חיפוש - פרטי בנין , סימבולים / בלוקים , חדשות , #עיצוב #עץ #דקורציה #מיתוד , כנס , מרחב |1| - דף 11

• 

  ביאנלה בת-ים לאדריכלות הנוף העירוני 2012

  6.05.11
  ... בעקבות המהדורות הקודמות של הביאנלה, "אירוח 2008" ו"הזדמנות 2010" אנו מזמינים אמנים, אדריכלים, מעצבים, תושבים וכל מי שהעירוניות קרובה ללבו, לקחת בה חלק.ביאנלה בת-ים היא אירוע בינלאומי דו-שנתי העוסק בתכנון ועיצוב תרבות החיים במרחב העירוני. במסגרת הביאנלה הופך מרחב העיר בת-ים למעבדה אורבנית שבה נבחנות אפשרויות ליצירת מרחבים עירוניים חדשים ובני קיימא, ומוצעים דפוסים של צורות חיים אפשריות בעיר. הביאנלה מבקשת לחזק את תחושת האחריות של התושבים ביחס למרח...
• 

  שכונה ריקה

  19.02.13
  ... דיור". כאשר תמהיל הדירות אחיד, פרופיל המשתכנים אחיד. במקרה הזה - משפחות צעירות עם ילדים. לא נדרשות יותר מעשרים שנה עד שכל בתי הספר והגנים ננטשים וכעת נשארים בשכונה זוגות מבוגרים, עם בתים גדולים מדי. משפחות חדשות לא רוצות להיכנס מאחר ואין מסגרות חינוכיות פעילות. "במחיר הזה? הן שואלות, "למה שלא נקנה בית חדש יותר בשכונה חדשה"?הסתכלו על שכונות מסוימות בתל אביב, חיפה או ירושלים ותראו את התופעה מתרחשת גם שם. למעשה בערים הגדולות התהליך לפעמים אפילו גרו...
• 

  למי צריך להיות אכפת מגינה ריקה? -דיון אדריכלות נוף

  22.09.16
  ...// מתכננת מחוז תל אביבאוצרת ומנחה // מעצבת מיטל פרגראדריכלות נוף במבט לאחורערב זה הינו הראשון בסדרת ערבי עיון אשר ייערכו בחודשים הקרובים בזהזהזה גלריה לאדריכלות. סדרה זו תדון בתפקידה וחשיבותה של בחינת תוצאותיהם של פרוייקטים במרחב הציבורי לאחר סיום ביצועם, בהתייחס לפרקטיקות מקצועיות שונות כגון POE - Post Occupancy Evaluation באדריכלות נוף.כיום, נושא הערכת פרויקטים אינו מהווה חלק מובנה במערך עבודתם של מתכננים ואדריכלים. הדבר נובע מסיבות שונות ומגוו...
• 

  בין מחקר לפרקטיקה. על הקשר בין מחקר ופרקטיקה אדריכ

  10.05.17
  בין מחקר לפרקטיקה. על הקשר בין מחקר אקדמי ופרקטיקה אדריכליתTime to Figure, דיון #115/5/17דובריםאדריכלית נירית פילוסוף // ארכיטקטורה ורפואה במימד הזמןאדריכלית אריאל בלונדראדריכל דוד אדרעי // מרחב בין מבני – פתוח, פרטי ומשותף. בדיקת אופני השימוש והשינויים בתפקיד השטח הפרטי הפתוח (שפ"פ) בין מבני השיכון הטורי בשכונת יד אליהו, תל אביבאדריכלית גלי דר-ויזל // הדימויים החזותיים של בתי העם: זיכרון אדריכלי פרטי, קהילתי ולאומי 1933-1973אדריכל יובל רובינשטיי...
• 

  אדריכלות נוף במבט לאחור, דיון #3

  8.01.17
  ...// מתכננת מחוז תל אביבאוצרת ומנחה // מעצבת מיטל פרגראדריכלות נוף במבט לאחורערב זה הינו הראשון בסדרת ערבי עיון אשר ייערכו בחודשים הקרובים בזהזהזה גלריה לאדריכלות. סדרה זו תדון בתפקידה וחשיבותה של בחינת תוצאותיהם של פרוייקטים במרחב הציבורי לאחר סיום ביצועם, בהתייחס לפרקטיקות מקצועיות שונות כגון POE - Post Occupancy Evaluation באדריכלות נוף.כיום, נושא הערכת פרויקטים אינו מהווה חלק מובנה במערך עבודתם של מתכננים ואדריכלים. הדבר נובע מסיבות שונות ומגוו...
• 

