חיפוש - חדשות , שונות , צד , שיח |1| - דף 5

• 

  זו לא התוצאה, זו הדרך

  2.10.11
  ... כמה שאנחנו סולדים מהמילה "מיתוג", הרי שלפעמים אין ברירה וחייבים להתעסק איתה. תוכנית ללוד שלא מראה איך היא יוצרת לעיר מיתוג טוב יותר לא תצליח למשוך אוכלוסיה. אני ממליץ לכולם להכנס לדיון בפוסט ולקרוא. גם אם אתם מסכימים עם צד זה או אחר, כדאי לכל אחד לקרוא ולנסות לפחות להבין את הטענות של הצד השני. לטעמי (יובל) הטיעון של ירון חזק יותר. תן לאנשים את האפשרות לגור בבית צמוד קרקע בקדימה, מגדל בתל אביב או בית בשדירות רוטשילד ורובם יבחרו במגדל וגם ...
• 

  מינימליסטי יוקרתי ומתנשא

  4.09.11
  ...גד עצמם. אם היינו קוראים כיום את הביקורת הבאה היא הייתה נשמעת ביקורת נגד המינימליזם: "הציירים, שיש להם טעם, התעלמו מהדירות המסוגננות שלנו וציירו תמיד את פנים הבתים של האיכרים הטיפשים, של הפועלים העניים ושל הבתולות הזקנות. הם צדקו. הם היו מפוכחים מספיק להבחין עד כמה חלול, נפוח, מנוכר ולא הרמוני הוא המראה של הדירות המסוגננות שלנו." אוריין צודק בהחלט, הסיגנון המינימליסטי שנפוץ כל כך ומצוטט במגזינים משדר ניכור והתנשאות. הדירות ה"אפורות - לבנות" נ...
• 

  האם יהיה תואר רשמי למעצבי פנים?

  4.07.11
  ...ינו רשמי היא כפולה - ראשית, למעצבים אין יכולת להציג ללקוח את יתרונם היחסי מול כל אדם שהחליט לעצב אפילו ללא לימוד כלל, שנית - נוצרת אינפלציה במספר המעצבים והשוק נכנס לתחרות קשה בה לכולם קשה להרוויח. אבל הכתבה מציגה גם את הצד השני. יש הרי לא מעט מעצבים שלא למדו במוסד כלשהו והם מוצלחים וטובים, מיס ון דר רוה לא סיין את לימודי התואר שלו ואצלנו אריק בן שמחון התמחה בכלל בחנות הרהיטים של קסטיאל. בנוגע לרישום מעצבי פנים בצורה רשמית על ידי המדינה, ...
• 

  חוק שימור מבנים... וכסף

  26.06.11
  מספר כתבות בכלכליסט וגלובס חושפות את המאבקים הכספיים המתנהלים סביב שימור מבנים בתל אביב. מגמת שימור מבנים הולכת וצוברת תאוצה וכבר נכתב גם כאן וגם על ידי גדולים מאיתנו על הצד הרע של השימור. אבל מלבד סוגיות אדריכליות ישנם גם כמה נושאים כלכליים המעורבים בנושא או בעברית - מלא כסף. תמצית חילוקי הדעות הכספיים נסקרת בגלובס והיא זו: העיריה טוענת שקביעת מבנה כמיועד לשימור מעלה את ערכו - ולכן על הדיירים לשלם היטל השבחה, הדיירים לעומת זאת טוענים שהקביעה...
• 

  הקרב על מרכז הבימה

  6.04.11
  ...ו הוא מתכנן מערך עיצובי עילג שחוטא למושאי הנוסטלגיה שלו." הכתבה מסתיימת בקטילה מוחלטת של הכיכר:"...גרוטאה מכמירת לב... גג של חניון תת-קרקעי שבמעביו משמש גם כמקלט אטומי... ברחבה החדשה אין אלגנטיות ולא שמחת חיים, רק ציטוט צדקני ודידקטי של סיפור נוסטלגי חבוט שאיש כבר לא באמת מתעניין בו." ואלחייני מסכם ב "במצבו החבוט של היכל התרבות הממתין עדיין לדינו, ועל רקע השיפוץ שנעשה לאחרונה גם בגן יעקב, האובייקט האדריכלי המושך, המרתק והיפה ביותר כרגע בכיכר...
• 

