חיפוש - ערים , תכנון |1| - דף 4

• 

  תוכנית ספדיה זוחלת בדלת האחורית

  4.12.11
  הבלוג "תכנון בירושלים" עוקב אחרי חזרתה לחיים של תוכנית ספדיה. רגע לפני האישור הסופי של תוכנית המתאר החדשה לירושלים, נוסף סעיף שיאפשר בעתיד לשנות את ייעוד הקרקע של אזור רכס לבן משטח ירוק לקרקע לבנייה. תוכנית ספדיה, תמ"מ 1/37, הייתה תוכנית מתאר מחוזית להרחבת העיר ירושלים מערבה והציעה להקים אלפי יחידות דיור. התוכנית מ 1998, קרויה של שמו של מתכננה, האדריכל משה ספדיה והיא נדחתה ב 2007 על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, לאחר מאבק של ארגוני הסביבה....
• 

  קוריטיבה - עיר של הצלחה וכישלון

  17.06.12
  ...נר טעה בהנחותיו לגבי העיר. אם העיר נכשלת, האם זה בגלל תכנון כושל וחוסר הבנה של העירוניות? לרנר היה כריזמטי וככזה הפיק ציטוטים שנכנסים ישירות לפנתיאון: "העיר היא המפלט האחרון של סולידריות" ו"המענה למרבית הבעיות האנושיות טמון בערים שלנו". כולם מאסכולת "העיר אינה הבעיה, היא הפתרון". דור שלם של חוקרי עירוניות ננעל בעקבות משפטים אלה וכיום זו הגישה השלטת לנושא התכנון העירוני, אבל כרגיל העיר ממשיכה לתעתע בכולנו.רגע לפני שמספידים את משנתו של לרנר או מחפש...
• 

  אדריכלים בעד שיקוע מסילת הרכבת בחיפה

  4.04.11
  ...ת תשתית נרחבות, נקבע שההזדמנות החד פעמית הזו תנוצל לשיקוע המסילה בנקודות מסוימות, למשל כדי ליצור חיבור טוב יותר של העיר חיפה אל הים, חיבור שכיום אינו קיים עקב הצורך לחצות את המסילה. נייר העמדה נפתח כך: "בעיצומו של תהליך תכנון מפעל החישמול של תשתית הרכבות בישראל, ולאור מאמציה של רכבת ישראל לבטל את החלטת הועדה הארצית לשמירה על הסביבה החופית (הולחו"ף) לשקע את מסילת ההרכבת העוברת בנקודות רגישות בתוואי העירוני של חיפה - אנו, חברי עמותת האדריכלים ...
• 

  מודיעין נגד הירוקים

  22.08.11
  ...שהוועדה המחוזית קיבלה את טענות החברה להגנת הטבע בקשר לבניה הרוויה הנדרשת בעיר, ממשיך ראש העיריה לנסות להרחיב את העיר לשטחים הפתוחים. "אנשי החברה להגנת הטבע נמצאים בהיסטריה ולחץ כי הם מבינים שהחגיגה שלהם בוועדות המחוזיות לתכנון ולבנייה הסתיימה", אומר בכיר בעיריה ששמו לא הוזכר בכתבה. "הם זורים חול בעיני הציבור ויש להם חלק נכבד בתקיעת תוכניות בנייה בכל הארץ ובמודיעין בפרט. הם מפחדים משינוי המצב והקמת הווד"לים כי עכשיו יהיה מי שייקבל החלטות הגיונ...
• 

  domusCity ועידת ישראל לתכנון עירוני 2011

  20.06.11
  מרכז הירידים תל-אביב, 29 בדצמבר 2011 קהל היעד: מקבלי ההחלטות במגזר העירוני הועידה מאורגנת על ידי עמותת "אות העיצוב", המאגדת מספר גופים ציבוריים. הערים מהוות כיום את מרכז החיים והפעילות הכלכלית, החברתית והתרבותית, של יותר ממחצית האוכלוסייה בעולם ובמיוחד בארצנו, בה התחרות על משאב הקרקע המצומצם משפיעים על תהליכי עיור מואצים ולאינטנסיפיקציה של המרחב העירוני. במהלך שני העשורים האחרונים דפוסי החיים בערים עוברים תהליכי שינוי מפליגים המחייבים או...
• 

