חיפוש - חדשות , אב , פח |1| - דף 14

• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  ...כר כל-כך בסביבה העירונית שלנו בסיטואציה לגמרי לא צפויה שמייצרת קריאה אחרת של החזית. לעבודות האלה השפעה על העבודה האדריכלית? על הדרך שאתם מתכננים חזיתות למשל? האמת היא שלא חשבנו על החזיתות שאנחנו מתכננים כפוטנצאליות להקרנה אבל עכשיו זה נראה לי אתגר ממש מעניין לנסות לעשות משהו כזה... לא נראה לי שזה יהיה פשוט מכיוון שיש יתרון מסוים בריחוק שנוצר כתוצאה מהעובדה שהחזית שמשמשת להקרנה היא לא תוצר שלנו. ההתייחסות אל החזית היא נייטרלית ועושה שימוש בעיקר...
• 

  אגדה אורבנית - ספר חדש

  17.07.12
  ספרו החדש של האדריכל ומתכנן הערים נחום כהן, מנסה להציג לקורא את תכנית גדס בתל אביב, להסביר את ייחודה ואת סוד הצלחתה, ולהפיק ממנה לקחים הניתנים ליישום גם היום בתכנון עירוני. "אגדה אורבנית" תכנון העיר תל אביב בזמן המנדט הבריטינחום כהן, אדריכל ומתכנן עריםמתוך ההקדמה לספרלספר המונח לפניכם שתי מטרות עיקריות. הראשונה היא להנחיל ברבים את ההכרה בכך שתל אביב, עיר בת מאה שנים בלבד, היא אחת מהצלחות התכנון הבודדות של העידן המודרני. תל אביב היא מוקד להתרחשות...
• 

  ביקורת על בקעת הקהילות ביד ושם

  16.07.12
  ... לטעת בו תובנות על המציאות בה הוא חי או לעצב את זיכרונו".מיכאל יעקובסון הוא כיום ללא ספק אחד ממבקרי האדריכלות הטובים ביותר בארץ. גם בביקור הזה הוא לוקח אותנו יד ביד ומוביל את הסיור בין רשמים אישיים לרקע מקצועי והיסטורי מעמיק אבל הפעם דעתו זוכה לתגובות צוננות מצד כמה וכמה אדריכלים."בחרת לקטול אייקון" כותבת בתגובות טלי וקסלר, "ולא סתם - את הפרויקט היחיד במדינת ישראל שזיכה אדריכלי נוף בפרס ישראל. אם אתה מחליט לתקוף אתר ההנצחה, שהוא בעיני אחד העוצמתי...
• 

  תחרות תכנון גשר לפארק אריאל שרון

  18.06.12
  ...ל פני כ- 71 דונם, המכונה "חוות סעדון". חברת הפארק גאה לפתוח באופן רשמי את תחרות האדריכלים לתכנון הגשר המדובר, ומזמינה אתכם להגיש את מועמדותכם לתכנון פרויקט זה, ובכך לסייע בהפיכתו של הפארק ממפגע סביבתי לנכס לאומי.על פי תכנית האב לפארק, שתוכננה על ידי אדר' הנוף פיטר לאץ', מייעדת בשטח זה כניסה ראשית לפארק שתהווה תחליף לכניסה הזמנית הקיימת דרך איגוד ערים דן לתברואה (כביש 4)הדירקטוריון, הנהלת החברה בחרה בצוות של יועצים מדיסציפלינות שונות שנבחרו לגבש ת...
• 

  עוד קצת על מיתוג עירוני

  10.06.12
  באר שבע הצטרפה באחור מה לטרנד של ראשי ערים וכעת גם היא עברה תהליך של מיתוג מחדש. כמו כרמיאל, תל אביב, חולון או שדירות, ראשי ערים שוכרים משרדי פרסום שיעבירו את המסר לציבור. איזה מסר בדיוק? למה כל עיר חושבת שהיא יכולה וצריכה להיות מיוחדת? מה רע להיות "סתם עיר שמשרתת התושבים"?מי שרוצה לראות את המיתוג החדש לעיר מוזמן לאתר של משרד הפרסום נוימן עיצוב ומיתוג, ממנו גם לקוחה התמונה כאן. בא7 שבע - בירת ההזדמנויות של ישראל קובע הסלוגן ואני תוהה אם משרד הפרס...
• 