  הודעת פורום הקרקעות השבת קרקעות חקלאיות

  1.12.16
  פורום הקרקעות : "מתן זכויות ייזום בגין השבת קרקעות חקלאיות עומד בניגוד לפסיקת בג"ץ שיח חדש"פורום הקרקעות לצדק חלוקתי (שכולל את האגודה לצדק חלוקתי, הקשת הדמוקרטית מזרחית, תהודה ואח') שלח היום מכתב לשר האוצר והיועץ המשפטי לממשלה ובו התריע כי הפיצוי בגין השבת קרקעות חקלאיות לידי המדינה צריך להיעשות בדרך של פיצוי כספי ולא בזכויות ייזום בקרקע לאחר שינוי ייעודה.לאחרונה הושגו הסכמי פדיון ראשונים של קרקע חקלאית בהתאם לחו"ק הותמ"ל ל-3,400 יחידות דיור בגוש...
• 

  שיחות על עיר

  11.01.16
  ...זורים מוגדרים מראש ויוצרות תת-ערים במרקם עירוני לכאורה.בערב זה, ידונו נחום כהן ואדיב דאוד נקאש בשאלות אודות יחסי הגומלין בין עירוניות ועירוב, בהיבטים של תכנון ושימור, עד כמה יש להתייחס או להתעלם מגורמים אלה במלאכת התכנון, וכיצד משפיעות תפיסות של בעלות ממשלתית, פלורליזם וסגרגציה על טיבה של העירוניות הקיימת בישראל.על המשתתפים:אדיב דאוד נקאש, אדריכל ומתכנן ערים משנת 1982, מומחה לשימור מבנים וערים הסטוריות מטעם המרכז הבינלאומי ללימודי שימור ICCROM בר...
• לחיות בגן עדן

  11.01.16
  ...ה לעיר היא הפרוור? בשנים האחרונות, אנחנו מבינים שלא. האם עיר צפופה צריכה להיות גם אפורה ומזוהמת? גם במקרה הזה, בשנים האחרונות, אנחנו מבינים שלא. בשיחה עם הגר ונעמה, נדבר על העיר כמקום הטוב ביותר והבריא ביותר לחיות בו ונבין כיצד אפשר לקיים מערכות עירוניות מפרות בתבנית מורכבת ומשתנה ולהשתחרר מהתדמית שדבקה בעיר הישראלית כמקום רועש ומפויח.על המשתתפותנעמה ריבהנעמה ריבה, אדריכלית ועיתונאית, בוגרת המרכז האקדמי לעיצוב וחינוך ויצו חיפה (2011). בין 2012 ל-...
• 

  אירוע הגמר של הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

  23.11.15
  ...על ציר הזמן ומביאות להידרדרות המרחבים החברתיים והפרטיים הקיימים בשכונה. העבודה מציעה מערכת חוקים וכלים חדשה, אשר יתאימו לתכנון במושאעות. העבודה מסבירה, דרך תיאוריות של תכנון עיר, מדוע העיר אינה יכולה לתפקד לגמרי כשוק חופשי. מצד שני, העיר היא מערכת מורכבת שגם שיטות תכנון בעלות רגולציה מוגברת אינן מניבות בה פתרון להתפתחות עירונית בריאה.העבודה מציעה הקמת בסיס מידע, בהתאם לחלקו של כל בעל מושאע ולפי ערכה של יחידת הקרקע. "בניתי מדד סובייקטיבי המבוסס על...
• 

  סדרת טלוויזיה - אדריכלות בישראל

  14.01.13
  ...של בני קהילת בוכרה. היום הוא מבכה את אובדן המבנים הארכיטקטוניים, אחרי שהשכונה הפכה לגטו חרדי ומוזנח.דן איתן בשיחה עם עמוס גיתאי על ההתיישבות האנושיתדן איתן שופך אור על התפתחות האורבניזם לאורך ההיסטוריה במקומות שונים בעולם. כיצד נולדו מודלים של ערים כתוצר של תכתיבים שלטוניים או מתוקף צרכי האוכלוסייה.ד"ר דיאנה דולר על ההשפעות שעיצבו את הקמפוסים האוניברסיטאיים ישראלד"ר דיאנה דולב חוקרת את האופי הארכיטקטוני של מבני הקמפוסים באוניברסיטה העברית בירושלי...
• 

