חיפוש - עין , קל |1| - דף 6

• 

  על פואבלו אספניול בראשון לציון

  27.04.14
  ...ת הפרויקט בחרו ליצור שפה עיצובית ששאבה את מקורותיה ממתחם מבנים שהוקם בברצלונה לרגל התערוכה העולמית, שהתקיימה בעיר ב-1929." אומר יעקובסון, "אך מה שהתחיל כסיפור הצלחה חסר תקדים בנדל"ן הישראלי, הפך לקטסטרופה לאחר שיזמי הפרויקט נקלעו לקשיים, נעלמו והותירו אחריו רוכשי דירות ללא דירות. אך הקריסה ארעה בשלבי הבנייה האחרונים, כך שרוב רובה של השכונה עומד וקיים". לדעתו של יעקובסון, "השכונה בהחלט נראית שונה מכל מה שראיתי עד היום בארץ. נראה שהאדריכלים השקיעו ...
• 

  מעשה בבניין לעקירה?

  6.02.14
  ...ה בדיוק הגיעו עולי הרגל לארץ ישראל במשך מאות שנים. בהם אנשי העלייה הראשונה, השנייה והשלישית, ובחזית בניין זה הנושק למים, דרך לראשונה בנימין זאב הרצל, בבואו לארץ ישראל בשלהי אוקטובר 1898. מדובר אם כך, בשער הכניסה לארץ ישראל, מעין ה”אליס איילנד” הישראלי (מתוך: "פורטל יפו")"להרוס את המבנה יהיה פשע לדורות". ערכיו האדריכליים של המבנה נמדדים, בכמה מישורים מלבד זה ההיסטורי – הבנייה על קו הים, שימור הסמטה ההיסטורית שהוא יוצר, שמירה על המזח מהצפות והערך ה...
• 

  איך מכירים שכונה? מה יכול לייצג אותה?

  20.01.14
  "איך מכירים שכונה? מה יכול לייצג אותה? האם אפשר לתאר אותה בלי להתייחס לתושביה? למה כן מתייחסים? על מה נעצרת העין? האם היא נוטה להתעכב על השבור והפגום או על השלם היפה? מה ערכו התיעודי של קטע קיר או חלון ראווה בודד? האם הוגן לחבר בין ציור מרחוב מרכזי לברז כיבוי בסמטה צדדית? נחוץ ריבוי או די בתמונה אחת מייצגת? חייבים להתייחס לקבוע? מה ערכו של המשתנה? האם החלקים מתחברים לכדי תמונה שלמה, או שהתמונה השלמה מתפרקת?"מתוך הבלוג המצולם של ציפה קמפינסקי.קדח...
• 

  העיר הצומחת

  15.01.14
  ...עירונית, שזה אומר שאין מקום לעצים ליד הבית - או עצים מתחת לאף על חשבון השטחים הפתוחים מחוץ לעיר." "ההסבר הלכאורה מקצועי הזה הוא בריחה מאחריות, תירוץ נואל המסווה אזלת יד תכנונית. בשביל מה יש תכנון אם לא כדי להתמודד עם אתגרים מעין אלה. בשביל מה יש אדריכלים ומתכננים אם לא כדי למצוא דרך לאפשר, דווקא בעידן הצפיפות, גם טבע מחוץ לעיר וגם עצים בעיר. כל היתר הוא רק כסת"ח.""השילוב של צמחייה, ובמיוחד עצים נותני צל, בתוך המרקם העירוני הבנוי הוא נס אורבני בער...
• 

  עיצוב דירה קטנה בתל אביב

  17.12.13
  ...כך שיאפשר את מירב יחידות האחסון ויעניק לדירה רקע בהיר ואסתטי. במטבח הלבן והמודרני שולבו חיפויי זכוכית ע"ג הקיר או כחזית קלפה כך שתחושה עמוקה וזורמת מתקיימת בחלל. חלק מארונות המטבח הוסבו לטובת פינת כביסה ושירות באופן נסתר מן העין. החלון הגדול שהכניס הרבה שמש מסנוורת כוסה בוילון המכניס את האור העדין באופן מסונן ומרכך אותו בהתאם לצורך. במרכז המטבח מוקם אי ישיבה המשמש גם כפינת עבודה ללפטופ. כיאה לכל הפתרונות בדירה, כל אלמנט מספק 2 פונקציות. אי...
• 

