחס רק לדבריו של צוקרמן בראיון. מתוך הכתבה: לדבריו של פרופ' צוקרמן, הניסיון של סטודיו סאנה בבנייה של פרויקטים אקדמיים בולטים - כמו מרכז הלימוד של רולקס באוניברסיטה הפוליטכנית בלוזאן שבשווייץ, או בית הספר צולווריין לעיצוב וניהול באסן שבגרמניה - מבטיח לבצלאל קמפוס ברמה אדריכלית גבוהה במיוחד. "אני חושב שאם תסתכל על העבודות שלהם, תבין לבד מה מיוחד בהם", הוא אומר. "הם פשוט עושים דברים אחרת - בדיוק רב, בצניעות רבה ובמקוריות רב...
• 

  עם הגב לכאן, עם הראש לשם

  9.09.11
  ...ם ומשרות לטובת פעילות שתהפוך את העיר ליקרה יותר על חשבון הפריפריה. למזלנו את המהלך יסכלו החלמאות, קוצר הראייה והאינטריגות של מנהלת הפרויקט. המושג "עיר עולם" והבעיה בהגדרת עיר כזו המונח "עיר עולם" (Global City) מגיע במקורו מספרה של הסוציולוגית פרופ' סאסקיה סאסן, "העיר הגלובלית". הספר בחן היבטים שונים של חיים אורבניים בקונטקסט גלובלי, וזיהה את צמיחתן של ערי העולם - קבוצה מצומצמת של ערים שהפכו למרכזים גלובליים. ערים אלה הופכות לקטרים כלכליים, תרבו...
• 

  הלקוח ישלם למתכננת על השמטת קרדיט

  25.08.11
  בית המשפט קיבל את טענותיה של צברית שפאן, הנדסאית אדריכלות כנגד הבעלים של הוילה שתכננה וחייב אותו לשלם 407 אלף שקל הכוללים את שכר הטרחה שלה, וכן פיצוי על עוגמת נפש עקב אי מתן קרדיט בפרסום הבית. פסק הדין מעניין בשל מספר סוגיות שעולות ממנו בעיקר בנושא זכויות יוצרים, קרדיט על עבודה וכן דרכי חישוב לפיצוי. צברית שפאן תכננה ב 1999 את "הוילה המרוקאית" בקיסריה עבור עודד בן זאב, הבעלים שהתחמק מאז בטענות שונות מתשלום שכר הטרחה שלה. המבנה שעיצבה הפך לשם ...
• 

  בזיון וסיאוב בירושלים

  15.08.11
  ...חרה שלושה צוותי האדריכלים מהם יוזמן אחד לתכנן את הקמפוס החדש שיקום במרכז ירושלים. שלושת הצוותים מובלים על ידי משרדי אדריכלים מחו"ל ונראה שההתמודדות היא על שכר הטרחה מאחר ומשרדים לא התבקשו להגיש הצעה אדריכלית. כתבה בהארץ מספרת על פסילתה של התחרות ועל המשרדים המועמדים לבחירה. הצוותים הם סטודיו סאנה מטוקיו (בשיתוף משרד ניר-קוץ), סטיבן הול אדריכלים מניו יורק (בשיתוף משרד א. לרמן) ו RMJM מבריטניה (בשיתוף משרד מייזליץ-כסיף). בשבועות האחרונים נפגשו...
• 

  מועדוני לילה וגישות שונות לעיצוב

  31.07.11
  ...מרות (או בגלל?!) שלא לקח אדריכל או מעצב, המקום "מעורר הערכה" לדעת מבקר האדריכלות וזוכה לשיר הלל של ממש מצד הבליינים. אם בתחנה המרכזית הסבו מתחם מסחרי למועדון לילה, הרי שבבת ים הפכו מועדון לילה לגלרייה לאומנות. נועם דביר מספר בכלכליסט על גלגולו של מועדון "הריווירה". גם כאן מדובר במפלצת בטון נטושה אבל בניגוד לתל אביב, כאן בהחלט היו מעורבים אדריכלים... רק שהם לא פעלו בצורה שגרתית. האדריכלים אלס ורבקל ואלי דרמן, בני זוג במשרד ובחיים, מסבירים ...
• 

