חיפוש - חדשות , שער , תמ |1| - דף 2
לא מצאת? פשוט חפש.
-
תערוכה חדשה בגלריה בבית האדריכל
26.04.16.... במובן מסוים פעילותם של האדריכלים הישראלים באפריקה הייתה בדרגת ידע וניסיון גבוהה משהביאו עמם מהארץ (או מהשכלתם המערבית) ולחלקם דווקא הפעילות באפריקה – לכאורה ענייה ונחשלת מישראל – בנתה את מעמדם המקצועי בשובם לישראל אחרי ששערי אפריקה נסגרו בפני מדינת ישראל ואנשי המקצוע שלה. בתקופה שבה אדריכלים ישראלים חוזרים לתכנן באפריקה ובמדינות מתפתחות אחרות, בתקופה שבה הידע הגלובלי של האדריכלות נוכח יותר מאי-פעם, אנו מקווים שהתערוכה תפתח דיון מחודש על מ... -
תערוכה - אדריכלות, תכנון ופיתוח מישראל לאפריקה
29.03.16...ראל. במובן מסוים פעילותם של האדריכלים הישראלים באפריקה הייתה בדרגת ידע וניסיון גבוהה משהביאו עמם מהארץ (או מהשכלתם המערבית) ולחלקם דווקא הפעילות באפריקה – לכאורה ענייה ונחשלת מישראל – בנתה את מעמדם המקצועי בשובם לישראל אחרי ששערי אפריקה נסגרו בפני מדינת ישראל ואנשי המקצוע שלה.בתקופה שבה אדריכלים ישראלים חוזרים לתכנן באפריקה ובמדינות מתפתחות אחרות, בתקופה שבה הידע הגלובלי של האדריכלות נוכח יותר מאי-פעם, אנו מקווים שהתערוכה תפתח דיון מחודש על מקומה... -
תערוכה - האדריכלות של מנחם באר
20.09.15...חדר האוכל של געתון היה לחדר אוכל רוקד", מתפייט הסופר וההיסטוריון מוקי צור. "אולמותיו נוצרים את זיכרון הראשית ואת הרצון לאופקים הרחוקים בזמן ובמקום".תערוכה זו ממשיכה את הספר "אבני דרך אבני בניין – דרכו האדריכלית של מנחם באר", שערכו מוקי צור ויובל דניאלי. במסגרת העבודה על הספר, ערך הצלם עמרי טלמור מסע מקיף בין יצירותיו של באר. באופן מרשים, המבנים שחלקם נבנו לפני יותר מיובל שנים לא איבדו מערכם וממעמדם, ונראה כי יד הזמן לא פגעה בהם.במשרדו הצנוע בגעתו... -
הגשת הסטודיו לעיצוב פנים
1.07.15...תף של המבנה.בית מרחץ הינו מבנה המשמש לרחצה. בבתי מרחץ שונים יש מידה שונה של פרטיות לרוחצים. חלקם כוללים הפרדה בין המינים, אחרים כוללים גם הפרדה בין גילאים שונים, ובחלקם ישנם גם חללים המאפשריםרחצה בפרטיות מלאה. מנהג יומיומי זה מהווה רצף של טקסים המתקיימים בתרבויות שונות לאורך ההיסטוריה, מימי יוון העתיקה ועד היום.5.7.2015 גלריה 'שער 3' שער פלמר 2, חיפההגשת עבודות ודיון פתוח לציבור – החל מהשעה 16:00הכניסה חופשיתלצפייה בהדמיות מתוך הסטודיו לחצו כאן. -
הזוכה בתחרות לתכנון שער הכניסה לטכניון (סטודנטים)
1.04.14מריאן מאירוביץ', סטודנטית שנה ה' במחלקה לארכיטקטורה במרכז האקדמי ויצו חיפה, יחד עם האדריכל יניב מאירוביץ', זכו במקום הראשון בתחרות פומבית לתכנון שער הכניסה המערבי לטכניון - מסלול סטודנטים ואדריכלים רשומים. תיאור ההצעה הזוכה:העדר התכנון של שערו המערבי של הטכניון מאופיין בעיקר על בטלאים רבים ובשל כך תפקודו כמערכת כניסה מתערער. ייחודיותו של השער הקיים מתקיים תודות לחזית ההר הדרמטית הנוכחת בעת המבט אליו. עקרונות התכנון נבנים תוך ניצול יתרון זה וה... -
מעשה בבניין לעקירה?
