חיפוש - חדשות , מאמרים , עיר , שטח |1| - דף 12

• 

  לקניון יש תפקיד חברתי, הוא כמו הקארדו והאגורה

  11.12.12
  ...שהיא רוצה על הקניונים, אני פשוט לא מסכים עם זה." אומר עזריאלי בכתבה, " פה בתל אביב הסנטר החייה את הרחוב, ולא רק את דיזנגוף, גם את שינקין. יש לקניון תפקיד חברתי. הוא כמו הקארדו (רחוב חנויות בסגנון הבנייה הרומי) והאגורה (מרכז העיר ההלניסטי שבו התנהל המסחר), זה היה המקום שבו נעשו חילופי סחורה אבל באו לשם לא רק כדי לקנות, אלא גם כדי להתעדכן, לטייל, לראות ולהתראות, זוגות נאהבים - כדי להיפגש. ככה זה הקניון: אנשים לא חייבים לקנות, באים כדי להתעדכן במה ש...
• 

  מהפכת הזכויות במושבים והקיבוצים יוצאת לדרך - חלק 1

  4.12.12
  ...החוכרים את אדמותיהם ממנהל מקרקעי ישראל, הסתיימו. ביוני 2011 אישר בג"ץ את החלטות מועצת מקרקעי ישראל. מדובר בהחלטות שיישנו את פני המושבים והקיבוצים. מעתה, יוכל, כל, בעל נחלה להפוך לבעליו של נכס נדל"ני בדיוק כמו בעלי הדירות בעיר, מהחלטה זו ייהנו גם הקיבוצים בכך שזכויותיהם ישופרו. קביעתו של בג"ץ ניתנה בעקבות תשע עתירות שהוגשו, כנגד שתי החלטות שקיבלה מועצת מקרקעי ישראל; החלטה מס' 979 והחלטה מס' 1101. המשמעות של פסיקת בג"ץפריצת דרך בנושא מלאיי יח...
• 

  על ממ"דים וחדרי מדרגות

  22.11.12
  ...ם הזקנים התייחסו בכבוד לחדר המדרגות. הוא לא סתם מעבר אנכי עבורם. הוא מקום מפגש. יש בו חלונות, מדרגות רחבות ומעקות ברזל מעשה ידי אמן. זהו החלל הציבורי של הבניין, חלל שלא משתמשים רק בעתות מצוקה; זאת בניגוד גמור לחדרי המדרגות הצעירים, שהם בסך הכל מגדלי בטון אטומים שעושים הכל כדי שלא יעברו דרכם. חדרי המדרגות הללו הם תוצאה של אדריכלים שלא ידעו לבצע את עבודתם נאמנה. הם נתנו לתקנות בטיחות לשעת שריפה להכתיב מציאות אדריכלית עצובה ולא הצליחו להציע אלטרנטיב...
• 

  משרד "79 אדריכלות" זכה בתחרות רמת ישי

  6.11.12
  משרד "79 אדריכלות" זכה בתחרות לתכנון בית "יד לבנים" ברמת ישי – כך מפרסמת נעמה ריבה ב Xnet. בשונה מרוב תחרויות האדריכלים בישראל, הסגורות לאדריכלים ותיקים בלבד, התחרות הזו נפתחה בפני אדריכלים צעירים בלבד. האדריכלים גדעון רוזן וגיל אהרנסון, שניהם בוגרי הפקולטה לאדריכלות בטכניון, הם השותפים במשרד "79 אדריכלות" וזוהי זכייתם המשותפת הראשונה בתחרות כלשהי.בכתבה נכתב כי המתמודדים התבקשו לתכנן מבנה צנוע, ששטחו 500 מ"ר בלבד, ועם זאת התקבלו 109 הצעות, מספר ג...
• 

  המעמד של האדריכל היום הוא בתחתונים

  25.10.12
  ... אלו אנשי הכספים".הדס שפיר מראיינת את רכטר ומקבלת ממנו כמה תובנות על מעמד האדריכל, על מגדלים ועל תכנון עירוני. הערות מעניינות במיוחד הוא משמיע לגבי תכנון "הגוש הגדול" של תל אביב. "זה משהו שאני רואה ככישלון אישי שלי", הוא מסביר. "הכישלון הוא לא במובן שאנחנו כארכיטקטים לא היינו טובים, אלא שכל העקרונות האורבניים שניסינו להחיל, כמו בנייה מרקמית של מבנים בגובה מסוים שניצבים במרחק קטן מאוד זה מזה - לא יצאו אל הפועל."*הצילום, מתוך הכתבה, צלם - עמית שעל.
• 