  המציאות מאחורי אדריכלי החלומות

  25.07.11
  ...מר - חברה, תרגיעו. לסדרה יש בין אחוז לשניים של רייטינג, כולל השידורים החוזרים בערוץ 10, זה מספר נמוך מאד. הסדרה האיזוטרית הזו לא תשנה לכם כלום מבחינה עיסקית ונועדה רק לנפח לכם קצת את האגו, ולמרות שאצלנו האדריכלים זו מטרה מקודשת, אל תתבזו עד כדי כך מול הספקים. אל תוזילו את המקצוע לדרגה של ראיון אישי. נצלו את הכח שיש לכם לטובת הלקוחות ולא לטובת מפיקי תוכניות שיווק. אם לא ראיתם את התוכנית... וסביר שלא ראיתם, אתם מוזמנים לצפות בה בקישור הבא.
• 

  יש מקום, זה דירות שחסר

  25.07.11
  תחת הכותרת "יש מקום לכולם בגוש דן" מפרסם ד"ר אוהד קרני רשימה בבלוג שלו שמסבירה בפשטות, בגרפים ומספרים את העובדה הפשוטה - דירות אמנם חסרות אבל מקום בהחלט יש ואפילו בתל אביב. "הבעיה המרכזית של הבנייה בישראל היא שהיא פשוט לא צפופה מספיק" כותב קרני, "ישראל היא אמנם אחת מהמדינות הצפופות ביותר בעולם ותשעה מתוך עשרה אנשים חיים בה בערים, אבל למרבה האבסורד הערים שלנו ממש לא צפופות." והוא ממשיך "הפתרון אמיתי לבעיית הדיור אינו גירוש הצעירים לפריפריה הרח...
• 

  חוק שימור מבנים... וכסף

  26.06.11
  מספר כתבות בכלכליסט וגלובס חושפות את המאבקים הכספיים המתנהלים סביב שימור מבנים בתל אביב. מגמת שימור מבנים הולכת וצוברת תאוצה וכבר נכתב גם כאן וגם על ידי גדולים מאיתנו על הצד הרע של השימור. אבל מלבד סוגיות אדריכליות ישנם גם כמה נושאים כלכליים המעורבים בנושא או בעברית - מלא כסף. תמצית חילוקי הדעות הכספיים נסקרת בגלובס והיא זו: העיריה טוענת שקביעת מבנה כמיועד לשימור מעלה את ערכו - ולכן על הדיירים לשלם היטל השבחה, הדיירים לעומת זאת טוענים שהקביעה...
• 

  תדי קיסלוב והעיר אילת

  20.06.11
  נועם דביר סוקר בכתבה ב"הארץ" את פועלו של האדריכל תדי קיסלוב בעיר אילת. החל באמצע שנות ה-50 ועד למותו בסוף שנות ה-70 קיסלוב תכנן באילת עשרות פרויקטים: שיכונים ציבוריים, שכונות בתי פאטיו, בתי ספר, חמישה בתי מלון, בנייני ציבור ותשתית, תחנת אוטובוסים מרכזית ואפילו את הלגונה שהיוותה את התשתית להקמת מתחם המלונות הנוכחי. קיסלוב עסק לא מעט במענה לאקלים המדברי בשלושה בתי ספר שתיכנן ובהם הטמיע טכנולוגיית קירור פסיבית: האוויר היבש נושב דרך מסנני קירור ע...
• 

  הסינמטק בתל אביב - סלו הרשמן

  14.06.11
  ...י כל קשר לבניין הקיים, כפי שעשו למשל עם פירמידת הזכוכית באגף החדש במוזיאון הלובר בתכנון אי. אם. פיי, או מרכז הקלונוע בדרזדן בתכנון משרד קופ הימלבלאו. אני בחרתי בחלופה השנייה: לשלב ולהחדיר את המבנים אחד בשני". מיכאל מספר בכתבה כי "בעוד שהכניסה של הבניין הוותיק פונה לכיכר הסינמטק, הכניסה החדשה פונה לרחוב הארבעה. יצירת כניסה חדשה בחזית צדדית הייתה אתגר בפני עצמו, ונראה שהרשמן מצליח לעמוד בו בכבוד." כתבה מעניינת, אל תדלגו גם על הסיור בתמונות.
• 