  עיצוב מדהים לחנות נעלים

  4.12.13
  חנות נעלים ממוקמת במרכז רמלה, החנות מעוצבת בסגנון קלאסי עם נגיעות של פאב אירי. מה שבולט בחנות הינו המחסן הפתוח דבר הגורם לקשר עין בין המוכר לקונה בזמן המכירה ומעניק חוויית קניה מושלמת. כל החנות מחופה בעץ אגוז על מנת לתת הרגשה חמה וביתית בחנות. ישנו משחק של צורות גיאומטריות בריצפה ובתקרה היוצרות הרמוניה ומשתלבות יחד בחלל.
• 

  עיצוב דירת יוקרה בתל אביב

  23.08.13
  ... ניירות הטואלט קיבלו נישה צבעונית ומוארת, השמפו והמרכך קיבלו נישה זהה בתוך המקלחון, כל פרטי הקוסמטיקה מסודרים בארון שופע המגרות ומעליהם מראה גדולה שמגדילה את החלל עוד יותר ואפילו מכונות הכביסה והמייבש הוכנסו לארון גבוה נסתר מעין. הרצפה בחדרי הרחצה חופתה בגרניט פורצלן דמוי פרקט אשר משלים את הפרקט התלת שכבתי האמיתי איתו רוצף כל הבית. ריצוף העץ מגיע עד למרפסת רחבת הידיים ושם השתמשנו בדק איפאה אמיתי המאפשר הרחבה ויזואלית של חלל הפנים. מפאת אופיים ...
• 

  כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?

  26.08.12
  ...המולה, הדוחק והרעש. אלה דברים נלווים. העיר אינטנסיבית על מנת ומפני שהיא רב גוונית. זו מטרת העירוניות. אם כן, אנסה להגיד "אינטסיביות רב גונית" או "רב גוניות אינטנסיבית". הקורא יבחר בין שתי הגדרות אלה.אין ספק שהעיר הפיסית היא מעין "מיכל" עשוי שטח ציבורי (רחובות וכד') ולידם בנינים, רובם פרטיים. זה נכון גם כאשר אין אנשים בעיר. המבנה הזה והחלוקה הפיסית הזאת הן בנות קיימא, משך מאות שנים. האנשים המשתמשים במיכל הגדול הזה מתחלפים מידי דור, גם תכונותיהם מ...
• 

  באר שבע על ראש שמחתי

  22.03.12
  ...ים האלה" כותב איתי. "לא תמיד היה טוב לגור בהם, ומדכדך עוד יותר היה להביט בהם: הם תרמו צבע אפור ואסוציאציות של מקלטים ומלחמה, בעיר שיש בה ממילא יותר סופות חול מימי גשם, והרבה יותר שמש מעצים שיודעים לתת צל."*בניין "רבע הקילומטר" בבאר שבע (יסקי-אלכסדרוני), צילום - מיכאל יעקובסון, ויקיפדיה. הכתבה היא ביקורת אדריכלית אמיתית, בעין מפוקחת ואוהבת. אם רק למתכננים המקוריים הייתה גישה דומה התוצאה הסופית הייתה אחרת. הכנסו לקרוא ולראות את הוידאו. שווה כל דקה.
• 

  איכס! יש פה אנשים!

  19.03.12
  ...ה שיהיה הפשר - דבר אחר בטוח, ההשתלחות הפומבית במדרחוב מתירה את דמו, גם אם בתום לב ובבלי דעת ובלי כוונת זדון. היא מכשירה את הקרקע לג'נטריפיקציה חברתית ודיסינפיקציה אדריכלית של המדרחוב ומשחקת לידיהם של יזמי הנדל"ן הלוטשים אליו עין, כאמור בשיתוף פעולה עם סמוק עצמה, וכל זה במסווה של שימור ו'החזרת עטרה ליושנה'."אם נפרק ונפרוט את הטיעון של זנדברג נגיע לנקודה העיקרית עליה גם נכתב ב"זמן תל אביב" - באופן בלתי נמנע, האופי הייחודי של המתחם שממלא אותו כבר ע...
• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ...הן ערים כקריית גת, ערד, דימונה, נצרת עילית, עפולה עילית, קריית שמונה, מצפה רמון וכרמיאל אם לא פרוייקטי בנייה מסיביים של דיור בר השגה? מהם שכונות ירושלים שנבנו אחרי מלחמת ששת הימים אם לא דיור בר השגה? מהי מעלה אדומים ומהי מודיעין עם לא דיור בר השגה? אז בנינו דיור בר השגה ומה השגנו? זרענו את זרעי הפורענות הנוכחיים בדמותה של נטישת ערים אלו על ידי אוכלוסייתן הצעירה הנמשכת למקור ההזדמנויות האנושיות היחידי בארץ - תל אביב. מי נשאר מאחור? האוכלוסייה...
• 