  בעזרת נשים - ערב עיון

  4.09.14
  יום חמישי, 18 בספטמבר 2014, 20:30הגלריה בבית האדריכל, המגדלור 15, יפו. אוצרים: אדר' רבקה גוטמן, אדר' ערן טמיר-טאווילפתיחה: 18.9.14 בשעה 20:30 נעילה: 30.10.14 מה שמעניין באדריכלות של בתי כנסת הוא שאין להם לא מורשת אדריכלית ולא קודקס מחייב של טיפולוגיות מבניות. הפולחן והטקסים המתקיימים בבתי כנסת מחויבים לכיוון ירושלים אך חופשיים לכל פרשנות מרחבית.מה שמעניין בעזרת הנשים הוא תקפותו הנוכחת של חלל, אולי מפוברק, בתוך החלל הממשי של בית-הכנסת היסטורית, ...
• 

  נקודת איזון חדשה - ועדות ערר

  9.10.16
  ... רב, להבין את מגבלת כוחן כאמור, ולאפשר לועדה המקומית לקיים את המדיניות, שבסופו של דבר היא כגוף נבחר, נבחרה על ידי הציבור על מנת לממשה.דומה כי ועדות הערר מבינות זאת, ומרביתן ברוב המקרים נוהגות כך. הרטוריקה השיפוטית טרם הפנימה זאת, ומצופה ממנה לעשות כן, ולקבוע נקודת איזון חדשה בתחום הרישוי בין ועדות הערר לבין הועדות המקומיות.הפוסט באדיבות הבלוג: המרפסת - מידע, הערות, הארות, רעיונות, מחשבות על תכנון ובניהלרשומות מעולות נוספות בנושאים אלה כנסו לבלוג:
• 

  על הקריה הצבאית (מחנה רבין) סיפור מקום, דיון #10

  27.03.17
  ...בניו יורק כשלוש שנים. עם עלייתו לישראל עבד במשרד כרמי אדריכלים כמעצב בכיר לפרויקטים של דיור ותחבורה, ובעיקר בבניין בית המשפט העליון בירושלים. בעשרים השנים האחרונות, עוסק אלן בתכנון מגוון מבנים בתחומי המגורים, מבני ציבור, בתי כנסת ומבני ספורט רב-תכליתיים. בעבודתו הוא שיתף פעולה עם מגוון משרדים בולטים בישראל ובחו"ל, ביניהם ספדי אדריכלים ו- Arup בעבודה על מרכז רבין בתל אביב, ברחנא אדריכלים בתכנון היכל בית המשפט בבאר שבע, ועוד.www.ai-arch.netאמנון הא...
• 

  הטכניון חנך פביליון אדריכלות עש הזוג גולדנברג

  29.06.22
  ...מקום הזה משגשג ושוקק חיים."דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים פרופ' יאשה גרובמן אמר כי "זהו כבוד גדול להשתתף בטקס זה. כמה סמלי שהבניין החדש נפתח כמעט מאה שנים אחרי ביקורו של איינשטיין בטכניון ב-1923. הפביליון הנהדר הזה הוא מרחב הסטודיו הראשון בישראל המיועד לתואר שני. כפי שאמרה איילין גריי: 'כדי ליצור עלינו לשאול שאלות.' הפביליון הזה הוא תוצר של שאלות כאלה. אנו מבינים שעלינו להמציא את עצמנו מחדש ואין לנו ספק שהמודל החדש הזה יהיה מופת לחיקוי בתחו...
• 

  תכניות המתאר החדשות של נצרת עילית ומגדל העמק

  29.10.15
  ...,אינם ממצים את הפוטנציאל הטמון בהםמהיותם מאוכלסים בעיקר בתעשיות מסורתיות. תכנית המתאר מאפשרת פיתוח של תעשיות אלו בעיקר באזור התעשיה ציפורית, לצד הוספת זכויות ושימושים באזורי התעסוקה הקיימים במסגרת החידוש העירוני, כולל עידוד הכנסת תעשיות מתקדמות.• נצרת עילית נהנית מנוף וקו השקה ארוך בין העיר לבין היערות שמדרום וממזרח לה, אך הקשר הפיסי והנגישות לשטחים אלו מועטה. תכנית המתאר מחזקת את הקשר בין העיר ליער באמצעות פיתוח שבילים וטיילות, פיתוח נופש ביער ו...
• 

