חיפוש - @وعبلااو , אדריכלות , בינוי |1| - דף 6

• 

  תחנה לא מרכזית

  4.08.11
  ...ילים פשוטות - הן מטרד לעיר ולא נכס. צורך הכרחי ולא מנוע צמיחה. לשמר או למחוק? בסיום הכתבה כותב נועם "חרף איכותן האדריכלית, אף אחת מהתחנות המרכזיות אינה מוכרזת לשימור או נתפשת כבניין בעל ערך. זה ביטוי נוסף לייצוג הקלוש של האדריכלות המודרניסטית בקרב ועדות השימור. לטוב ולרע, התחנות המרכזיות הן חלק בלתי נפרד מהד-נ-א של הערים הישראליות." במקרה הזה אני אענה בתשובה האינסטנקטיבית שלי - לפוצץ. עם כל הכבוד לאדריכלות הפילים הלבנים האלה ולמורשת, הם קו...
• 

  מתמטיקה עירונית וארטיק לימון

  24.03.11
  אנשים שומעים את המילה מתמטיקה וישר בורחים. אז הנה מאמר פתיחה שמסביר בקלות ובלי אף נוסחה למה קיימות ערים ופרברים. הוא מתחיל ממשהו קטן שנקרא "מוכרי הארטיקים" ומדגים איך שוק חופשי מוביל למצב מרחבי מוכר ובעייתי. דמיינו רצועת חוף באורך 1000 מטר (תרשים 1). על החוף מתפזרים באופן אקראי מתרחצים שמשתזפים להם על מגבות. כעת נוסיף מוכר ארטיק. כדי לשרת את האוכלוסיה בצורה המיטבית, המוכר מתמקם בדיוק באמצע החוף. בצורה הזו כל הנופשים צריכים להגיע אליו והמרחק ה...
• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ...? מה חלקנו ביצירת הסיבות למחאה החברתית? מאת אדריכל פרופסור הלל שוקן זרעי מחאת הדיור הנוכחיים נזרעו לפני זמן רב מאוד, הרבה לפני מדיניות ההפרטה של שני העשורים האחרונים. את הזרעים הללו זרעו ממשלות "חברתיות" בהרבה. משרד הבינוי והשיכון לא רק נקרא כך אלא ובעיקר עסק בכך. ישראל בנתה בשנות החמישים והשישים "דיור בר השגה" בכמויות שלא היו מביישות שום מדינה בסקנדינביה. מה הן ערים כקריית גת, ערד, דימונה, נצרת עילית, עפולה עילית, קריית שמונה, מצפה רמון ...
• 

  גוננים - קהילה הקובעת את תכנון השכונה

  17.04.12
  הקהילה בשכונת גוננים בירושלים נאבקת מזה מספר שנים למען הקמת פארק. כיצד הקהילה נולדה והתארגנה? מי הנהיג אותה? עם מי היא שיתפה פעולה ובאילו אסטרטגיות בחרה לפעול? העבודה שכתבתי עונה על שאלות אלה ומראה כיצד קהילה יכולה להתארגן ולהגיע בסופו של דבר למצב בו היא קובעת, יחד עם נציגי העירייה, את עיצובה הפיזי והתוכני של השכונה. במסגרת קורס בנושא "שיתוף ציבור בתכנון" בטכניון כתבתי סמינר על תהליך שיתוף שהתרחש בשכונת גוננים בירושלים (תוכנית פארק המסילה). ה...
• 

  על שימור ומגורים בקופסת שימורים

  5.06.11
  ...ש הרבה מעונות עובדים ברמה אדריכלית גבוה יותר." אם כל זה לא מספיק, בא חוק התכנון והבניה המוצע ומציג את נושא השימור דרך רשימות. מה רע בזה? תקראו את מה שכותב בלוג "המרפסת". הטיעון השני הוא טיעון אדריכלי: השימור מעקר את האדריכלות המקורית והופך יעודים מקוריים למסגרות חסרות תוכן. מוקדים היסטוריים עוברים תהליך סניטציה מאותות הזמן ומשיניו, ומאבדים כל תחושה של זהות שבניינים צוברים במרוצת השנים. החזיתות מקורצפות בזהירות, הפנים מדורדר לשלמות חסרת ה...
• 