  מסלולים עוקפים - ביקורת על ביקורת על...

  2.11.11
  ...האחרונים, עשה השיח האדריכלי תפנית והציג דיון פוליטי המבוסס על פרשנות תרבותית-חברתית של המרחב. (...) הבעיה המרכזית בתפנית זו היתה שהאדריכלות כטקסט עצמאי קרסה לתוך נראטיבים פוליטיים מוכנים, כאשר האדריכלות רק מוכפפת לאותו שיח, כעין אילוסטרציה התומכת ומאששת רעיונות קודמים. האדריכלות כבר לא עמדה בפני עצמה (...) תיאורטיקנים והיסטוריונים של האדריכלות צימצמו אותה לכדי תובנות בסיסיות, והפכו אותה לכלי ריק בשירות השיח הפוליטי. כך, הדיון האסתטי והצורני נשארו...
• 

  פתיחת האגף החדש של מוזיאון תל אביב

  30.10.11
  ...הישראלית? ב Xnet מספר מיכאל יעקובסון על המבנה ובמיוחד על הסיפריה, לדבריו המקום המוצלח ביותר בו "לאחר שעולים ויורדים בעקלתון בין אולמות התצוגה, הדחוסים האחד לצד השני והאחד על גבי השני כמו מחסנים חשוכים למחצה, פוגשת זווית העין את אולם הספרייה המרווח, שנפתח צפונה אל רחוב ברקוביץ' השקט וזוכה לתאורה טבעית מבחוץ. החוויה הקרירה והאפלה של המוזיאון הופכת בן רגע לקרן אור משמחת." בכתבה ב"הארץ" מטייל נועם דביר מטייל בבנין עם האדריכל ומספר קצת על ההסט...
• 

  הלקוח ישלם למתכננת על השמטת קרדיט

  25.08.11
  ...מתן קרדיט על יצירה אדריכלית ללא קשר לזכויות היוצרים, קיבלה השופטת את טענת צברית לגבי עוגמת הנפש שנגרמה לה עקב באי מתן הקרדיט על ידי מגזין בנין ודיור. השופטת פסקה שהעוול נגרם על ידי בעל הבית שהתעקש לא להזכיר את שמה מתוך צרות עין, התעמרות וחוסר הגינות בסיסית, לצד רצון לקדם את עצמו בפרויקטים עתידיים תוך חסימת פניה עצמאית לאדריכל. על נושא זה נפסקו פיצויים בסך 30 אלף שקל בגין עוגמת הנפש. בנוגע למגזין בנין ודיור פסקה השופטת שגם אם היו זכויות יוצר...
• 

  ארכיטקטורה הפיכה

  28.07.11
  ...חראים למעשיהם – אפילו לא האדריכלים עצמם. במקום להכריז על כניעה, על הכרה בזמניות המתחייבת של הבניינים, הם ממשיכים להתגונן מפני האמת של החומר מאחורי חומות גבוהות של הכחשה, כאילו שגיאה מקרית, חישוב מוטעה, הם שגורמים להיעלמותם מהעין – ולא תאריך התפוגה ההכרחי של קיומם. המנהג האדריכלי הזה היה מתקבל על הדעת אילו רק לא היה כרוך בנזק סביבתי מעיק ומצטבר שהולך ומתפשט בהתמדה ככל שהתשוקה לשינוי, לחידוש ולהשמדת תאונות מביכות מהעבר הולכת וגוברת." בהמשך המאמ...