  פרויקט ארגמן - יואב מאירי

  6.01.13
  ...ליכים חברתיים-כלכליים, אך הוא לא משנה את העובדות לפיהן הייצור התעשייתי עודנו כוח משמעותי בחברה של ימינו. העדר דיון אדריכלי על סביבות עבודה תעשייתיות משאיר את השדה פרוץ לכוחות יזמים ופוליטיים ומטשטש את ההכרה בחלוקה מחדש של מרחב העבודה והשלכותיה. פרויקט ארגמן הוא השלב השני במחקר על אדריכלות ותעשייה בישראל המתארח בגלריה בבית האדריכל. השלב ראשון, שנערך על ידי ד"ר טלי חתוקה, כלל את התערוכה 'המפעל' ואת ספר "המפעל" (רסלינג, 2011). הספר,...
• 

  כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?

  26.08.12
  ...העירוני? נחלק גם זאת לחמש, תוך הבנה שאנו דנים בערכים ברי שינוי מתמיד, העוקבים אחרי שינוי המאוויים של האוכלוסייה, מדור לדור, המתחדשים תדיר בהכרח (כולל רווחה, רמה כללית, אופי, חתך חברתי, וכו' וכו').מאפייני הרב גוניות העירונית* מרחב ציבורי נוח, עשוי חללים המסומנים על ידי בנינים (לא גדרות, עצים, מדרכות).* החלה ופיזור של מוצרי התרבות השונים, החל בחינוך וכלה באולמות בידור. הרשימה היא כמובן דינאמית וארוכה.* כל הצרכים החברתיים, החל מבריאות, וכלה בצרכי הד...
• 

  אחד על אחד הכירו את מיטל גפן

  26.12.16
  ... אני מאמינה שבעולם הגלובאלי שלנו, אנחנו צריכים לשאוף ליצור פינה שהיא רק שלנו, ייחודית לנו, מתאימה לאופי ולאישיות שאנו מקרינים- זוהי חשיבה וצורך מאד בסיסי שלנו כבני אדם. מהמקום המקצועי שלי אני רואה בתפקידי, עוד דרך לתת לאנשים מרחב אישי ייחודי שמבטא אותם באמצעות העיצוב. מעבר לזה, חשוב לי שהעיצוב יעבוד, שלא ייווצר בסוף חלל מנוכר אלא להפיח בו רוח חיים כך שהאלמנטים יעבדו האחד בשביל השני ויצרו אוירה שנעים לשהות בה. בסטודיו אנו מתייחסים לעבודה בהרבה מאד...
• 

  הסדרה עצמית של אמנות הרחוב

  3.03.16
  אמנות במרחב הציבורי, מפגש #5 בגלריה לאמנות זהזהזה2016.03.08, 19:00ערב זה הנו הערב החמישי בסדרת ערבי העיון הנערכים בזהזהזה - גלריה לאדריכלות, העוסקת ביחסי הגומלין בין הסביבה העירונית לאמנות רהחוב על מגוון דרכי הביטוי והיצירה שלה.בעשורים האחרונים הופכת אמנות רחוב על שלל ביטוייה למרכיב משמעותי ובלתי-נפרד בפעילות החברתית והאמנותית במרחב הציבורי, מחוץ לתחומי המוזאונים והגלריות. אמנות הרחוב משפיעה על המרחב הציבורי במגוון אופנים, ומייצרת מגוון דרכי פעול...
• 

  שיקום נזקי ההוריקן של ההרחבות בקיבוצים

  7.04.16
  ...ותיקות, "מבצרי מגורים" נפוחים ומוחצנים, מגרשים מפולסים עם קירות תומכים גבוהים, גדרות, חומות וצמחייה זרה המיוצגת ע"י הברוש הלימוני – סמל הפרברים. כל אלה על חשבון הטופוגרפיה העדינה, החורש, השבילים והעצים. "החומר המחבר" – הגן, המרחב הציבורי הפתוח והפסיפס העדין והמורכב הלכו ונמוגו. רוח חדשהעתה, למעלה משני עשורים לאחר המצאת ה"הרחבות", הגיעה העת להיפרד מהקונספט התכנוני שהן הביאו איתן שיצר הפרדה וניכור בין רקמת הקיבוץ הוותיק לבין השכונות החדשות. כעת אנו...