  זו לא התוצאה, זו הדרך

  2.10.11
  ...וגרים שאינם משתמשים ברכב אז על איזו בחירה אתה בכלל מדבר?" טיעון נוסף שעולה בתגובות נסוב על התכנון הסטודנטיאלי שתמונה ממנו מופיעה כאן (מתוך תכניתו של איליה בראון) - אין תכנון תהליך, רק תכנון מצב סופי. אדריכלים, וסטודנטים לאדריכלות אפילו יותר, מתכננים עיר במצב מוגמר, כאילו שאפשר לקפוץ ממצב א' ל ב', מהיום לעוד 20 שנה במכה אחת. זה לא עובד כך. תכנון שלא יכול להראות איך לעזזאל הוא מצליח ליצור תהליך פשוט לא יוקם. תוכנית אמיתית חייבת להציע פיתוח צנוע...
• 

  היחס של הקוביות לצעצועים

  22.05.13
  ...יב פיקסלים בלתי מוגבל ולקוח שמסכים כמעט לכל דבר. נזכרתי בכך עכשיו כשקראתי את הכתבות על ביקורו של האדריכל פטריק שומאכר, שותפה של זאהה חדיד, "האדריכל והתיאורטיקן המוערך דוחף את המושג העמום 'פרמטריזם' ומשוכנע שהוא יוביל את האדריכלות" נכתב בכותרת הכתבה ב Xnet. "ה'איזם' של שומאכר מתייחס לאדריכלות הדיגיטלית, שבמסגרתה בניינים יוצאים לבנייה כפלט של פרמטרים ונתונים שהוזנו בתוכנת מחשב". מזמן לא ראיתי מרחק גדול כל כך בין הדיבורים של האדריכל והבניינים...
• 

  פנימה והחוצה - המנוע הכלכלי של תל אביב

  21.11.12
  ...ומוציאות אותו בנקודת הכינוס.אחרי זה באים אנחנו האדריכלים ומסבירים שזה בגלל הצפיפות, חתך הרחוב או משהו דומה...ועם כל זאת, העובדה שלא אנחנו שקובעים לא אומרת שאנחנו פטורים מאחריות או יכולת השפעה. אנחנו לא קובעים איזו עיר תפרח או תדעך, אבל גם בזו וגם בזו אנחנו אמורים להוביל את המדיניות שקובעת את איכות החיים העירונית. לאדריכלות יש השפעה. היא לא הגורם העיקרי בקביעה לגבי הצלחת המאקרו של העיר אבל במיקרו היא שולטת. שם הקרב שלנו ושם אנחנו "זונות של יזמים".
• 

  עם הגב לכאן, עם הראש לשם

  9.09.11
  ... אור - את הפעלת הפרויקט השאירו בידי גוף המכונה מנהלת 'עיר עולם'. בסיום מסמך הכוונות והמטרות שהוצג על ידם מפורטות גם הפעילויות בפועל שיבוצעו... מרביתן פעילויות שמבוצעות כבר שנים בלי קשר - מצעד הגאווה, "בתים מבפנים", הביאנאלה לאדריכלות בבת ים, ואירוע השיא לחשיפת אמנות ישראלית ובינאומית במסגרת "שנת האמנות 2012"... לגבי האירוע האחרון, בראשית השבוע קיימה המנהלת פרזנטציה בנושא ובמגזין ערב רב התפרסם פרוטוקול המפגש ולאחריו מספר מסקנות והערות. אימפוטנ...
• 

  חיפה חיפה, עיר עם... עתיד?