  נקים שתי ערים בערבה... ויער... ודובים

  17.03.11
  בועידת הנגב השלישית באילת אמר ראש ממשלתנו "בנוסף אולי נבנה עיר או שתיים בערבה.. לא אולי - נעשה את זה! כיום המגמה היא לבנות במדבר כי יש מיזוג אוויר. בארצות הברית יש שתי ערים שמאוד הצליחו במדבר - פיניקס ולאס וגאס" הבלוגרים האדריכלים לא יודעים איפה לשים את עצמם אליאב מ"הרחובות של ג'יין" מפרק את המשפט לגורמים ותוקף אותו מילה מילה "מיזוג אוויר. זו הבעיה שמנעה את פיתוח הנגב מקום המדינה. לא תכנון לקוי. לא העובדה שבאר שבע, המטרופולין לכאורה האזורי, בנ...
• 

  הומור ואדריכלות בדרך אל הים

  20.04.11
  ...לק מהמציאות שלנו, ולא לוקסוס". מעניין לקרוא את דעתם של אדריכלים שהתחנכו בחו"ל והתחילו בעבודתם שם על הדרך בה עובדים בארץ. כצפוי, יש להם מה להגיד על היתרונות והחסרונות של האילתורים הרבים מצד אחד לעומת היתרונות והחסרונות של תכנון איטי, מסודר ומובנה. לטעמי האישי הפרויקט בטיילת בבת ים מסכם את יכולותיו של המשרד הרבה יותר טוב מהמלל בכתבה. החסרון העיקרי במרבית הכתבות ב Xnet הוא המנעות הכתב מדעה אישית, ביקורת או מחמאות. לטעמי "בדרך אל הים" נשאר כמ...
• 

  תמ"א 38/2 - ת"א (ישראל)

  26.12.12
  תכנון קונסטרוקציה (מבנה וביסוס): חברת א.י. ג'נסיס הנדסה מתקדמת בע"מ אדריכל: עודד פפרמן אדריכלים ובוני ערים בע"מ. סוג פרוייקט: תמ"א 38/2. תאור המבנה בתמונה - מבנה מגורים(7 קומות + מרתפים) מיקום הפרוייקט: רחוב זלוטופובסקי 20 תל אביב. גמר תכנון - 08/2012 כיום (3/12/13) - בבניה.
• 

  חיזוק הנגב או הזנחת הפריפריה?

  1.07.13
  ...ם בגליל – מי שקם, עוזב את ביתו ועובר לישובים חדשים, אלה לאו דווקא אלה הגרים באזורים מרוחקים אלא אנשים שנמצאים בסביבה – כאלה שהעתקת מקום מגוריהם לא מוביל לשינויים דרסטיים בחיים. במקרה שלנו יכולים אלה להיות תושבי ערד, באר שבע וערים אחרות בנגב שמצבם הכלכלי מאפשר להם לעשות זאת.האם כך נחזק את הנגב? ומי ירוויח את הארנונות? רמז: לא ערד.יש דרכים לחזק ולהתחזק אך זאת לא אחת מהן. אנו קוראים לכם להצטרף אלינו במאבקנו נגד הקמת עשרת היישובים ובעד השקעה באוכלוסי...
• 

  האם באמת יכולה להיות פה תחבורה ציבורית יעילה?

  21.03.12
  ...ת העניינים ומשווה בין קו תחבורה ראשי וישיר (4) לקו איסוף או פיזור (6). הדרך לייעל את קו 6 היא לפצל אותו ולהשתמש ברכבי שירות קטנים ולא אוטובוסים. קל לפצל את הקו לקו מזרחי וקו מערבי אבל ניתן אפילו לפצל עוד. לקו (למשל) שיגיע מתחנת הרכבת במרכז הירידים לאזור עתידים יהיה ביקוש בטוח.אבל גם כך הנקודה שמעלה לרמן נכונה ובדרך כלל נזנחת. כשמתכננים את הערים לתחבורה פרטית ולא יוצרים בהן רחובות להולכי רגל, יהיה קשה מאד גם להקים בהן מערך של תחבורה ציבורית יעילה.
• 

