חיפוש - סימבולים / בלוקים , חדשות , שפע |1| - דף 7

• 

  אברהם יסקי 1927-2014

  30.03.14
  ...ל כך הרבה על חיים של אנשים, לטוב או לרע. מהות המקצוע."יותר מכל אדריכל אחר במדינה מבחינת נפח העשייה בפועל - אפשר לראות כיצד השתנתה התרבות הישראלית", כותב איתי כ"ץ בX-net. "מעשייה ציבורית דוחקת בהשפעה ברוטליסטית של האדריכל השוויצי לה קורבוזיה, שהיה מודל חיקוי של יסקי ועמיתיו, דרך שיכוני ענק מתוכננים יותר אחרי מלחמת ששת הימים, דרך מגדלי עסקים מרשימים, ובסופו של דבר - תרבות המגדלים של מגדלי אקירוב ומגדלי YOO בצפון תל אביב". להמשך קריאה יהיה זכרו ברוך
• 

  כל יום מחדש אתה מתחיל הכי מהר שלך, ולאט לאט מגביר

  10.03.14
  ...ניין ודיור ומבקש "רק אל תחפפו" - אמנם הוא פונה אל קהילת מעצבי הפנים, אך בתור אדריכל אני מוכרח להזדהות עם כל הכתוב ואף לשתף עמכם. "החיפוף, אם כל חטאת. הרצון לסגור פינה חברמנית והחלקות על חשבון החלטות חשובות. ... ההיצע הגדול והשפע מביא לכך שיהיו תריסר עסקים מכל סוג ובאותו רחוב וכך למשל נפתח קניון חדש ש"כמוהו עוד לא נראה" ובאותו רחוב עוד חמישה קניונים אחרים שנראים בדיוק כמוהו. מה שבסופו של דבר קורה פעמים רבות הוא, לצערי, פזילה לשכן שפתח חנות חדשה וה...
• 

  העיר שלי

  6.03.14
  אני אתיימר לרגע לחוות את דעתי הקטנה, בתור תל אביבית אסלית, אחת כזו שגדלה ברחובות רוטשילד שנקין אלנבי קינג ג'ורג' ולא יודעת מה זה בכלל להיות לא תל-אביבית. העיר הזאת, העיר שלי, עולה היום על גדותיה ולא במובן הטוב של שפע ומבחר...אמנם הייתי עוד ילדה אבל אני זוכרת הרבה. איך תל-אביב תמיד שפעה במרחב ציבורי תוסס, בבתי קפה מגניבים, בחנויות הומות אדם, באמנים מיוסרים, בתרבות, במוזיאונים, בתאטראות, בקונצרטים, במועדונים בפאבים, בגנים ציבוריים, באירועים קהילתיי...
• 

  מהו תכנון?

  4.03.14
  ...יל – אנו מעצבים את המקומות בהן אנו חיים והמקומות בהם אנו חיים מעצבים אותנו. השיח התכנוני צריך להכיל שכבות רבות יותר באוכלוסיה ושכבות רבות יותר באוכלוסייה צריכות להבין את ההשפעה של התכנון עליהן. ברמה האישית רצוי שכל תושב יתחיל לחשוב באופן מטרופוליני, כלומר להבין שאנו קשורים יחדיו לשאר האנשים שחולקים איתנו את המרחב הגאוגרפי הקרוב, מעבר לגבולות המוניציפאליים השרירותיים, וביחד אנו משפיעים על הצורה של המקומות באותו מרחב." (מתוך הבלוג)להמשך קריאה בבלוג
• 

  הצד האפל של תמ"א 38

  29.11.13
  ... רבים אשר נבנו בשנות החמישים, השישים והשבעים אינם עומדים גם בסטנדרטים (הנמוכים יחסית) שהיו נהוגים באותה תקופה. שינויים בחוזק הבטון, חיסכון בברזל ואפילו עבודת פועלים לא מספיק מנוסים בעת הבניה היו נפוצים באותן שנים ויש להם השפעה על חוזקו הכללי ועמידותו של המבנה. כאשר המהנדס מבצע חישובים סיסמים לקביעת עמידותו ואופי החיזוקים הדרושים לו עליו להסתמך על אותה בניה קודמת כנקודת מוצא. לצערינו תיתכנה "הפתעות" בסעיף זה מה שיביא לבסוף למבנה שגם לאחר ...
• 

  האל פוסטר, אמנות: אדריכלות, תסבוכת, ביקורת.