  הדבר הגדול הבא - התערבות אורבנית

  9.10.12
  כמעט מבלי ששמים לב הולך ועולה לאחרונה גורם חדש המשתתף בעיצוב העיר - עיצוב "גרילה" פרויקטים המבוצעים על ידי קבוצות תושבים, אמנים, אדריכלים ומשנים לפעמים את פני העיר והתנהגות התושבים בה. פרויקטים כאלה נראים בכל מקום ואפילו אצלנו אבל כרגיל האמריקאים מובילים.בביאנלה לאדריכלות בונציה מציגה ארצות הברית ביתן אחר, ביתן שמסמן מהפיכה בחשיבה על העיר והתהליכים המעצבים אותה. נושא הביתן אינו אדריכל ואינו שיטת בניה, נושא הביתן הוא פעולות יחידים וקבוצות הפועלים ...
• 

  לנסוע ולחנות בעיר הגדולה

  3.09.12
  שלוש כתבות מעניינות דנות השבוע באחת הצרות הגדולות שמציבה לנו המכונית הפרטית - איפה לעזאזל שמים אותה? המכונית היא הרכוש הפרטי היחיד שמותר לנו לשים בשטח ציבורי ואנחנו מצפים מהעיר לספק לנו את השטח הזה על חשבונה כמובן.לחשוב מחדש על מגרשי החנייהנועם דביר מראיין ב"הארץ" את פרופ' ערן בן-יוסף, חוקר מאוניברסיטת MIT בקיימבריג' שכתב ספר בשם "ReThinking a Lot", על חייהם ודעיכתם של מגרשי החניה ועל דרכים אפשריות להמציא אותם מחדש כמוקד של פעילות חברתית ותרבות...
• 

  ללמוד מכיכר אתרים

  19.08.12
  כתבה של אילן ליאור ב"הארץ" מסבירה למה כבר שנים לא מצליחים לשפץ ולשנות את כיכר אתרים בתל אביב. לפני שנתיים וחצי אישרו בעירייה ובחברת אתרים הקצאת 30 מיליון שקלים לשיפוץ, אבל מספר בעלי נכסים סיכלו את היוזמה.הבעיה הגדולה של כיכר אתרים היא שהיא למעשה אינה של העיר וגם לא של יזם בודד. הבעלות על הכיכר משותפת לעירייה, לחברה הממשלתית-עירונית "אתרים" ולעוד 200 בעלי נכסים פרטיים. ללא הסכמה גורפת של רובם לא ניתן לקדם אף תכנית. העניין הוא שלבעלי העסקים במקום י...
• 

  פירצה קוראת ליזם

  8.08.12
  במשולש הכח של העירייה, היזמים והתושבים הולך ומשתנה המאזן. התב"ע הנקודתית, הכלי ששימש מאז ומעולם כלי יזמי לדחיפת תכניות נתקל בהתנגדויות תושבים. אבל האם רק היזמים מפסידים או גם העיר? נעמה ריבה כותבת ב Xnet על שני מקרים כאלה בתל אביב.הפרויקט בסמוך לכיכר המדינה מציע שני מגדלים של 15 קומות. זהו כבר הסיבוב השני בוועדה המחוזית והתב"ע הנקודתית שונה כבר ממגדל אחד לשניים, מדיור לזכאים לסתם "דירות קטנות, וכל זה כשסבב ההתנגדויות טרם הסתיים. פרויקט אחר מציע מ...
• 

  תכנית מתאר 3700 - עוד עיר או פרבר?

  6.08.12
  יואב לרמן מעיר מספר הערות לגבי תכנית 3700, התכנית לפיתוח השטח הצפון מערבי של תל אביב, זה שמעבר לסמבטיון והרי החושך - או בשמם המוכר יותר, מצפון לירקון ולרידינג ולשדה דב. אז האם באמת ניתן לשחזר את ההצלחה העירונית של מרכז תל אביב גם כאן?"אם זה כל-כך פשוט לעשות הצלחה כמו מרכז תל-אביב, אז איך זה שלא ממש הצלחנו לעשות את זה בשום מקום בישראל חוץ מאשר בתל-אביב שכל מרכזה נבנה ונסלל הרבה לפני שבן-גוריון הכריז על עצמאות?" שואל לרמן ועונה, "מסתבר שמערכות התכנ...
• 