  רדיוס שכונה - קריאה להגשת הצעות

  14.11.12
  ... ברדיוס חייה של "שכונה", במסגרת תכנית תושבות דו-שנתית בחללי המעבדה, בשכונת ניצנה-עמידר.מעבדת ניצנה מבקשת לבחון ולפתח פרקטיקות ומודלים חדשים לעשייה אמנותית, קשובה, מתערבת, הרפתקנית ומבוססת מקום, המסוגלת לקדם ערכים של חיוניות, צדק, שינוי, עניין ודמיון אזרחי במרחב עירוני ובנוף חייה של שכונה מתוך תשומת לב להזדמנויות ולאתגרים שהוא מזמן, ולצד המנגנונים המוניציפאליים ותהליכי התחדשות מקומיים.מוזמנים להגיש מועמדות אמנים-יזמים, ממציאנים וסקרנים, בעלי יכולו...
• 

  ביקורת תערוכת בוגרי תל אביב

  6.08.12
  ...ות, אין כאן פריצות דרך. נראה שהעיסוק בתוצר גובר לא פעם על התעמקות בתהליך העבודה" כותב ב Xnet מיכאל יעקובסון ומציג שש עבודות. "המשותף לכולן הוא מבט כן ואופטימי, המצייר תמונה משותפת של שאיפה לאידיליה חברתית - עתיד שבו חיים זה לצד זה יהודים וערבים, אזרחים וחיילים, עשירים ועניים, מהגרים זרים ותל אביבים מקומיים."הכתבה של יעקובסון רווייה בתמונות כיאה ל Xnet אבל מעטה בביקורת. את זו האחרונה ניתן למצוא בשפע (כרגיל) אצל אסתר זנדברג ב'הארץ': "אם המחאה הוכיח...
• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  ...וסקים השותפים בו גם ביצירת גרפיטי דיגיטלי על חזיתות מבנים קיימים ושימוש בכלים פרמטריים. אז מה זה בכלל ולמה זה טוב? האדריכל עומר בר, שיחד עם שותפו האדריכל עמית מנדלקרן מנהל את סטודיו o2a מסביר.הרעיון של הגרפיטי הדיגיטלי נולד מצד אחד מתוך הרצון להשתמש בעיר כפלטפורמה להבעה של רעיונות, תכנים שונים ואמירות על-גבי הבניינים הקיימים והחזיתות ומצד שני מתוך העניין הספציפי שלנו בצורות הבעה שונות של מדיה דיגיטלית, ורצון לבחון אפשרויות שונות לקשרים בין אותן מ...
• 

  לכל אדם זכות לדיור

  25.09.11
  ..." פסקה זו ובה נסיון לעגן את הזכות לדיור כחלק מחוקי היסוד שנלקחה מתוך דו"ח הביניים של צוות "דיור ותחבורה" מוועדת ספיבק /יונה שפועל במקביל למחאה החברתית ומתעתד להציע לציבור חלופות לביסוסה מחדש של מדינה מושתתת על עקרונות של צדק חברתי. דו"ח הביניים של הועדה דן הן בתפיסה התכנונית בארץ והן בפתרונות קונקרטיים יותר בנושאים השונים. ראשית מתייחס הדו"ח לשינוי התפיסה הנדרש ובהמשך לפתרונות אפשריים בכל תחום. בחרנו כאן להציג חלק מהן: לא מספיק "להגדי...
• 

  דני קרוון מדבר על כיכר התרבות שתכנן

  3.04.11
  בכתבה בהארץ מראיין נועם דביר את דני קראוון ומסייר איתו בכיכר התרבות, הכיכר המחברת את שדירות ח"ן לשדירות רוטשילד בתל אביב ומצדדיה נמצאים תיאטרון הבימה, היכל התרבות וגן יעקוב. בכתבה קרוון לא חוסך ביקורת מרמת הביצוע של הכיכר ומשמיע גם את דעתו על בניין הבימה של רם כרמי. כיכר התרבות היא אחד ממיזמי הדגל שיזמה עיריית תל אביב לרגל חגיגות ה-100 לעיר. הכיכר ממוקמת מעל לחניון תת קרקעי ונקודת המוצא של התכנון הייתה צריכה להתחשב גם בפתחי המעליות והדרגנועים...