  23.03.11
  למי שקרא עיתונים בשבועות האחרונים היה נדמה שמשהו קורה בחיפה. דברים זזים! עסקאות נחתמות! יש ביקוש!!! ... עד שראש העיר בלי כוונה פלט את האמת - מדינת תל אביב מייבשת את העיר חיפה. בשבועות האחרונים עלה מפלס הסיקור העיתונאי של העיר חיפה. בכלכליסט נכתב על פרויקט של חברת גב-ים שבונה שכונה בשם רמת הנשיא על פני כ־60 דונם במורדות המערביים של הכרמל, פרויקט קמפוס הנמל התניע סוף סוף, וראש העיר יונה יהב יצא בהכרזות: "מחירי הנדל"ן בעיר התחתית זינקו תוך שלוש ...
• 

  שכונה ריקה

  19.02.13
  ... רק בכרמיאל, אלא בכל הארץ".הפסקה הזו מדגימה את הטיעון כולו, את הרציונל וגם את הפספוס הענק בניתוח העובדות. ככלל נראה שעילם כתב את הכתבה במקור ל"הארץ", המקום בו היה נהוג עד לא מזמן להכניס את הציונות הכיבוש והערבים לכל ביקורת, מאדריכלות ועד לציור וכתיבה. בכך מסית עילם את תשומת הלב למקום הלא נכון. התהליך, אותו הוא מתאר בצורה יפה כל כך, מתרחש בכל מקום, בתל מונד, בתל אביב כמו גם בארצות הברית - הזדקנות ובלייה. התהליך הזה הוא הדבר העיקרי בו אנחנו האדריכל...
• 

  אירוע הגמר של הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

  23.11.15
  ...ית שלה, "מושאע מושאע – פרויקט התחדשות עירונית בשכונת התקווה". העבודה, שהציגה גישה חדשנית לשיקום השכונה, זכתה במקום הראשון בשתי תחרויות נפרדות: "הפרויקט הזוכה בארכיטקטורה בפרס על שם ישראל וליאון רייסקין" ו"הפרויקט הזוכה בפרס לאדריכלות וזהות ישראלית ע"ש אבא אלחנני ז"ל". בתחרות השלישית, הפרויקט המצטיין באדריכלות נוף ע"ש אלימלך ארמוני, זכתה במקום הראשון עבודתו של ירון צלניק "מעבר הכרחי", אשר הציגה פתרון תיירותי לשימוש בשדות המוקשים ותעלות הנ"ט, המתפר...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  ...לכן העיר צריכה להתרחב לשטחים חדשים". הדיון הזה הוא אחד הנושאים הבוערים כעת בשיח האדריכלי. ישנה תמימות דעים על הדרך בה פוגמים המגדלים בתחושת העירוניות אבל הפתרון המוצע בדרך כלל הוא ציפוף בתוך הריקמה. קולקר מסב את תשומת ליבנו לעובדה שצורת מגורים כזו לא מתאימה לתרבות שלנו. אנחנו יכולים להתאמץ עד כמה שנרצה אבל אם לקוחות לא יקנו, יזמים לא יבנו. אמנם לנו האדריכלים יש כח להשפיע פה ושם אבל כמו שאמר רם קולהאוס "אדריכלות היא תערובת של כוח וחוסר-אונים".
• 

  בואו, בואו, אדריכלים הולכים מכות!

  7.03.11
  אסתר זנדברג מדווחת בכתבה בהארץ על סערה בעולם האדריכלות: קרב בין אסכולת התכנון המסורתי לארכיטקטורה עדכנית - מהי דמותה של העיר במאה ה-21? עולם האדריכלות בארה"ב גועש. באוניברסיטאות, בעיתונות הכתובה, בדיונים וגם במישור האישי - הויכוח בין שני הזרמים העיקריים באדריכלות העירונית כולל יצרים ואנרגיות גבוהות. בפינה האחת של הזירה - "האורבניזם החדש" המכונה גם "התנועה לעירוניות חדשה", ובפינה ממולו - "אדריכלות הנוף העירוני". (אגב, למי שלא עוקב, דווקא התנוע...
• 

  בניין מגורים בתל אביב

  28.02.17
  מגורים 8-10 דירות, צפון תל אביב מקום: תל אביב, ייעוד: מגורים תמ"א 38/2 פינוי בינוי, היקף: 8-10 דירות, שלב: תכנון ראשוני תמ"א 38/2 פינוי בינוי למבנה מגורים. שטח מגרש 520 מ"ר.תכנון ראשוני לבניין בן 3 קומות וקומת גג מעל קומת קרקע. התכנון כולל גרעין מרכזי, 8-10 דירות במבנה, 2 דירות בקומה, הוספת ממ"ד, מחסן, מרפסת וחניה תת קרקעית.