  ריצוף בטון וחיפוי בטון - יתרונות

  23.07.12
  ...ים חם, לח ובתנאי רטיבות, ולגרום לכאבי ראש, זיהום וכדומה; בנוסף, אריחי בטון מקיר-לקיר מהווים אלטרנטיבה נהדרת לסובלים מאלרגיות, ומהווים תחליף לשטיחים הצוברים אבק, קרדית (חרקים זעירים), קשקשי עור, נוצות של בעלי חיים וגורמים נוספים לאלרגיה. תכנון מבנה – עקב היותו של הבטון חומר בסיסי בבניין, חיפויי קיר מבטון מהווים במקרים רבים חיזוק לשלד המבנה, ביציקות בעובי של 25 מ"מ ומעלה. עובדה זו מהווה יתרון לאדריכל בתכנון החלל, ולקבלן המבצע בעת הרכבת האריחים.
• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  תשומת הלב שלנו נדרשת, לפני שתל אביב נהפכת לעוד עיר שדה, דבר שיכול לקרות פתאום, מהרבה סיבות, ובעיקר מתוך זלזול ישראלי ותכנון ערים לקוי. למשל הצעירים עוזבים אותה, והעשירים (מעטים במספרם) מחליפים אותם. העיר נופלת בשממון, חזרה לשנות השמונים. אנא שימו לב לעובדות הבאות: ת״א האמיתית המחזיקה את המרובה, היא קטנה מאד, בין הירקון ובין אבן גבירול, הים ורוטשילד, בסך הכל ששה אחוז מן השטח העירוני של תל אביב-יפו ואוכלוסיית המתחם הזה הוא סביב עשרה אחוזים מן התושב...
• 

  אגדה אורבנית - ספר חדש

  17.07.12
  ספרו החדש של האדריכל ומתכנן הערים נחום כהן, מנסה להציג לקורא את תכנית גדס בתל אביב, להסביר את ייחודה ואת סוד הצלחתה, ולהפיק ממנה לקחים הניתנים ליישום גם היום בתכנון עירוני. "אגדה אורבנית" תכנון העיר תל אביב בזמן המנדט הבריטינחום כהן, אדריכל ומתכנן עריםמתוך ההקדמה לספרלספר המונח לפניכם שתי מטרות עיקריות. הראשונה היא להנחיל ברבים את ההכרה בכך שתל אביב, עיר בת מאה שנים בלבד, היא אחת מהצלחות התכנון הבודדות של העידן המודרני. תל אביב היא מוקד להתרחשות...
• 

  ביקורת על בקעת הקהילות ביד ושם

  16.07.12
  ...ואות לא קשורות לעניין."מיכאל לא צריך את הגנתי בנושא, הוא יודע להשיב יפה מאד בבלוג עצמו ולכן אני אתייחס יותר לביקורת האדריכלית כך - זה לא מעניין. למי אכפת בכלל אם פרויקט זוכה בפרס או לא, אם הוא נבנה על ידי אדריכל דגול או פקיד עירייה? האדריכל לא עומד בכניסה כדי להסביר וגם הפרס לא. המבנה מציג את עצמו לאנשים ודעתם עליו היא הקובעת. הדעה תלויה במבנה ובתרבות ובזמן מהם מגיע המבקר. גם אם נסכים שהמקום באמת היה שיא היצירה האדריכלית בזמנו, לא חסרים אייקונים ...
• 

  עוד קצת על מיתוג עירוני

  10.06.12
  באר שבע הצטרפה באחור מה לטרנד של ראשי ערים וכעת גם היא עברה תהליך של מיתוג מחדש. כמו כרמיאל, תל אביב, חולון או שדירות, ראשי ערים שוכרים משרדי פרסום שיעבירו את המסר לציבור. איזה מסר בדיוק? למה כל עיר חושבת שהיא יכולה וצריכה להיות מיוחדת? מה רע להיות "סתם עיר שמשרתת התושבים"?מי שרוצה לראות את המיתוג החדש לעיר מוזמן לאתר של משרד הפרסום נוימן עיצוב ומיתוג, ממנו גם לקוחה התמונה כאן. בא7 שבע - בירת ההזדמנויות של ישראל קובע הסלוגן ואני תוהה אם משרד הפרס...