  כנס - העיר כמנוע לצמיחה כלכלית

  9.11.11
  ... לכל. מרכיב מרכזי בהשגת איכות חיים כזאת הוא היכולת לייצר שגשוג כלכלי מהיר ובר־קיימא. נדרשים לשם כך "מנועי צמיחה" בעלי עוצמה. במשך העשור האחרון הדיון המקצועי בפיתוח הכלכלי המקומי (Local Economic Development - LED) עבר להתמקד בערים עצמן. מומחי העולם כבר מכירים בכך שערים הן המנועים האמתיים לצמיחה כלכלית, ששגשוג כלכלי ברמה הלאומית תלוי בשגשוג הערים, ושכל אסטרטגיה המיועדת להשיג שגשוג כלכלי שלא מתמקדת בערים תתקשה מאוד להצליח. בישראל, לעומת זאת, פיתוח כ...
• 

  מתמטיקה עירונית והסטוריה אישית

  21.02.11
  תחת הכותרת הלא מעניינת "העיר במספרים" קראתי בכלכליסט את אחת הכתבות הכי מרתקות שפורסמו לאחרונה בנושא בינוי ערים. אבל אני זה לא חוכמה, אני נכשלתי בקורס לבינוי ערים בשנה ג'... בכוונה. ראשית אזהרה - הכתבה עליה אני מדבר עוסקת בבינוי ערים, בתכנון עיר, בהתנהגות שלה. (הופס! קהל הקוראים ירד לחצי). הכתבה גם עוסקת במודלים מתמטים שפותחו על ידי פיזיקאים (קליק! נשארו רק 10 אחוז מהקוראים). גם אין תמונות מלבד צילום מסך מ SimCity (זהו, נשארנו שנינו). ועכשיו...
• 

  פריז, טוקיו, תל אביב

  20.05.12
  ...יותר עם השמרנים היא שהם אף פעם לא מסתפקים במה שבאמת חשוב. אם יש 3000 בניינים לשימור בתל אביב (3000! השתגעתם לגמרי!), הרי שהם עדיין יתווכחו גם על האחרים וידרשו דרישות ביורוקרטיות שימנעו פיתוח, לדוגמה - המגדל בפרישמן דיזינגוף. ערים שהגבילו את הצמיחה לגובה הפכו לערים בהם חיים רק שני הקצוות, העשירים ביותר והעניים ביותר. כשתל אביב מגבילה את כמות הדיור בצורה חריפה כל כך היא למעשה דוחפת את מעמד הביניים שלה החוצה. המנוע של תנועת הצדק החברתי גם בארץ וגם ב...
• 

  פירצה קוראת ליזם

  8.08.12
  ...הגדיר מרחב עירוני שלם, לטפל ברחובות ובשכונות, בעוד שהתב"ע הנקודתית מטפלת בחלקות בודדות ללא התייחסות לסביבתן."תב"ע נקודתית הינה הכלי שנועד לפתור בעיות בתכנון מלמטה למעלה. לכאורה, דרך התכנון ההגיונית היא הפוכה - תוכניות בינוי הערים (תב"ע) פועלות בהתאם לתוכנית המחוזית ומבנים בעיר מתוכננים בהתאם לתב"ע. טוב ויפה אלא שכולם יודעים שזה לא עובד. המציאות מהירה מדי והתוכניות מגבילות מדי. "הקלה", "שימוש חורג", "תבע נקודתית" - כל אלה ואחרים הם מנגנונים שנועדו...
• 

  על תכנון, בניה וטכנולוגיה בעשורים הקרובים בישראל

  15.03.17
  הפרמטר האנושי, מפגש 3.1: על תכנון, בניה וטכנולוגיה בעשורים הבאים בישראלשיחה עם מתכנן ערים ד"ר קובי יסקי ופרופ' אדריכל יאשה גרובמןבמפגש זה, ישוחחו קובי יסקי ויאשה גרובמן על פני האדריכלות, התכנון והבניה בישראל בשנים הקרובות. בשיחה זו בין שותף בכיר במשרד האדריכלים הגדול בישראל בעשורים האחרונים, לבין אחד מהקולות הבולטים של הקשר בין אדריכלות ותכנון למתודולוגיות ותפיסות תכנוניות חדשניות, ננסה לדון בכיוונים אליהם מתפתחים תחומים אלה היום, כיצד יכולות הפר...