  עירוניות היא לא אופציה - היא הכרח קיומי

  6.06.12
  ...למצב כיום מוצע במסמך ליצור מטרופולין אחד - רצף אורבני המתחיל בבאר שבע ומסתיים בנהריה. "לא מדובר ברצף בנוי בלתי פוסק" מסביר אדריכל דן סתיו מראשי הפרויקט, "אלא חוליות־חוליות על רצף של תחבורה".קשה לשפוט מסמך כזה דרך מאמר בעיתון אבל לפחות אחד מהם לא מובן במיוחד - מה בדיוק האלטרנטיבה המוצעת ובמה היא שונה מהמצב כיום? אם הממשלה מחליטה לחזק מבחינה תחבורתית את כל המרחב של מישור החוף עד באר שבע, זה הרי כמעט כל האזור המיושב כיום ממילא. הוא כולל ערים ופרברים...
• 

  אז לאן אנחנו הולכים מכאן?

  29.04.12
  תל אביב היא בירת ישראל. מבחינה כלכלית, תרבותית ופוליטית, העיר מרכזת את הכוח הרב ביותר כשהפריפריה הקרובה והרחוקה מביטה עליה בעיניים כלות. השבוע התפרסמו במקביל שתי כתבות היוצאות מנקודת מוצא זו ומנסות להבין לאן אנחנו הולכים מכאן. האם תל אביב יכולה עוד להיות אחת מכמה ערים ראשיות בארץ או שהיא הולכת להיות העיר היחידה.כתבה ב"דה-מרקר" מציגה כתחזית את עבודתם של שלושה סטודנטים לתואר שני מהטכניון - מיכל דור, אלון וינגרטן ודן ברקוביץ'. על פי העבודה הם חוזים ...
• 

  של מי הבית הזה בכלל?

  25.03.12
  ...ין מבלי לזמן את הארכיטקט לוועדה ובלי לדבר אתו על זה."הדיון "של מי הבניין הזה בכלל?" ישן ולא ייפתר כאן וגם לא בסוגיה הנוכחית באילת. קל להיזכר בניצניו כבר בספר "המעיין המתגבר". באופן מוזר מותר ליזם להרוס מבנה שלא הוכרז לשימור, אבל אם ירצה לשפץ ולא להרוס, הוא עלול להיות חשוף לתביעת זכויות יוצרים מצד האדריכל המקורי של הבניין.חוק זכויות היוצרים הינו חוק בעייתי בנוגע לאדריכלות. הוא פוגע במקרים מסוימים בזכות הקניין של בעל הנכס. דבר אחד הוא להעתיק תכניות...
• 

  חוק התכנון והבניה החדש - פוליטיקה ואידאולוגיה

  11.03.12
  ...היות תומך של בנימין נתניהו או של הרפורמה קל להבין שההתנגדויות הן פוליטיות. אם אנו כאן, בלי שום ארגון או השקעה, עוקבים כבר למעלה משנה אחרי הנושאים העולים לדיון בוועדה המכינה את החוק, הארגונים האלה יכלו גם הם לעשות זאת. לכולם, אבל לכולם ברור שבהרכב הנוכחי של הכנסת הצעת החוק תעבור.אז למה כולם נזכרו דווקא עכשיו להתחיל ולעשות קולות של התנגדות? פשוט, לרגע היה כאן ריח של בחירות מתקרבות. זה הזמן להצטייר כמתנגד לביבי האיום והנורא, זה מביא רייטינג.מצער לרא...
• 

  קריאה לאדריכלים לסייע בפעולה מול הרשם

  27.02.12
  ...ות היה שונה מהדוגמאות שפורסמו באתר הרשם.בשאלה הפתוחה נתבקשנו באחד הסעיפים לתכנן קומת חנייה בתכנית מרתף נתונה. התכנית הייתה מסורבלת, עם עמודים בזויות משונות, כך שאי אפשר היה לתת פתרון גורף לעניין החנייה. לא ברור מה ניסו לבחון אבל המבנה הנתון והחנייה לא תוכננו מלכתחילה באופן נבון, מתוחכם או כלכלי.החלק המעשיהתחושה שעולה מצירוף השאלות בחלק המעשי של בחינת הרישוי היא פשוט מקוממת. לבקש מאתנו לכתוב בשאלה מספר אחת "מהי אחריות ציבורית בתכנון" ובשאלה מספר ש...
• 