  מחאה נגד תנאי התחרות לעיריית נתניה

  2.06.11
  ... שלא היה קיים עד כה ובאופן שאינו מקובל לא ברמה הבינלאומית ולא ברמה הארצית. אחת הדרישות למעוניינים להתמודד בתחרות הינה להוכיח כי תכננו כ- 10000 מ”ר של בניני ציבור או משרדים בפרויקט אחד או שניים לכל היותר.תנאי ספציפי זה מעמיד מספר גדול מאוד של משרדים ותיקים וצעירים כאחד מחוץ לתנאי הסף לצורך השתתפות בתחרות לתכנון בית העירייה, ולמעשה מייצר תקדים מסוכן לתנאי סף לתחרויות אדריכלות. הרעיון העומד מאחורי התחרויות האדריכליות באשר הן הינו השיח האדריכלי והע...
• 

  תחרות סטודנטים BLUE AWARD

  26.05.11
  ... על מנת לספק פתרונות ולהגן על סביבה שכדאי לחיות בה. BLUE AWARD 2012 היא הפעם השנייה בה מתקיימת התחרות החד שלבית, האנונימית, הבינלאומית והיא מיועדת לסטודנטים לאדריכלות, תכנון אזורי ואורבניזם. 163 פרויקטים מ 86 הפקולטות ובתי הספר לאדריכלות הפרושים על פני 49 מדינות הוגשו לתחרות הראשונה, BLUE AWARD 09. BLUE AWARD 2012 מחולק לשלוש קטגוריות. BLUE AWARD 2012 שם דגש מיוחד ותמיכה למאמצים אדריכליים באקלים חם ויבש. פרויקטים הממוקמים באזורי משבר באזורים ...
• 

  נרי אוקסמן ואדריכלות דיגיטאלית

  19.05.11
  ...כות בינלאומיות והצגה של עבודותיה במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק. מאחר ואי אפשר גם להתעלם מהעובדה שהיא אשה מדהימה ביופיה, היא מבוקשת על ידי "ווג" כמו על ידי מגזינים כמו "אייקון" ו"אינטרוויו". "הברכה היא הקללה בהרבה מקרים" מספרת נרי אוקסמן, "תשומת הלב מגיעה עם הרבה ביקורת ועם הרבה אחריות שצריך לגלות. זה תמיד מצריך אותי לעבוד קשה יותר ולהציג את הרעיונות שלי בצורה הכי מקצועית שרק אפשר" ביקורת אחת מושמעת בכתבה מפי ד"ר ערן נוימן, ראש בית הספר לא...
• 

  שבילי אופניים בעיר - זה לא כל כך פשוט

  8.05.11
  ...ך שלא תנסה לסדר את המרחב הציבורי ברחוב, תמיד יצא שהמדרכות צרות מדי, נתיבי הרכב מסוכנים מדי והקצאה אפשרית לאופניים תקטין במובהק את מקומות החניה הקיימים. לכאורה, ניתן לטעון שנתיב אופניים יעודד שימוש באופניים ולכן יקטין את מספר הרכבים אבל ברור שזה לא עובד כך. תושבי רחוב מסויים תמיד יתנגדו לכך שהנתיב יעבור אצלם ולא ברחוב המקביל. היחס ולחנייה הוא במקרים רבים כאל רכוש פרטי - "זאת החניה שלי והכביש של אבא שלי". התושבים לא זוכרים שלמעשה הרחוב כולו שיי...
• 

  מפות אדריכלות ופוליטיקה

  27.03.11
  הגר אדמי מארכיבלנדר מנצלת הזדמנות ומדברת על המעורבות הפוליטית של סטודנטים ואדריכלים. ליתר דיוק על חוסר המעורבות. את המחשבות בנושא הציף אצל הגר ספרה של האדריכלית מלכית שושן -"אטלס הקונפליקט ישראל-פלסטין". האטלס רואה אור בהוצאת 010 ההולנדית המתמחה בספרי אדריכלות ויוצא בהולנד, באנגלית, לקהל אירופי ולא בעברית. בכתבה של אסתר זנדברג בהארץ גלריה (זהירות, שמאלנית!) נכתב על האטלס והמחברת:האטלס הוא המשך והרחבה של פרויקט מחקר ומיפוי קודם שעשתה שושן כסט...