6.02.14...עצמה הציבה לעצמה.למקום זה בדיוק הגיעו עולי הרגל לארץ ישראל במשך מאות שנים. בהם אנשי העלייה הראשונה, השנייה והשלישית, ובחזית בניין זה הנושק למים, דרך לראשונה בנימין זאב הרצל, בבואו לארץ ישראל בשלהי אוקטובר 1898. מדובר אם כך, בשער הכניסה לארץ ישראל, מעין ה”אליס איילנד” הישראלי (מתוך: "פורטל יפו")"להרוס את המבנה יהיה פשע לדורות". ערכיו האדריכליים של המבנה נמדדים, בכמה מישורים מלבד זה ההיסטורי – הבנייה על קו הים, שימור הסמטה ההיסטורית שהוא יוצר, שמיר... -
הצד האפל של תמ"א 38
29.11.13...ים הוא חיזוק קונסטרוקטיבי של המבנה והפיכתו לעמיד יותר בפני רעידות אדמה. הקבלן מצידו מקבל בתמורה לביצוע העבודה מספר יחידות מגורים, בד"כ בקומה הראשונה או בקומות העליונות. כאן טמונה גם אחת הבעיות המרכזיות של תמ"א 38. בעוד שערכן של הדירות משתנה בהתאם למיקום הפרוייקט הרי שעלות החיזוק נגזרת מעלויות החומרים ועבודת הפועלים ונשארת קבועה בכל מקום בארץ במנותק מעלויות הדירות באותם מקומות. המשמעות היא שעבור אותה עבודה יקבל הקבלן המבצע תמורה גבוהה בתל ... -
תחרות פומבית לתכנון שערי הכניסה לטכניון
9.10.13הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל בהסכם עם ועדת ההתחרויות של עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל, מכריזים על תחרות פומבית לתכנון שערי הכניסה לטכניון מכון טכנולוגי לישראל בחיפה, ומזמינים אדריכלים להגיש הצעותיהם. במקביל, ינוהל גם מסלול נפרד לסטודנטים לאדריכלות.חבר השופטים:פרופ’ פרץ לביא, נשיא הטכניון – יו”ר חבר השופטיםאדר’ ברכה חיוטין - שופטתאדר’ תאה קיסלוב - שופטתאדר’ יניב פרדו - שופט פרופ’ ארנון בנטור, משנה לנשיא ומנכ”ל – שופטגב’ זהבה לניאדו, סמנכ”ל תפעול... -
כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?
26.08.12...יטית, ז. מודל עירוני. המשתמש יכול להחליט היכן עובר הקו "עיר או לא עיר", אבל החלטתו תהיה מושפעת מקבוצה של מקומות, מסך הערים שנבחרו, ללא הצורך להשוות בין מה שאיננו בר השוואה (למשל בין מנהטן ותל אביב, שהיא השוואה מיותרת).מדוגמא שערכתי אישית: מודיעין (אינטנסיביות 40%, רב גוניות 30%) תל אביב (60%, 65%) הגבוהה ביותר בארץ. וחזרה לעירוניותאין זה חשוב היכן תעביר את הקו בין עיר ולא עיר. החשיבות היא לאיכות "המיכל העירוני", למידת האינטרנסיביות ורב הגווניות. ... -
האם תל אביב היא מדינת אוייב?