  27.11.13
  ...שאלו אותנו, התשובה תהיה חד משמעית- בהחלט כן. שהרי אם פוסטר בספרו מעביר ביקורת על האינטרסים הכלכליים והציניים, כמו גם על הפוליטיקה המשפיעה על עבודותיהם של האדריכלים הנודעים ביותר בחו"ל, הרי שגם בארצנו הקטנטונת- כל אדריכל מושפע בעל כורחו מן המניעים הללו, שמהווים את עמודי התווך בתרבות האורבנית והמודרנית בה אנו חיים. חוויית הקריאה עצמה בהחלט לא פשוטה עבור אנשים המגיעים מהתחום, שכן יותר מאשר פוסטר נחוש לשטוח בפנינו את תורתו, הוא מעוניין להצי...
• 

  עוד סיבוב של מיכאל יעקובסון בקיבוץ

  4.11.13
  ...פה של מושגים ..., שהביאו להעמקת הפילוסופיה של האומנויות בעזרת הוגי דעות"."במשך ששים שנה בנה בעיקר בתנועה הקיבוצית ועל חלק מאותם מבנים כתבתי כאן כבר הרבה. ב-2008 יצא 'ספר שמואל מסטצ'קין - לבנות ולהיבנות בה' בעריכת מוקי צור ויובל דניאלי (הוצאת הקיבוץ המאוחד). אך הוא יותר מציג תקופה ותופעה מאשר את עבודתו של אחד האדריכלים הכי פוריים ומרתקים שפעלו כאן, ולכן במידה מסוימת הספר מפוספס. חדר האוכל בשובל לא מופיע בספר אפילו לא ברשימת העבודות של מסטצ'קין."
• 

  עיר קטנה ומכוניות בה... רבות

  7.10.13
  ... "כמעט כל מאמר אקדמי ובלוג על תחבורה בת קיימא מציג כתמונה פותחת רחוב סואן ומפויח שצולם אי-שם בשנות ה-70. התמונה מזכירה שהיו צריכים לעבור ארבעה עשורים של שימוש חסר תקנה ברכב פרטי, משנות ה-30 ועד לשיא בשנות ה-70, כדי להבין את השפעותיו ההרסניות של הרכב הפרטי על איכות חיינו. המסקנות האלה נוחתות בישראל באיחור, אבל הן מתחילות לחלחל". הפרויקט החדש, הוא אולי סנונית ראשונה ושונה מסוגה, במאבק על המרחב להולכי הרגל ורוכבי האופניים בעיר. זאת בהיותו "דוגמה נדי...
• 

  קול קורא: כנס איגוד המתכננים 2014

  25.09.13
  ...מוקד תמונת עתיד נוקשה. מסגרות אלו כוללות חיזוק של התכנון הלא-סטטוטורי, המובל על ידי שותפויות של גורמים מגוונים, בהם ארגוני מגזר שלישי, רשויות מקומיות וארגונים ממשלתיים. מדובר בתכנון משתף של הציבור ושל מגוון קבוצות אוכלוסייה, שפעמים רבות אין לו גבולות חד-משמעיים . כל זאת מתוך הכרה בכך שגבולותיהם של אזורים עירוניים, כמו גם קבוצות אוכלוסייה במרחב הינם מטושטשים ומשתנים לאורך זמן. מאפיינים אלה 'של תכנון רך בגבולות מטושטשים' הם במוקד השיח האקדמי והפולי...
• 

  שקרים ירוקים על העיר והפריפריה

  12.11.12
  ...יותר ירוק!".איך מוכיחים לנו שהעיר ירוקה יותר מהכפר?בקלות, מודדים רק את מה שרוצים ומציגים את זה יפה על מפה והנה, הוכחה!אז אני אומר, בואו נסתכל רגע על השטות הזו ונחייך יחד.התמונה כאן בפוסט מציגה את הטענה הירוקה כך: אנו מודדים השפעה של פליטת גזי חממה על ידי מכוניות. בדרך כלל מציגים את הנתון של זיהום למ"ר (מפה שמאלית). אבל! אם נחלק את כמות הפליטה למספר התושבים, נגלה שתושב העיר יוצר פחות גזי חממה מתושב הפריפריה.זה גם הגיוני! תושב העיר נוסע רק מרחק קצר...
• 