  בתחרות למי יש יותר גדול יש גם מפסידים

  13.02.12
  ...ולעתים עלוב ומוזנח. לכן המגדלים עושים כל שביכולתם כדי להתבדל מקו הרחוב ולהתעלם מקיומו. רשויות התכנון שותפות למעל בכך שאינן יוצרות תנאים לקיומו של קו הרחוב במקום לספור מטרים".ההבדל בין עיר כמו ניו-יורק לבין מה שקורה עכשיו בתל אביב הוא מהותי לדיון. בניו-יורק המגדלים יושבים על הרחוב ובסיסם מגדיר אותו. בסיס המגדלים משמש כמרחב מסחרי שמשרת את הרחוב והעיר. המגדלים הנבנים אצלנו אינם רחבים מספיק, הם לא מגדירים חזית רחוב להולך הרגל, ותחתיתם אטומה. בסיס המג...
• 

  איך מתמתן הסגנון עם הגובה

  5.02.12
  ...בנה נפחי שיטתי, ברור ומגובש, ללא שברים נפחיים ופריצות קונסטרוקטיביות." כותב מטלון ומסכם "השמרנות הזאת (הקונסטרוקטיבית) הובילה את המעצבים הדה-קונסטרוקטיביים לאמץ שיטה ששנים רבות הם עצמם לעגו לה והיא, הדבקת חלקים מלאכותיים למבנה, חלקים שאין בהם כל צורך קונסטרוקטיבי והם למעשה לא יותר מאשר קישוט רדוד ומאולץ, כפי שניתן לראות בכל מבנה המאופיין כפוסט-מודרני ועכשיו גם על מעטפות גורדי השחקים הקרויים, מגדלים דה-קונסטרוקטיביים".פוסט תאורטי במקצת אבל מומלץ.
• 

  זנדברג נגד שאר העולם... שוב

  30.01.12
  כתבה משעשעת כתמיד מפרי עטה של אסתר זנדברג פורסמה ב"הארץ" ודנה במחאות האדריכלים. כרגיל היה בה את כל ה"בושה, עוון, אפרטהייד, התנחלויות!" וכרגיל היא התחילה בטיעון אחד, נסחפה לאחר ומאז אבדו עקבותיה. עם זאת, למרבה ההפתעה, יש בה נקודה אחת מעניינת וכמה טוקבקים ששווה לקרוא.הכתבה המדוברת דנה בתחרות הספרייה הלאומית ובמחאות נגדה. זנדברג מתרעמת במלוא הקיטור על כל מחאה שלא מבטלת קודם כל את ההתנחלויות... אבל זה כבר שקוף ומעייף, one trick pony שהולך וממצה את עצ...
• 

  מי מעצב בכוונה כדי לבלבל?

  29.01.12
  עידוד הדחף לרכישה באמצעות בלבול אינו המצאה של איקאה אבל אין ספק שהם מומחים בו. כתבה מרתקת של גל מור ב"חורים ברשת" מציגה הרצאת וידאו ובה מסביר אלכס פן, פרופ’ למיחשוב ארכיטקטורה באוניברסיטת קולג’ לונדון, את ההגיון מאחורי השיגעון.חנויות איקאה מתוכננות בקפידה באופן שגורם לכך ש-60% מהרכישות של קונים בחנות לא היו מתוכננות מראש. הבלבול המכוון הזה מתסכל, אך הוא גם נועד במכוון לפתוח את ארנקי הקונים, מסביר פרופ’ פן. אלה הן מלכודות קונים מתוכננות בקפידה ש...
• 

  קומות בנסיגה, אור וצל

  22.01.12
  ...ות הנסוגות, סגנון אדריכלי בלתי מתוכנן שבו הקומות הגבוהות הן תוספות שאינן מתיישרות עם חזית הבניין. התופעה הולכת וגדלה עם המחסור בדירות באזורים יקרים ומתגברת בעזרת תכניות כמו תמ"א 38 - חיזוק מבנים תמורת זכויות בניה.בכתבה מסביר אבנר אקרמן, אדריכל העיר ראשון לציון, את ההיגיון ביצירת קומות עליונות בנסיגה: "ברוב הערים בארץ הבנייה המרקמית היא של בניינים בני ארבע קומות. כאשר החזית לרחוב של קומות התוספת נמצאת בנסיגה, הולך הרגל שנמצא ברחוב כמעט לא יכול ל...