28.11.11...ן ברוטשילד, ובזמן שאני ישבתי על הכורסה וקיטרתי הם החזיקו ראשי ערים יד ביד והעבירו אותם את הכביש. ... אבל אני חושב שהם טועים בפרשנות של מהות העיר והדרך בה היא פועלת. מאות מחקרים כבר בוצעו על ערים בארץ ובעולם וכבר הוכח שערים אחראיות למרבית התוצר הגולמי העולמי. בארץ למשל גוש דן אחראי לכמעט 60% מהתוצר בעוד ששטחו רק 7% משטח המדינה. בעיר גדולה המשכורות גבוהות יותר מאשר בעיר קטנה, בעיר גדולה נרשמים יותר פטנטים יחסית למספר התושבים, יש יותר משרות ... -
כנס - העיר כמנוע לצמיחה כלכלית
9.11.11...ת הוא היכולת לייצר שגשוג כלכלי מהיר ובר־קיימא. נדרשים לשם כך "מנועי צמיחה" בעלי עוצמה. במשך העשור האחרון הדיון המקצועי בפיתוח הכלכלי המקומי (Local Economic Development - LED) עבר להתמקד בערים עצמן. מומחי העולם כבר מכירים בכך שערים הן המנועים האמתיים לצמיחה כלכלית, ששגשוג כלכלי ברמה הלאומית תלוי בשגשוג הערים, ושכל אסטרטגיה המיועדת להשיג שגשוג כלכלי שלא מתמקדת בערים תתקשה מאוד להצליח. בישראל, לעומת זאת, פיתוח כלכלי נחשב סוגיה ארצית או אזורית. תעשיו... -
האם יהרס בית המכס בנמל יפו?
26.10.11...בעירית תל אביב ובמחלקה לשימור לגבי אחד מהבנים המכוערים והמיותרים באזור - בית המכס בנמל יפו. המבנה מוזנח, מכוער, חוסם את קו הנוף, אינו קשור לנמל יפו ההסטורי ובכל זאת מומחי השימור קמים על הרגלים האחוריות. "מדובר באתר שהיה השער לארץ ישראל", אומרת בכתבה תמר טוכלר, מנהלת מחוז תל אביב במועצה לשימור אתרים, "הבניין הזה היה המפגש של העולים והצליינים עם ארץ ישראל ויש לו חשיבות עצומה בהיבט ההיסטורי, תיירותי ואורבני"."פוטנציאל השימור שלו הוא פנינה", אומר... -
חיוטין התפטרו מתכנון מוזיאון הסובלנות
4.10.11...ידיו מהפרויקט השנוי במחלוקת." נכתב ב Xnet. "מאיימים בהתפטרות" אומר אתר "הארץ". קצת רקעאת בנית מוזיאון הסובלנות יזם מרכז ויזנטל ואת תוכנית המוזיאון המקורית הכין האדריכל פרנק גרי שבסופו של דבר עזב את המיזם. בתחרות אדריכלים שערך מרכז ויזנטל לאחר פרישתו של גרי זכתה ברכה חיוטין, שתכננה את הבניין מחדש בצורה צנועה בהרבה ובתקציב נמוך מהתקציב המקורי (התמונה כאן מאתר האדריכלים). למרות שהתב"ע המקורית למקום אושרה כבר ב 2002, מחו בהמשך אירגונים איסלמיים ע... -
הריב המתמשך על מוזיאון הסובלנות בירושלים
13.07.11...תר מאשר לעודד סובלנות, לשחזר את מה שנודע בעולם האדריכלות והתיירות כ"אפקט בילבאו" על שם המוזיאון שתכנן שם. אם יש עיר שאינה צריכה אפקט כזה כדי להתפרסם הרי זו ירושלים ולמרבה המזל בסופו של דבר גרי עזב את המיזם. בתחרות אדריכלים שערך מרכז ויזנטל לאחר פרישתו של גרי זכתה ברכה חיוטין, שתכננה את הבניין מחדש בצורה צנועה בהרבה ובתקציב נמוך מהתקציב המקורי (התמונה כאן מאתר האדריכלים). אם כל זה לא הספיק להפגנת סובלנות, הרי שלמרות שהתב"ע המקורית למקום אושר... -
חוק שימור מבנים... וכסף
26.06.11... עירית תל אביב לכלול אותם ברשימת הבתים לשימור. רגע לפני שהמאבק על הנושא מגיע לשיא שולפת העיריה קלף חדש - קרן שימור של עיריית תל אביב־יפו תעניק 30 אלף שקל לכל דייר בבניין שיחליט לשמר את ביתו בו....רגע, פיצוי? הרי העיריה טוענת שערך הנכס רק עלה לא? בסוגיית השימור ישנם עוד ניואנסים רבים, יש שימור רגיל ויש מחמיר, יש פיצוי כספי ויש ניוד זכויות, אבל אני חושב שישנן מספר נקודות שהן לטעמי עוד לפני הויכוח. ראשית, יותר מדי בתים מוגדרים כבתים לשימור. ...