  הפקולטה לנפיחות עצמית ותכנון בלתי ישים

  9.09.12
  ...של האקדמיה"."אינו תפקידה של האקדמיה?" אינו תפקידה?!?המחלוקת שלי עם יסקי אינה אישית. גם לא עם בצלאל, הנגע המחשבתי הזה קיים אפילו בטכניון ובמוסדות בעולם כולו. הבעיה החמורה ביותר בלימודי ארכיטקטורה כיום היא שהמרצים והסטודנטים מושפעים בעיקר מסטארקיטקטים וחוברות עיצוב. התוצאה אינה רק שאקדמיה מועלת בתפקידה ומוציאה בוגרים פחות מקצועיים. האקדמיה מוציאה בוגרים פחות יצירתיים!סטודנטים ובוגרים יוצאים אל העולם לאחר שתכננו מבנים מדהימים (נניח) בלי מגבלות של לק...
• 

  כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?

  26.08.12
  ...ל במונחים של סדרה, החל (בתחתית) א. כפרי, ב. חלק מפריפריה, או ג. פרובינציה , ד. פרוור או שכונה, ה.עיר מחוז, ו. עיר בירה, ז. עיר קוסמופוליטית, ז. מודל עירוני. המשתמש יכול להחליט היכן עובר הקו "עיר או לא עיר", אבל החלטתו תהיה מושפעת מקבוצה של מקומות, מסך הערים שנבחרו, ללא הצורך להשוות בין מה שאיננו בר השוואה (למשל בין מנהטן ותל אביב, שהיא השוואה מיותרת).מדוגמא שערכתי אישית: מודיעין (אינטנסיביות 40%, רב גוניות 30%) תל אביב (60%, 65%) הגבוהה ביותר באר...
• 

  איך להרוג את באר שבע ב 55 דקות

  17.08.12
  ...נהיה מוכנים לנסוע אפילו עד ספרד (אוקי, חלק מאיתנו). העניין הוא שה"מרחק" הזה אינו משהו שנמדד בקילומטרים. זה אינו מרחק אמיתי אלא מייצג את הטירחה שאנחנו מוכנים לטרוח כדי לצרוך את המוצר, זהו "מרחק טירחה". מרחק הטירחה מושפע מהרבה גורמים. ראשית, כמו שאמרנו, הוא תלוי במוצר. בכדי לרכוש ריהוט לסלון נהיה מוכנים כנראה לנסוע רחוק יותר מאשר בכדי לקנות סיגריות. שנית, הוא אישי, יש כאלה שיהיו מוכנים לנסוע 30 דקות לעבודה וכאלה שיסכימו לנסוע שעתיים. ...
• 

  אחי, יש ימבה כוסיות!

  29.07.12
  ...י וכשנולדו הבנות כבר גרנו מחוץ למרכז. עצרו רגע, הסיפור הזה נשמע לכם מוכר? ברור שכן. הסיפור הזה חוזר על עצמו בכל עיר גדולה, תל אביב או דלאס, פריז או שיקגו. זה קורה ללא תלות באדריכלות של גדס אגב, זו תכונה של העיר. התכונה הזו מושפעת מכמה גורמים אבל אחד החשובים שבהם הוא סקס.אחת הסיבות שהעיר מושכת צעירים היא שבעיר יש יותר סקס. מבין השיקולים החשובים לצעירים בבחירת מקום המגורים או הלימודים הרצון למצוא שידוך, אהבה או סקס עומד במקום גבוה. באופן טבעי הסיכו...
• 

  מצד שני, יכול להיות שאני צודק

  11.07.12
  ...להיות שאני טועה".עירוניות דינמיתהגישה שאני מתכוון להציג לפניכם מסתכלת על העיר בצורה אחרת. העיר מבחינתי היא אוסף של אנשים ופעילויות, המערך האדריכלי הוא משני. הוא יכול לקלקל אבל לא יכול להבטיח הצלחה. בגישה שאציג אין לאדריכלים השפעה רבה או יכולת. לא כל מה שאכתוב כאן הוא חדש ומסעיר, דברים רבים מוכרים. לא הגיתי את כל זה לבד, אני אשתדל לרכז ולזקק את הטיעונים אבל הם מופיעים בספרות ובמאמרים, בעיקר מחו"ל. כדי להבדיל בין הגישות ולא להשתמש כל הזמן ב"הגישה ש...